גרנד פורקס
עיר בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנד פורקס (באנגלית: Grand Forks) היא העיר השלישית בגודלה במדינת דקוטה הצפונית (אחרי פארגו וביסמרק) ועיר המחוז של מחוז גרנד פורקס. על פי מפקד האוכלוסין של 2010 מונה אוכלוסיית העיר 52,838 נפש, ויחד עם אזור המטרופולין של העיר מונה האוכלוסייה 98,461 נפש.
 | |
| כיכר העיר, דאונטאון גרנד פורקס (יוני 2006). | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 דקוטה הצפונית |
| מחוז | גרנד פורקס |
| תאריך ייסוד | 15 ביוני 1870 |
| שטח | 52.03 קמ"ר |
| גובה | 257 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 59,166 (דירוג: 440, 1 באפריל 2020) |
| ‑ במטרופולין | 98,461 |
| ‑ צפיפות | 1,024.6 נפש לקמ"ר (דירוג: 352, 2010) |
| קואורדינטות | 47°55′31″N 97°01′57″W |
| אזור זמן | UTC -6 |
| www.grandforksgov.com | |
העיר ממוקמת בגדתו המערבית של הנהר האדום של הצפון, באזור הנקרא "עמק הנהר האדום", ולפיכך היא מועדת לשיטפונות. העיר הוקמה בשנת 1870 על ידי קפטן אלכסנדר גריגס ובמקור נקראה "לֶה גראנד פוּרְש" (Les Grandes Fourches). מיקומה של העיר בצומת מזלג של הנהר האדום ושל נהר האגם האדום, ומכאן שמה ("fork" משמעותו מזלג).
גרנד פורקס ממוקמת 119 ק"מ צפונית לאזור פרגו-מורהד[1], אזור המטרופולין של הערים פארגו ומורהד, ו-223 ק"מ דרומית לויניפג, מניטובה[2]. גרנד פורקס שוכנת על גדתו המערבית של הנהר האדום של הצפון, באזור הידוע בשם "עמק הנהר האדום". על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחה הכולל של העיר הוא 52.03 קמ"ר, מתוכם 51.57 קמ"ר שטחי יבשה ו-0.47 קמ"ר שטחי מים[3].
העיר גרנד פורקס מורכבת ממספר שכונות. האזור הסמוך לנהר האדום היה הראשון להתפתח, ועל כן חלק מהשכונות העתיקות בעיר, ביניהם גם אזור הדאונטאון, נמצאות שם. השטח שבין הדאונטאון לקמפוס אוניברסיטת דקוטה הצפונית היה גם הוא מהאזורים שהתפתחו מוקדם יותר וניתן למצוא בו מאפיינים היסטוריים שונים.
דאונטאון גרנד פורקס הוא החלק העתיק ביותר בעיר וקיימים בו מבנים היסטוריים רבים[4]. מרכז השלטון המקומי והמחוזי שוכן בו, והוא משמש גם כמקום התאספות בפסטיבלים ובאירועים גדולים. בנוסף, בדאונטאון מתקיים שוק איכרים מדי שבת מאמצע יוני ועד לאמצע ספטמבר.
גרנד פורקס היא העתיקה ביותר מבין הערים הראשיות של הדקוטות. קודם להתיישבותם של אירופאים במקום היה האזור שבו יושבת העיר כיום נקודת מפגש ומסחר ראשית של האינדיאנים המקומיים. חוקרים, ציידים וסוחרי פרוות צרפתיים כינו את המקום "לֶה גראנד פוּרְש" (Les Grandes Fourches). במחצית הראשונה של המאה ה-18 שימש האזור כתחנת סחר חשובה של הציידים וסוחרי הפרוות הצרפתיים[5]. מסחר הפרוות הצרפתי במקום נמשך עד מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, אז עבר השטח לשליטה בריטית. ב-1800 הקים אלכסנדר הנרי הצעיר, סוכן של החברה הצפון-מערבית ממונטריאול, מחנה זמני ב"לֶה גראנד פוּרְש" וב-1808 ייסד תחנת סחר קבע במקום. בשנות ה-20 של המאה ה-19 הגיעו גם סוכנים של חברת מפרץ הדסון ושל חברת הפרווה האמריקנית (של ג'ון ג'ייקוב אסטור) והקימו תחנות סחר במקום.
באמצע המאה ה-19 שימשה לֶה גראנד פוּרְש כנקודת עצירה של עגלות הנהר האדום שהובילו סחורה בנתיבי הנהר האדום בין סיינט פול, מינסוטה ובין פורט גרי (כיום ויניפג, מניטובה). ב-15 ביוני 1870 נפתח משרד הדואר הראשון, ו"לֶה גראנד פוּרְש" אונגלזה ל"גרנד פורקס" (Grand Forks). בשונה ממרבית הערים בדקוטה הצפונית, גרנד פורקס לא חבה את קיומה לסלילתם של פסי הרכבת; גרנד פורקס הייתה בתחילה נמל אוניות קיטור חשוב על הנהר האדום של הצפון. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 עברה במקום אוניית קיטור בפיקודו של קפטן אלכסנדר גריג; האונייה קפאה, וגריג ואנשיו אולצו להישאר בגרנד פורקס עד סוף החורף. הם בנו צריף זמני למגורים בחורף ובמהלך תקופת שהייתם שם החליט גריג כי המקום מתאים למגורים. בקיץ הוא ייסד עיירה על שטח של 9 אקרים (36,000 מ"ר), במקום בו בעתיד יהיה דאונטאון גרנד פורקס. אלכסנדר גריגס מכונה "אבי גרנד פורקס"[6].
התיישבות
קהילה קטנה התפתחה במהירות בגרנד פורקס. בשנת 1875 הוצא לאור ראשונה עיתון מקומי בשם "Plaindealer" על ידי ג'ורג' ה. וולש (George H. Walsh). ב-1879 הוציא לאור ג'ורג' ווינשיפ (George Winship) את העיתון "The Herald".
גרנד פורקס גדלה במהירות בראשית ימיה. מבין הגורמים שהביאו לצמיחתה המהירה ניתן למנות את גלי המהגרים והאמריקנים שהגיעו מהחלק המערבי של המדינה, את תנועת אוניות הקיטור בנהר האדום ואת סלילתם של פסי הרכבת. גרנד פורקס חוברה למסילת הרכבת סיינט פול - מיניאפוליס - מניטובה (חלק ממסילת הרכבת הצפונית הגדולה) בשנת 1880, ובשנת 1887 חוברה גם למסילת הרכבת הצפון-פסיפית. המתיישבים הראשונים בגרנד פורקס היו חוואים ופועלים, אך בתוך זמן קצר התיישבו בעיר גם סוחרים ובעלי מקצוע שונים שהגיעו ממיניאפוליס ומערים אחרות. לאחר סלילתם של פסי הרכבת הוחלפו במהירות מבני עץ בעיר בבנייני לבנים; שלושה בניינים ("Hotel Dacotah", "St. John's Block" ו-"Security Building") בני 5 קומות עיטרו את קו הרקיע של העיר והיוו סימן לעיר צומחת.
בשנת 1883 נוסדה בגרנד פורקס אוניברסיטת דקוטה הצפונית על ידי ג'ורג' ה. וולש, עוד קודם שדקוטה הצפונית הוכרה כמדינה עצמאית. בראשית המאה ה-20 כבר הייתה גרנד פורקס למרכז המסחרי, התרבותי, החינוכי, התחבורתי והרפואי של האזור.
המאה ה-20
במחצית הראשונה של המאה ה-20 צמחה העיר בצורה יציבה וחלה התפתחות של שכונות חדשות מדרום וממערב לדאונטאון. ב-1922 הוקמה בגרנד פורקס טחנת הקמח והממגורה של דקוטה הצפונית, והיא טחנת הקמח הגדולה ביותר בארצות הברית והיחידה הנמצאת תחת בעלותה של מדינה (דקוטה הצפונית). ב-1954 הקים חיל האוויר האמריקני בסיס בגרנד פורקס; בסיס חיל האוויר גרנד פורקס הביא עם הקמתו אלפי מקומות עבודה ותושבים חדשים לעיר. הבסיס הצבאי והאוניברסיטה הם מהמרכיבים החשובים ביותר בכלכלת העיר.
במחצית השנייה של המאה ה-20 ועם הקמתה של מערכת הכבישים הבין-מדינתיים, החל מעבר גדל והולך של תושבים מהדאונטאון לפרוורים. במהלך מספר פרויקטים של התחדשות עירונית בגרנד פורקס נהרסו חלקים מהדאונטאון ובמקומם נבנו מבנים ציבוריים ושיפורי תחבורה. במהלך התקופה הזו נבנו מרכזים מסחריים, בית ספר ציבורי חדש ובית חולים חדש. ב-1978 נפתח קניון קולומביה, ופתיחתו שינתה הנוף הקמעונאי בעיר.
