שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אומבריה
מחוז באיטליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אומבריה (באיטלקית: Umbria) הוא מחוז הררי באיטליה, בעמק נהר הטיבר. המחוז שוכן בחלק הפנימי של חצי האי האיטלקי, בין רכסי הרי האפנינים. גבולות המחוז הם: בצפון-מערב - מחוז טוסקנה, במזרח - מחוז מארקה, בדרום - מחוז לאציו ומצפון לחבל - מחוז אמיליה-רומאניה. שטחו של מחוז אומבריה 8,456 קילומטר רבוע ואוכלוסייתו מונה 834,000 תושבים. בירת המחוז היא העיר פרוג'ה.
המחוז קרוי על שם שבט האומברים אשר יישבו את האיזור בתקופת המאה ה-6 לפנה"ס. האומברים דיברו שפה קרובה ללטינית שנקראה אומברית. אף שהמחוז קרוי על שם האומברים, שטחו של מחוז אומבריה כיום שונה משמעותית ממה שהיה בתקופת רומא העתיקה: כך לדוגמה פרוג'ה, בירת המחוז, הייתה בעת העתיקה שייכת לשבט האטרוסקים - ועד היום ניתן למצוא בה שרידים מרשימים מאז.
סמל המחוז מכיל את שלושת הנרות המובלים ב"מרוץ הנרות" (Festa dei Ceri) בעיר גוביו, הנחוג כל שנה ב-15 במאי מאז המאה ה-12, והמסתיים בריצה, כשהנרות מוחזקים במצב ניצב, במעלה התלול של הר אינג'ינו (Ingino), שמתחתיו בנויה העיר.
Remove ads
גאוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
אומבריה היא מחוז במרכז איטליה, המתוחם במערב על ידי מחוז טוסקנה, במזרח – מארקה ובדרום – לאציו. רוב שטח האזור הוא הררי או גבעתי. הטופוגרפיה שם מאופיינת בגובה הרי האפנינים במזרח, כשהפסגה הגבוהה באזור היא מונטה ווטורה (Monte Vettore), בגבול עם מארקה, וגובהה (2,476 מטר מעל פני הים). אגן ההיקוות של נהר הטיבר במערב מאפיין נוסף של האזור: מוצא הנהר מטוסקנה בצפון, והוא עובר לאורך המחוז כולו. מעטות הערים הבנויות על גדותיו; הסיבה לכך הם השינויים במסלולו, במרוצת ההיסטוריה, במקביל לשינויים בספיקת הזרימה בנהר. לשלושת יובליו של הטיבר, בדרכם דרומה, נודעה חשיבות במהלך ההיסטוריה:
- הנהר צ'אסקו (Chiascio) – עובר בשטח לא-מיושב עד לעיר בסטיה אומברה ואחרי 10 קילומטר נשפך לטיבר.
- הנהר טופינו (Topino) – נובע למרגלות הרי האפנינים, זורם במקביל לדרך האורך הרומית החשובה ויה פלמיניה וממשיך עד פוליניו, שם הוא חובר ליובל הקודם.
- הנהר נרה (Nera) – מדרים יותר: בטרני הוא יוצר עמק רחב, עמק וולנרינה (Valnerina), האופייני למראה הייחודי של האזור. בעוד החלק העליון של הנהר זורם בין הרים, חלקו התחתון - באזור צ'אסקו-טופינו - מציף שטחים רחבים, שבעבר התנקזו לשני מקווי מים (Lacus Clitorius ו-Lacus Umber), ששימשו את הרומאים מאות בשנים. רעידת אדמה במאה ה-4 ונפילת האימפריה הרומית הביאו לחידוש השטפונות באזור. רק במאה ה-13 מסדר הבנדיקטינים החל לייבש את השטח ובמאה ה-18 הושלמה המלאכה. (ראו גם מפלי מרמורה).
בספרות המסעות נוהגים לכנות את אומבריה "הריאות הירוקות של איטליה" (מקור הביטוי בכתבי המשורר ג'וזואה קרדוצ'י); הכוונה אינה למחוז עצמו אלא למקורות נהר הצ'יאסקו. בעת החדשה זהו האזור היחיד שאינו בקרבת חוף ים ולא גובל בארץ שכנה, והוא ירוק רוב השנה, מלבד בחודשים אוגוסט וספטמבר.
