שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אליעזר יהודה פינקל
ראש ישיבות מיר בבלארוס ובארץ ישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

Remove ads
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ט (אוגוסט 1879) בעיירה קלם שבליטא, לגיטל בת רבי מאיר (בשיס) וולפרט ורבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה".
בשנת ה'תרמ"ב (1882), בהיותו בן ארבע, עברה משפחתו לפרבר סלבודקה, שם הקים אביו הישיבה בשם "כנסת ישראל", ממנה המשיכו הישיבות הידועות בשם ישיבת חברון בירושלים וישיבת סלבודקה (בני ברק) בבני ברק.
מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסדרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו. בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס, פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ.
בשנת ה'תרנ"ד (1894), לאחר כמה שנים שבהן למד בטלז, נסע ללמוד בבריסק אצל הרב חיים סולובייצ'יק. באדר ה'תרנ"ו (1896) חזר לסלבודקה יחד עם ידידו ר' שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בעת שבסלבודקה היו בעיצומה של הלווייתו של הרב יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלה ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.
נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז (1897) היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך להורדנה ומשם לישיבת מיר בראשות הרב אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עמד הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.
Remove ads
בראשות הישיבה
בט"ו בשבט ה'תרס"ג (1903) נישא למלכה בתם של הרב אליהו ברוך קמאי ורבקה יענטא בת חיים זאב יפה[1]. לאחר נישואיו למד במיר והיה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (סוף 1906).
במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד (1914), גלה עם הישיבה על כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שבאוקראינה. בסוף מלחמת העולם הראשונה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לווילנה[2]. בשנת תש"א (1941) הצליח להימלט מאירופה לארץ ישראל[3], אולם בני ישיבתו גלו לקובה ומשם לשנחאי. בשנת תש"ו (1946) עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ ישראל. בירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה ועמד בראשה עשרים ואחת שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.
מסופר שכאות צער וכאב על מות בנו, כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).
Remove ads
אחרית ימיו
בתשכ"ד (1963) חלה מאוד והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל). הוא החלים, ולאחר שנפטר ממחלתו האחרונה חרתו על מצבתו את שלושת השמות[4]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
ילדיו
- הרב חיים זאב פינקל נישא ללאה
- חנה מרים, נישאה לרב חיים שמואלביץ
- הרב משה פינקל, נישא לנחמה איידל בת רבי מרדכי דוד לוין
- הרב אברהם מאיר פינקל שנרצח בשואה בגטו וורשה עם אשתו צירל בת הרב צבי הירש דוב גליקסון (חתנו של רבי חיים מבריסק) וילדיו יוסף ושרה-רשא
- הרב בנימין ביינוש פינקל, נישא לאסתר בת רבי שמואל גריינימן
רבי
נתן צבי פינקל רבי נתן צבי פינקל |
גיטל וולפרט
גיטל וולפרט |
|||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
מלכה
מלכה |
הרב
משה פינקל הרב משה פינקל |
עץ משפחת אפשטיין | גוטל
גוטל |
הרב
יצחק אייזיק שר הרב יצחק אייזיק שר |
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
חיים זאב פינקל הרב חיים זאב פינקל |
חנה מרים
חנה מרים |
הרב
חיים שמואלביץ הרב חיים שמואלביץ |
הרב
מרדכי שולמן הרב מרדכי שולמן |
חיה
חיה |
יוסף
יוסף |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
לאה
לאה |
הרב
נתן צבי פינקל הרב נתן צבי פינקל |
הרב
רפאל שמואלביץ הרב רפאל שמואלביץ |
הרב
נתן שולמן הרב נתן שולמן |
אביגיל
אביגיל |
הרב
משה הלל הירש הרב משה הלל הירש |
עדינה
עדינה |
הרב
דוב לנדו הרב דוב לנדו | |||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
אריה פינקל הרב אריה פינקל |
שפרה
שפרה |
הרב
אביגדר נבנצל הרב אביגדר נבנצל |
הרב
יעקב שמואלביץ הרב יעקב שמואלביץ |
רבקה
רבקה |
עטל
עטל |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב
סער מיזל הרב סער מיזל |
גולדי
גולדי |
הרב
נועם אלון הרב נועם אלון |
מלכה
מלכה |
Remove ads
ספריו
- דברי אליעזר - שני כרכים
- יד אליעזר - אסופת זיכרון ובה חידושים מבני הישיבה. פרסום קבוע היוצא לאור כל שנה ביום פטירתו[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אליעזר יהודא פינקעל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 98–99, באתר היברובוקס
- 'פינקל, ר' אליעזר־יהודה ב"ר נטע־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 78 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1276).
- ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941
- י. א., ראש ישיבת מיר, הצופה, 23 ביולי 1965, עמ' 2
אליעזר יהודה בן נתן צבי פינקל (1877-1965), דף שער בספרייה הלאומית
Remove ads
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads