הקריה
מתחם בתל אביב המשמש את צה"ל ומשרד הביטחון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הקִרְיָה הוא מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו, המשמש את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים. הקריה נמצאת בין הרחובות שאול המלך מצפון, קפלן מדרום, דרך בגין ממזרח ולאונרדו דה וינצ'י ממערב[דרושה הבהרה].
 | |
| מידע על המבנה | |
|---|---|
| סוג |
שכונה  |
| תקופת הבנייה | ?–1948 |
| קואורדינטות | 32°04′29″N 34°47′17″E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   הקריה   | |
  | |
בחלקו הצפוני והמגודר של המתחם (צפוני מרחוב קפלן), שוכן בסיס המטכ"ל – מחנה רבין, על שם רב-אלוף יצחק רבין. בשפת היומיום, משתמשים במונח "הקריה" כדי לתאר את "מחנה רבין".
ערכים מורחבים – תנועת הטמפלרים והמושבה שרונה
בשנת 1871 הוקמה המושבה שרונה על ידי טמפלרים בני הדור השני של המושבה הגרמנית ביפו. בני המושבה בחרו בגבעה הקרובה לצירי תנועה מרכזיים באותה תקופה ולנחל איילון. לרוב עסקו הטמפלרים בחקלאות ובעיקר בגידול גפנים והכנת יין. כרוב המושבות הטמפלריות נבנו רחובות המושבה שרונה בצורת צלב בדומה לקארדו והדקומנוס הרומיים. שני רחובות אלה הם בתוואי של רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו. בתי המושבה תוכננו על ידי תיאודור זנדל ונבנו מאבן כורכר[1].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו הטמפלרים למצרים על ידי הממשל הצבאי הבריטי עקב היותם נתיני אויב. לאחר המלחמה, עם יסודו של הממשל האזרחי בשנת 1920, חזרו הטמפלרים למושבה ושיקמו אותה. לקראת מלחמת העולם השנייה התגייסו חלק מהטמפלרים לצבא הגרמני ועזבו את הארץ. בזמן המלחמה, לאחר שחלק ממושבות הטמפלרים הביעו תמיכה בשלטון הנאצי, הפכה שרונה לשטח הסגר לנתיני אויב. בשנת 1945 גורשו רוב תושבי המושבה לאוסטרליה, והשלטונות הבריטיים תפסו את השטח והפכו אותו למרכז שלטוני לצרכיהם. בתאריך 16 בדצמבר 1947 פינו הבריטים את תל אביב ומסרו את המחנה לנציגי היישוב העברי. על החלק הצפוני של שרונה מרחוב קפלן הוקם המחנה הצבאי, הראשון, הגלוי, מחנה יהושע ע"ש יהושע גלוברמן[2].
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ניסוח לא ברור ולא כרונולוגי.השטח מדרום לרחוב קפלן שימש כמשכן הממשלה הזמנית. לאחר קום המדינה הוכרזה תל אביב כבירת המדינה הזמנית. עם מעבר הכנסת לירושלים בשנת 1949 עברה גם הממשלה. באולמות הנרחבים של בניין היקב הורכבו מטוסי האוסטר הראשונים, ששימשו את מדינת ישראל במלחמת העצמאות. זמן קצר לפני הקמת המדינה הוחלט, כי משרדי הממשלה ומשרד ראש הממשלה העתידיים ישוכנו זמנית בשרונה ושמה השתנה ל"הקריה". שוכנו בה מוסדות שלטוניים חשובים, כמו לשכת נשיא המדינה, מוסד מבקר המדינה, המטה הארצי של המשטרה, וקול ישראל (שנשאר בה עד עכשיו, ביחד עם משרד הביטחון). בבניין היקב התמקם המדפיס הממשלתי. ב-1951 נפתח בצידה המזרחי של הקריה בית היולדות הקריה במבנה ששימש את בית הספר של שרונה, ואשר פעל במקום עד שנת 1997, עת נסגר ומחלקותיו הועברו אל בית החולים ליס לנשים וליולדות. הבניין נהרס ובמקומו נבנה מגדל המטכ"ל, שהושלם בשנת 2005. עד לשנת 2006 לשכת ראש הממשלה שכנה בבית וילהלם אברלה
- ערך מורחב – מחנה רבין
מחנה רבין קיבל את שמו בנובמבר 1996, שנה אחרי רצח רבין, ולפני כן נקרא "מחנה מטכ"ל 128". שוכנים בו משרד הביטחון, המטה הכללי של צה"ל ומוצב הפיקוד העליון (מצפ"ע או מצפ"ה, הידוע גם כ"הבור", שנחפר ב-1957 והורחב בתחילת שנות ה-70), מטה חיל האוויר ומטה חיל הים, לשכת דובר צה"ל, לשכת הפרקליט הצבאי הראשי, לשכת הרב הצבאי הראשי, לשכת אלוף פיקוד הדרום, לשכת אלוף פיקוד המרכז, לשכת אלוף פיקוד הצפון, הצנזורה הצבאית, נציבות קבילות החיילים, הנהלת ארגון עובדי צה"ל, ספריית המטכ"ל ע"ש הרמטכ"ל חיים לסקוב, בית הכנסת המרכזי של מחנה רבין "משכן שלמה" ע"ש הרב הראשי הראשון של צה"ל, הרב שלמה גורן ולשכת ראש הממשלה.
חלק מהמשרדים שוכנים במגדל המטכ"ל, שניתן לזהותו בעזרת מנחת המסוקים שעל גגו. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבסיס הוא מגדל מרגנית, שבנייתו הסתיימה בשנת 1987, המתנשא לגובה 138 מטרים ובראשו מוצבות אנטנות רבות. בניין בולט נוסף, ותיק יותר, הוא בניין 22, אליו הועברה לשכת הרמטכ"ל בשנת 1954.
