שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

True Blue

מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

True Blue
Remove ads

True Blueעברית: כחול אמיתי) הוא אלבום האולפן השלישי של הזמרת האמריקאית מדונה. האלבום יצא ב-30 במאי 1986 על ידי חברות התקליטים האחים וורנר וסייר רקורדס, בדיוק כמו קודמיו. בימיו הראשונים של האלבום בשוק המוזיקה האמריקאי, הוא הגיע למקום הראשון במכירות ב-28 מדינות, הישג שגינס שיאי עולם כינו "חסר תקדים". ההתאחדות האמריקאית של יצרני התקליטים הסמיכה לו את התארים; אלבום זהב, אלבום פלטינה ופלטינה כפולה ב-8 בספטמבר 1986. בשנת 2000, אף העניקה לאלבום תואר פלטינה מתומנת, לציון שמונה מיליון עותקים שנמכרו בארצות הברית. ב-2001, כמו קודמיו, חברת התקליטים, האחים וורנר, הוציאה מחדש את האלבום לאור, עם שתי גרסאות רמיקס חדשות. בסך-הכל, נמכרו ברחבי העולם כעשרים ושישה מיליון עותקים של האלבום.

עובדות מהירות יצא לאור, הוקלט ...

האלבום הפך לנמכר ביותר בבריטניה בשנת 1986.

Remove ads

היסטוריית האלבום

סכם
פרספקטיבה

גם באלבום זה, מדונה המשיכה לשתף פעולה עם סטיבן בריי כמפיק, וצירפה לצוות ההפקה את פטריק לאונרד. בניגוד לשני אלבומיה הקודמים, באלבום הזה מדונה כתבה את כל השירים, או השתתפה בכתיבתם; אף על פי שבשירים מסוימים, כמו "Papa Don't Preach" ו-"Open Your Heart", המפיקים העדיפו לקצץ במילות השיר שכתבה מדונה, כדי להקטין את אורכם. בנוסף, היא גם השתתפה בהפקתם של כל השירים, כשיצאו כסינגלים לתחנות הרדיו.

האלבום הוקלט החל משלהי שנת 1985, ועד תחילת שנת 1986; בזמן שמדונה נישאה לשון פן. כשיצא האלבום, היא הקדישה אותו לפן; "לגבר הכי מגניב ביקום", כפי שאמרה.

הסינגל השני באלבום, "Papa Don't Preach", היה שנוי במחלוקת לגבי המסר שהעביר, בו מדונה שרה על נערה צעירה שמספרת לאביה כי היא הרתה מחוץ לנישואים, והיא מתכוונת ללדת את העובר. הסינגל הרביעי באלבום, "Live to Tell", הוקלט לראשונה כפסקול לסרט "בטווח קצר" (1986), ויצא כסינגל לתחנות הרדיו לפני צאתו של האלבום בעצמו. השיר "Love Makes the World Go Round", שהיה אמור להיות הראשון באלבום, הוא זה שחתם אותו בסופו של דבר, ונקבע להיות האחרון בו. לעומת זאת, השיר הראשון שבוצע במופע הרוק לייב אייד, היה הסינגל הזה, בביצועה של מדונה. הסינגל "Spotlight" היה אמור להיכלל גם הוא באלבום, אך נגנז ברגע האחרון. בסופו של דבר הוא יצא לאור לראשונה באלבום הרמיקס המיוחד של מדונה, You Can Dance, ב-1987. עוד סינגל נוסף מהאלבום, "Open Your Heart", נכתב בידי שני כותבים שייעדו את השיר לזמרת אחרת, סינדי לאופר, בתור שיר רוק נ' רול, אולם השיר בחיים לא הגיע אליה. מדונה שינתה את המילים והפכה אותו לסגנון דאנס.

עטיפת האלבום, אשר צולמה בידי הצלם הרב ריטס, הפכה לאחת התמונות הפופולריות ביותר של מדונה. התמונה צולמה כשהיא מראה רק את צווארה וראשה של מדונה; הצבעים העיקריים בתמונה הם אפור, לבן וצללים שונים של כחול. התמונה ששימשה כעטיפת האלבום נתגלתה מאוחר יותר כקיצור, לתמונה "גדולה" יותר שהייתה אמורה להיות. אך מסיבות הנהלתיות, התמונה קוצצה.

