ואיריקה
עיר בארצות הברית שהיא מושב מחוז סיסקיו בצפון קליפורניה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואיריקה (באנגלית: Yreka, יפא: /waɪˈriːkə/) היא מושב המחוז של מחוז סיסקיו בצפון קליפורניה שבארצות הברית, סמוך לנהר שסטה. העיר משתרעת על שטח של כ-26 קילומטרים רבועים, רובו יבשתי. נכון למפקד 2020 של ארצות הברית, מנתה האוכלוסייה 7,807 נפשות, המשקפת עלייה זעומה מ-7,765 שנמנו במפקד 2010. ואיריקה הוא משכנם של מכללת סיסקיו (College of the Siskiyous), המוזיאון להבנת היער הלאומי קלאמת ומוזיאון מחוז סיסקיו.
.JPG) | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קליפורניה |
| מחוז | סיסקיו |
| תאריך ייסוד | 21 באפריל 1857 |
| שטח | 26.05 קמ"ר |
| גובה | 789 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,807 (2020) |
| ‑ צפיפות | 290.7 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 41°43′36″N 122°38′15″W |
| אזור זמן | UTC -8 |
| http://ci.yreka.ca.us | |
במרץ 1851 גילה אברהם תומפסון (Abraham Thompson), מוביל שיירת פרדות, זהב ליד רוקי גולץ' (Rocky Gulch) בזמן מסע לאורך שביל סיסקיו מדרום אורגון. גילוי זה עורר בהלה לזהב, ובאפריל 1851 הגיעו 2,000 כורים ל"חפירות היבשות של תומפסון" כדי לבחון את מזלם, ועד יוני 1851, צמחה במהירות עיר של אוהלים, פחונים וכמה בקתות גסות. כמה שינויים בשמות התרחשו עד שהעיר הקטנה נקראה ואיריקה. השם בא משפת הקבוצה האתנית של השסטה "wáik'a", שמו של הר שסטה.[1] משמעות המילה היא "הר צפוני" או "הר לבן".[2][3]
מארק טוויין מספר סיפור אחר:
הארטה הגיע לקליפורניה בשנות החמישים [של המאה ה-19], בן עשרים ושלוש או עשרים וארבע, ונדד אל חפירות השטח של המחנה בוואיריקה, מקום שרכש את שמו המסתורי – כאשר בימיו הראשונים הוא היה זקוק מאוד לשם – בגלל תאונה. היה בית מאפה עם שלט קנבס שעדיין לא הוצב אבל נצבע ונמתח לייבוש בצורה כזו שהמילה BAKERY [מאפייה] הוצגה בבירור מלבד ה-B, והייתה הפוכה. זר קרא את זה לא נכון מהסוף YREKA, והניח שזה השם של המחנה. שוכני המחנה היו מרוצים ממנו ואימצו אותו.
המשורר חואקין מילר (אנ') תיאר את ואיריקה בשנים 1853–1854 כמקום הומה עם "גל של אנשים מעלה ומטה ולרוחב רחובות אחרים, בכמות כמו עיר בחוף המזרחי".[4] הליכי ההתאגדות (רישום רשמי כעיר) הושלמו ב-21 באפריל 1857.[4]
מעשי לינץ'
בוצעו שני מעשי לינץ' בוואייריקה. הראשון התרחש ב-26 באוגוסט 1895, כאשר ארבעה גברים - ויליאם נל, גרלנד סטמלר, לואיס מורנו ולורנס ג'ונסון - שחיכו למשפט בגין אישומים שונים של רצח ושוד, נתלו בו-זמנית על ידי המון שתלה אותם על שני עצים סמוכים.
הלינץ' השני התרחש ב-28 ביולי 1935. קלייד ג'ונסון ורוברט מילר בר שדדו עסק מקומי ולקוחותיו בקסטלה (אנ') במחוז שסטה בקליפורניה. לאחר מכן הם גנבו מכונית ונסעו צפונה לדנסמויר (אנ') במחוז סיסקיו בקליפורניה, שם תכננו לנטוש את המכונית ולברוח ברכבת. זמן קצר לאחר שהם נטשו את המכונית מצפון לדנסמויר, הם נעצרו על ידי שוטר הסיור ג'ורג' "מולי" מאלון והשוטר המתנדב, פרנק ר. "ג'ק" דאו בן ה-38, שקיבל תואר של כבוד כ"מפקד המשטרה של דנסמויר". ג'ונסון שלף אקדח לוגר ופצע את שני השוטרים. מאלון התאושש, אבל דאו מת למחרת. ג'ונסון נתפס כמה שעות לאחר מכן ונלקח למעצר. בר, שהחזיק ב-35 דולר שהם השיגו מהשוד, נכנס לפאניקה במהלך קרב היריות וברח אל היער, ואז נמלט ברכבת משא. דאו היה דמות אהובה בדנסמויר. תואר מפקד המשטרה ניתן לו בגלל היותו קר רוח וניסיונו כיוצא מלחמת העולם הראשונה. בליל הלוויה של דאו נסעו תריסר מכוניות מדנסמויר, ובהן כ-50 רעולי פנים, צפונה לוואיריקה כדי לעשות לינץ' בג'ונסון. ב-3 באוגוסט 1935, בשעה 1:30 לפנות בוקר, הגיע ההמון לכלא ואיריקה ודפק קלות בדלת. השוטר מרין לנגה, התורן היחיד בכלא, פתח מעט את הדלת ורעולי הפנים השתלטו עליו בקלות. הוא הוסע תשעה קילומטרים מזרחה לוואיריקה, שם שוחרר, יחף. ההמון ערך חיפוש בכלא, מצא את ג'ונסון, הסיע אותו באחת המכוניות ותלה אותו על עץ אורן. בר נעצר יותר משנה לאחר מכן, ב-4 בספטמבר 1936, בלוס אנג'לס באשמת פריצה.[5] בתקופתו במנוסה, הוא קיבל חלק כניצב בסרט רוז מארי (אנ') בכיכובם של נלסון אדי (אנ') וג'נט מקדונלד, שסצנות ממנו צולמו ליד אגם טאהו. הוא מופיע בשמו האמיתי ברשימת הקרדיטים של הסרט.[6]
מרד ואיריקה
ב-27 בנובמבר 1941, קבוצת צעירים זכתה לתשומת לב תקשורתית ארצית כאשר, כשהם מנופפים ברובי ציד למען אפקט דרמטי, הם עצרו את התנועה על כביש 99 (אנ') של ארצות הברית דרומית לוואיריקה, וחילקו עותקים של הכרזת העצמאות, לפיה מדינת ג'פרסון (State of Jefferson) שרויה ב"מרד פטריוטי נגד מדינות קליפורניה ואורגון" ותמשיך "להתנתק מהן בכל יום חמישי עד להודעה חדשה".[7]
תנועת ההתנתקות הסתיימה במהירות, אם כי לא לפני שהתובע המחוזי של מחוז דל נורטה, ג'ון ליאון צ'יילדס (John Leon Childs) מקרסנט סיטי, מונה למושל מדינת ג'פרסון ב-4 בדצמבר 1941.[8]
המכה הראשונה שניחתה על הרעיון הייתה מותו של ראש העיר גייבל (Gable) ב-2 בדצמבר, ואחריו המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר. אלו שהיו בעד ההתנתקות מיקדו את מאמציהם במאמץ המלחמתי, שמוטט את תנועת ההתנתקות.
ואיריקה נמצאת בגובה של כ-760 מטרים מעל גובה פני הים בעמק שסטה, מדרום להרי סיסקיו ומצפון להר שסטה, הר געש רדום בגובה 4,300 מטרים המתנשא מעל העמק.
שטחה של העיר, על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, הוא 26.05 קילומטרים רבועים, מתוכם 25.86 קילומטרים רבועים הם יבשה ו-0.19 קילומטרים רבועים (0.72%) הם מים.
בוטניקה
הפרח הרשמי של ואיריקה הוא שלהב ואיריקה (אנ') (Phlox hirsute).[9]
הדגימה הידועה היחידה של המין Calochortus monanthus (אנ'), המכונה באנגלית שושן מריפוסה (mariposa lily) בעל הפרח הבודד שמוגדר כנכחד, נאספה ליד ואיריקה לאורך גדות הנהר שסטה, על ידי הבוטנאי אדוארד לי גרין (אנ'), ביוני 1876.[10]
על פי מערכת סיווג האקלים של קפן, ואיריקה מוגדרת כבעלת אקלים ים-תיכוני של קיץ חם (Csa), אך כמעט מתאים להגדרה כבעל אקלים ים תיכוני בקיץ חמים (Csb). האזור כולל קיץ חם ויבש וחורפים קרירים עם שלג סדיר. יש הבדל גדול בין הטמפרטורה ביום לטמפרטורה בלילה, במיוחד בקיץ.
| אקלים בואיריקה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 7.7 | 10.8 | 14.4 | 17.7 | 22.9 | 27.7 | 33.2 | 32.9 | 28.4 | 21.1 | 11.6 | 7.1 | 19.6 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -3.9 | -3.1 | -1.2 | 1.1 | 4.5 | 7.7 | 10.9 | 10.2 | 6.6 | 1.8 | -1.8 | -4.2 | 12.4 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 78 | 53 | 41 | 32 | 33 | 25 | 14 | 9.1 | 14 | 28 | 74 | 101 | 503 |
2010
מפקד האוכלוסין של ארצות הברית מ-2010 דיווח כי ואיריקה מנתה 7,765 תושבים. צפיפות האוכלוסין הייתה 298.2 אנשים לכל קילומטר רבוע. ההרכב הגזעי של ואיריקה היה 6,495 (83.6%) לבנים, 57 (0.7%) אפרו-אמריקאים, 491 (6.3%) אינדיאנים, 94 (1.2%) אסייתים, 9 (0.1%) תושבי איי האוקיינוס השקט, 168 (2.2%) גזעים אחרים, ו-451 (5.8%) משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היו 753 אנשים (9.7%).
מפקד האוכלוסין דיווח כי 7,718 אנשים (99.4% מהאוכלוסייה) חיו במשקי בית, 33 (0.4%) גרו במגורים קבוצתיים לא ממוסדים, ו-14 (0.2%) במגורים ממוסדים.
בוואיריקה היו 3,394 משקי בית, מתוכם ל-983 (29.0%) היו ילדים מתחת לגיל 18 גרים בהם, 1,338 (39.4%) היו זוגות נשואים, ל-471 (13.9%) הייתה בעלת בית אישה ללא בעל נוכח, 160 (4.7). %) היה בעל בית זכר ללא אישה נוכחת. היו 269 (7.9%) זוגות לא נשואים, ו-17 (0.5%) זוגות הומוסקסואלים. 1,202 משקי בית (35.4%) היו בודדים, ול-636 (18.7%) היה מישהו שחי לבדו בן 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 2.27. היו 1,969 משפחות (58.0% מכלל משקי הבית); גודל המשפחה הממוצע היה 2.92.
פריסת הגילאים באוכלוסייה הייתה: 1,871 אנשים (24.1%) מתחת לגיל 18, 678 אנשים (8.7%) בגילאי 18 עד 24, 1,603 אנשים (20.6%) בגילאי 25 עד 44, 2,119 אנשים (27.3%) בגילאי 45 עד 64, ו-1,494 אנשים (19.2%) שהיו בני 65 ומעלה. הגיל החציוני היה 41.7 שנים. על כל 100 נקבות, היו 89.5 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 84.5 גברים.
היו 3,675 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 141.2 לקמ"ר, מתוכן 1,751 (51.6%) בבעלותם ו-1,643 (48.4%) מאוכלסים על ידי שוכרים. שיעור המשרות הפנויות לבעלי הדירות היה 2.4%; שיעור יחידות דיור הפנויות לשכירות עמד על 6.7%. 3,895 נפשות (50.2% מהאוכלוסייה) התגוררו ביחידות דיור בבעלותם וביחידות דיור להשכרה גרו 3,823 נפשות (49.2%).
2000
נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2000, התגוררו בעיר 7,290 נפשות, 3,114 משקי בית ו-1,880 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה 282.0 לקמ"ר. היו 3,303 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 127.8לקילומטר רבוע. ההרכב הגזעי של העיר היה 86.6% לבנים, 0.5% אפרו-אמריקאים, 6.0% ילידים אמריקאים, 1.8% אסייתים, 0.1% באיי האוקיינוס השקט, 1.7% מגזעים אחרים ו-3.3% משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היו 5.4% מהאוכלוסייה.
היו 3,114 משקי בית, מתוכם ל-29.4% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 43.8% היו זוגות נשואים, ל-13.0% הייתה בעלת בית ללא בעל נוכחות, ו-39.6% היו רווקים. 34.8% מכלל משקי הבית היו יחידים, ול-17.2% היה מישהו שחי לבדו בן 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 2.27 וגודל המשפחה הממוצע היה 2.92.
פריסת הגילאים באוכלוסייה הייתה: 25.5% מתחת לגיל 18, 7.8% מגיל 18 עד 24, 23.5% מגיל 25 עד 44, 23.8% מגיל 45 עד 64 ו-19.4% בני 65 או מבוגרים יותר. הגיל החציוני היה 41. על כל 100 נשים, היו 88.3 גברים. על כל 100 נשים, בנות 18 ומעלה, היו 83.9 גברים.
ההכנסה החציונית למשק בית בעיר הייתה 27,398 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 37,448 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של 31,632 דולר לעומת 23,986 דולר לנשים. ההכנסה לנפש בעיר הייתה 16,664 דולר. כ-17.5% מהמשפחות ו-21.2% מהאוכלוסייה היו מתחת לקו העוני, כולל 33.6% מאלו מתחת לגיל 18 ו-8.8% מבני 65 ומעלה.
