שדרות בני ברית
שדרה באשדוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שדרות בני ברית היא שדרה ראשית החוצה את אשדוד מדרום לצפון הקרויה על שם ארגון הצדקה היהודי הבינלאומי, בני ברית. השדרה מהווה דרך הכניסה הצפונית של העיר, והיא הארוכה ביותר בה. השדרה אינה מעורבת שימושים, ומהווה, כשדרות רבות בעיר – כעורק תחבורתי בלבד.
 | |
| שדרות בני ברית, יולי 2024 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | בני ברית, ארגון צדקה יהודי בינלאומי |
| אורך |
6.9 ק"מ  |
| הקמה | |
| חברת בנייה | חריש, חברת אשדוד (חפ"א) |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| עיר |
 אשדוד |
| שכונה | מדרום לצפון: רבעים ט"ו, ט"ז, י"ג, י"ב, י', הקריה ("הסיטי"), ח', ה', ו', ב', ג', קריית חלוצים (אזור התעשייה הקלה), אזור התעשייה הצפוני |
| רחובות מסתעפים |
צומת בני ברית–מנחם בגין |
| מפגשים עיקריים |
|
| קואורדינטות | 31°47′48″N 34°39′11″E |
  | |
השדרה מקבילה לשדרות הרצל, המרכזית יותר, ונמתחת מהקצה הדרומי ביותר של העיר ברובע ט"ו, ועד כביש 41, היציאה הצפונית של העיר.
במפגש עם רחוב מורדי הגטאות ברובע ב', ממוקם בשדרה מסוף בני ברית, שהוקם במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית באשדוד, Ashdod Metro Bus (מוכר גם בשם Reway), ונפתח לציבור ב-2022.[1]
הקמה
הכביש נסלל על ידי "חריש" וחברת אשדוד, כשאורכו היה אז 6 קילומטרים, ורוחבו 6 מטרים.[2] גשר בני ברית, המתנשא מעל נחל לכיש, נבנה בעלות של 220 אלף ל"י על ידי מחלקת עבודות ציבוריות (נתיבי ישראל), בהזמנת אגף השיכון של משרד העבודה.[2][3] העבודות נמשכו כ-10 חודשים.[4] עד שנחנך הכביש – שחיבר אותה לרשת הכבישים הארצית[3] – תושבי העיירה היו בסכנת ניתוק תחבורתי מהעיר כאשר פקדו אותה שיטפונות גשמים.[4] זהו היה הכביש הראשון שסללה החברה.[2]
- הקמת הגשר מעל נחל לכיש
דריכת הבטון
קביעת הקורות היצוקות מראש במסעה
טקס הפתיחה
השדרה נחנכה ב-27 בנובמבר 1958 בטקס בהסתעפות הכביש מהעיירה, בהשתתפות ישראל רוגוזין, שר העבודה מרדכי נמיר, נשיא בני ברית בישראל יוסף יואל ריבלין, יו"ר חברת אשדוד עובד בן עמי וראש מועצת חבל יבנה שלמה אפרתי, תלמידים ותושבי העיירה.[2] כמו כן, השתתפו בכירים ממשרד העבודה ונציגי חברת אשדוד. נמיר גזר את הסרט, וריבלין הסיר את הלוט מעל השלט הנושא את השם "שדרות בני ברית".[2] המשתתפים בטקס נסעו בכביש עם חניכתו.[2]
נמיר, הסביר בנאומו, כי גשר בני ברית, בן ה-50 המטרים, הוא בעל עליונות טכנית על גשר הירקון בתל אביב. היה זה מקרה השימוש הראשון של בטון דרוך בבניית גשרים בישראל. כמו כן, תיאר את העיירה המוקמת באשדוד, שהייתה אך בשלביה המוקדמים, כקיבוץ גלויות. באותו יום, נחנך גם רחוב רוגוזין ברובע א'.[5]
בניין אשדוד מסמל דרך חדשה של שותפות בין יהדות התפוצות לבין המאמצים של ממשלת ישראל ושריה.
