אברהם ארנן

אברהם ארנן (הרלינג; 29 בדצמבר 1930 – 23 באפריל 1980) היה מייסד סיירת מטכ"ל ומפקדה הראשון.

אברהם ארנן

אברהם ארנן, לפני 1948
לידה	29 בדצמבר 1930 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	23 באפריל 1980 (בגיל 49)
מדינה	ישראל
כינוי	אברמ'לה
השתייכות	ההגנה הפלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת פעילות	1947–1979 (כ־32 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד סיירת מטכ"ל ראש מחלקת איסוף באמ"ן ראש המחלקה הטכנולוגית באמ"ן
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים
עיטורים
פרס ביטחון ישראל
הנצחה
קרן ארנן שנת שירות משימתית על שם תת-אלוף אברהם ארנן בקיבוץ פלמ"ח צובה

אלוף אהרן יריב וסא"ל אברהם ארנן, 1965

ביוגרפיה

ארנן נולד בירושלים בשם אברמ'לה הרלינג לנחמה ואליעזר-דב הרלינג, במשפחה דתית. הוא היה דור שלישי בארץ, נכד ליעקב יוסף הרלינג, שהיה מראשי אגודת ישראל בירושלים. בבעלות משפחתו היה מלון ורשבסקי בכיכר ציון. אברהם היה הצעיר מבין שמונה אחים. אחד מאחיו יעקב, נהרג בהתקפה על שיירת העשרה בדרך לגוש עציון. הוא למד בבית-הספר של תנועת המזרחי, ובבית-הספר "בגרות", ולמד שנתיים באוניברסיטה העברית. הוא היה חבר ומדריך בתנועת הצופים ויצא להכשרה חקלאית בקיבוץ. תחביבו העיקרי היה סיירות.

במלחמת העצמאות

בגיל 16 הצטרף ארנן להגנה. כעבור שנתיים, עם פרוץ המאורעות בירושלים בשנת 1948, עבר קורס מ"כים, הוצב בגדוד מוריה של חטיבת עציוני של החי"ש, והשתתף בקרבות במרבית הגזרות בירושלים. הוא לחם בעטרות, בנווה יעקב, בשייח' ג'ראח ובימין משה ונפצע קל בניסיון לפרוץ לעיר העתיקה דרך שער יפו. השתתף בארגון השיירות לשכונות הספר של העיר ובמבצעי נחשון ומכבי לפריצת הדרך לירושלים הנצורה. בתקופת המצור על ירושלים, הצטרף ארנן, בעקבות אחיו יהודה ומשה, לפלמ"ח. הוא הוצב בגדוד הפורצים של חטיבת הראל בפיקודו של מוטקה בן-פורת. בקרב לכיבוש הר ציון נפצע. לאחר שהחלים חזר לגדוד, לחם בקרבות עשרת הימים ושוב נפצע ליד הר-טוב. אחר כך, בזכות ידיעת יידיש, פיקד על מגויסי גח"ל. במבצע חורב היה ארנן מפקד מחלקה.

בקהילת המודיעין

בנובמבר 1949 עבר ארנן קורס קציני חי"ר וקורס סיור. בשנת 1950 נשלח לפעילות מחתרתית במסגרת המוסד לעלייה ב' להעלאת יהודי עיראק דרך איראן. כשסיים את שירותו בינואר 1951 השתקע לזמן קצר בקיבוץ כברי. ב-1953 חזר לשירות קבע ומונה למפקד הבסיס הצפוני של יחידת המודיעין 154 (ששינתה את שמה מאוחר יותר ל-504), שהפעילה סוכנים מעבר לגבולות המדינה. לאחר הפקת לקחי מרחב דרום של היחידה במבצע קדש, הקים ארנן את הגרעין הראשון של סיירת מטכ"ל, בה שילב מסתערבים מהפלמ"ח, לוחמים מיחידה 101 והצנחנים, נח"ל וחי"ר, בעלי חזות ורקע תרבותי מתאים, ובהם יצחק שושן, יאיר הררי, אלי גיל ("דאוד"), שארל לוי ("סאלם"), רמי סער, משה לוין (קוקלה), יצחק ג'יבלי ("הקטן"), יחיאל אמסלם^[1], מפקד הצוות הראשון ביחידה, ומאיר הר-ציון. בתחילה נתקל ארנן בחוסר אמון ובחשדנות מצד ראשי אמ"ן ובכירי המטכ"ל, אולם בזכות עקשנותו הצליח להתגבר על קשיי ההקמה, וב-1958 הפכה היחידה לעצמאית במסגרת חיל המודיעין, עם ארנן בראשה. בספטמבר 1960 יצא ארנן לשנת לימודים במכללה לפיקוד ולמטה, והוחלף על ידי יוסף קסטל בפיקוד על היחידה. עם שובו קיבל לידיו שנית את הפיקוד עד לשנת 1964, אז הוחלף על ידי סגנו, דב תמרי. בהמשך יצא להשתלמות בחיל הנחתים האמריקני ולאחריה חזר לפקד על יחידה באמ"ן. קיבל את פרס ביטחון ישראל על תכנון מבצעי "חלוץ" ו"שרקרק" של סיירת מטכ"ל במצרים^[2]. כיהן כראש היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין מ-1966 עד אחרי מלחמת ששת הימים, בתפקידו הבא שימש כראש מחלקת האיסוף באמ"ן. בשנת 1968 נלווה לכוחות סיירת מטכ"ל במבצע תופת^[3]. בשנת 1972 מונה ליועץ לענייני טרור במשרד ראש הממשלה. במהלך מלחמת יום הכיפורים התנדב לשרת כעוזר במודיעין פיקוד הצפון^[4]. ב-1976 יצא לשליחות באפריקה, ועם שובו נתמנה למפקד בקורס מח"טים. השתחרר ב-1979 בדרגת תת-אלוף^[5].

בשנת 1970 התגלה גידול סרטני במוחו של ארנן, אך הוא התעקש להתעלם מהמחלה ולהמשיך ולשרת בצה"ל.

לאחר שחרורו מצה"ל

לאחר פרישתו מצה"ל עבד כעוזר גנן בקיבוץ צובה. כן השתתף כיועץ מיוחד להפקת הסרט "מבצע יונתן", בעזרת חברו, יהורם גאון.

ארנן עמד במרכזה של חבורה גדולה של אנשי ביטחון ובוהמה, יוצאי הפלמ"ח ואנשי קהילת המודיעין. התעניין באדריכלות ואומנות ושלט בשפות רבות, ביניהן יידיש, ערבית, פרסית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית.

בשנותיו האחרונות נאבק במחלת הסרטן, עד אשר נפטר, בגיל 49, ב-23 באפריל 1980. הוא בחלקה הצבאית בהר הרצל.

על קברו נשא אהוד ברק, פקודו לשעבר, הספד ובו אמר:

לא בחותם היעילות והתכליתיות הצבאית (ניחנת), אלא בסימנה של רגישות אסתטית ליופי ולשלמות... איש בוהמה בעמקי נפשו, הלובש מדים רק מכורח מציאותנו. כל עשייה היא לאברהם מעשה יצירה... כולם מעוצבים בסימן הרגישות למגעה הבלתי מושג של איכות כמו-אמנותית.

יהושע שגיא כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו:

קשה למצוא במספר אצבעות של יד אחת את אנשי המודיעין שיצרו "יש מאין" ושיפרו באופן משמעותי ממש את הכושר האיסופי של המודיעין הישראלי. בתעוזה, במעוף, במקוריות חשיבה, בתחכום טכנולוגי, ומעל לכול בדבקות אין-קץ, הצליח אברהם לעקור הרים, להביא את האויב "לשטחנו" ואת עצמנו – ללב-ליבו של האויב. שנים תעבורנה עד אשר יפתחו את הגינזכים, שיאפשרו לנו לספר מעט מעוללות היצירה של אברהם ארנן בשירות המודיעין

יוצאי סיירת מטכ"ל הקימו קרן על שם ארנן, אשר נועדה להנצחת זכרו וזכר נופלי היחידה. הקרן מחלקת מדי שנה כ-20 מלגות לסטודנטים יוצאי היחידה ומעודדת התנדבות קהילתית.

היה נשוי לדליה ואב לשתיים.

לקריאה נוספת

• אבנר שור, "חוצה גבולות: סיירת מטכ"ל ומייסדה אברהם ארנן", הוצאת כנרת (פרק מתוך הספר), 2008
• משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם ארנן בוויקישיתוף

• אברהם ארנן באתר עמותת יוצאי סיירת מטכ"ל.
• קורות החיים של אברהם ארנן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
• לאה ענבל, האיש שעבר כל גבול, כותרת ראשית, 20 במאי 1987
• יפתח רייכר-עתיר, היחיד והיחידה, באתר הארץ, 9 ביולי 2008
• יוסי לנגוצקי, ‏דברים לזכרו של תא"ל אברהם ארנן, "חדשות בן עזר" 1039, 23 באפריל 2015
• www.birkatreut.co.il - אתר שנת השירות על שם אברהם ארנן
• אפרים לפיד, בוחר באברהם ארנן כאישיות שעיצבה את זהות מדינת ישראל ב-72 שנות קיומה ISRAELDEFENSE 27 באפריל 2020.