מנחם פליקס

מנחם פליקס

לידה	23 בספטמבר 1946 (בן 78) רומניה
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת מרכז הרב ישיבת ניר קריית ארבע

נולד ברומניה לאליהו ולאה פליקס, בשנת תש"י בהיותו בן ארבע עלה לישראל.

הקמת קריית ארבע

למד בישיבת מרכז הרב מספר שנים אצל רבותיו הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה שפירא. באותה העת במקביל ללימודיו החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף להתנחלות הראשונה במלון פארק בחברון, שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון^[1]. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה קריית ארבע^[2].

יישוב השומרון

לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם בני קצובר, לפתוח במאמץ ליישב את אזור השומרון, שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. מלחמת יום הכיפורים גרמה לעיכוב בתוכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתיישב בשומרון^[3].

לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'ייב. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר"^[4]. לאחר הניסיון השמיני, אישרה ממשלת ישראל את הקמת היישוב אלון מורה (אשר לימים שונה שמו לקדומים) בתוך המחנה הצבאי "קדום".

אלון מורה – שכם

לאחר כמה חודשים בתוך המחנה הצבאי, אושר ליישוב לצאת מהמחנה, וקרוואנים ראשונים של היישוב אלון מורה הוצבו בסמוך לבסיס הצבאי, בהם גר עם משפחתו. עם התפתחות היישוב (כיום קדומים) המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתיישב במקום סמוך יותר לעיר שכם. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובה התיישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו לבג"ץ בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק כי על הממשלה לפנות את אלון מורה מאדמות רוג'יב^[5].

בשבט ה'תש"ם (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל הר כביר שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם ההסתדרות הציונית.

בה' בשבט ה'תשנ"ה (6 בינואר 1995) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה בבית אל לביתה באלון מורה - יריות נורו אל הרכב בו נהגה, גיסה הרב אברהם זרביב שנסע עמה ברכב נפצע. שני ילדיו שנסעו עמם - לא נפגעו. היא הייתה בת 19 וחצי בהירצחה^[6]. בעקבות הרצח קיים פליקס שביתת רעב מול הכנסת^[7].

הרב מנחם פליקס כיהן במשך שנים כר"מ בישיבת ההסדר קרני שומרון. תקופה קצרה אף כיהן כראש ישיבת ימית בנווה דקלים.

הרב פליקס הוא גם חבר המזכירות של תקומה ומפרסם מאמרים מעל במות שונות, ביניהם, מעט מן האור, עלון פרשת שבוע של תקומה^[8].

ב-1981 הופיע הר פליקס במקום התשיעי ברשימת התחיה לכנסת העשירית.

בתגובה להסכם אוסלו א', כתב במאמרו בעיתון נקודה בדצמבר 1993: "לשלטון הנוכחי במדינת ישראל אין כל סמכות להמשיך ולשלוט במדינת היהודים. שלטון... המנתק את מדינת ישראל מההיסטוריה של עם ישראל ומן הייעוד שלו, הינו שלטון בלתי לגיטימי".^[9]

בשנת 1994 הפגין במשך כמה שבועות מול ביתו של הרב עובדיה יוסף במחאה על שותפות ש"ס בממשלה שאישרה את הסכמי אוסלו, עד שהוכה על ידי בריונים ונזקק לאשפוז בבית החולים^[10].

כאשר עלתה ירושלים על שולחן המשא ומתן ביולי 2000, שב הרב מנחם פליקס וקיים שביתת שבת מול הכנסת, בגן הוורדים^[11]. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים^[12].

מנחם פליקס

ביוגרפיה

הקמת קריית ארבע

יישוב השומרון

אלון מורה – שכם

פעילות פוליטית

חיים אישיים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Wikiwand - on