אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד
Harvard University
	סמליל אוניברסיטת הרווארד
	סמל אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטה פרטית
על שם	ג'ון הרווארד
מוטו	Veritas (אמת)
תקופת הפעילות	8 בספטמבר 1636 – הווה (388 שנים)
מייסדים	Massachusetts General Court
בעלי תפקידים
נשיא	אלן גרבר
יו"ר	אלן גרבר
סגל	2,400~
סטודנטים
כלל הסטודנטים	19,218 (2020)
סטודנטים לתואר ראשון	5,222 (2020)
סטודנטים לתארים מתקדמים	13,996 (2020)
שונות
הון עצמי	53.2 מיליארד דולר (2021)
כינוי קבוצת הספורט	"קרימסון"
מיקום
מיקום	קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
קואורדינטות	42°22′28″N 71°07′01″W
	www.harvard.edu
	(למפת בוסטון רגילה) אוניברסיטת הרווארד

אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "אוניברסיטת הווארד".

המונח "הרווארד" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הרווארד (פירושונים).

עובדות מהירות אוניברסיטה פרטית, על שם ...

סגירה

האוניברסיטה נוסדה ב-8 בספטמבר 1636 כמוסד להכשרת כמרים פרוטסטנטים, עבור המתיישבים הפוריטנים שעזבו את אנגליה כדי להימלט מהשמרנות הדתית של צ'ארלס הראשון. במהלך המאה ה-18 עבר המוסד תהליך של חילון. שמה המקורי היה "ניו קולג'", והוא שונה ל"הרווארד קולג' (אנ')" בשנת 1639, על שם התורם ג'ון הרווארד (אנ'). בשנת 1780 הופיע לראשונה גם התואר "אוניברסיטה" בסמיכות לשם הרווארד, בחוקה של מסצ'וסטס.

לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, הוקמו באוניברסיטה, בימי כהונתו הממושכת של צ'ארלס ויליאם אליוט (אנ') כנשיא (1869–1909), מספר בתי ספר מתמחים, והיא הייתה לאוניברסיטת מחקר. בשנת 1900 נמנתה אוניברסיטת הרווארד עם 14 האוניברסיטאות המייסדות של איגוד האוניברסיטאות האמריקניות.

במשך שנים רבות לא התקבלו נשים להרווארד קולג', והתהליך של הפיכת הרווארד למוסד המתייחס באופן שוויוני לנשים היה הדרגתי ואיטי. ב-1879 הוקם רדקליף קולג' לנשים בסמוך להרווארד כמוסד נלווה המיועד לנשים. בזמן מלחמת העולם השנייה הותר לראשונה לסטודנטיות מרדקליף ללמוד קורסים בהרווארד. החל מ-1963 היו התעודות של בוגרות רדקליף חתומות על ידי נשיא הרווארד. ב-1977 עברו כל תלמידות רדקליף למעשה להרווארד קולג' וב-1999 התאחדו המוסדות רשמית ורדקליף הפך למכון הרווארד רדקליף (אנ').

במהלך המאה ה-19 הייתה הרווארד מעוזם של ה"ברהמינים מבוסטון", המעמד העליון הפרוטסטנטי. מאידך, הייתה הרווארד ממוסדות העילית הראשונים בארצות הברית שקיבלו יהודים וקתולים, בניגוד, לדוגמה, לאוניברסיטת פרינסטון ולאוניברסיטת ייל. החל מאמצע שנות ה-80 של המאה ה-19 בוטלה חובת הנוכחות בתפילה בכנסייה. עם תחילת המאה ה-20 עלה מספרם של בני המהגרים - יהודים וקתולים. בשנת 1908 היוו הסטודנטים הקתולים 9 אחוזים מבין כלל הסטודנטים. בין השנים 1906–1922 עלה אחוז היהודים מ-6 ל-25. לנוכח העלייה באחוז היהודים בקמפוס ביקש נשיא האוניברסיטה לורנס לאוול להגביל את אחוז הסטודנטים היהודים החדשים המתקבלים למוסד ל-12 אחוז, אך הצעתו נדחתה על ידי הסגל האקדמי.^[1] בפועל ירד בשנים אחר כך מספרם היחסי של הסטודנטים היהודים שהתקבלו למוסד והדבר הוביל, בין השאר, להקמת אוניברסיטת ברנדייס. לאחר מלחמת העולם השנייה גברה הרבגוניות של ציבור הסטודנטים והאוניברסיטה משכה אליה גם מספר הולך וגובר של סטודנטים בינלאומיים.