ב-1986, האלבום זכה בפרס ג'ונו בקנדה, בתואר האלבום העולמי הטוב ביותר. ב-1987, הוא זכה בשני פרסי מוזיקה אמריקאיים. השיר "Jimmy, Jimmy", הוא השיר היחיד מהאלבום שלא בוצע באף הופעה חיה של מדונה, בכל הקריירה שלה (בניגוד לשאר השירים באלבום).

ב-2001, כמו קודמיו, האלבום יצא בהוצאה מחודשת והוא כולל בתוכו שתי גרסאות רמיקס חדשות ללהיטים "La Isla Bonita" ו-"True Blue".

Remove ads

ביקורות

האלבום קיבל ביקורות שונות ומגוונות בדעתן. על הביקורות נוצר רושם רע לגבי עריכת האלבום, אך מאידך הן שיבחו את העובדה שקולה של מדונה נשמע חזק וטוב יותר, בניגוד לאלבומיה הקודמים. סטיבן הולדן, מבקר המוזיקה של עיתון הניו יורק טיימס בזמנו, כתב: ”שירתה, שנמתחה עליה ביקורת קשה בתור "חיקוי קלוש של להקות בנות משנות השישים", השתפרה.”

וגם דוד סיגרסון, מבקר המוזיקה של עיתון הרולינג סטון דאז, כתב ש"שירתה הייתה טובה מאי-פעם". בביקורת שלו, הוא מיתג את השירים באלבום כ"קליטים", אך מצד שני לא ראה כיצד הם מיוחדים משירים אחרים באותה תקופה. לאחר שביקורת זו כבר נשכחה, הוא חזר בו מכל לשון הרע וכתב על האלבום שהוא "חסון, מהימן, אלבום שקל להתאהב בו", "הוא ייזכר לה כאלבום מוצלח לאורך כל הקריירה, גם לאחר שנות פעילות רבות."[1]

סטיבן תומאס, מבקר המוזיקה של AllMusic דאז, כינה את האלבום כ"אלבום שהפך את מדונה מסתם עוד זמרת, לכוכבת". הוא המשיך לשבח רבות את האלבום: ”אחד מאלבומי הפופ והדאנס הטובים ביותר שיצאו בכל הזמנים. תקליט שמפגין את כישוריה האמיתיים של מדונה ככותבת שירים, מפיקה, וכסמל בידור שיגיע רחוק בהישגיו, וגורם תחושת הנאה”.[2]

בזמן ששני האלבומים של מדונה נראו כבלתי מוצלחים בעיני כמה, True Blue היה הראשון שהוכתר כקלאסיקה. קצב המכירות שלו שבר שיאים, והוא נחשב לבין המצליחים בכל הזמנים בארצות הברית.

Remove ads

רשימת רצועות

מידע נוסף מס', שם ...
מידע נוסף מס', שם ...

קרדיטים

  • שירה - מדונה
  • קולות רקע - מדונה, קית'ן קארטר, סיידה גארט, ג'קי ג'קסון, אדי למן, ריצ'רד מרקס, ג'ונתן מופט, דייוויד ויליאמס
  • סקסופון - דייב בורוף
  • תופים - סטיבן בריי, פטריק לאונרד, ג'ונתן מופט
  • כלי מקלדת - סטיבן בריי, פטריק לאונרד, פרד זר
  • כלי הקשה - פאוליניו דה-קוסטה, ג'ונתן מופט
  • גיטרה - ברוס גייץ', דן האף, פול ג'קסון, ג'ון פטנאם, דייוויד ויליאמס
  • גיטרה אקוסטית - ג'ון פטנאם
  • גיטרה חשמלית - ברוס גייץ', ג'ון פטנאם
  • גיטרת קצב - ברוס גייץ', דייוויד ויליאמס
  • כלי מיתר - ביל מיירס
  • עיצוב העטיפה - ג'רי מקמאנוס
  • צלם - הרב ריץ
Remove ads

מיקומי שיא

Remove ads

נתוני מכירות

מידע נוסף מקום, תארים ...

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא True Blue בוויקישיתוף

ביאורים

  1. מכירות בישראל נכון לאוגוסט 2001.

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads