Loading AI tools
מחלת עיניים ניוונית תורשתית של הרשתית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רטיניטיס פיגמנטוזה (באנגלית: Retinitis pigmentosa) היא מחלת עיניים ניוונית של הרשתית, הנפוצה ביותר מבין מחלות ניוון רשתית בעלות רקע תורשתי. המחלה גורמת באופן פרוגרסיבי לעיוורון לילה ולהיצרות שדות הראייה, לעיתים עד כדי עיוורון מוחלט.
ראייה תקינה (למעלה) לעומת ראיית אדם עם רטיניטיס פיגמנטוזה (ראיית מנהרה) בשלב מתקדם (למטה) | |
שמות נוספים | RP |
---|---|
תחום | רפואת עיניים |
שכיחות | 1/4000 (0.025%) |
גורם | גנטי |
תסמינים | עיוורון לילה, ראיית מנהרה |
אבחון | לפי תסמינים קליניים, שדות ראייה, ממצאים בקרקעית העין, אלקטרורטינוגרפיה, טומוגרפיה אופטית קוהרנטית. |
טיפול | לוקסטורנה |
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D012174 |
סיווגים | |
ICD-10 | Code H35.52 |
בשנת 1744 תיעד רופא העיניים הגרמני רודיגר אופלגון (Rüdiger F. Ovelgün) מקרה של עיוורון לילה בקרב בני משפחה אחת. מקרה זה נחשב לתיעוד הראשון של המחלה.[1]
בתחילת המאה ה-19 דיווחו רופאים נוספים (Schon, 1828; Von Ammon, 1838) על חולים עם ראייה לקויה שהתגלו אצלם פיגמנטים מרובים בקרקעית העין (פונדוס).[1]
בשנת 1853 תיאר הרופא ההולנדי אדריאן ואן טריכט (Adrien van Trigt) את צורות הפיגמנטים ברשתית העין (מופע ייחודי למחלה), אותן הצליח לראות לראשונה באמצעות אופטלמוסקופ.[1][2]
את המונח "רטיניטיס פיגמנטוזה" טבע רופא העיניים ההולנדי פרנסיסקוס דונדרס בשנת 1857. הוא כינה אותה רטיניטיס (דלקת רשתית) בשל תפיסה שגויה שמדובר בדלקת. את הביטוי פיגמנטוזה טבע דונדרס על שם הממצא הפיגמנטרי בקרקעית העין שגילה אצל הלוקים במחלה ואשר נפוץ ברוב המקרים.[3]
רטיניטיס פיגמנטוזה היא מחלה הגורמת לרשתית העין לצאת באופן הדרגתי מכלל פעולה תקינה. הרשתית היא שכבת תאים בחלק האחורי של גלגל העין המכילה תאים קולטי אור: תאי קנים, תאי מדוכים ותאי גנגליון קולטי אור, הממירים אור לאותות עצביים המפוענחים על ידי המוח ומייצרים את התפיסה החזותית.[4]
הרשתית מורכבת מעשר שכבות:
הרשתית בנויה מקולטני אור הכוללים תאי קנים (Rod cells) הפועלים באור חלש ועמום (ראייה סקוטופית) ומשמשים לראיית לילה. תאים אלו נפגעים ראשונים ברטיניטיס פיגמנטוזה וגורמים באופן הדרגתי לעיוורון לילה ולהיצרות שדות הראייה. תאי המדוכים (Cone cells) אחראים על חדות הראייה וראיית צבעים (ראייה פוטופית), ומשמשים בראיית יום. התאים ממוקמים באופן יחסי רחוק יותר מהאישון שדרכו חודר האור לעין. המדוכים ממוקמים במרכז הרשתית, בפוביאה. ישנם כ-6 מיליון תאי מדוכים ויותר מ-100 מיליון תאי קנים בתוך הרשתית.
קיימים שלושה סוגים של תאי מדוכים: טריטנים (tritans), דוטרנים (deutrans) ופרוטאנים (protans), על שם זיהוי אורכי גל קצרים, בינוניים וארוכים, בהתאמה. כל תא אור מסוג מדוך הוא בעל יכולת זיהוי אורכי גל כחול, ירוק ואדום, ובכך מאפשר ראיית צבעים.[7]
בשלב הראשון מתבטאת המחלה בירידה בראיית לילה עד כדי עיוורון לילה, ובירידה הדרגתית בראייה ההיקפית עד כדי ראיית מנהרה. למאפיינים אלה מתלווה לעיתים גם קוצר ראייה.
