תחנת הכוח הראשונה של תל אביב

תחנת הכוח הראשונה של תל אביב
	תחנת הכוח ברחוב החשמל לאחר השיפוץ; (צולם ב-2008)
מידע כללי
סוג	תחנת כוח
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	מאי 1922 – 23 ביוני 1923 (כשנה)
תאריך פתיחה רשמי	1923
תאריך פירוק	1957
קואורדינטות	32°03′42″N 34°46′38″E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) תחנת הכוח הראשונה של תל אביב תחנת הכוח הראשונה של תל אביב תחנת הכוח הראשונה של תל אביב מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

תחנת הכוח הראשונה של תל אביב היא תחנת כוח שבנה פנחס רוטנברג בתל אביב-יפו בשנת 1923 כחלק מתהליך חשמול העיר. התחנה סיפקה חשמל עד הדממתה ב-1957. מבני התחנה שופצו ומשמשים את הנהלת חברת החשמל לישראל. מבני האתר הוגדרו כאתרי מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הרחוב הגובל בתחנה נקרא על שמה, רחוב החשמל, כשהתחנה ממוקמת ברחוב החשמל 16. בסמוך לאתר הוקם גן שנקרא גן החשמל על שם התחנה.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

סגירה

בשנת 1856 רכש המיסיון האנגלי חלקת אדמה לא הרחק מיפו והקים עליה "חווה לדוגמה" (Model Farm)^[1] שכלל פרדס, מטעי פרי ובית חווה מאבן. מטרתו של המיסיון הייתה למשוך אליה יהודים תושבי יפו, להעסיקם בחווה ולהעבירם לדת הנוצרית. הניסיון לא צלח והיהודים סירבו להגיע. ב-1869 נמסר ניהול החווה לחברת ניהול ירושלמית אשר מינתה גרמני תושב יפו כמנהל המשק. עקב סכסוכים בין חברת הניהול לבעלי החווה החל המקום לצבור הפסדים. ב-1900 נמכרה החווה למשפחה ערבית-נוצרית מיפו בשם רוק. מ-1914 עד 1918 (תקופת מלחמת העולם הראשונה) פעלה במקום תחנת משמר של הצבא הטורקי ולאחר המלחמה התיישבו במקום חיילים הודים של הצבא הבריטי.

ב-1922 התארגנה קבוצת יהודים, תושבי תל אביב, בשם "ועד קוני פרדס מודל פארם" בראשותו של יוסף רוקח שרכשה את קרקעות החווה ממשפחת רוק והקימה במקום שכונה בשם רמת השרון.

ב-1919 עלה פנחס רוטנברג לארץ ישראל והחל בתכנון פרויקטי תשתית בתחום המים והאנרגיה. במרץ 1921 הציג בפני הנציב העליון, באותה תקופה, הרברט סמואל את תוכניותיו להקמת תחנות כוח מבוססות אנרגיה הידרואלקטרית לאורך נהר הירדן ונחל עוג'ה (הוא נחל הירקון). במאי 1922 קיבל רוטנברג את שני הזיכיונות המיוחלים (לירדן ולירקון) והחל במימוש תוכניותיו^[2].

תכנון התחנה

את פעילותו בתל אביב יפו ביצע רוטנברג במסגרת חברה שהקים ב-1922 בשם חברת החשמל ליפו^[3]^[4].

תוכניתו המקורית של רוטנברג, להקים תחנת כוח הידרו אלקטרית במקורות הירקון (על פי הזיכיון), לא יצאה אל הפועל עקב אי ההסכמה עם ערביי המקום על רכישת הקרקעות לתחנה. כחלופה החליט רוטנברג להקים תחנה להפקת חשמל בעזרת מנועי דיזל (דיזל גנרטורים). לצורך הקמת תחנה זו הוקצו לרוטנברג כ-20 דונם מהשטחים של שכונת רמת השרון.

רוטנברג קיבל הצעות למבנה התחנה משלושה אדריכלים:

ריכרד קאופמן שתכנן את התחנה ההידרו אלקטרית במקורות הירקון
אלכסנדר ברוולד
יוסף ברלין

בסופו של דבר נבחרה הצעתו של ברלין למבנה בסגנון אר דקו דמוי בזיליקה עם מבנה מסיבי מרכזי ומבנים נמוכים יותר משני צדדיו.

הקמת והפעלת התחנה

ב-1922 החלה בניית התחנה והצבת הדיזל גנרטורים בתוכם. נושא רכישת הציוד החשמלי העיקרי לתחנה (מנועי הדיזל והגנרטורים) הביא לסכסוך בין אנגליה לרוטנברג. בהשוואת מחירים שעשה רוטנברג בין ספקים אנגליים וגרמנים נמצאו הגרמנים זולים יותר ולכן נחתם איתם חוזה לרכישת שני דיזל גנרטורים של 1,000 כוח סוס. דבר זה עורר את קצפם של חברי פרלמנט בריטים שטענו שהזכיון שנתנו הבריטים וכן הכספים שהשקיעו בארץ ישראל מחייבים רכישת ציוד בריטי עבור פרויקט זה^[5]. במסגרת הקמת התחנה כללו הבונים במבני התחנה גם את בית האבן שהקים המסיון האנגלי במקום בתקופת ה"חווה לדוגמה". על מנת לספק את המים הנדרשים לתחנה השתמשו בוני התחנה בבאר שנחפרה מדרום לתחנה בתקופת ה"חווה לדוגמה" ובסמוך לה הקימו מגדל מים (בתכנונו של ארפד גוט) שהוזן על ידי משאבות שהוצבו על שפת הבאר.

בחצי הראשון של שנת 1923 הושלמה בניית התחנה, ביכולת ייצור של 300 קילו-ואט, וכן פריסת קו ראשון לאורך רחוב אלנבי שכלל שתי תחנות שנאים (תחנה 1 בכיכר מגן-דוד ותחנה 2 בפינת רחוב אלנבי ושדרות רוטשילד^[6]^[7]). ב-23 ביוני 1923 הורם המתג ורחוב אלנבי והרחובות השכנים הוארו. לאור הצלחת הארת רחוב אלנבי הסכימה הנהגת ערביי יפו לחבר את יפו ובנובמבר 1923 הושלמה הנחת קו חשמל לאורך שדרות ירושלים שכלל שלוש תחנות שנאים (תחנה 3 שהוקמה ברחוב אילת פינת רחוב גבולות^[8]^[9]^[10]^[11], תחנה 4 הוקמה בתחילת שדרות ירושלים^[12]^[13]^[14] ותחנה 5 שהוקמה ברחוב יפת פינת רחוב ציונה תג'ר^[15]^[16])

בהמשך חוברו לתחנה יישובים סמוכים ואף המחנה הבריטי בצריפין. עם הקמת תחנת הכוח רדינג ב-1938 וחיבור תל אביב לרשת הארצית פחת הצורך בפעולת התחנה והיא הופעלה רק בשעות מחסור בחשמל. ב-1957 הופסקה פעילותה לחלוטין.

לאחר סגירת התחנה

לאחר סגירת פעילות התחנה המשיכו לפעול במקום אגפים מנהליים. ב-1968 הפך בית החווה למקום מושבו של דירקטוריון החברה. ב-1980 הוקם במתחם התחנה מגדל בן 16 קומות בתכנונו של האדריכל אברהם יסקי המשמש את הנהלת החברה. ב-1988 שופץ בית הדירקטוריון. ב-1996 שופץ מבנה תחנת הכוח. באולם המרכזי הותקנו 3 שנאים להפחתת מתח עליון (13KV). בשאר האולמות הותקנו יחידות מיתוג ומפסקי זרם.

כל שלושת המבנים ההיסטוריים באתר (תחנת הכוח, בית החווה ומגדל המים) הוגדרו כאתרי מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הגדרה זו התייחסה בעיקרה לשימור המבנה החיצוני ואכן במהלך עבודות השיפוץ של המבנים הוקפד לשמר את החיצוניות של המבנים אולם במסגרת עבודות אלו הוסרו רוב הסממנים והאלמנטים ההיסטוריים בתוך המבנים למעט שאריות בודדות כמו קשתות המעברים בבית החווה, כותרות העמודים בסגנון הדורי במבנה הראשי של התחנה, עגורן הגשר באזור מפסקי הזרם וחלק מדלתות הכניסה.

דלת כניסה מתקופת הקמת התחנה
עגורן גשר מתקופת הקמת התחנה בחדר המיתוג
כותרות העמודים המקוריות בחדר השנאים המרכזי

חברת חשמל, בשיתוף עם עיריית תל אביב, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים, חברו יחד כדי להגן על הציפור סיס החומות. לשם כך הוקמו 36 תאי קינון על גג בית החווה המשמשים לגידול גוזלי הסיסים. ציפור זו נחשבת למין בסיכון קיומי.

מרדכי נאור, ברכת החשמל - תולדות חברת החשמל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2003
מיכאל ארן, ‏המשא-ומתן להשגת זיכיון לחברת-החשמל, קתדרה 26, דצמבר 1982, עמ' 133 - 176

מדיה וקבצים בנושא תחנת הכוח הראשונה של תל אביב בוויקישיתוף

תחנת-הכוח הראשונה בתל אביב באתר חברת חשמל
חיבור תל אביב לרשת חשמל באתר עיריית תל אביב (אורכב)
משה פינטוך, הולכים עם הזרם: סיור מחשמל בתחנות כוח בארץ, באתר ynet, 27 במרץ 2011
עבודות השיפוץ של מגדל המים באתר בצלאל (אורכב)
תמונת תחנת הכוח באתר "תל אביב 100" (אורכב)
אריך מולר. תצלום התחנה, 1923, מארכיון התמונות של יד בן צבי. רשומה זו היא חלק מפרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י) וזמינה במסגרת שיתוף פעולה בין יד יצחק בן צבי, משרד ירושלים ומורשת והספרייה הלאומית של ישראל.

[1]
אדריכל י. שינפלד, מפת תל אביב, 1923, ובה ציון מיקום 'מודל פרם', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
[2]
לזכיונו של רוטנברג, דואר היום, 11 ביוני 1923
[3]
ב 29 במרץ 1923 הקים רוטנברג את חברת החשמל לפלשתינה שקלטה לתוכה את פעילותה של חברת החשמל ליפו
[4]
חברת חשמל לישראל, עבודת מחקר של רז דבי
[5]
חלק מחברי הפרלמנט הפרו ערבים אף קראו לביטולו של הזיכיון שקיבל רוטנברג
[6]
דני רכט, השנאי בפינת אלנבי ורוטשילד, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
[7]
שתי התחנות תוכננו על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בצורת צריח מסגד ונהרסו בשנות ה-50
[8]
תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן במתכונת של מצודה
[9]
דני רכט, השנאי "השלישי" בגבול יפו תל-אביב, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
[10]
נכון ל-2018 עדיין פעילה לאחר ששוקמה בשנת 2012 על ידי חברת חשמל
[11]
"כמו חדשה" - כמעט בת 90 ועדיין עובדת במרץ! באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 4 בדצמבר 2012
[12]
השדרה נקראה בתקופת ההקמה "שדרות ג'מאל פחה"
[13]
תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. התחנה נהרסה בשנת 2007 כחלק מהכנת התשתיות לרכבת הקלה בתל אביב
[14]
דני רכט, השנאי בשדרות ירושלים, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
[15]
תוכננה על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד. נכון ל-2018 עדיין עומדת על מכונה אבל אינה מחוברת לחשמל
[16]
אדריכל שמואל גילר, השנאי ברחוב יפת וגן השניים, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[1] [1]
אדריכל י. שינפלד, מפת תל אביב, 1923, ובה ציון מיקום 'מודל פרם', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[2] [2]
לזכיונו של רוטנברג, דואר היום, 11 ביוני 1923

[3] [3]
ב 29 במרץ 1923 הקים רוטנברג את חברת החשמל לפלשתינה שקלטה לתוכה את פעילותה של חברת החשמל ליפו

[4] [4]
חברת חשמל לישראל, עבודת מחקר של רז דבי

[5] [5]
חלק מחברי הפרלמנט הפרו ערבים אף קראו לביטולו של הזיכיון שקיבל רוטנברג

[6] [6]
דני רכט, השנאי בפינת אלנבי ורוטשילד, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[7] [7]
שתי התחנות תוכננו על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד בצורת צריח מסגד ונהרסו בשנות ה-50

[8] [8]
תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן במתכונת של מצודה

[9] [9]
דני רכט, השנאי "השלישי" בגבול יפו תל-אביב, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[10] [10]
נכון ל-2018 עדיין פעילה לאחר ששוקמה בשנת 2012 על ידי חברת חשמל

[11] [11]
"כמו חדשה" - כמעט בת 90 ועדיין עובדת במרץ! באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 4 בדצמבר 2012

[12] [12]
השדרה נקראה בתקופת ההקמה "שדרות ג'מאל פחה"

[13] [13]
תוכננה על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. התחנה נהרסה בשנת 2007 כחלק מהכנת התשתיות לרכבת הקלה בתל אביב

[14] [14]
דני רכט, השנאי בשדרות ירושלים, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[15] [15]
תוכננה על ידי האדריכל אלכסנדר ברוולד. נכון ל-2018 עדיין עומדת על מכונה אבל אינה מחוברת לחשמל

[16] [16]
אדריכל שמואל גילר, השנאי ברחוב יפת וגן השניים, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]