שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יחידה 504

יחידת הפעלת הסוכנים באמ"ן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחידה 504
Remove ads

יחידה 504 (נודעה בעבר גם בשמות "יחידה 154", "מודיעין 10", "יחידת הקת"ם" ובכינוי "עוצבת המודיעין האנושי") היא יחידת עילית באגף המודיעין של צה"ל האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בדומה ליחידות המודיעין האנושי (יומינט) במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובשירות הביטחון הכללי.

עובדות מהירות פרטים, כינוי ...

שורשי "יחידה 504" בשירות המודיעין של "ההגנה" (ש"י). היחידה הוקמה ביוני 1948 ונקראה "מודיעין 10" (ש.מ. 10). כינוי זה משמש כיום בתור שם ל"עמותת מודיעין 10" שהוקמה על ידי בוגרי יחידה 504 במטרה לשמר את מורשת היחידה, להנחילה לקציני ולחיילי היחידה בהווה, ולחשוף לציבור הרחב את פעולות היחידה בעבר המותרות בפרסום.[1] מפקדה הראשון היה דוד קרון. בשנת 1957 שונה שמה ל"יחידה 154". לאחר מלחמת ששת הימים, ובעקבות איחודה עם יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, שונה שמה ל"יחידה 7019", ולאחר מלחמת יום הכיפורים נקראה "יחידה 504".

Remove ads

פעילות היחידה

סכם
פרספקטיבה

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם שאר גורמי קהילת המודיעין הישראלית, ובראשה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה (בפועל, מכהן בדרגת תת-אלוף כיוון שהאריך כהונה).[2][3][4] לפי חלוקת תחומי האחריות בינה לבין המוסד, היחידה מגייסת ומפעילה סוכנים בארצות ערב וכן בשטחי הרשות הפלסטינית.[5]

ביחידה ארבעה תפקידים מרכזיים:

  • קת"מ – קצינים לתפקידים מיוחדים (קת"מים), הם ליבת היחידה. הם אלו שמגייסים ומפעילים את הסוכנים – כל קת"ם אחראי על מספר סוכנים, אותם הוא פוגש ומתדרך לגבי המשך הפעילות והמידע המודיעיני אותו יש להשיג. הקשר בין הקת"מ והסוכן הוא קשר מיוחד במינו – קשר שאינו מבצעי בלבד, אלא גם אישי, מבוסס על אמון, ולעיתים נמשך שנים ארוכות. במהלך השנים הביא קשר זה להישגים מודיעיניים חשובים, שתרמו להצלחות מבצעיות רבות של צה"ל בזירות השונות.[6] נכון לשנת 2023 היחידה פרסמה קול קורא והודיעה כי היא מחפשת לתפקיד זה מפעילי סוכנים.[7]
  • לוחם – הלוחמים מאותרים בקפדנות רבה טרם גיוסם לתפקיד. הלוחמים עוברים טירונות בחטיבת גולני והכשרה פנימית ביחידה, שכוללת לחימה בטרור ופעילות חשאית – בישראל ומחוצה לה. לוחמי היחידה מלווים כל מבצע, בכל גזרה, ותפקידם לדאוג לביטחונם של הסוכן, המפעיל וביטחון המבצע – שיישאר בגדר סוד מוחלט. הלוחמים לא מסתפקים בליווי המפגשים ואבטחתם, אלא בונים מבצע שלם סביבם – בדיקת השטח, וידוא כי אף אחד לא עוקב אחר הסוכן, אבטחת המפגש, ותיאום דרכי התקשורת לקביעת המפגש הבא. בנוסף,[8] יוצאים הלוחמים למבצעים חשאיים ולתפקידים מיוחדים מעבר לגבולות ישראל. מחזור הנשים הלוחמות הראשון שתשרתנה בתפקיד זה ביחידה, נפתח בפברואר 2025.[9]
  • קמ"ן - מערך הקמני"ם ביחידה מקבל, מפיץ ומתאם קבלת בקשות למידע מודיעיני (ציחי"ם - ציון ידיעות חשובות), ובהתאמה, אחראי להפקת ולהפצת המודיעין המתקבל מסוכנים ומנחקרים, בד בבד עם שמירת קשר רציף מול צרכני המידע: יחידות המערך הלוחם (מרמת גדוד ועד לפיקוד המרחבי), מחלקת המחקר של אגף המודיעין, גורמי מטה אחרים, כגון מודיעין חיל הים וחיל האוויר וגופי מודיעין אחרים.[10]
  • חוקרים:
    • חוקר שטח[11] – חוקר השטח מתלווה לכוחות הלוחמים ובין היתר, תפקידו הוא חקירת שבויים והוצאת מידע עדכני רלוונטי להמשך הלחימה. חוקרי השטח הם לוחמים במילואים (התפקיד פתוח לקצינים, אך לא מחייב זאת) שיודעים ערבית ומחוברים לתרבות המזרח התיכון. הם יכולים להגיע לתפקיד מכל יחידה בצבא ולאחר מיונים קפדניים, הם נשלחים לקורס מאתגר במיוחד.
    • חוקר מתקנים[12] – חוקרים אלה נמצאים במתקנים צבאיים בעורף, שם הם חוקרים מחבלים ועצורים. במלחמת חרבות ברזל למשל, התפרסמו חקירות מחבלים שערכו חוקרי 504 במתקנים ייעודיים לכך.
Remove ads