התקדמות המחלה מתרחשת בשתי העיניים בדפוס דומה אך לא זהה.[8] הראשונים להיפגע הם תאי הקנים, האחראים על ראיית לילה וממוקמים בעיקר בהיקף הרשתית. הירידה ביכולת קולטני האור לקלוט פוטונים מתקדמת במהירות יחסית לשדה ההיקפי הרחוק, ובסופו של דבר מתרחבת אל שדה הראייה המרכזי (מקולה) ככל שהם מתנוונים. חדות הראייה וראיית הצבעים עלולות להיפגע גם הן עקב אובדן נלווה של תאי המדוכים.
מעבר להשפעות הישירות של ניוון הקולטנים, מאופיינת רטיניטיס פיגמנטוזה במגוון של תסמינים עקיפים. תופעות כמו פוטופוביה, שבה האור נתפס כסנוור עז ופוטופסיה, הופעה של אורות מהבהבים, מתערבלים או מנצנצים המתרחשים באופן ספונטני בתוך שדה הראייה, מאפיינת לעיתים קרובות את שלביה האחרונים של המחלה.[9] ראיית סריג (latticework vision) מתרחשת לעיתים ברטיניטיס פיגמנטוזה כולל בתסמונות גנטיות מורכבות דוגמת תסמונת בארדט-בידל.[10]
לעיתים יש למחלה השפעות פסיכולוגיות שליליות על הלוקים בה. במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת המדעי European Journal of Ophthalmology נבדקו 34 חולים במחלה מול קבוצת ביקורת של אנשים ללא לקות ראייה. התגלה כי החולים במחלה מראים תסמינים של דיכאון קל עד בינוני, בהשוואה לקבוצת הביקורת של נסיינים בריאים ללא לקות ראייה. ישנו מתאם בין תסמינים אלו לבין חומרת המחלה וגיל הנבדק, דבר המצביע על כך שהחמרה במצב הראייה וגיל מבוגר יותר בחולים בה עלולים להוות גורם לדיכאון.[11]
המחלה נגרמת עקב אפופטוזה,[12] סוג של מוות תאי מתוכנת של תאי הקולטנים (פוטורצפטורים) ברשתית העין. אפופטוזה, לפי המחקר, היא המנגנון הביולוגי השולט במחלות ניווניות, לרבות מחלות ניוון הרשתית. התחלת אפופטוזה תלויה בהפעלה של חלבוני קספאז. הפעלה פנימית של אפופטוזה באמצעות זיהוי נזק לתאים מובילה לביטוי מוגבר של חלבונים פרו-אפופטוטיים, כגון מווסת אפופטוזיס BAX, וכתוצאה מכך לשחרור חלבונים מיטוכונדריאליים, כולל ציטוכרום. שחרור זה גורם לתהליך מורכב המסתיים בפיצול DNA וחלבונים, עיבוי כרומטין ויצירת גופים אפופטוטיים. אפופטוזה עלולה להתרחש גם באופן חיצוני בעקבות אינטראקציה בין ליגנדים המיוצרים על ידי תאי מערכת החיסון לבין קולטני מוות (כגון Tumor Necrosis Factor (TNF)(אנ') או Fas(אנ')) על פני השטח של תאים פגומים. קולטנים הקשורים ל-Fas ligand(אנ') מפעילים את החלבון קספאז, וזה מוביל בסופו של דבר להפעלה של קספאזי תליין (executioner caspases) ויצירת גופים אפופטוטיים המובילים למוות הדרגתי של תאי האור.[13]
המחלה היא גנטית (תורשתית), ונגרמת כתוצאה ממוטציה גנטית. ידועות מעל אלף מוטציות שונות בלמעלה מ-60 גנים שעלולות לגרום למחלה. מחקר גנטי המתבצע במעבדות שונות בארץ הוביל לאיתור חלק מהגנים הנפוצים באוכלוסיית ישראל.[14]
ישנם גנים רבים המקודדים לחלבונים הדרושים לתפקוד קולטני האור. כאשר גנים אלה עוברים מוטציה, הם עלולים לגרום לפנוטיפ המתבטא באחד או יותר ממאפייני המחלה. דפוסי התורשה של רוב הלוקים במחלה תלויים במוטציות הספציפיות של הגן הקיימות בדור ההורים וזוהו כמתנהגים לפי כל אחת מהדרכים הקלאסיות הידועות: אוטוזומלים דומיננטיים, אוטוזומלים רצסיביים, בתאחיזה לכרומוזום X וצורת הורשה מיטוכונדריאלית.[15]
צורות הורשה אוטוזומליות דומיננטיות ורצסיביות של רטיניטיס פיגמנטוזה משפיעות באופן שווה על גברים ונשים. עם זאת, הצורה הפחות שכיחה של המחלה קשורה לתאחיזה בכרומוזום X,[16] ומשפיעה על גברים בעלי המוטציה המסוימת הזו, בעוד שנשים הן נשאיות בלבד. צורת הורשה זו מובילה לרוב למופע קשה של המחלה, עד כדי עיוורון מוחלט בשלבים מאוחרים יותר. במקרים נדירים, צורה דומיננטית של מוטציית הגן המקושרת לכרומוזום X משפיעה באופן שווה על זכרים ונקבות.[17]
גנים נפוצים אצל הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה[18] | ||
---|---|---|
OMIM | גן | סוג של רטיניטיס פיגמנטוזה ו/או צורת הורשה |
400004 | RPY | רטיניטיס פיגמנטוזה בתאחיזה בכרומוזום Y |
180100 | RP1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 1 |
312600 | RP2 | רטיניטיס פיגמנטוזה 2 |
300029 | RPGR | רטיניטיס פיגמנטוזה 3 |
608133 | PRPH2 | רטיניטיס פיגמנטוזה 7 |
180104 | RP9 | רטיניטיס פיגמנטוזה 9 |
180105 | IMPDH1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 10 |
600138 | PRPF31 | רטיניטיס פיגמנטוזה 11 צורת הורשה אוטוסומלית דומיננטית |
600105 | CRB1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 12 צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית |
600059 | PRPF8 | רטיניטיס פיגמנטוזה 13 |
600132 | TULP1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 14 |
600852 | CA4 | רטיניטיס פיגמנטוזה 17 |
601414 | HPRPF3 | רטיניטיס פיגמנטוזה 18 |
601718 | ABCA4 | רטיניטיס פיגמנטוזה 19 |
602772 | EYS | רטיניטיס פיגמנטוזה 25 |
608380 | CERKL | רטיניטיס פיגמנטוזה 26 |
606068 | FAM161A | רטיניטיס פיגמנטוזה 28 צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית, הגן נפוץ
באוכלוסייה הישראלית |
607921 | FSCN2 | רטיניטיס פיגמנטוזה 30 |
609923 | TOPORS | רטיניטיס פיגמנטוזה 31 |
610359 | SNRNP200 | רטיניטיס פיגמנטוזה 33 |
610282 | SEMA4A | רטיניטיס פיגמנטוזה 35 |
610599 | PRCD | רטיניטיס פיגמנטוזה 36 |
611131 | NR2E3 | רטיניטיס פיגמנטוזה 37 |
268000 | MERTK | רטיניטיס פיגמנטוזה 38 |
268000 | USH2A (אנ') | רטיניטיס פיגמנטוזה 39, בנוסף ללקות שמיעה כחלק מתסמונת אשר |
612095 | PROM1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 41 |
612943 | KLHL7 | רטיניטיס פיגמנטוזה 42 |
268000 | CNGB1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 45 |
613194 | BEST1 | רטיניטיס פיגמנטוזה 50 |
613464 | TTC8 | רטיניטיס פיגמנטוזה 51 |
613428 | C2orf71 | רטיניטיס פיגמנטוזה 54 |
613575 | ARL6 | רטיניטיס פיגמנטוזה 55 |
613617 | ZNF513 | רטיניטיס פיגמנטוזה 58 |
613861 | DHDDS | רטיניטיס פיגמנטוזה 59 |
613194 | BEST1 | רטיניטיס פיגמנטוזה קונצנטרי |
608133 | PRPH2 | |
613341 | LRAT | רטיניטיס פיגמנטוזה אצל ילדים |
268000 | SPATA7 | רטיניטיס פיגמנטוזה אצל ילדים צורת הורשה אוטוסומלית רצסיבית |
268000 | CRX | רטיניטיס פיגמנטוזה, צורת הורשה דומיננטית מאוחרת |
300455 | RPGR | רטיניטיס פיגמנטוזה, בתאחיזה בכרומוזום X, עם או בלי חירשות |
את המחלה מאבחנים באמצעות מספר בדיקות:
לעיתים האבחון כולל צילומי עין מסוג בדיקת אוטופלואורסצנציה של קרקעית העין.[23][24]
בחלק קטן מהמקרים מופיעה המחלה בצורה לא פיגמנטרית. הצורה הלא-פיגמנטרית של רטיניטיס פיגמנטוזה מהווה לעיתים שלב מוקדם של המחלה ולא מופע חריג. רוב המטופלים שאובחנו ללא השינויים הפיגמנטריים האופייניים הראו פגיעה קלה יותר בתפקוד הרשתית.
במחקר נבדקו 68 חולים עם רטיניטיס פיגמנטוזה על מנת לקבוע את תדירות המופע. התגלתה שכיחות של 22% מכלל הנבדקים. בהיעדר ממצאים פיגמנטריים, ניתן לאבחן את המחלה לפי היסטוריה משפחתית של עיוורון לילה, אובדן שדה ראייה היקפי ותגובה אלקטרורטינוגרפית לקויה או חסרה.[25]
מופע סקטוריאלי (חלקי) של המחלה (נקרא גם sine pigmento) הוא צורה נדירה המופיעה בהשפעתן של מספר מוטציות גנטיות שבה רק בחלק מרשתית אחת או שתי הרשתיות ישנם סימנים פתולוגיים קליניים. המחקר הראה פגיעה בחלקים התחתונים של הרשתית, לעיתים ברבע אחד בלבד. צורה זו של המחלה היא לרוב בעלת מאפיינים קלים יותר, וקצב התפתחותה איטי באופן יחסי.[26][27]
קיימים מצבים רפואיים, מחלות ותסמונות הגורמים לממצאים אופטלמוסקופים הדומים או זהים לרטיניטיס פיגמנטוזה, הכוללים דלקת עיניים הקשורה לזיהום בגיל מוקדם, אדמת, עגבת, חצבת, טוקסופלזמוזיס, היפרדות רשתית, אובאיטיס, רטינופתיה אוטואימונית פארא-נאופלסטית, רטינופתיה פיגמנטרית, חסימת עורק רשתית מרכזית (CRAO), רעילות תרופתית הנגרמת על ידי תרופות כגון: כלורוקווין, כינין ופנותיאזין, וכן טראומה בעיניים כגון צלקות מקרני לייזר. מצבים אלו יכולים להתרחש בעין אחת או בשתיהן באופן סטטי או בצורה פרוגרסיבית.[28][29]
רטיניטיס פיגמנטוזה (RP) מופיעה בכמה תצורות: (1) כמחלה לא סינדרומטית (ללא כל ממצא קליני נוסף), (2) כחלק מתסמונת עם הפרעות נוירו-חושיות אחרות, הפרעות התפתחותיות או ממצאים קליניים מורכבים, (3) כפגיעה משנית למחלה מרכזית ומורכבת אחרת.
בשנת 2017 אושרה על-ידי ה-FDA התרופה לוקסטורנה המהווה טיפול גנטי חלקי למחלה, לבעלי מוטציות שונות בגן RPE65 הנמצאים בשלב הראשוני של המחלה.[37][38] התרופה מספקת עותק תקין (לא מוטציוני) של הגן RPE65 כדי שיתפקד במקום הגן RPE65 שעבר מוטציה. הגן RPE65 התקין יוצר את החלבון בגן RPE65, ובכך משחזר את יכולת הראייה.[39]
ישנם כמה אפיקי מחקר שמכוונים להביא לטיפול חלקי או מלא בגנים נוספים שגורמים למחלה, אך נכון לתחילת 2024 טרם הבשיל המחקר לכדי טיפול קליני.[40]
המחלה פורצת לרוב אצל ילדים ומבוגרים צעירים.[41] רטיניטיס פיגמנטוזה היא הגורם המוביל לעיוורון על רקע תורשתי. תדירות המחלה נבדקה בעיקר בארצות הברית ובאירופה ועומדת על אחד מתוך 4,000 אנשים הלוקים בצורה הפשוטה (הלא סינדרומטית) של המחלה. בישראל היא גבוהה יותר, ובאזורים מסוימים עומדת על 1 מתוך 2,000 אנשים. ההערכה היא כי 1.5 מיליון אנשים ברחבי העולם מושפעים מהמחלה, נכון לשנת 2020.[42]
מחקר במרכז הרפואי הדסה ובאוניברסיטה העברית, הראה שהגורם העיקרי לראייה ירודה ולעיוורון בילדים במדינות מפותחות הוא מחלות רשתית על רקע תורשתי. המחקר נמשך קרוב לחמש שנים (2015–2019), ותוצאותיו הצביעו על מוטציות גנטיות כאחראיות למרבית לקויות הראייה ומחלות העיניים הגורמות לעיוורון, בהן רטיניטיס פיגמנטוזה.[43]
המחלה מוגדרת כפרוגרסיבית וחשוכת מרפא.[44]
בעוד עיוורון מוחלט הוא נדיר, חדות הראייה ושדה הראייה של האדם הלוקה במחלה ימשיכו לרדת ככל שמתמשכת התנוונות קולטני האור, בתחילה הקנים ולאחר מכן המדוכים. המחלה עלולה להוביל לעיוורון על-פי הגדרת החוק, ולעיוורון מלא בשלבי המחלה המתקדמים, אולם הראייה המרכזית יכולה להישאר יחסית טובה עד שלבים מאוחרים של המחלה.[45]
המחקר במחלות ניווניות של הרשתית החל בסוף המאה ה-19, עם התקדמות המכשור האופלטלמוסקופי, ומתקדם במקביל במספר תחומי מחקר.
המחקר מתמקד, בנוסף לפונקציונליות של ההשתלה, בבדיקת בטיחות של השתלת רקמת רשתית עצבית עוברית אנושית ואפיתל פיגמנט רשתית (RPE) לתוך עיניהם של חולים ברטיניטיס פיגמנטוזה. ההשתלה מבוצעת בעין עם הראייה הירודה יותר מבין שתי העיניים, וחייבת להיות בחדות ראייה מקסימלית של 20/200. השלמת אזורים פגועים ברשתית על ידי השתלת קולטני אור היא גישה מסורתית במחקר.[46]
בשנת 2012 החל ניסוי בהשתלת שבב ברשתית בניסיון לשקם את הראייה בחולי רטיניטיס פיגמנטוזה.[47][48]
מערכת שתל (דוגמת Argus II) הממוקמת על גבי הרשתית ומקובעת לעין בניתוח, בדומה לעדשה תוך עינית (אנ'), מצלמה זעירה ומערך צפוף של אלקטרודות מיקרוניות החודרות לרשתית ומעבירות אות חשמלי למרכז הראייה במוח דרך עצב הראייה. תוצאות מחקר קליני על יעילותו ובטיחותו של Argus II פורסמו ביוני 2015. המחקר, שכלל 30 משתתפים, מצא שיפור קל בתפקוד הראייה אצל מרבית הנבדקים.[49][50]
המחקר מתמקד בפיתוח טיפולים אופטוגנטיים, שמטרתם שחזור ראייה באופן מלא או חלקי. מחקר גנטי הוביל לטיפול חלקי בחולי רטיניטיס פיגמנטוזה ולפיתוח תרופה בשם לוקסטורנה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בשנת 2017.[51]
המחקר מציג פיתוח מולקולה MCO-010 שלפי ניסויים קליניים הביא להישגים בעלי משמעות קלינית בחדות הראייה ובשדות ראייה. בנוסף, הדגים הניסוי פרופיל בטיחות חיובי.
הטיפול הוא אופטוגנטי אופייני (MCO) לשיקום הראייה ברטיניטיס פיגמנטוזה (RP) מתקדמת. חולים עם לקות ראייה חמורה עקב RP קיבלו זריקה תוך-זגוגיתית בודדת של MCO-010, בעוד שתשעה נוספים קיבלו זריקת דמה (פלצבו). התוצאות הראו שיפור בתפקוד הראייה לאחר טיפול ב-MCO-010 בהתאם למחקרים קודמים, וכן פרופיל בטיחות חיובי. התוצאות לאחר 12 חודשים הראו שאצל 16 מתוך 18 (88.9%) חולים שטופלו ב-MCO-010 היה שיפור משמעותי בחדות הראייה. בנוסף, הטיפול ב־MCO-010 נמצא נטול תופעות לוואי חמורות (עיניות או מערכתיות).[52]
במידה שהטיפול יאושר, הוא יהיה הטיפול הגנטי הראשון בהיסטוריה שיאפשר מענה לכלל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה ברחבי העולם.[53]
המחקרים הקשורים לתאי גזע הם מגוונים, ומשלבים מספר טכניקות שונות ליצירת תאי אור חדשים מתפקדים, אם מתוך תאים הקיימים ברשתית ואם בגידול תאים במעבדה והשתלתם ברשתית. מחקר שנעשה באקדמיה הצ'כית למדעים מתמקד בגידול תאי גזע פלוריפוטנטים (iPSCs), שהם תאי גזע שיכולים להתפתח לכל תא בגוף, כולל לתאי רשתית בריאים, שיאפשרו השתלתם והחלפה של מקטעי רשתית פגומים או של רשתית שלמה.[55][56]
לפי מחקר משנת 2023 של המכון לגנטיקה של העין (the Ocular Genomics Institute)[57] באוניברסיטת הרווארד, לוויטמין A אין כל יתרון עבור חולים במחלת העיניים רטיניטיס פיגמנטוזה.[58]
