Loading AI tools
פרופסור, מדען חוקר שביטים, ראש סוכנות החלל הישראלית (1989-1993) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקיבא בר-נון (1939[דרושה הבהרה] - 25 בינואר 2017[1]) היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב, חוקר שביטים וכוכבי לכת, חבר בצוות המחקר של החללית רוזטה ומנהלה השלישי של סוכנות החלל הישראלית בין השנים 1993-1989[2].
לידה | 1940 |
---|---|
פטירה | 25 בינואר 2017 (בגיל 77 בערך) |
ענף מדעי | אסטרופיזיקה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | |
למד באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים תואר שני בכימיה ופיזיקה בשנת 1962. סיים תואר שלישי בכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בשנת 1968.
החל משנת 1970 שימש כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1976 מונה למרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב. ב-1980 קיבל מנוי של פרופסור חבר. החל משנת 1987 שימש כפרופסור מן המניין בחוג לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב.
היה חבר באיגוד האסטרונומי הבינלאומי[3].
בר-נון נפטר ב 25 בינואר 2017, בגיל 77[1].
האסטרואיד 28345 Akivabarnun נקרא על שמו.[4]
במחקרו חקר בר-נון את היווצרות שביטי קרח ומידולם במעבדה. היה מעורב בחקר שביטים ונחיתה עליהם, כחלק מפרויקט החללית רוזטה. במעבדתו באוניברסיטת תל אביב, הצליח להוכיח באמצעות סימולציה כי ניתן לדמות קרח שביטים. השביטים מכילים את המים, הגזים ואת אבני הבניין של מרכיבי החיים[1][5].
כמו כן חקר את הכימיה של אטמוספירת הירח טיטאן, ירח של שבתאי, כחלק מניסוי HASI שעל הגשושית הויגנס שנחתה על טיטאן בינואר 2005[2]. קבוצת המחקר פיתחה תאוריה המסבירה כיצד הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון נלכדים על ידי האובך באטמוספירה של טיטאן ושוקעים עמו אל הקרקע[6]
חקר את תוצרים של הברקים באטמוספירה של כוכבי הלכת צדק ובהשוואה לאטמוספירת כדור הארץ הקדום. כמו כן חקר את התהליכים שהובילו ליצירת החיים על פני כדור הארץ[2].
בר-נון ליווה את פרויקט רוזטה למעלה מ-20 שנה. כחבר בוועדה המדעית היה שותף להגדרת המטרות המדעיות של הפרויקט. כמו כן כחלק מהקבוצה של אוניברסיטת ברן בשווייץ היה שותף למחקר הגזים אשר משתחררים מן השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו בזמן ההתקרבות אל השמש והתחממותו[7][2].
בר-נון מונה להיות מנהל סוכנות החלל הישראלית ב-1989 ושימש בתפקיד עד 1993. שימש כסגן יו"ר סוכנות החלל בין השנים 1995-1993[2].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.