היסטוריה

סכם
פרספקטיבה

הקמת היחידה

היחידה הוקמה ב-30 ביוני 1948 במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין, וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)". מפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (שירות מודיעין/ש.מ 10). במסגרת שינוי זה שונה שם תפקיד קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל"קמ"ן (קצין מודיעין) תפקידים מיוחדים" – קת"מ.

תפקידי היחידה בפקודת ההקמה הוגדרו:

  • טיפוח מקורות אופרטיביים טקטיים על ידי מגע עם סוכנים ושליחים זרים.
  • ארגון פעולת המודיעין בתוך שטחי אוכלוסייה אויבת נכבשת ובת-חסות.
  • שיתוף פעולה עם מטה המודיעין החטיבתי בכל הנוגע לחקירת שבויי מלחמה ואזרחים.

קרון הציע להקים עבור היחידה חמישה בסיסים ברחבי הארץ, בנוסף על שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבול. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קת"ם ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. קרון ביקש שבסיסי הקת"ם ישכנו במתקנים אזרחיים, וכי לא תתאפשר גישה של סוכנים או קציני מודיעין של יחידות צה"ל אליהם. התוכנית הוגשה על ­ידי בנימין גיבלי ראש מחלקת המודיעין בצה"ל ליגאל ידין, שאישר את הגדרתה ואת המבנה מחדש במסגרת שירותי המודיעין. מפקדת היחידה ישבה ב"בית הירוק" ביפו, יחד עם מפקדת מחלקת המודיעין של צה"ל, ובסיסי היחידה מוקמו באזור מגורי הקמ"נים המרחביים.

בעת הקמת היחידה גייס דוד קרון לשורותיה את אנשי ש"י הערבי, ומינה אותם למפקדי חזיתות. דוברי ערבית נוספים מונו כעוזרים למפקדי החזיתות. מרבית קציני המודיעין המרחביים היו לפני קום מדינת ישראל "מוח'תארים" של היישובים בהם התגוררו, או אלה שמילאו בהם תפקיד "שומרי שדות".

מבנה היחידה ונושאי התפקידים במהלך מלחמת העצמאות

Thumb
מפקדי מודיעין 10 והקמ"נים המרחבים בשנים 1948–1949

מפקדת היחידה

  • דוד קרון: מפקד היחידה
  • משה הוכמן (הרמתי): סגנו
  • יחזקאל מר-חיים: סגן למנהלה

חזית הצפון – א

חזית המזרח – ב (פיקוד מרחבי בגזרת השרון)

חזית המרכז – ג

חזית הדרום – ד

לאחר מלחמת העצמאות

בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס חיפה תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל בנימין גיבלי. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים עיראקים אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן שמואל שגב (סבאג), ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת מערכות.

Thumb
תמונות מבסיס האחד בטהראן – 1949–1950

במבוא לספר כתב אל"ם בנימין גיבלי, ראש אגף המודיעין[13]: ”מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי”.

בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף 1950 הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.

לאחר שחלק מהדור הראשון של הקצינים התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 15 מאנשי המחלקה הסורית והמחלקה הערבית של הפלמ"ח ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: יצחק שושן, חבקוק כהן, שמעון חורש, אליהו ריקה, יעקב נמרודי, חיים לבקוב, יעקב (ז'ק) צביה, עקיבא פיינשטיין, רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב.

רבים מהמשרתים ב"מודיעין 10" בעשור הראשון עברו בהמשך למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירתו שם שנים רבות.

בדצמבר 1951, במהלך פגישה עם סוכן בעין חוסוב (עין חצבה), רצחה חוליית בדואים שהגיעה מצאפי בירדן את הקת"מ חבקוק כהן, את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. חבקוק כהן היה החלל הראשון של היחידה.[14] בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור שער הגולן את הקת"מ יעקב אלישע.

אחד הגיוסים הבולטים והמוצלחים בעשור הראשון של מודיעין 10 היה בתחילת 1952 של מפקד בסיס ד' (דרום) יעקב נמרודי – קצין מצרי בדרגת סרן שהיה בוועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בעוג'ה אל חפיר (ניצנה). הקצין שכינויו היה "ונוס" (כונה גם "דפנה"), סיפק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה. כשנתיים לאחר גיוסו הועבר לשרת במדבר המערבי והקשר איתו נותק חלקית.[15]

במבצע קדש

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 בתקופה שקדמה לפרוץ הקרבות בסיני, ניתן למנות את מבצע סריס – חיסולם של ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא ביולי 1956. בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא נשיא מצרים נאצר ב-26 ביולי 1956 ובו הודיע על הלאמת תעלת סואץ (צעד שהיה אחת הסיבות המרכזיות למבצע קדש), הוא פתח את נאומו בהאשמת ישראל בהריגת שני הקצינים.

מלחמת סיני החלה, כאשר ב-29 באוקטובר 1956 פרצו כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכבשו אותו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. המבצע הצבאי ארך 8 ימים. במקביל, ובתיאום מוקדם עם ישראל, כבשו כוחות צרפתיים ובריטים את תעלת סואץ לכל אורכה. יחידת מודיעין 10 (לימים "504"), שהמערך הסדיר שלה מנה באותם הימים עשרות חיילים בלבד, פעלה במלחמה זו בעיקר בתחומים הבאים:

צירוף קת"מים למטרות חקירה כחוקרי שבויים ואיסוף מודיעין לכוחות צה"ל, וביניהם: צדוק אופיר מבסיס ד' בבאר שבע, שסופח לגדוד הצנחנים 890 בפיקודו של רפאל איתן וצנח יחד עם הלוחמים במיתלה; יוסקה לוי מבסיס אילת, שסופח לחטיבה 9 שנעה מאזור אילת לעבר שארם א-שייח'; דוד לוי מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לכוחות שלחמו בצפון סיני; וכן צביצ'קו בן יצחק (קצין מילואים) וחיים יעבץ, שסופחו לחטיבה 202 בפיקודו של אריאל שרון שפרצה מאזור כונתילה למרכז סיני, וחברה לגדוד 890 במיתלה. קת"מים אלו סייעו לכוחות בחקירת שבויים, בחקירת תושבים בדואים שהיו במרחב הלחימה, ואף רתמו קצינים מצרים שבויים לסייע בהסגרת חייליהם ובפעולות שונות.

היחידה הקימה מערך חקירות בקרב השבויים שנתפסו במלחמת סיני. השבויים המצרים עד דרגת מייג'ור (רב-סרן) רוכזו במחנה עתלית, וקצינים בכירים יותר רוכזו בכלא דמון בכרמל. השבויים, ובעיקר הבכירים שבהם, נחקרו על ידי קציני היחידה, סיפקו מידע רב שכלל גם מידע על עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית מספטמבר 1955, שהייתה לאחד הזרזים למלחמה.

אנשי היחידה אספו מסמכי שלל ממפקדות הצבא המצרי בסיני וברצועת עזה, שבין השאר שפכו גם הם אור על עסקת הנשק הצ'כית. בין המסמכים שנתפסו ברצועת עזה, היה דו"ח חקירה מצרי מפורט על מבצע של היחידה שהביא לחיסולם של קולונל מוסטפא חאפז, מפקד הפדאיון (חוליות רצח) מרצועת עזה לישראל וקולונל צלאח מוסטפא הנספח הצבאי המצרי בעמאן (שותפו של חאפז לפעילות), במבצע סריס אותו ביצעה היחידה ביולי 1956.

Thumb
צדוק אופיר חוקר שבוי מצרי במיתלה, מבצע קדש – 1956. לשמאלו, חיים יעבץ

ב-1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה' למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן. בעת הקמת הפלוגה היו בה ארבעה: אברהם ארנן, יצחק שושן, יוסי מרגלית ודליה המזכירה. בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית – יחידה 269, לימים סיירת מטכ"ל.[16]

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 באותה תקופה, ניתן למנות כ-25 מבצעי להבה להעלאת כמאה מיהודי סוריה (בכל מבצע 3–4 צעירים) במהלך השנים 1959–1961.

מלחמת ששת הימים ואחריה

מיקום תותחי ה-155 מ"מ ארוכי טווח של הצבא הירדני, היה צי"ח חשוב בפיקוד מרכז, בתקופת הזמן שלפני פרוץ המלחמה. סוכן מרחב מרכז, שהוזעק לפגישה יזומה במיוחד בליל 3 ביוני 1967, מסר למפעילו רפי סיטון, את מערך פריסתם מחדש של התותחים. טיסת סיור אווירי ערב המלחמה, אישרה שהמידע מהסוכן היה מדויק. ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, נורה מטח בן 13 פגזים מסוללת תותחי לונג טום מח'רבת צופין (ליד קלקיליה) לכיוון תל אביב ושניים מהם פגעו בבניין ברחוב רייך 5 ליד כיכר מסריק, והביאו לנזקים חיצוניים בשתי דירות. לאחר ההפגזה ועל בסיס המידע מהסוכן, הותקפו התותחים ומרביתם הושמדו. בסיום המלחמה, נתפס תותח שלל לונג טום, הוצג בשדרות רוטשילד בעיר, ואחר כך עבר למוזיאון בתי האוסף.[17][18]

Thumb
קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל

במהלך מלחמת ששת הימים הוטל על יחידה 154 לאתר את מגילת המקדש. קציני היחידה, בראשות מפקד היחידה שמואל גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון,[19] סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, כולל גיוס והפעלת מקור ייעודי למשימה זו,[20] שבאמצעותן נמצאה המגילה אצל סוחר עתיקות בבית לחם בשם כנדו, שהחזיק בה למעלה מ-20 שנה.[21] המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים התמזגה יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים לתוך יחידה 154. בתחילת שנות ה-70 שונה שם היחידה ל"יחידה 7019", ובאמצע שנות השבעים שונה שוב השם ל"יחידה 504", השם בו היא מוכרת כיום.[22]

Thumb
טקס קבלת הסיכה לוחם 504

בסוף אוגוסט 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, התקיימה ועידת ח'רטום בהשתתפות שמונה ראשי מדינות ערביות. הוועידה הסתיימה בהצהרה על "שלושת הלאווים של ועידת חרטום". זמן קצר מתום הוועידה ב־1 ספטמבר 1967 הצליח סוכן שהופעל מבסיס ירושלים להשיג את הפרוטוקולים הסודיים של הוועידה. מסמך אותנטי זה הכיל את תוכן הדיונים וההחלטות שהתקבלו, שהיו שונים מההצהרות הרשמיות.[23]

מלחמת יום הכיפורים

טרם מלחמת יום הכיפורים, מרחבי היחידה סיפקו מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל.

ביוני 1972 בוצע "מבצע ארגז" לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ"ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה"ל שהיו בשבי בסוריה. המבצע בוצע על ידי סיירת מטכ"ל ולכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה – צדוק אהרון ואלי זיו. במבצע נשבו 5 קצינים בכירים סורים. צדוק אהרון נפצע. השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה ועוד. בין השאר, ציינו הנחקרים את מקומות הפריצה האפשריים של הצבא הסורי במקרה של ביצוע מתקפה וכי לצורך ביצוע המתקפה, יקודמו מאזור חומס (צפון סוריה) לאזור דרום החזית, חטיבת שריון 47 וגדוד הגישור המטכ"לי.

היחידה הפעילה רשת סוכנים באזור הגולן. חברי הרשת התגוררו בדרום החזית והיו מצוידים במכשיר אלחוט. כשבוע לפני המלחמה, דיווחו על הגעת חטיבה 47 וגדוד הגישור המטכ"לי לדרום החזית. ב-4 באוקטובר דיווחו שבכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת ועל הוראת הצבא הסורי לתושבי אזור החזית, שלא להתקרב לקו הגבול החל מבוקר 5 באוקטובר (יום לפני פרוץ המלחמה).

בבוקר יום הכיפורים, כשנודע על פרוץ המלחמה, החלה היחידה בגיוס כל מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש"בים) לכוחות הלוחמים. המלחמה פרצה בשעה 14:00 לערך. שבויים ראשונים נתפסו כבר ביום הכיפורים אחה"צ על ידי סיירת שקד שנלחמה במארב קומנדו מצרי בציר הצפוני. בדרום סיני, דרומית לראס סודאר הנחיתו המצרים כ-2 פלוגות קומנדו. קציני בסיס המשנה באבו רודס של היחידה חברו לפלוגת צנחנים ושבו את מירב הכוח שהונחת.

בהמשך המלחמה נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש"בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בסיני) והרוב במכלאת שבויים ארצית בכלא שש בעתלית. החקש"בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.

Thumb
טקס סיום מסלול לוחם 504, 2023

במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בסואץ, במטרה לספק מידע לכוחות הלוחמים. בסיס גולן של היחידה פעל במשך כ־8 חודשים במובלעת הסורית למתן מידע לכוחות.

יוסי גרשון, חוקר שבויים מטעם היחידה, פעל במבצע קינוח לכיבוש החרמון בשלהי המלחמה, כחוקר שבויים קרבי. הוא הצטרף למבצע ואסף מידע משבויים סורים שנתפסו, בהם מפקד הכוח הסורי בשטח, אחמד ריפעי אל־ג'וג'ו וחילץ ממנו מידע חיוני ללחימה.[24]

האינתיפאדה השנייה

בשנת 2001 רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה סא"ל יהודה אדרי.[25]

מלחמת חרבות ברזל

עם פריצת מלחמת חרבות ברזל ב־7 אוקטובר 2023 ומתחילת הלחימה, הצטרפה יחידה למאמץ המלחמתי ברצועת עזה[26]: חוקרי השטח של היחידה חברו לכוחות צה"ל הנלחמים ברצועה ופעלו לחקירת מחבלים שנתפסו במהלך הלחימה.[27] החקירות הניבו מודיעין מבצעי מיידי וערכי רב. בנוסף, הועברו מאות מחבלים להעמקת מיצוי המודיעין, למתקני חקירה עורפיים.[28] היחידה פעלה להשפעה על תושבי הרצועה, כולל בין היתר להנעתם מצפונה לאזור "ההומניטרי" בדרומה, באמצעות מנשרים כתובים, כריזה ברמקולים ועשרות אלפי שיחות יזומות.[29]

לוחמי היחידה, חוקרי השטח וחוקרי המתקנים הובילו את המאמץ המרכזי של היחידה מתחילת הלחימה.[30] בעת התנהלות הלחימה ביישובים, חברו לוחמים וחוקרי השטח ללחימה במטרה לחסל מחבלים, לסייע בפינוי התושבים מהמרחב ולהעמיק בממצאים העולים מן השטח. בה בעת, נפתח מתקן שטח ארעי במרחב הדרום לביצוע חקירות בזמן אמת, שהפך למתקן קבע לחקירות תוך ימים בודדים.

במהלך המלחמה חודשה הפעלת סוכנים ברצועת עזה, לאחר יותר מעשור של הפסקה.[31]

דובר צה"ל עדכן ביום 6 ינואר 2025 כי משימות יחידה 504, אשר פעלה במאמץ מוגבר במהלך המלחמה בזירות השונות, מתרחבות.[32] היחידה, המתמחה באיסוף מודיעין אנושי ובהפעלת סוכנים, הובילה את מעצרם וחקירתם של אלפי מחבלי חמאס וחזבאללה. במסגרת פעולותיה, היחידה הצליחה לאסוף ולנתח מטרות רבות שלבסוף הותקפו, לצד הפעלת סוכנים במדינות אויב שונות באופן חשאי. בעקבות בחינת ההזדמנויות המודיעיניות שנוצרו באזור, בין היתר במדינות "מעגל שני",[33] הוחלט להרחיב את פעילות היחידה ולגייס קצינים נוספים לתפקידי מפעילי סוכנים, עד כדי הכפלת כמות המפעילים ביחידה. הצעד נועד להכפיל את היקף המפעילים, לצד הגדלה משמעותית של יכולות האיסוף המודיעיני. כחלק מכך, מעבר לפעולות היחידה בהפעלת סוכנים לשם מבצעים מיוחדים בעומק האויב, היחידה תרחיב באופן משמעותי את תפקודיה באיסוף המודיעין. כהונתו של מפקד שהוביל את הפעילות האינטנסיבית הוארכה והוא הועלה לדרגת תת-אלוף.[4]

Remove ads

מפקדי היחידה

מידע נוסף שם, תקופת כהונה ...

אותות ועיטורים

סכם
פרספקטיבה

סיכת מפעיל

סיכת מפעיל (קת"מ - קצין תפקידים מיוחדים) ביחידה מורכבת מכנפיים שביניהן חתיכת אבן שחורה מסלע בזלת שמקורו בסוריה, בצורה שונה ממפעיל למפעיל.

Thumb
סמל יחידה 504 וסיכת קת"מ

צל"שים יחידתיים

בנובמבר 2013 הוענק ליחידה ציון לשבח מטעם ראש אמ"ן על פעולה שהוגדרה כ"ראשונית מסוגה, יוצאת דופן, אשר מבטאת יצירתיות, נועזות וחציית גבולות הדמיון".[43]

במרץ 2018 העניק ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי ציון לשבח ליחידה, על רצף מבצעים בשנים 2016–2017, מבצעים ש"הביאו להישגים משמעותיים המאפשרים לאמ"ן ולצה"ל להתמודד מול איומים מתהווים... ובכך תורמים לעליונות צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", כלשון הצל"ש.[40]

באפריל 2019 הוענק ליחידה צל"ש נוסף מראש אמ"ן.[44]

בדצמבר 2019 קיבלו במשותף יחידה 504 ועמותת "מודיעין 10" של בוגריה תעודת הערכה מיוחדת על תרומה ייחודית בתחום שימור והנחלה של המורשת המודיעינית, בשילוב יוצא דופן עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.[45]

היחידה זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בשנים 2007 ו-2020.[46]

בפברואר 2021 קיבלה יחידה 504 תעודת הערכה מטעם ראש אמ"ן על פרויקט מסווג שבוצע בשנת 2020.[47]

בדצמבר 2021 הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על חלקה בפעילות מבצעית מיוחדת.[48]

ביוני 2022 נמנה מערך החקירות ביחידה עם היחידות אשר קיבלו תעודת הצטיינות מנשיא מדינת ישראל על הצטיינות בשגרה ובחירום.[49]

בנובמבר 2022 הוענקה ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל על פעילות מבצעית.[50]

במרץ 2023 הוענק ליחידה צל"ש מטעם ראש אמ"ן על ביצועו של מבצע בזירה הצפונית.[42]

צל"שים אישיים

שישה מקציני היחידה קיבלו צל"ש במהלך מלחמות ישראל:

  • סג"ם מחמד (קאסם) סייד אחמד עוטר בצל"ש אלוף על פעילות מיוחדת בליל 28 בנובמבר 1956. סייד אחמד היה חלק מחוליה שחדרה לסוריה כדי להתקין מתקן האזנה על עמוד טלפון. במהלך המבצע התפוצץ מנגנון ההשמדה העצמית של המתקן, והוא נהרג. חברו של סייד אחמד נפצע קשה וחולץ על ידי חבר שלישי בחוליה. גופתו של סייד אחמד נותרה במקום, ומקום קבורתו לא נודע.[51]
  • סגן שאול גלעדי עוטר בעיטור העוז על פעילותו במהלך מבצע קלחת 4 בלבנון, ב-17 בספטמבר 1972. במהלך המבצע, נותק סגן שאול גלעדי מיחידתו בעת הקרב בג'אויה ונותר בזחל"ם בודד עם שמונה חיילים ומכשיר קשר בלתי תקין. במהלך חזרתו לשטח ישראל, נתקל בשריונית לבנונית, שבה את חייליה ובעזרתם ניווט לכיוון ישראל. במהלך הנסיעה אזל הדלק בזחל"ם והצוות עצר בתחנת תדלוק לבנונית, השתלט על שני ג'יפים צבאיים לבנונים, שבה את חייליהם והמשיך עם כל השבויים לשטח ישראל. על פעילות זו זכה מפקד הכוח, סגן שאול גלעדי, בעיטור העוז.[52][53]
  • סרן גדעון חסיד עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במלחמת יום הכיפורים, כחוקר שבויים.[54]
  • סגן חיים פרץ עוטר בצל"ש הרמטכ"ל על גילוי אומץ לב במהלך הפיגוע במשגב עם, 7–8 באפריל 1980. סגן חיים פרץ התנדב, תוך סיכון אישי ואומץ לב, להכניס למעון הילדים שעליו השתלטו המחבלים ארגז חלב עבור הילדים בני הערובה.[55]
  • רב-סרן שי לחמן עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במהלך מלחמת לבנון הראשונה, 1982. במהלך המלחמה שירת רס"ן שי לחמן כחוקר שבויים ובמסגרת פעילותו עסק רבות באיתור נעדרי צה"ל. במהלך המצור על ביירות יצר קשרים עם מפקדים מקומיים והצליח להביא לכניעת שני רבעים בעיר ללא קרב.[56]
  • סרן גיורא אברהם עוטר בצל"ש ראש אמ"ן על פעילותו במהלך מלחמת לבנון הראשונה, 1982. בעת הלחימה על כיבוש צור, יצר סרן גיורא אברהם מגעים עם התושבים המקומיים וכך הביא לכניעת צור ללא קרב וחסך קורבנות רבים. בעת הכניסה לצור פעל להשגת מודיעין טאקטי חיוני תוך כדי לחימה ואף הצליח לגלות שבוי ישראלי ולהחזירו.[57]
Remove ads

מיון והכשרה

מיון

המיון ליחידה מתבצע בשני שלבים. את המיון הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים:

המיון השני מתחלק לשניים:

הכשרת הקת"מ

הכשרת הקת"מ כוללת שני שלבים[44][58]:

  • אולפן לימוד השפה הערבית בתנאי פנימייה, שאורכו כ-10 חודשים ובסיומו שולטים בקריאה ובכתיבה בשפה הערבית באופן שוטף.
  • קורס הקת"מ האורך חמישה וחצי חודשים, במהלכו לומדים ומתרגלים את רזי הגיוס, ההפעלה והפעילות המבצעית החשאית על כל גווניה. בסף הקורס, תקופת חניכה הנמשכת מספר חודשים.
Remove ads

הנצחה

Thumb
אתר ההנצחה לחללי היחידה בתל צפית

בתל צפית, ליד כפר מנחם, הוקם מצפור המנציח את סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם ומייסדה של יחידת "מודיעין 10". האתר משמש אתר הנצחה ל-28 חללי יחידה 504.

ביקורת

במהלך השנים נשמעו בקהילת המודיעין הישראלית קולות שהטילו ספק בנחיצות היחידה, והציעו לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ.[59][60]

בשנת 2020 ננקטו צעדים פיקודיים חמורים נגד בכירים ביחידה, בעקבות שליחת אחד מסוכניה ביהודה ושומרון להביא צנצנות טחינה לקצין מודיעין ראשי[61] במסגרת "מבצע טחינה", הכינוי שהוצמד ביחידה לאירוע זה.[62]

"עמותת בוגרי יחידה 504 – מודיעין 10"

עמותת "מודיעין 10"[1] הוקמה בשנת 1998 בידי קבוצת בוגרי היחידה. שם העמותה נגזר משמה של היחידה בראשית ימיה. בתאריך 24 פברואר 2022, שונה שם העמותה לשם: "עמותת בוגרי יחידה 504 – מודיעין 10" ולקלוט בשורותיה, את כל מי ששרתו ביחידה 504 בתפקיד כלשהו. מתחילת דרכה, הציבה העמותה כמה יעדים לפעילותה:

  • שימור מורשת היחידה והנחלתה לקציני וחיילי היחידה ולקהל הרחב
  • בית חם למשפחות חללי היחידה
  • מסגרת חברתית לכל בוגרי היחידה
  • תרומה לקהילה

העמותה מקיימת קשרים עם יחידה 504 במכלול המשימות שנטלה על עצמה, ובאופן מיוחד בנושאי המורשת וההנצחה.

העמותה הקימה אתר אינטרנט ובו מידע כללי אודות היחידה, העמותה, סיפורי מורשת, הנצחת החללים.[1] נכון לשנת 2024, האתר נמצא בשלבי עריכה סופיים.

Remove ads

קריאה נוספת

  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 88–96
  • יואב גלבר, ניצני החבצלת - המודיעין במלחמת העצמאות 1948 - 1949, חלק שני, משרד הביטחון
  • דני אשר, מעשה אמ"ן - כרך א' - תולדותיו של המודיעין הצבאי, עד 1972,הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014
  • רפי סיטון ויצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול, הוצאת עידנים/ידיעות אחרונות 1990
  • סרן ש. שגב (סבאג), מאחורי הפרגוד - ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, צבא ההגנה לישראל/הוצאת מערכות 1954

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידה 504 בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads
Remove ads