מחקר בחומרים נוירוטרופים (אנ'), שנערך בשנת 2012 על ידי מדענים מאוניברסיטת מיאמי, הציג נתונים המראים הגנה על קולטני האור של בעלי חיים שהוזרק לעיניהם גורם נוירוטרופי מזן אסטרוציטים (MANF).[59] חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הראו שתרופה שנועדה לגמילה מאלכוהוליזם מסייעת לשיפור תפקוד קולטני האור בעכברים עם ניוון ברשתית. התרופה מסייעת להפחית כמות של חומצה רטינואית המהווה מיסוך לראייה, ובכך עשויה לשחזר את הראייה בבני אדם הלוקים ברטיניטיס פיגמנטוזה.[60]
בשנת 2023 גילה צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין נוגדן מיוחד שעשוי להוביל לטיפול ברטיניטיס פיגמנטוזה. החוקרים התמקדו במחקרם במולקולה ספציפית שלדעתם תספק טיפול לאופסין מסוג רודופסין, המהווה מולקולת חלבון מרכזית בחישת אור ברשתית האדם. המולקולה נמצאת בתאי קולטני האור, ומוטציות ברודופסין הן הגורם העיקרי ל-adRP (רטיניטיס פיגמנטוזה אוטוזומלית דומיננטית).[61]
במדינת ישראל חולי רטיניטיס פיגמנטוזה שמצבם מוגדר כעיוורון על פי חוק[62] או עיוורון מלא, זכאים לסיוע, לקצבאות ולשירותים שונים מגופים ממשלתיים דוגמת משרד הרווחה והביטחון החברתי, המוסד לביטוח לאומי ועמותות ייעודיות המתמחות במתן שירותים לעיוור, דוגמת המרכז לעיוור בישראל.[63] שירותים אלו כוללים אבחון במכונים לראייה ירודה, הדרכה שיקומית, ומתן עזרים שונים המסייעים ללקוי הראייה בהתמצאות במרחב, בקריאה ובארגון משק הבית.
תלמידים עיוורים ולקויי ראייה זכאים לסיוע ממשרד החינוך הכולל הנגשת סביבת הלמידה, סיוע בפרויקטים והכוונה חברתית.[64] המוסד לביטוח לאומי מסייע ללוקים בראייתם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה במסגרת שיקום מקצועי.[65]
המתקשים בהתמצאות במרחב הציבורי זכאים, לאחר מבחן התאמה, לקבל כלב נחייה שמסייע בהתניידות.[66][67]
לאורך השנים נוצרו יצירות על ידי אנשים שלקו ברטיניטיס פיגמנטוזה, המתארות את חוויית החיים עם המחלה, את האתגר, הקשיים הקשורים להתמודדות במסגרת האישית המשפחתית והקהילתית, ואת תהליכי השיקום והצמיחה האישית.
קהילת "לראות רחוק" היא קהילת החולים ברטיניטיס פיגמנטוזה במדינת ישראל ומהווה משענת לחולים ולבני משפחותיהם. את הקהילה ייסד בשנת 2019 יוסי סעידוב, פעיל ויזם חברתי הלוקה בעצמו במחלה. הקהילה מתפקדת בשיתוף פעולה עם עמותת "לראות", שנטלה על עצמה את האתגר להגביר את המודעות החברתית והמאמץ המחקרי בתחום בריאות העין, במטרה לאתר טיפולים למיגור מחלות הגורמות לעיוורון, ובכללן רטיניטיס פיגמנטוזה.[72]
במסגרת פעילות הקהילה מתקיימים כנסים, הצגות תיאטרון ותערוכות בתחום בריאות העין וההתמודדות הייחודית של החולים ברטיניטיס פיגמנטוזה.[73][74] ביולי 2023 התקיימה בתל אביב התערוכה "נקודת מבט", המאפשרת למבקרים בה לחוות ראיית מנהרה: עיוורון חלקי המאפיין את הלוקים במחלה.[75]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.