— עובד בן עמי
סופר "דבר" בדרום, הכביש לאשדוד נחנך היום: מרכז מסחרי־חברתי הולך ומוקם בעיירה, דבר, 28 בנובמבר 1958
פיתוח
בפברואר 1982, הורחבה השדרה ל-2 נתיבים.[6]
טקס חנוכת השדרה, 27 בנובמבר 1958
 |
ראו גם – חברת אשדוד |
פיליפ קלוצניק אשר עמד בראש ארגון בני ברית, הקים בשנות ה-50 ביחד עם עובד בן עמי את "החברה לפיתוח אשדוד" (חפ"א) על מנת לבנות תוכנית להקמת עיר חדשה בשם אשדוד. השדרות הראשיות בעיר אשדוד נקראו על שם הארגון לבקשת קלוצניק[5] שסירב שתיקראנה על שמו[7], שלימים הוענקה לו תואר אזרחות כבוד של העיר.[8]
הניסיון להחלפת שם השדרה
ב-2010, פרסמה עיריית אשדוד בעיתונות הארצית כי בכוונתה לשנות את שם השדרה, ולקרוא לה על שמו של הנשיא שמעון פרס – שהוכרז אזרח כבוד של העיר עוד ב-1986[9] – והזמינה את המתנגדים למהלך להביע בפניה את דעתם בנושא.[10] יורם קציר, שהיה מנכ"ל חברת בוני ערים (חברת אשדוד) אותה הקים בן עמי, הביע את התנגדותו למהלך מכתב שכתב לראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי.[7] קציר הסביר, כי השם ניתן בהסכמה ציבורית, והשתרש במשך כיובל, עוד טרם הוקמה העיר. כמו כן, נימק קציר, כי היה זה ארגון בני ברית שפעל יחד עם בן עמי ב-1954 להקמת העיר כשילוב של יוזמה פרטית (של יהדות ארצות הברית) ויוזמה ממשלתית.[10]
קציר הציע ללסרי, לקרוא לאחד השטחים שיפותחו בעתיד בעיר, בשם "קריית שמעון פרס", והציע את השטח שממזרח לנחל לכיש, (כיום, שטחו של רובע פארק לכיש). ההצעה להחלפת השם שהציע ראש העירייה לסרי אושרה בוועדת השמות העירונית אך נפלה בהצבעה במועצת העירייה. לסרי החליט לשנות את ההצעה, ”מפאת כבודו של ארגון בני ברית”, כך שתותנה בהסכמת הארגון, שלא ניתנה.[11] חברי האופוזיציה במועצה טענו כי אינם מתנגדים להנצחת פרס, אלא להחלפת השם.[12]
באוקטובר 2016, זמן קצר לאחר הלוויית שמעון פרס, הודיע ראש העירייה לסרי שוב כי הוא מתכוון לקרוא לשדרה על שמו של פרס.[11][13] נשיא בני ברית, מיכה נתן, השיב כי הארגון מתנגד בתוקף, וטען כי הדבר יהווה פגיעה במורשת שלו.[11][14] לסרי פרסם עם לכתו של פרס, כי כשהצעתו הקודמת נפלה בהצבעה במועצה, פנה לפרס בעצמו בנושא.[11] לסרי טען, כי פרס ביקש ממנו ”להמתין עם היוזמה לעת מתאימה יותר”, ולאחר מותו ראה כי יש להשלים אותה כחלק מצוואתו.[11]
ב-2021 החליטה עיריית אשדוד לקרוא לרובע המיוחד, רובע מעורב שימושים בדרום-מזרח העיר בסמוך לתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, בשם קריית פרס.
שדרות בני ברית נצמתות עם מספר שדרות בעלות חשיבות בעיר, ומהווה מוקד למסחר ותנועה רבים. השדרות עמן היא נפגשת, מדרום לצפון, הן:
- תל חי – שדרה קצרה התוחמת מדרום את רובע ט"ו, ומגיעה עד כיכר עין השמש וטיילת הספורט בשדרות משה דיין, (היובל) דרומית לה נמצאת שמורת חולות ניצנים (חולות אשדוד)
- רוטשילד – מחברת את רובע ט"ז עם רובע ט"ו, נמתחת מהגבול המזרחי עד כיכר ינקה קופלה, בואכה גן חסן השני, מלך מרוקו
- יצחק רבין – חוצה את דרום העיר ממזרח, בדיונות של רובע י"ג ורובע י"ד שבבנייה ועד מערב בכיכר השלום על שדרות משה דיין (לאורך קו החוף)
- עובד בן עמי – חוצה את העיר ממזרח, מכיכר אורוגוואי שעל שדרות משה דיין, בואכה רובע המרינה, ועד כיכר אלטלנה
- מנחם בגין – חוצה את העיר ממזרח, מהכניסה והיציאה הדרומית ואזור תחנת הרכבת עד הלום ועד כיכר המפרשים (יהודי סלוניקי) בואכה פארק המרינה
- ירושלים – חוצה את העיר ממזרח, מאזור גשר עד הלום ועד פארק אשדוד-ים
- יצחק הנשיא – חוצה את העיר ממזרח מכיכר אלתא מערכות שבין רובע ג' ל-ז' ועד כיכר הדייגים בואכה טיילת חוף לידו
- ז'בוטינסקי – דרך ממזרח למערב, משדרות בני ברית פינת משה סנה ברובע ב' ועד רחוב אבא הלל סילבר ברובע א'
- משה סנה – עוטפת את העיר ממזרח עד רובע ב' הצפוני / בן-גוריון – עוטפת את צפון העיר מאזור בית העלמין ועד כיכר אורט ברובע א' במערב דרך רובע ב', רובע פארק לכיש, בואכה פארק לכיש וגבעת יונה
לאורך כל השדרה, בנייני מגורים אינם מפנים את כניסתם אליה, וכך נכון גם לגבי מסחר. השדרה חסרת עירוב שימושים, ולכן משמשת באופן בלעדי כעורק תחבורתי עירוני. השדרה מחברת את הכניסה הצפונית של העיר, אל הדרומית במחלף עד הלום.
לאורך כל השדרה, ניצבים זה מול זה על כל אורכם צמדי הרבעים י"ב-י"ג, ה'-ו', ו-ב'-ג'.
דרום
צומת תל חי – צומת יצחק רבין
בדרום השדרה, היא מתפצלת תחילה לשתי שדרות קצרות; בקצהה הדרומי, היא נפגשת עם שדרות תל חי, התוחמת מדרום את רובע ט"ו עם רובע ט"ז, הדרומי ביותר בעיר. בסמוך לצומת, ישנו מרכז מסחרי מקומי של הרובע. צפונית יותר, היא נפגשת עם שדרות רוטשילד המחברת את רובע ט"ו, מקצהו המזרחי אל רובע ט"ז. מערבה, נמצא פארק ט"ו, שבהמשך שדרות רוטשילד מתרחב צפונה – ומתחבר ליער המאכל.
בהמשך, השדרה נצמתת עם שדרות יצחק רבין בכיכר רחמים חדד. רבין היא שדרה ארוכה הנמתחת משדרות אלטלנה ברובע י"ג ממזרח, דרך גן דוד המלך וגן קק"ל אשדוד, ועד כיכר השלום, בואכה מצודת אשדוד ים במערב.
צומת יצחק רבין – צומת עובד בן עמי
,_דצמבר_2023.jpg)
צפונית מהמפגש עם שדרות יצחק רבין, נמצאים ממזרח קאנטרי קלאב אשדוד, ובית הספר התיכון מקיף ח'. השדרה ממשיכה צפונה, כאשר בין שדרות יצחק רבין לשדרות עובד בן עמי, הרבעים י"ב ממערב ו-י"ג ממזרח ניצבות זו מול זו לכל אורכן. במרכז המקטע, השדרה מתפצלת לרבעים אלו, ומובילה אל פארקים עירוניים גדולים – פארק אדמונד ספרא ב-י"ב ופארק יעקב חזן, וכן אל המרכזים המסחריים של י"ב (מג'יק סנטר) ומרכזון י"ג.
מרכז
צומת עובד בן עמי – צומת מנחם בגין
במקטע הנמתח בין שדרות עובד בן עמי לשדרות מנחם בגין, נמצא ממערב רובע הקריה ("הסיטי") וממזרח, רובע י'. בקרבת המפגש עם שדרות בן עמי, נמצאת ממערב כיכר אמי"א ובה אנדרטה לזכר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה. מתוך הכיכר, יוצאת סמטה החוצה את הרובע אלכסונית, המובילה אל פארק הסיטי הדרומי, דרך מרכז הצעירים "כיוונים". ממזרח נמצאת גינת אסירי ציון.
בצומת מנחם בגין, בחלק המערבי נמצא מרכז צימר – הנחשב לאחד מאזורי המסחר הפתוחים ההומים בעיר. לאורך כל השדרה הבנויה בציפוף ולגובה, נמצאות מסעדות, ברים, בתי קפה, חנויות ומשרדים. בצד הדרומי של השדרה, בחלק שממערב לכיכר אילן רמון, נמצאים משרדי הממשלה של העיר. עוד מערבה, הדרך מובילה לחוף הים.
בחלק המזרחי של הצומת, ממוקמת סמטה – מדרחוב בן צרויה, המובילה למדרחוב הנביאים, המתפקד כמרכז המסחרי של רובע י'. המדרחוב, שתוכנן על ידי דן ואילנה אלרוד, וכולל מבנים בעיצוב חיים דותן ודוד נופר, הוא מהרחובות האלכסוניים היחידים בעיר, שהרי שאר הרבעים בנויים במתווה שתי וערב. עוד מזרחה, הדרך על שדרות מנחם בגין מובילה למחלף עד הלום ולתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום.
צומת מנחם בגין – צומת ירושלים
במקטע הנמתח בין שדרות מנחם בגין לשדרות ירושלים, נמצא ממערב רובע הקריה, ממזרח, רובע ח'.
רובע ח', במחציתו הדרומית של המקטע – מציג לשדרה פארק ארוך הצמוד אליה, ובו תחנת שאיבת מים המוטמעת מאחורי קירות המקושטים בגרפיטי של אמני העיר. רובע הקריה אינו מציג אתרים ציבוריים הפונים לשדרה במקטע זה, והוא חסום ברובו למעבר אליו.
בקצהו הצפוני של המקטע, בואכה שדרות ירושלים, נמצאים ממערב גן ספורט, והאנדרטה לזכר קורבנות האלימות במשפחה, שהוקמה ביוזמת אתי אטיאס, יו"ר ויצו אשדוד ויקירת העיר.[16]
צומת ירושלים – צומת יצחק הנשיא
במקטע שבין שדרות ירושלים לשדרות יצחק הנשיא, ניצבים זה מול זה על כל אורכם רובע ה' ממערב ורובע ו' ממזרח. לאורכו רצף פארקים מהצד המערבי – גן הפסלים ופארק יגאל אלון – הממשיך גם לאחר שדרות יצחק הנשיא לפארק בן-גוריון ("המשטרה") ברובע ב'.
צומת ירושלים – צומת יהודה הלוי–דב גור
במקטע הקצר שבין שדרות ירושלים לצומת הרחובות יהודה הלוי ודב גור, פונים לרחוב שני פארקים; גן הפסלים ברובע ה' המציג יצירות של פַסָלים ישראלים בולטים, וגן משחקים – פארק הדואר, ברובע ו'. יהודה הלוי ודב גור, שניהם מהווים רחובות מרכזיים ברבעים ה' ו-ו' בהתאמה.
מערבה, בקרבת הצומת הדרך על יהודה הלוי מובילה למרכז המסחרי של הרובע ולקניון לב אשדוד, שהיה הקניון הראשון בעיר, שנסגר ב-2023 ונמצא בהליכי פינוי בינוי. מזרחה, הדרך על רחוב דב גור מובילה דרך כיכר רוטרי לשוק רובע ו' המקורה, המשמש גם כמרכז המסחרי הראשי של הרובע. בסמוך אליו נמצאים גם קאנטרי בית לברון ומרכז הצעירים כיוונים בשכונה.
צומת יהודה הלוי–דב גור – צומת יצחק הנשיא
לאורך מקטע זה אין אתרים ציבוריים רבים הפונים לשדרה, מלבד פארק יגאל אלון ברובע ה' ממערב, והוא משמש בו בעיקר עורק תחבורתי.
ממערב למפגש עם שדרות יצחק הנשיא, שוכנים מספר אתרים: מרכז הדרכה לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בית האבות המרכזי של העיר, ע"ש שאול בן שמחון, ובעבר בסמוך להם פעלה גם תחנת המשטרה העירונית, אשר עברה לרובע י' ב-2014. ממזרח, השדרה מובילה לרובע ג', ומגיעה עד כיכר אלתא.
צפון
צומת יצחק הנשיא – צומת משה סנה–בן-גוריון
לאורך המקטע שבין שדרות יצחק הנשיא לשדרות משה סנה ושדרות בן-גוריון, פונה לשדרה ממערב פארק בן-גוריון, כשבקרבת הצומת עם יצחק הנשיא, נמצאת אנדרטה לנופלים על שחרור אשדוד במלחמת העצמאות, ובחלקה המרכזי – אצטדיון הסינתטיקו (הרב-תכליתי). כמו כן, שוכן בפארק מצפון בית משפט השלום של אשדוד, ומסביבו מתוכננת לקום שכונת מגורים במסגרת התחדשות עירונית.[18] זהו המקטע האחרון שבו השדרה עוברת ברובעי המגורים בעיר.
מצפון לפארק, השדרה נצמתת עם שדרות הפלמ"ח ממזרח ורחוב מורדי הגטאות ממערב, כאשר אלו מובילים לרבעים ג' ו-ב' בהתאמה. ברחוב מורדי הגטאות שוכנים בתי ספר רבים – שלוחת מדרשת באר, מקיף אמי"ת ב' ומקיף א'. שדרות הפלמ"ח היא עורק תחבורתי החוצה את חלקו הצפוני של רובע ג' ומוביל לכיכר אלתא. בחלק המערבי, בואכה מורדי הגטאות, נמצא מסוף בני ברית (או "המסוף הצפוני") – מסוף אוטובוסים המשמש את קווי ה-BRT של Ashdod Metro Bus.
עוד צפונה, לפני הצומת עם שדרות משה סנה, מתפצלת משדרות בני ברית שדרות ז'בוטינסקי, המתחילה את דרכה בנקודה זו ממזרח ומובילה למרכז המסחרי סטאר סנטר. בקרבת הצומת נמצאים מבנים של המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון (SCE), תחנת כיבוי האש העירונית וסניף של אשכול פיס.
בסוף הקטע ממזרח – שדרות משה סנה וממערב, בן-גוריון, המובילות לרבעים ג' ו-ב'. שדרות משה סנה עוטפות את העיר ממזרח ומובילות משם עד למחלף עד הלום, ובן-גוריון אל דרך לסקוב, המביאות לנמל אשדוד.
צומת משה סנה–בן-גוריון – כביש 41
לאורך מקטע זה, השדרה אינה עוברת ברבעי המגורים, אלא רק באזור התעשייה הקלה, קריית חלוצים. משני צידי השדרה מצויים מתחמים של חנויות סיטונאות לסחורות, מוסכים ומפעלים ומספר ברים. בצד המערבי מצויים גם מרכולים ומתחמי משרדים. על אי התנועה ועל שטח המדרכה בחלק זה של השדרה, ניצבים פסלים סביבתיים רבים.
השדרה מתפצלת בכביש 41, המוביל ממזרח לדרך היציאה הצפונית של אשדוד, וממערב לצומת נמל אשדוד. צפונה, השדרה מומשכת על ידי רחוב המדע, שהוא רחוב פנימי באזור התעשייה הצפוני של העיר.
ערכים מורחבים – תחבורה ציבורית באשדוד: פיתוח עתידי
במסגרת "התוכנית האסטרטגית 2040 לתחבורה ציבורית בנפת אשקלון"[19] של משרד התחבורה ונתיבי איילון, מתוכננים לעבור בעיר קווי מערכת תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן) אזוריים. לפי טיוטת התוכנית מאוגוסט 2020, בשדרה מתוכנן לעבור "הקו האדום" (אשדוד–אשקלון), שיאפשר לחיבור מתחנת הרכבת בני דרום עד תחנת הרכבת אשקלון.[19]
|
עיינו גם בפורטל
פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
יפעת ראובן, אשדוד, העיר שחוברה לה בקומבינה, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2022
מכתב שכתב יורם קציר לד"ר יחיאל לסרי בנוגע לשדרות בני ברית, 5 בספטמבר 2010, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד- החוזה שנחתם בין מדינת ישראל (חתום מטעמה ע"י לוי אשכול) לבין עובד בן-עמי פיליפ קלוצניק, על הקמת עיר חדשה בדרום, 1956, מתוך הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
עיתונות היסטורית
- סופר "דבר" בדרום, הכביש לאשדוד נחנך היום: מרכז מסחרי־חברתי הולך ומוקם בעיירה, דבר, 28 בנובמבר 1958
- סופר "הבוקר" בדרום, נחנך כביש אשדוד: נקרא ע"ש "בני ברית". – רחוב ע"ש רוגוזין באשדוד, הַבֹּקֶר, 28 בנובמבר 1958
יומן כרמל 269-2 נובמבר 1958 - ארכיון המדינה, חנוכת השדרה לצד רחוב רוגוזין, סרט תיעודי בערוץ "ארכיון המדינה", באתר יוטיוב (אורך: 16:02), 7 באוקטובר 2014
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
