שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
מיכאל אבי-יונה
ארכיאולוג והיסטוריון ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
מיכאל אבי-יונה (בּוּכְשׁטַבּ; 26 בספטמבר 1904, תרס"ה, לבוב – 26 במרץ 1974, ירושלים) היה ארכאולוג, גאוגרף וחוקר התרבות והאמנות הקלאסית בארץ ישראל.
Remove ads
קורות חיים
סכם
פרספקטיבה
מיכאל אבי יונה היה בן יחיד לשלמה ותמר בוכשטאב מלבוב[1]. אביו היה ד"ר[2] ועורך דין מצליח[3]. אבי יונה עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת 1919. בתחילה למד בגימנסיה העברית בירושלים, ולאחר מכן נסע לאנגליה ולמד ארכאולוגיה קלאסית והיסטוריה באוניברסיטת לונדון, שם סיים תואר ראשון בהצטיינות יתרה. כאשר חזר לארץ ישראל החל ללמוד בבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. חפירותיו הראשונות, במסגרת בית הספר, היו בתל אל-עג'ול ובירושלים (חפירות העופל).
כאשר סיים את לימודיו, התקבל למחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי ועבד כספרן, עוזרו של הספרן הראשי הרטלי[4], כארכיונאי וכעורך כתב-העת של מחלקת העתיקות. בשנת תרצ"ג הוא חפר, מטעם המחלקה, בית כנסת עתיק בעספיא[5]. בשנת 1941 ליווה חפירת קברים ליד נהריה[6]. בשנת 1946 השתתף בחפירות בתל בית ירח[7].
ב-1943 קיבל תואר מוסמך מאוניברסיטת לונדון בה למד. לאחר קום המדינה עבד כמזכיר המדעי של מחלקת העתיקות.
אבי-יונה פרסם מאמרים רבים בנושאים מגוונים[8] ולא הרבה לערוך חפירות ארכאולוגיות, והחשיב עצמו כ"ארכאולוג כורסה". עם זאת נזקפות לזכותו כמה תגליות. בשנת 1949 ערך חפירות בגבעת רם (שייח' באדר) שבירושלים, במקום שבו נבנו בנייני האומה[9], והיה הראשון לגלות את בית המלאכה ללבנים ורעפים של הלגיון הרומי העשירי. השתתף בסקר הראשון שנערך במצדה[10], שקדם בשנים אחדות לחפירות, וערך חפירה מצומצמת בצפונה של קיסריה, מקום שנתגלו שרידים של בית כנסת קדום[11]. בשנת 1958 פיקח מטעם מחלקת העתיקות על העבודות בעבדת[12]. לאחר מבצע קדש היה בין הארכאולוגים שירדו לסיני לסקור את הממצאים הארכאולוגיים בה[13], ואף פרסם כתבי יד עתיקים ממנזר סנטה קתרינה[14].
מאוחר יותר החל בקריירה אקדמית. ב-1953 מונה כמרצה בכיר בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת זו כתב ספרים רבים שהפכו לנכס צאן ברזל של התרבות המדעית בישראל. בנוסף, ערך את כתב העת "Israel Exploration Journal", הביטאון המדעי המרכזי של הארכאולוגיה הארצישראלית. ב-1958 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון.
אבי-יונה היה בין הראשונים שהנהיגו את ההצגה החזותית של החומר ההיסטורי, הארכאולוגי והגאוגרפי. בנוסף מילא מספר תפקידים ציבוריים, בהם חבר "הוועדה הגאוגרפית" לקביעת שמות בנגב[15], ועדת השמות הממשלתית[16] וחבר הוועד המנהל של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
אבי-יונה נמנה עם כותבי ערכים של האנציקלופדיה העברית. הוא כתב בנושאי טופוגרפיה וגאוגרפיה של ארץ ישראל, ארכאולוגיה כללית וארץ ישראלית, היסטוריה, מסחר, דרכים בארץ ישראל מימי קדם עד ההתיישבות החדשה, המקומות הקדושים וחקירת ארץ ישראל.
זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשט"ו על ספרו "קדמוניות ארצנו" ובפרס בן-צבי לשנת תשל"א.
אבי-יונה התגורר בשכונת רחביה בירושלים. בתו היא הציירת יעל אבי-יונה.
Remove ads
דגם ירושלים בימי בית שני
פרופ' אבי-יונה הנחה את בניית דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שנבנה במלון "הולילנד" ונחנך בשנת 1966, לאחר שלוש שנות עבודה מאומצות. בעבודתו הסתמך אבי יונה על מקורות ספרותיים, מעט ממצאים ארכאולוגיים מארץ ישראל, ומקבילות מן העולם הקלאסי. במסגרת מחקרו להקמת הדגם ביקר בטורקיה וביוון כדי לעמוד מקרוב על צורת הבנייה במבנים ואתרים מקבילים מאותה תקופה. לצידו סייעה רעייתו חווה, שהייתה אמנית ותיעדה בדקדקנות רבה באיורים ובתרשימים את פרטי המבנים הקלאסיים שהיוו בסיס למבני הדגם.[17]
הדגם הועבר בשנת 2006 לקריית מוזיאון ישראל בגבעת רם. הכביש המוביל אל מתחם הולילנד קרוי כיום על שמו.
Remove ads
מספריו
- בימי רומא וביזנטיון, ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ב, 1952 (מהדורות נוספות)
- מסות ומחקרים בידיעת הארץ, ירושלים: מ. ניומן, תשכ"ד, 1964
- גאוגרפיה היסטורית של ארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ד, 1984
- קדמוניות ארצנו (עם שמואל ייבין ומשה שטקליס) הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955;[18]
- תולדות האומנות הקלאסית, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ל, 1969
- פסיפסים עתיקים, ירושלים: הוצאת כתר, 1978
- מגילות וכתבי יד, ירושלים: הוצאת כתר, 1978
- מבוא לארכאולוגיה, ירושלים: הוצאת כתר, 1979
- אנציקלופדיה של העולם הקלאסי (יחד עם ישראל שצמן; ראה אור לאחר מותו), תל אביב: ספרית מעריב, 1981
- אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד (יחד עם שמואל ספראי), ירושלים: כרטא, 1966~
- Jerusalem, the saga of the Holy City, (With B. Mazar), Jerusalem: Universitas, 1954 (הספר בקטלוג ULI) וגם: (הספר בקטלוג ULI)
ארכיונו של אבי-יונה שמור בספרייה הלאומית.[19]
לקריאה נוספת
- 'אבי־יונה (בוכשטב), מיכאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 17–18. (הספר בקטלוג ULI)
- "אבי־יונה, מיכאל", האנציקלופדיה העברית (כרך מב), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשמ"ג, עמ' 33
- כתבי מיכאל אבי-יונה, ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה כרך יח ג/ד, (תשי"ד / 1954) JSTOR 23729659
קישורים חיצוניים
מיכאל אבי-יונה, ברשת החברתית Goodreads
- מיכאל אבי-יונה (1904־1974), ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רשימת המאמרים של מיכאל אבי-יונה באתר רמב"י
- מידע על אבי-יונה, מיכאל בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של מיכאל אבי-יונה, באתר "סימניה"
- ד"ר גבי ברקאי, האבות המייסדים של הארכאולוגיה בארץ-ישראל: מיכאל אבי-יונה, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה, 9 בפברואר 2022
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads