ברכת זוכר הברית

ברכת הקשת
	בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם; זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ
	שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ט, סעיף א'

ברכת זוכר הברית היא אחת מברכות הראייה שתיקנו חז"ל ויש לאומרה בשעה שנראית הקשת בענן. הברכה מזכירה את ברית הקשת שבה נשבע אלוהים לא להחריב שוב את העולם במבול.

עובדות מהירות ברכת הקשת ...

סגירה

בתלמוד הובא שהאמורא רבי יהושע בן לוי אמר שהרואה את הקשת בענן צריך ליפול על פניו, כיוון שמראה כבוד האל מתואר בחזון המרכבה של יחזקאל כקשת בענן, אך חכמים אחרים התנגדו לכך, שכן נראה כסוגד לקשת^[2].

מקור הברכה

ברכה זו הוזכרה בתלמוד. התנאים נחלקו בנוסח הברכה, ומחמת זה להלכה מברכים ברכה אחת הכוללת את שתי הנוסחאות.

מאי מברך? "ברוך זוכר הברית" במתניתא. תנא ר' ישמעאל, בנו של ר' יוחנן בן ברוקא: אומר "נאמן בבריתו וקיים במאמרו". אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו, "ברוך זוכר הברית" ו"נאמן בבריתו וקיים במאמרו".

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'

עניין הברכה

כאמור, עניינה של הברכה על הקשת, הוא בעקבות המתואר בתורה בפרשת נח, על עונש המבול שהביא אלוהים לעולם בעקבות מעשיהם הרעים של אנשי אותו דור. לאחר המבול נשבע אלוהים לנח שלא יביא יותר מבול על העולם, והסימן לכך יהיה 'אות קשת' שתראה בעולם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת-קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל-הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל-בָּשָׂר. וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל-נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-נֹחַ זֹאת אוֹת-הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל-בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.

— ספר בראשית, פרק ט', פסוקים י"ב–י"ז

בעקבות זאת בכל עת שנראית הקשת, תקנו חז"ל לברך ברכה זו, בה אנו מודים לקב"ה שזוכר את בריתו, שנשבע שלא יבוא עוד מבול על העולם. חז"ל מספרים בשבחם של מספר צדיקים בשל כך שבכל ימיהם לא נראתה קשת בענן, מפני שהם בעצמם הגנו על בני דורם ממבול.^[3]

הקשת כדבר טבעי

בראשונים ובאחרונם התקשו, האיך ניתן לראות בקשת את קיום הברית של אלוהים, מאחר שמראה הקשת הוא מטבע הבריאה, בעת שקרני השמש המאירה, נשברים בטיפות הגשם.

הרמב"ן בפירושו לפסוקים אלה מסביר כי אכן אין הכרח לפרש שהקשת היא בריאה שנתחדשה לאחר המבול: הוא מעמיד את הדיבור "את קשתי נתתי בענן" כנגד "זאת אות הברית אשר אני נותן", ומבאר כי הקשת התקיימה כתופעת טבע מימי בראשית, והחידוש באותו מעמד הוא קביעתה כ"אות הברית" שכרת האל עם האנושות. הקשת ההפוכה ונטולת המיתר מבטאת באופן סמלי כוונות שלום. הרב מנחם מנדל שניאורסון הסביר, שהמבול זיכך את חומר העולם, וקודם המבול לא התאפשרה חדירת אור השמש בעננים והיווצרות הקשת.^[4]

לדעת הרב יהונתן אייבשיץ^[5] אכן אין לברך על כל קשת, ולדעתו רק קשת במראה צבע תכלת היא אות לברית ורק עליה יש לברך, בהסתמכו על דברי הזוהר, אך הקשת המצויה בשבעה מיני צבעים היא תופעה טבעית ואין לברך עליה. למרות דברים אלו, המנהג הוא לברך אף על מראה קשת המצויה.^[6]

פירוש הברכה

פירוש מרכיבי הברכה על פי הרב דוד אבודרהם^[7]:

זוכר הברית - שנאמר בתורה על הקשת בענן ”והיה לאות ברית” (בראשית, ט', י"ג), לברית שכרת ה' עם נוח ושבועתו שלא להשמיד שוב את האנושות במבול.

נאמן בבריתו - למרות שה' רואה את התרבות הרשעים בעולמו ורוצה להחריבו שוב, אינו עושה זאת.

קיים במאמרו - אפילו אם לא היה כורת ברית עם נוח, עדיין לא היה מחריב את העולם, מכיוון שכך אמר: ”ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ” (בראשית, ט', י"א).

דיני הברכה

יש לאמר את הברכה בכל פעם שרואים קשת מחדש, גם אם חלף פרק זמן קצר מהברכה בראיית הקשת הקודמת.^[8]

הסתכלות על הקשת - התלמוד הבבלי פוסק ש"המסתכל בקשת ראוי לו שלא בא לעולם",^[9] שכן הוא "אינו חס על כבוד קונו".^[10] בעקבות כך כתבו הפוסקים כי אין להאריך בהסתכלות על הקשת על מנת לברך, ודי בראיה קצרה.

מקצת קשת - בביאור הלכה הסתפק אם רשאי לברך גם אם רואה רק מקצת הקשת.

קישורים חיצוניים

מידע על זוכר הברית בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

[1]
גרסה אחרת: נֶאֱמָן
[2]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'
[3]
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'; בראשית רבה, פרשה לה; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'
[4]
"... עניין הקשת שנתחדש אחר המבול דווקא. דלפני המבול היה העולם בלתי מזוכך, ולכן היו העננים באופן שאין אור השמש יכול לחדור אותם כדי שיראו אותו על ידם, ולכן לא הי'ה אפשר שיהיו גוני הקשת, משא"כ אחר המבול, שעל ידו נזדכך העולם, נעשו העננים קלים יותר, באופן שאור השמש יכול להיות נראה על ידם בגווני הקשת". רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם התוועדויות, עמ' 416, שיחת שבת פרשת נח תשמ"ג, באתר היברובוקס
[5]
יערות דבש דרוש יב
[6]
כך כתב בספר בן איש חי פרשת עקב.
[7]
הלכות ברכות, שער ח'
[8]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ט, סעיף א'
משנה ברורה שם
[9]
תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'
[10]
משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

[1] [1]
גרסה אחרת: נֶאֱמָן

[2] [2]
תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ט, עמוד א'

[3] [3]
תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב'; בראשית רבה, פרשה לה; תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'

[4] [4]
"... עניין הקשת שנתחדש אחר המבול דווקא. דלפני המבול היה העולם בלתי מזוכך, ולכן היו העננים באופן שאין אור השמש יכול לחדור אותם כדי שיראו אותו על ידם, ולכן לא הי'ה אפשר שיהיו גוני הקשת, משא"כ אחר המבול, שעל ידו נזדכך העולם, נעשו העננים קלים יותר, באופן שאור השמש יכול להיות נראה על ידם בגווני הקשת". רבי מנחם מנדל שניאורסון, תורת מנחם התוועדויות, עמ' 416, שיחת שבת פרשת נח תשמ"ג, באתר היברובוקס

[5] [5]
יערות דבש דרוש יב

[6] [6]
כך כתב בספר בן איש חי פרשת עקב.

[7] [7]
הלכות ברכות, שער ח'

[8] [8]
שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ט, סעיף א'
משנה ברורה שם

[9] [9]
תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט"ז, עמוד א'

[10] [10]
משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה א'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]