שמואל נח אייזנשטדט
סוציולוג ישראלי (1923–2010) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 1923 – 2 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים.[1]
לידה |
10 בספטמבר 1923 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה |
---|---|
פטירה |
2 בספטמבר 2010 (בגיל 86) ירושלים, ישראל |
ענף מדעי | סוציולוגיה |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
פרסים והוקרה | חבר האקדמיה הישראלית למדעים, פרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג |
צאצאים | עירית מאיר |
תרומות עיקריות | |
סוציולוגיה השוואתית היסטורית, תאוריה סוציולוגית | |
אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמאס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית." בנימוקי חברי הוועדה נכתב: "פרופ' אייזנשטדט פיתח ידע השוואתי בעל איכות נדירה, המתרכז בשינוי חברתי ובמודרניזציה וקשור ליחסים שבין תרבות, מערכות אמונה ומוסדות פוליטיים. עבודתו משלבת תאוריה סוציולוגית עם מחקר אמפירי והיסטורי בחקר חברות, ציוויליזציה ודפוסי מודרניזציה".