האקלים
אקלים האזור דומה לאקלים הקיים בחצי אי שאינו גובל עם הים, אקלים שניתן להגדירו כאקלים ים-תיכוני. ואולם בשל ריחוקו היחסי מהים, האקלים מעט פחות נוח ולעיתים ישנם קייצים חמים מאוד, או לחילופין חורפים קרים במיוחד.
הרי האפנינים מהווים מחסום בפני חדירת אוויר קר מצפון-מזרח, מכיוון הים האדריאטי. מחסום זה גם מפחית את כמות המשקעים באזור, בהדרגה, ממזרח למערב - לכיוון הים הטירני. כמות המשקעים השנתית היא בין 800 ל-1,200 מ"מ גשם. מבנהו הגאומורפולוגי של האזור, גבעות והרים נמוכים, גורם לפיזור האוויר והמשקעים בכל רחבי האזור, ובכך נמנע אקלים קיצוני בחלקים ממנו. החודש השחון ביותר בשנה הוא יולי, והחודשים בהם המשקעים פחותים הם מיולי עד ספטמבר.
Remove ads
כלכלת המחוז
סכם
פרספקטיבה
כלכלת המחוז מורכבת מפעילות בענפים הכלכליים הבאים: חקלאות, תעשייה, מלאכת יד-אומנותית, תיירות ושירותים.
עסקים קטנים באזור, עם פחות מעשרה עובדים, מעסיקים 95% ממועסקי האזור – 230,000 עובדים. בשנת 2006 היה שיעור האבטלה באזור נמוך יותר מאשר במחוזות הסובבים אותו, שיעור של 6.1%, כאשר 3.8% לגברים ו-8.8% לנשים.[1]
החקלאות תרמה בשנת 2000 69% מה"ערך המוסף" בתוצר לאומי גולמי[2]
חקלאות
החקלאות מעסיקה 2.7% מן המועסקים במחוז. מוצרי החקלאות העיקריים הם טבק ויין. כן מייצרים באזור שמן וחיטה. היינות המפורסמים הם מאורבייטו, טורג'אנו (Torgiano), גבעות טראזימנו ומונטפלקו (Rosso di Montefalco). גידול מפורסם אחר של האזור הוא כמהין – 45% מהיצור האיטלקי בא מאומבריה. ייצור הטבק באזור שהחל רק במאה ה-20 היה למרכז הגידולים החקלאיים.
תעשייה ומלאכת יד
החל מהמאה ה-19 הוקמו בנפת טרני תעשיות כבדות של כימיה ומתכת. בתחילת המאה ה-21 אחראיות חברות הפלדה ועיבוד הפלדה בתחומי הרכב, הצינורות ומכונות לתעשיית המזון לכרבע מהתוצר של אומבריה.
בטרני מתרכזות גם חברות רב לאומיות בתחומי הכימיה, אנרגיה מתחדשת וטקסטיל (אלקנטרה). באזור אגם טראזימנו מפיקים יינות ובאזור ספולטו שמן. אזור אומבריה נודע גם בזכות מוצרי הקדרות שלו. כמו כן מיוצרים רהיטי עץ, מוצרי נחושת ומוצרי הלבשה הנעשים במלאכת יד.
שירותים ותיירות
שרותי התיירות מהווים מרכיב כלכלי יציב וגדל. לאומבריה מגיעים שני מיליון תיירים לשנה, מהם חצי מיליון מחוץ לאיטליה. מוקדי המשיכה הם דתיים, היסטוריים ואומנותיים ומושפעים מרשת השירותים הקיימת באזור.
התפתחות התוצר הלאומי המקומי
לשנים 2000–2006 – במיליוני אירו, סה"כ ולתושב
תוצר לאומי לפי סקטורים
בהשוואה ארצית, המחוז מוביל התוצר הלאומי בענפי: הבנייה, שירותים ציבוריים, בריאות וחינוך. התוצר הלאומי לנפש נמוך באזור לעומת התוצר במחזות הסובבים אותו. יתרון קל יש לנפת פרוג'ה על נפת טרני.
Remove ads
על המחוז
למחוז שתי נפות : נפת פרוג'ה ונפת טרני. להלן פרטים עליהן:
הערים הגדולות במחוז הן :
כפרים ועיירות באומבריה
Remove ads
יהודים
נוכחות יהודית הייתה באומבריה כבר במאה ה-13, לפי הזמנת שליטי המחוז, יהודים הגיעו לאזור במטרה לפתוח דלפקים למתן הלוואות – לימים "בנקים". המסמך הראשון המזכיר יהודים הוא משנת 1287. בשנת 1322 הגיעה לאומבריה קבוצה של יהודים מרומא. הם סבלו מהטרדות אשר כללו שרפה של ספרי התלמוד שלהם. בשנת 1569 גורשו היהודים מהמחוז כמו שנהגו במדינת האפיפיור.
קהילות יהודיות קטנות היו בערים: פרוג'ה, ספולטו, אסיזי, טודי ואורבייטו. אסיזי שימשה מקלט לפליטים יהודים במלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה של איטלקים, בעיקר כמרים, שפעלה במסגרת המחתרת באסיזי הצילה פליטים יהודים שהגיעו לעיר. איש ממאות היהודים שהסתתרו בעיר ובסביבתה לא הוסגר לגרמנים.
Remove ads
אגודת ידידות אומבריה-ישראל
סכם
פרספקטיבה
בפרוג'יה פעילה אגודת ידידות בנשיאות דר' אלברטו קראצ'מאלניקוף (Alberto Krachmalnicoff), נוצרי בעל שורשים יהודיים. האגודה שיקמה את בית הקברות היהודי בפרוג'ה. במאי 2008 היא השתתפה באירוע במכון ון ליר בירושלים מטעם המחוז ואגודת דנטה-אלגיירי בירושלים בנושא "אומבריה, ליבה הירוק של איטליה". במהלכו הוצגו תולדות יהודי אומבריה וכן יחסי המחוז עם מדינת ישראל, אשר תחילתם בשנת 1948, כאשר אל שווימר ויהודה ארזי בקשו מחברה איטלקית SAI מאומבריה לסייע בהעברת נשק ל"מדינה שבדרך" באמצעות הסדר נחיתה של מטוסי מטען מצ'כוסלובקיה – C-16 – בשדה תעופה שבמחוז.
קיים שיתוף פעולה מדעי עם פרופ' יאיר רייזנר, ראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע לביצוע מחקר בנשאי השתלת מח עצם ללא צורך בזיהוי מלא של הרקמות.
כן פועלות באומבריה ארבע חברות מסחריות העוסקות בין השאר במוצרי השקיה ובקיום רשת אינטרנט אלחוטי.
האגודה תומכת היום במחקר כתבי יד עבריים שנמצאו בפרוג'ה ובצ'יטה די קאסטלו. אלו נחקרים על ידי פרופ' אריאל טואף אשר אביו אליהו טואף, לשעבר רבה של יהדות רומא, מצא מקלט באזור בימי כיבוש איטליה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. תוצאות מחקריו מהווים היום מקור חשוב למידע על תולדות יהדות אומבריה.
האגודה הציבה לעצמה שתי מטרות:
- המשך והעמקת המחקר בתולדות יהדות אומבריה באמצעות מציאת כתבי יד נוספים בארכיוני האזור.
- עידוד תיירות איכותית לערי ונופי מחוז אומבריה.
Remove ads
מראות מאומבריה
הרי אומבריה
אגם בלב ההרים
נוף אומבריה
נהר וולינו
אחד ממקורות הטיבר
יינות מונטפלקו
ראו גם
- המחתרת באסיזי – על סיפור ההצלה של יהודים באסיזי במלחמת העולם השנייה
- הגלריה הלאומית של אומבריה
- המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של אומבריה
לקריאה נוספת
- Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אומבריה- מאיר בלייך, השכנה ממול: טיול בחבל אומבריה באיטליה, באתר nrg, 7 במאי 2011
- דלית קצנלנבוגן, טיול שונה בארץ המגף: חופשה באומבריה, באתר ynet, 21 בנובמבר 2012
- אריאלה אפללו, אומבריה: האחות היותר מוצלחת של טוסקנה, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2014
- ברוך גיאן, לב איטלקי: המלצות לנוסעים לאומבריה, באתר את, 17 בספטמבר 2015
- אומבריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אומבריה (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
- Ariel Toaff The Jews in Umbria The Jews in Umbria, The Jewish Quarterly Review LXXXVIII ,January April 1998 339-343
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads