הוריו-ג'י
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוריו-ג'י (ביפנית: 法隆寺) הוא מקדש בודהיסטי באיקארוגה שבמחוז נארה, יפן. שמו המלא של המקדש הוא הוריו גאקומונג'י, ומשמעותו היא מקדש הלמידה של החוק המשגשג, הנקרא כך כיוון שהמקדש משמש כמקום לימוד וכמנזר. המקדש הוא אחד ממבני העץ העתיקים ביותר בעולם, ואחד הידועים ביותר ביפן. ב-1993 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, וממשלת יפן הכריזה עליו כאוצר לאומי.
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | מקדש בודהיסטי | ||||||
מיקום | איקארוגה | ||||||
מדינה | יפן | ||||||
מייסדים | הקיסר סויקו, שוטוקו טייצ'י | ||||||
הקמה ובנייה | |||||||
תקופת הבנייה | ?–607 | ||||||
תאריך פתיחה רשמי | 607 | ||||||
חומרי בנייה | עץ | ||||||
מידות | |||||||
שטח | 14.6 הקטאר | ||||||
קואורדינטות | 34°36′51″N 135°44′03″E | ||||||
www | |||||||
מתחמי המקדשים של הוריו-ג'י ושל צ'וגו-ג'י הוקמו במהלך המאה ה-7 על ידי נסיך מקומי בשם שוטוקו, באמצעות חברת הבנייה קונגו גומי. שמו המקורי של הוריו-ג'י היה איקארוגה דרה, והוא הוקדש לאביו של הנסיך וליאקושי נוראיי, הבודהה של הריפוי. בשנת 670 נפגע המקדש בשרפה, אך חלקים ממנו שרדו מתחת לאזור הידוע כיום בשם ואקאקוסה-גאראן, שבו שוכן המקדש המערבי. השיפוץ של המקדש החל זמן קצר לאחר השרפה, ונמשך בשנים הראשונות של המאה ה-8. המבנה הראשון שהושלם היה המקדש המערבי, ולאחר מכן הושלם המקדש המזרחי באזור שבו שכן הארמון של שוטוקו.
במהלך השנים נוסדו במקדש מספר מנזרים. מגמה זו החלה עם קהילות של נזירים בודהיסטיים שהגיעו ללמוד בחדרי הלמידה המקומיים, ובמאה ה-11 הם החלו להרחיב את המקדש באמצעות בניית מבנים נוספים.
להוריו-ג'י היה מעמד חשוב ביפן החל מהקמתו, והוא זכה להגנתה של המשפחה הקיסרית היפנית. פולחן הנסיך שוטוקו, שהחל במאה ה-12, הוביל להגעתם של עולי רגל רבים כך שהיה צורך לתחזק את הוריו-ג'י באופן קבוע. המקדש הסמוך הוקי-ג'י כמעט ונחרב עד היסוד בשלהי המאה ה-16 בגלל מהומות פוליטיות, והשריד היחיד ממנו הוא פגודה תלת-קומתית.
מעמדו של הוריו-ג'י דעך החל מ-1868 בעקבות מהפכת מייג'י ומתן העדיפות לשינטואיזם. אולם, ב-1897 הועבר חוק הנוגע לשימור מקדשים עתיקים שכתוצאה ממנו זכה המקדש לתשומת לב מחודשת בכל הקשור לשימורו.
בחפירות שנערכו ב-1939 התברר כי ארמונו של שוטוקו השתרע על פני החלק המזרחי של מתחם המקדש. כמו כן, בחפירות התגלו הריסות מתחם מקדש ששכן דרומית-מערבית לארמון הנסיך ולא נמצא בתוך גבולות הוריו-ג'י, קונדו ופגודה.
המקדש הנוכחי מורכב משני חלקים: סאי-אין במערב וטו-אין במזרח. החלק המערבי של המקדש כולל את הקונדו (ההיכל המוזהב) ואת הפגודה החמש-קומתית. באזור טו-אין, הנמצא במרחק 122 מטרים מסאי-אין, שוכן היכל יומדונו המתומן (היכל החלומות). במתחם יש גם מגורי נזירים, חדרי הרצאות, ספריות וחדרי אוכל.
הבניינים המשוקמים בהוריו-ג'י נבנו לפי מספר סגנונות, בהם זה של שושלת האן המזרחית ושושלת ויי הצפונית מסין, כמו גם משלוש הממלכות של קוריאה ובעיקר פֶּקְצֶ'ה. הבניינים מתוארכים למאה ה-7, ובזכות הבנייה מחדש שולבו בהוריו-ג'י אלמנטים מתקופת אסוקה המוקדמת, בהם אלמנטים ייחודיים שלא הופיעו בתקופת נארה שאירעה לאחר מכן.
ישנם מאפיינים אחדים שלפיהם נטען כי המראה הנוכחי של הוריו-ג'י אינו מייצג רק את סגנון אסוקה. אחד מהם הוא המתאר של המתחם. בעוד שמקדשים יפניים רבים שנבנו בתקופת אסוקה היו מאורגנים בדומה למקדשים קוריאניים וסיניים - השער הראשי (הפגודה), ההיכל הראשי וחדר ההרצאות היו על קו ישר - המתחם החדש של הוריו-ג'י לא נבנה בהתאם לדפוס בכך שהקונדו והפגודה שכנו זה ליד זה באותה חצר. דוגמה נוספת, הנמצאת במקדש יאמאדה-דרה שנבנה במקור ב-643, היא הבדלים בסגנון הבנייה של המסדרון. בעוד שביאמאדה-דרה היו מוטות אופקיים, צפופים ועבים יותר בחלונות, אלו שבהוריו-ג'י היו יותר דקים והושמו במרווחים יותר גדולים.
מנגד, בהוריו-ג'י יש מאפיינים אחדים שייחודיים לתקופת אסוקה, והם דומים לעיצובים שנמצאו במערות יונגאנג בסין. המאפיינים הללו לא נמצאו במקדשים מתקופת נארה. המאפיינים הם עמודי אנטזיס והמעקות מקושטים בתבניות חוזרות ונשנות של סווסטיקה, המונחים מתחת למבנה בצורת V הפוכה שנועד לתמיכה. מאפיין נוסף מתקופת אסוקה שעד כה נמצא רק ביפן ונמצא בצורתו המקורית בהוריו-ג'י הוא מבנה תומך בצורת ענן.[1][2]
בין המבנים הידועים בהוריו-ג'י ניתן למנות את:
אוצרות המקדש מייצגים את האמנות הבודהיסטית במאה ה-6 ובמאה ה-7. רוב הפרסקאות, פסלים, וחפצי אמנות אחרים שבמקדש, בנוסף לסגנון האדריכלי של חלקי המקדש השונים, מדגימים את ההשפעה של סין, קוריאה והודו. במוזיאון הלאומי של טוקיו יש כ-300 חפצים מהמקדש שנתרמו בשנת 1878. חלקם מוצגים לציבור הרחב, וכולם זמינים למחקר כחלק מהאוסף הדיגיטלי של המוזיאון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.