בדוח משנת 2022 חשפה האוניברסיטה שב-150 שנותיה הראשונות, עד לשנת 1783 שבה העבדות הפכה לבלתי חוקית במסצ'וסטס, חברי סגל האוניברסיטה השתמשו בכ-80 עבדים. האוניברסיטה הקימה קרן של מאה מיליון דולר לתמיכה במיזמים מחקריים וחינוכיים בנושא זה.^[2]

בהרווארד קולג' לומדים כ-6,650 סטודנטים לתואר ראשון. באוניברסיטת הרווארד לומדים כ-13,000 סטודנטים לתארים מתקדמים. סגל ההוראה מונה כ-2,300 פרופסורים. אחוז המתקבלים ללימודים בקולג', מתוך מגישי המועמדות, הוא כשלושה אחוז, וכ-80 אחוז מהמתקבלים בוחרים ללמוד במוסד. לפי US News and World Report, הרווארד הוא המוסד השני הסלקטיבי ביותר לתואר ראשון מבין האוניברסיטאות והקולג'ים בארצות הברית, לאחר קאלטק (נכון לסתיו 2022).^[3]

המועמדים מתקבלים על סמך ציוניהם בתיכון, הצלחתם בבחינות הSAT (שהיו לאופציונליות לאחר מגפת הקורונה ויחזרו להיות חובה החל מסתיו 2025^[4]), כל פעילות שעשו בזמן לימודי התיכון וראיון עם בוגר האוניברסיטה. יש העדפה לילדי משפחות בוגרים ותורמים (מכונים לגאסי - legacy). העדפה זו שנויה במחלוקת ושני נשיאים לשעבר של האוניברסיטה, לארי סאמרס^[5] ודרק בוק^[6], קראו לבטלה. בעבר הייתה נהוגה העדפה מתקנת על בסיס גזעי, אולם בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק ב-2023 כי הדבר אינו חוקי^[7].

ספריית הרווארד (אנ') מכילה יותר מ-20 מיליון פריטים, והיא מערכת הספריות הרביעית בגודלה בארצות הברית, והראשונה בקרב הספריות האוניברסיטאיות.^[8]

פוליטית, הרווארד נחשבת למעוזה של המפלגה הדמוקרטית, אף כי יש בה מגוון של דעות בקרב הסטודנטים והמרצים כאחד. מדגם שנערך לפני הבחירות לנשיאות בשנת 2004 העניק לג'ון קרי הדמוקרטי 73 אחוז מהקולות, לעומת 19 אחוז לג'ורג' בוש הרפובליקני, בדומה לאחוזי התמיכה בהם בערים גדולות בחוף המזרחי, בהן ניו יורק ובוסטון.

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל (2023) קבוצה של 34 ארגוני סטודנטים חתמו על עצומה שקוראת לגנות את ישראל, ומאשימה את ממשלת ישראל בטבח, ובאוניברסיטה הקימו ארגון מיוחד להגנה על אותם סטודנטים מפני התקפות נגדם^[9]. בעקבות כך בתיה ועידן עופר, שהיו חלק מהוועד המנהל של בית הספר לממשל של הרווארד, התפטרו מתפקידם, וביל אקמן ועוד רבים מתורמי הרווארד משכו את כספי תרומתם^[10].

בעקבות העלייה בגילויים אנטישמיים באוניברסיטה הוזמנה נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי לשימוע בפני ועדת בית הנבחרים לחינוך וכוח העבודה, ביחד עם נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה ליז מגיל ונשיאת MIT סאלי קורנבלות'. במהלך השימוע נמנעה גיי מלהגדיר גילויי אנטישמיות כדבר הנוגד את תקנון האוניברסיטה, ובכך הגדילה את הביקורת כנגדה^[11]. ב-2 בינואר 2024 התפטרה גיי מתפקידה כנשיאת האוניברסיטה.

ערך מורחב – נשיא אוניברסיטת הרווארד

מקים האוניברסיטה היה נתנאל איטון, המנהל הבא אחריו של האוניברסיטה, הנרי דאנסטר, היה הראשון שהיה "נשיא" האוניברסיטה.

נשיא אוניברסיטת הרווארד הנוכחי הוא אלן גרבר, הנושא במשרה באופן זמני לאחר התפטרות קלודין גיי.

בית הספר לרפואה (1782)
בית הספר לתאולוגיה (אנ') (1816)
בית הספר למשפטים (1817)
בית הספר לרפואת שיניים (אנ') (1867)
בית הספר לאמנויות ומדעים (אנ') (1872)
בית הספר למנהל עסקים (1908)
בית הספר ללימודי המשך (אנ') (1910)
בית הספר לעיצוב (אנ') (1914)
בית הספר לחינוך (אנ') (1920)
בית הספר לבריאות הציבור (אנ') ע"ש ת. ה. צ'אן (1922)
בית הספר לממשל ע"ש ג'ון קנדי (1936)
בית הספר להנדסה ומדעים יישומיים (אנ') ע"ש ג'ון פולסון (2007)

המועצה לתואר ראשון באוניברסיטת הרווארד (אנ') מייצגת את הסטודנטים של הרווארד קולג' והמועצה למוסמכים באוניברסיטת הרווארד (אנ') מייצגת סטודנטים בכל שנים עשר בתי הספר לתארים מתקדמים ומקצועיים, שלרובם יש גם ארגוני סטודנטים משלהם.

