Loading AI tools
יסוד כימי בעל המספר האטומי 48 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קדמיום (באנגלית: Cadmium) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cd ומספרו האטומי 48.
אינדיום - קדמיום - כסף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתונים בסיסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 48 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סמל כימי | Cd | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סדרה כימית | מתכות מעבר עמידות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מראה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אפור-כחלחל כסוף מתכתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות אטומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משקל אטומי | 112.441 u | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רדיוס ואן דר ואלס | 158 pm | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 18, 18, 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות פיזיקליות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 8,650 kg/m3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת רתיחה | 1,040.15K (767°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת התכה | 594.22K (321.07°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לחץ אדים | 14.8Pa ב-597K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהירות הקול | 2,310 מטר לשנייה ב-293.15K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלקטרושליליות | 1.69 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קיבול חום סגולי | 233 J/(kg·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חשמלית | 13.8 106/m·Ω | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חום | 96.8 W/(m·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרגיית יינון ראשונה | 867.8 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרגיית יינון שנייה | 1,631.4 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרגיית יינון שלישית | 3,616 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגלה | פרידריך שטרומאייר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך גילוי | 1817 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקרא על שם | קדמוס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקדמיום נקרא על שם הגיבור קדמוס מהמיתולוגיה היוונית.[1] קדמוס, בן המלך הפיניקי, התחתן עם הרמוניה, ייסד את תבאי והביא את האלפבית ליוון, אך הוא והרמוניה סיימו את חייהם כנחשים; הדיכוטומיה הזאת של הישגים גדולים וגורל אכזר מזכירה את תפקידו של הקדמיום בתעשיית הכימיה והביולוגיה.[2]
קדמיום הוא מתכת רכה, רקיעה וגמישה, שצבעה אפור-כסוף. הקדמיום רך כל כך, עד שניתן לחתוך אותו בסכין. לקדמיום ולאבץ כמה תכונות משותפות.
דרגת החימצון הנפוצה ביותר של קדמיום היא 2+. דרגת החימצון 1+ קיימת, אך נדירה.
ל-75% מהקדמיום המופק תפקיד בסוללות (במיוחד סוללות ניקל-קדמיום), ל-25% הקדמיום הנותרים - שימושים כפיגמנטים, ציפוי וייצוב פלסטיק. שימושים נוספים:
קדמיום התגלה בגרמניה בשנת 1817 על ידי פרידריך שטרומאייר (Friedrich Strohmeyer), כשמצא יסוד חדש בתור זיהום באבץ פחמתי (ZnCO3) שנקרא גם קלמין, ובמשך 100 שנים גרמניה נשארה המדינה היחידה שהפיקה את המתכת החדשה. המתכת נקראה על שם המילה הלטינית של קלמין. שטרומאייר שם לב שכשמחממים קלמין לא טהור הוא משנה את צבעו, בזמן שקלמין טהור לא. אף שתרכובות קדמיום הן רעילות, בבריטניה נהגו להשתמש בהן בתור תרופה למספר מחלות.
מחצבי קדמיום הם נדירים ונמצאים בדרך כלל בכמויות קטנות. CdS הוא מינרל הקדמיום החשוב היחידי והוא כמעט תמיד מופיע עם אבץ גופרי (ZnS). לכן, קדמיום מופק כתוצר לוואי של כרייה, זיקוק ועיבוד אבץ גופרי. ההפקה של קדמיום בארצות הברית החלה ב-1907, אבל רק לאחר מלחמת העולם הראשונה החלו להשתמש בו בכל העולם.
קדמיום מצוי ברמות נמוכות בקרקע ובמים, ונקלט על ידי שורשי צמחים מסוימים והוא נמצא בריכוזים נמוכים מאוד כמעט בכל חומר ביולוגי. לפי משרד הבריאות, צריכה ממושכת של מזון או מים המזוהמים בקדמיום עלולה לגרום למחלות שונות, להזיק לכליות ולגרום לסרטן. גורמים שונים קבעו שיעורים שונים של קדמיום כבטוחים. על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי, כמות הקדמיום המותרת לחשיפה היא 1 מיקרוגרם לק"ג משקל גוף ליום.[3] בהנחיית משרד הבריאות מינואר 2009 נקבעו רמות קדמיום מותרות בין PPB 5.6 ל- PPB 12 במזון לתינוקות.[4]
קדמיום הוא יסוד רעיל במיוחד, אפילו בריכוזים נמוכים. אחת ההשערות לגבי הסיבה לכך היא התערבות באנזימים שמכילים אבץ, שהוא יסוד חשוב במערכות ביולוגיות.
אבק קדמיום שנשאף גורם במהירות לבעיות בכליות שיכולות להיות קטלניות (אי ספיקת כליות). קדמיום שמוזרק גורם מיד להרעלה ופוגע בכבד ובכליות. תרכובות קדמיום נחשבות מסרטנות. החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי.
לאורך השנים פותחו מספר חיישנים לניטור של קדמיום. דוגמה אחת היא חיישן שמתבסס על ליגנד פלוראסנטי שנקשר למתכת, שיטה זו הוכחה כיעילה להדמיה וחישה של קדמיום בתאים.[5] עיקר הניטור של קדמיום במערכות מימיות מבוצע על ידי דיגום בשטח ובדיקה במעבדה בעזרת מכשיר ICP-MS. אחת השיטות הפופולריות לניטור קדמיום בזמן אמת היא על ידי שימוש באלקטרוכימיה, דוגמה אחת היא על ידי שימוש באלקטרודה שעברה שינוי עם שכבות חד-מולקולריות ומסוגלת למדוד ריכוזים של חלקיק לטריליון (ppt).[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.