מגדלי הכנרית, בהם שוכן מטה חיל האוויר, הם שני מבנים בגובה של 18 קומות כל אחד, הניצבים בפינה הצפון-מערבית של מחנה רבין, לאורכו של רחוב לאונרדו דה וינצ'י.
בספטמבר 1978, בעקבות החלטת ממשלת ישראל להעביר את משרדי הממשלה שעוד נותרו בקריה לירושלים, מינה שר האוצר שמחה ארליך וועדת היגוי ל"תכנון דרום הקריה" – שטח בן כ-190 דונם שתחום בין הרחובות קפלן, בגין, החשמונאים/הארבעה ולאונרדו דה וינצ'י.
בהמשך נבחרו שלושה משרדי אדריכלים להציע אלטרנטיבות לתכנון הפרויקט, כאשר נקבע מראש שהאלטרנטיבה שתזכה תפותח ותגובש במשותף על ידי צוות התכנון. האדריכל קלמן כ"ץ נבחר להוביל את הפרויקט. התוכנית המקורית שהוצעה כללה אזור מבונה של שימושים מעורבים, הכולל ארבעה מבנים מדורגים, התוחמים כיכר מרכזית ופארק עירוני רחב ידיים. המרחב העירוני שנוצר יועד להולכי רגל בעוד תנועת וחניית כלי הרכב תוכננה להיות תת-קרקעית. אולם לאחר אישור התוכנית גדל הצורך בשטחי משרדים, מסחר ומגורים, במרכז תל אביב וכן השתנתה התפיסה התכנונית לגבי שימור של מבני המושבה שרונה. על מנת להתאים את התוכנית למציאות העירונית המתפתחת, הוכנה על ידי אדריכל קלמן כ"ץ תוכנית מפורטת חדשה, תא/3000, אשר קיבלה תוקף בספטמבר 2006. תוכנית תא/ 3000 כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים בשטח עיקרי של 499,000 מ"ר, התוחם פארק עירוני שבו מבנים לשימור. ייחודו של הפרויקט הוא בשילוב שנעשה בו בין בנייה חדשה וגבוהה בהיקף רחב, לבין שימור מבני המושבה שרונה בתוך ריאה ירוקה משמעותית.
מגדל היובל
- ערך מורחב – מגדל היובל
מגדל היובל (ידוע גם כמגדל קריית הממשלה) הוא מגדל בגובה 158 מטרים הנמצא בפינת הרחובות קפלן ודרך מנחם בגין. שטח הבניין הוא כ-110,000 מ"ר. קומותיו הנמוכות של הבניין משמשות את משרדי הממשלה בעוד הקומות העליונות מושכרות לצורכי מסחר. המגדל מצופה באבן וזכוכית, ונבנה בעלות של כמיליארד ש"ח[3].
המגדל נבנה במסגרת מיזם דרום הקריה כמגדל נמוך יותר, והרחבתו אושרה במהלך הבניה. הוא הוקם על ידי אפריקה ישראל נכסים וחברת מנרב בבעלות משותפת בשנת 2004. באותה שנה רכשה אפריקה ישראל את הזכויות על הבניין ממנרב תמורת כ-100 מיליון ש"ח במטרה לשווק את הקומות להשכרה לעסקים. הקומות המיועדות עבור משרדי הממשלה הושכרו באמצעות חוזים ארוכי טווח ל-20 שנה אך השכרת הקומות למסחר נתקלה בקשיים ובשנת 2009 הציעה אפריקה ישראל את רוב הבניין לקרן בריטית[4][5][6].
פרויקט שימור בתי שרונה
במסגרת פרויקט דרום הקריה הוחלט לשמר 37 מבנים טמפלריים. הוחלט כי 25 מבנים ישמשו לצרכים מסחריים ו-12 יהפכו למוזיאונים בשרונה. מסביב למבנים יטופח פארק דרום הקריה, שישמר את העצים שנשתלו על ידי הטמפלרים. במסגרת הרחבת רחוב קפלן לשמונה נתיבים הוזזו חמישה מבתי המושבה כשלושים מטר דרומה. המבצע כלל ניסור יסודות הבתים, חיזוקם והזזתם באמצעות מסילה למקומם החדש, עלות הפרויקט הייתה כ-26 מיליון שקלים במימון מינהל מקרקעי ישראל[7][8].
במקום כיום נמצאים גם שרונה מרקט, מגדל עזריאלי שרונה ומלון שרונה.
- פרויקט דרום הקריה - מינהל מקרקעי ישראל
- מיזם דרום הקריה
- הזזת בית הדואר של המושבה, גוגל וידאו(הקישור אינו פעיל).
פרופ' מוטי גולני וד"ר ניר מן, שרונה בשנות המאבק: 1939-1948, באתר הערוץ האקדמי, 22 בנובמבר 2009- ניר מן, חברי המטכ"ל בלב המטרופולין - כשהפצצה תיפול על הקריה בתל אביב, באתר הארץ, 9 ביוני 2012
- יונתן גת, ממושבה גרמנית - למחנה המטכ"ל, באתר גלי צה"ל, 30 באוגוסט 2012
- יחיעם ויץ, "הקריה בשנות כינונה": כמעט בירת ישראל, באתר הארץ, 11 בינואר 2013
- יואב זילברדיק, החומה, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 10 בינואר 2013
ניר מן, בן גוריון הציל אותה, שרון סירב לנטוש אותה: עלילות לשכת רה"מ בקריה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018- ד"ר ניר מן, שרונה / הקריה, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
הקריה (תל אביב-יפו, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