הן בקולג' לתואר ראשון והן בבתי הספר לתארים מתקדמים יש תוכניות ספורט פנים-ארגוניות. להרווארד קולג' יש 42 קבוצות ספורט בחטיבת NCAA I (אנ') של ליגת התאחדות ספורט הקולג'ים הלאומית, יותר מכל קולג' אחר במדינה. מדי שנתיים, קבוצות הספורט של הרווארד ואוניברסיטת ייל מתאחדות כדי להתחרות מול נבחרת משולבת של אוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קיימברידג' בתחרות החובבים הבין-לאומית הרציפה הוותיקה ביותר בעולם. כמו באוניברסיטאות אחרות של ליגת הקיסוס, הרווארד לא מציעה מלגות ספורט. צבע בית הספר הוא ארגמן. היריבות האתלטית של הרווארד עם ייל היא עזה בכל ענף ספורט והיא מגיעה לשיא בכל סתיו במפגש הכדורגל השנתי, שראשיתו ב-1875.

שמונה מנשיאי ארצות הברית: ג'ון אדמס, ג'ון קווינסי אדמס, רתרפורד הייז, ג'ון קנדי, תאודור רוזוולט, פרנקלין רוזוולט, ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה.
דמויות חשובות במאבק לעצמאות ארצות הברית: ג'ון הנקוק - נשיא הקונגרס הקונטיננטלי וסמואל אדמס - מארגן מסיבת התה של בוסטון.
שופטי ונשיאי בית המשפט העליון של ארצות הברית: שמונה עשר בוגרים של בית הספר למשפטים כיהנו ומכהנים בבית המשפט העליון. כפליים יותר ממספר הבוגרים של המוסד השני במספר בוגריו שהגיעו לבית המשפט העליון - אוניברסיטת ייל. שניים מבוגריו הם נשיאי בית המשפט: ויליאם רנקוויסט וג'ון רוברטס.
ראשי מדינה וממשלה לא־אמריקאים: בנזיר בוטו – ראש ממשלת פקיסטן, אנדראס פפנדראו – ראש ממשלת יוון, פייר טרודו – ראש ממשלת קנדה.
חתני פרס נובל לשלום: אל גור - סגן נשיא ארצות הברית, הנרי קיסינג'ר - שר חוץ אמריקאי סיים את שלושת תאריו והיה פרופסור בהרווארד וראלף באנץ' - מתווך במגעים בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות. אלן ג'ונסון-סירליף נשיאת ליבריה וכלת פרס נובל לשלום.
באן קי-מון - מזכ"ל האו"ם לשעבר.
חתני פרס נובל לכימיה: מרטין קרפלוס, רוג'ר טסיין, רוג'ר דויד קורנברג, מרטין צ'לפי, ג'ניפר דאודנה ועוד
חתני פרס נובל לפיזיקה: בן מוטלסון, פרסי ברידג'מן ועוד.
רוברט אופנהיימר - פיזיקאי, "אבי פצצת האטום".
חתני פרס טיורינג: ריצ'רד קארפ, דניס ריצ'י - ממציא שפת התכנות C ומפתח מערכת ההפעלה UNIX, מרווין מינסקי, אנדרו יאו.
פילוסופים: תומאס קון, ג'ורג' סנטיאנה, וילארד קוויין וסול קריפקי.
סטיב באלמר - נשיא ומנכ"ל מיקרוסופט לשעבר.
אלפרד קינסי ביולוג אמריקני - מייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם.
רוברט סטלוף - סופר והיסטוריון.
ג'רלד הולטון - מדען ופיזיקאי.
מייקל בלומברג - ראש עיריית ניו יורק לשעבר.
ליאונרד ברנשטיין - מלחין ומנצח אמריקאי.
מירה נאיר - במאית הודית.

ישראלים

שמעון אבן, מחלוצי מדעי המחשב בישראל.
אלחנן הלפמן, כלכלן. נחשב לכלכלן הישראלי המצוטט ביותר
עופר גאבר, מתמטיקאי.
הרב ד"ר אהרן ליכטנשטיין - ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
נטלי פורטמן - שחקנית הוליוודית ילידת-ישראל.
יוני נתניהו, אחיו של בנימין נתניהו שנפל במבצע אנטבה

תוכנית קרן וקסנר בישראל, שנוסדה בשנת 1989, מעניקה מדי שנה מלגות לכעשרה מעובדי המגזר הציבורי בישראל, ללימודי תואר שני במינהל ציבורי בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד. עד לשנת 2019 סיימו כ-300 ישראלים את לימודיהם במסגרת זו.^[12]