בשנת 1997 העיר ניזוקה קשות עקב שיטפון חמור של הנהר האדום[7]. בנוסף, במהלך השיטפון פרצה שרפה שכילתה 11 בניינים באזור הדאונטאון של העיר, אחד מהם היה משרדי העיתון " Grand Forks Herald". התגייסות של התקשורת ותרומה גדולה של הפילנתרופית ג'ואן קרוק, אשתו של ריי קרוק מייסד רשת מקדונלד'ס, סייעו לשיקומה המהיר של העיר. על מנת למנוע אסונות דומים בעתיד החליטו הרשויות להקים מערכת סוללות מסיבית חדשה, ובמהלך הבנייה הם נאלצו להרוס לחלוטין מספר שכונות. הפרויקט הושלם בשנת 2006.
מאז השיטפון המשיכה העיר לצמוח ולהתפתח. פרויקטים שונים בוצעו, בהם בניית מרכז אלרוס (היכל קונצרטים ואצטדיון הבית של קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה), היכל הספורט ראלף אינגלסטד (אצטדיון הבית של קבוצת ההוקי של האוניברסיטה) וכן פרויקטים מסחריים באזורי הפרוורים של העיר. בנוסף, גם אוכלוסיית העיר ממשיכה לצמוח ביציבות.
בעוד החקלאות מוסיפה להוות ענף משמעותי בכלכלת האזור, בעיר גרנד פורקס עצמה קיימים כיום גם ענפי כלכלה אחרים בהם חינוך, ביטחון, מערכות בריאות ותעשייה. הרשות הפדרלית והרשות המדינתית הן שתי המעסיקות הגדולות ביותר באזור גרנד פורקס. אוניברסיטת דקוטה הצפונית, הממוקמת במרכז העיר, היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור המטרופולין. בסיס חיל האוויר בגרנד פורקס, הממוקם מערבית לעיר, מעסיק גם הוא מספר גדול של אזרחים בנוסף לכוח האדם הצבאי המוצב שם. מערכת הבריאות אלטרו היא הגוף המעסיק הפרטי הגדול ביותר בגרנד פורקס[8].
מפעלי התעשייה העיקריים בגרנד פורקס כוללים את מפעל טורבינות הרוח "LM Glasfiber" ומפעל המטוסים צירוס. מפעלי מזון עיקריים בעיר כוללים את "סימפלוט" ואת טחנת הקמח והממגורה של דקוטה הצפונית, שהיא טחנת הקמח הגדולה ביותר בארצות הברית. הן אמזון והן SEI Information Technologies מפעילים מוקדי שירות בעיר. מעסיקים פרטיים גדולים אחרים בעיר כוללים את רשת הבנקים הפרטית אלרוס פיננשל, רשת "Home of Economy" (כלי בית, ביגוד ועוד) ורשת הסופרמרקטים Hugo's.
המגזר הקמעונאי מהווה גם הוא מרכיב חשוב בכלכלת העיר. מרכז הקניות ההיסטורי של גרנד פורקס שכן באזור הדאונטאון, אך כיום שוכנות בדאונטאון חנויות קטנות ומסעדות ואילו אזור דרום גרנד פורקס הפך למרכז קמעונאי ראשי בעיר. בגרנד פורקס קיימים שלושה מרכזי קניות גדולים: הישן ביותר, קניון גרנד סיטי'ס, ממוקם ב-South Washington Street וכולל בעיקר חנויות קטנות בבעלות מקומית, כמו גם סניף של רשת קמארט; השני הוא קניון קולומביה, הקניון הגדול ביותר בגרנד פורקס, ובו כ-80 חנויות הכוללות בין השאר סניפים של מייסיס, סירס וג'יי סי פני; השלישי הוא שוק גרנד פורקס (Grand Forks Marketplace), פאוור סנטר בו קיימים בין השאר סניפים של הרשתות טארגט, Best Buy, Gordmans, ו-Lowe's.
השלטון העירוני מעורב ואקטיבי בתהליך ההתפתחות הכלכלית של העיר, מסייע לעסקים קיימים לצמוח ומנסה למשוך חברות ואנשי עסקים פוטנציאליים חדשים. חלק מההכנסות ממס המכירה מוקצות לשם כך, וחלק אחר נכנס לקרן הצמיחה של גרנד פורקס. חברות יכולות לקבל הלוואות בריבית נמוכה או מענקים מקרן הצמיחה בתנאי שעומדים בקריטריונים שנקבעו. בנוסף העיר מממנת גם את תאגיד הפיתוח הכלכלי האזורי גרנד פורקס (Grand Forks Region Economic Development Corporation או EDC), ארגון ללא כוונת רווח שמקבל מימון גם מהמחוז ומחברות פרטיות. מטרתו העיקרית של ה-EDC הוא פיתוח עסקים על ידי סיוע וייעוץ בנושאי שיווק וניהול[9], למשל בזיהוי אתרים המתאימים להשקעה ובהרכבת חבילות מימון ציבוריות. תפקיד עיקרי נוסף של ה-EDC הוא בחינת מידת התאמתם של עסקים המעוניינים במימון מקרן הצמיחה.
מנהיגי הציבור בעיר רואים באוניברסיטת דקוטה הצפונית (UND) "מנוע כלכלי" לעיר. מלבד הפקולטות השונות הקיימות בה, האוניברסיטה מכילה גם מרכיבים עסקיים כדוגמת מרכז המחקר לאנרגיה ולסביבה (EERC). לאחרונה פועלת האוניברסיטה למסחר את המחקר הקיים בה, ולשם כך הקימה פארק הייטק בשוליו המערביים של הקמפוס[10].
גרנד פורקס משתמשת במודל השלטון המקומי של ראש עיר-מועצה. לראש העיר, הנבחר לכהונה בת 4 שנים, יש הסמכות לפקח על הניהול היומיומי של הרשות המקומית ולעבוד באופן ישיר עם האגפים השונים בעירייה על מנת לוודאות מתן שירותים ראוי לתושבי העיר. ראש העיר המכהן של גרנד פורקס הוא ד"ר מייקל בראון. בראון נבחר לראשונה בשנת 2000, שוב ב-2004 ושוב ב-2008[11].
העיר מחולקת ל-7 רבעים (Wards), ובכל רובע נבחר נציג למועצת העיר לכהונה בת 4 שנים. המועצה מתכנסת פעמיים בחודש בהרכב מלא. גם שתי הוועדות המרכיבות אותה, ועדת הכספים והפיתוח העירוני וועדת השירותים והבטיחות, מתכנסות כל אחת פעמיים בחודש. כל הפגישות הללו משודרות בערוץ הטלוויזיה המקומי[12].
אוניברסיטת דקוטה הצפונית (UND), האוניברסיטה העתיקה ביותר והיחידה בה קיימים בתי ספר לרפואה ולמשפטים במדינה, ממוקמת בגרנד פורקס. האוניברסיטה ידועה הודות לבית הספר למדעי התעופה והחלל על שם ג'ון ד. אודגרד, שבו קיימת תוכנית פיקוח טיסה; באוקטובר 2009 דורגה התוכנית במקום הראשון בשנה השנייה ברציפות על ידי ה-FAA[13]. אוניברסיטת דקוטה הצפונית ואוניברסיטת המדינה של דקוטה הצפונית מהוות יחד את פרוזדור המחקר של עמק הנהר האדום[14].
המכללה הקהילתית והטכנית נורת'לנד, מכללה דו-שנתית, היא מכללה הממוקמת מעבר לנהר האגם האדום בעיר איסט גרנד פורקס[15]. אוניברסיטת מינסוטה קרוקסטון ממוקמת בעיר הסמוכה קרוקסטון המשתייכת למדינת מינסוטה.
מערכת בתי הספר הציבוריים של גרנד פורקס משרתת הן את תושבי גרנד פורקס והן את בסיס חיל האוויר בגרנד פורקס. בעיר קיימים 12 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים, 2 תיכונים, תיכון אלטרנטיבי אחד ותוכנית לימודים למבוגרים. בראש מערכת בתי הספר הציבוריים של גרנד פורקס עומדים 9 חברי ועד נבחרים, הנפרדים מהשלטון המקומי והמחוזי.
ישנם מספר בתי ספר יסודיים אשר אינם משתייכים למערכת בתי הספר הציבוריים, ובהם בית הספר לעיוורים של דקוטה הצפונית[16]. בנוסף קיימים 2 בתי ספר קתוליים המציעים כיתות לימוד מגן הילדים ועד לכיתה ו'[17][18]. קיים בית ספר פרטי אחד בלבד בכל אזור המטרופולין של גרנד פורקס, תיכון קתולי, הממוקם באיסט גרנד פורקס[19].
אתר האינטרנט הרשמי של גרנד פורקס (באנגלית)- גרנד פורקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