תיירים מבקרים בוואיריקה מכיוון שהיא נמצאת בקצה הצפוני של אזור שסטה קסקייד (אנ') בצפון קליפורניה. הליבה של מרכז העיר ההיסטורי, לאורך רחוב וסט מיינר (West Miner Street), רשום כנפה היסטורית במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים, כמו גם כנקודת ציון היסטורית של קליפורניה (אנ'). ואיריקה היא משכנם של מוזיאון מחוז סיסקיו[12] ומספר מונומנטים ופארקים מתקופת הבהלה לזהב. המבקרים מגיעים גם כדי ליהנות מדיג טרוטה בנהרות קלאמת, סקרמנטו ומקלאוד הסמוכים, או כדי לראות ולטפס על הר שסטה, קאסל קרייגס (אנ') או האלפים של טריניטי. המבקרים גם עושים סקי (הן אלפיני והן סקי למרחקים), או רוכבים על אופניים או מטיילים אל המפלים, הנחלים והאגמים באזור, כולל מפלי נהר מקלאוד הסמוכים, מפלי ברני (אנ'), מפלי מוסברה (אנ'), אגם סיסקיו (אנ'), אגם קאסל (אנ') ואגם שסטה (אנ').
העיירה מארחת את ימי הבהלה לזהב מדי שנה בחודש יוני.
בנוסף, מכיוון שזהו מושב המחוז של מחוז סיסקיו, מספר עסקים הקשורים לבתי המשפט המחוזיים, רשם המחוז ופונקציות מחוז רשמיות אחרות נמצאים בעיר. כר העשב הלאומי של עמק ביוט (אנ') נמצא בצפון מחוז סיסקיו, ליד גבול אורגון, אך מנוהל מהמשרדים בוואיריקה.[13]
ואיריקה נמצאת במחוז הקונגרס הראשון של קליפורניה, המיוצג על ידי דאג למלפה הרפובליקני.
בבית המחוקקים של המדינה נמצאת ואיריקה במחוז הסנאט הראשון, ומיוצגת על ידי בריאן דאהל הרפובליקני, ובמחוז האספה הראשונה, המיוצג על ידי מייגן דאהל הרפובליקנית.
ואיריקה הוא משכנו של קמפוס שהוא סניף של מכללת הסיסקיוס (College of the Siskiyous)[14] הכולל את המכון למדעי הבריאות בכפר (Rural Health Science Institute)[15] ותוכניות מנהל הצדק (Administration of Justice). המכללה היא אחת מ-10 מכללות קהילתיות בקליפורניה המציעות מעונות בקמפוס.[16] אוטובוסים של בתי ספר תיכוניים מובילים תלמידים מעיירות שאחרת לא היו מסוגלים לממן לימודים תיכוניים.
בוואיריקה מונצח עידן כריית הזהב באמצעות מוזיאון זהב, וכן עם שריד ממבצע כריית כסף בפארק גרינהורן (Greenhorn Park). קמע הספורט של נפת בתי הספר התיכונים של ואיריקההוא כורה זהב. צבעי בית הספר הם אדום וזהב. בית הספר התיכון ואיריקה היה בית הספר התיכון הראשון במחוז, שנוסד בשנת 1894. הוא משרת אזור המחוז בן כ-3,100 קילומטרים רבועים.[17]
נפת בית הספר היסודי ואיריקה כוללת את בית הספר היסודי אוורגריין (Evergreen Elementary) וכן את חטיבת הביניים של רחוב ג'קסון.
כביש בין-מדינתי 5 הוא הנתיב העיקרי מצפון לדרום דרך ואיריקה, המחבר בין רדינג (אנ') וסקרמנטו מדרום לבין גבול אורגון מצפון. הכביש הבין-מדינתי 5 דרך העיר עוקב אחר הנתיב הקודם של שביל סיסקיו, שנמתח מהעמק המרכזי של קליפורניה לעמק וילאמט (אנ') של אורגון.
כביש 3 (אנ') של מדינת קליפורניה עובר מזרחה למונטגיו (אנ'), ומערבה לפורט ג'ונס (אנ') וויברוויל (אנ'). כביש 263 (אנ') של מדינת קליפורניה משמש כלולאה עסקית של הכביש הבין מדינתי 5 דרך החלק הצפוני של העיר.
תעופה כללית משתמשת בנמל התעופה מונטגיו (אנ') במונטגיו (אנ'), 9.7 קילומטרים מזרחה.
אתר האינטרנט הרשמי של ואיריקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
