אברהם קָרִיב (1 באפריל 1900 – 8 במרץ 1976 ) היה מסאי , משורר , מבקר ספרות , עורך , ומתרגם עברי .
יהודה בורלא (שמאל), דב סדן (במרכז) ואברהם קריב, 1964
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
סגירה
קריב נולד בעיירה סלובודקה שבליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית ) ליעקב קריב. בנערותו למד בישיבות טלז ומיר . למד בבית מדרש למורים עבריים באודסה , ולאחר מכן התגורר במוסקבה , שבה עסק בהוראת עברית ובכתיבה. בשנת 1929 סיים ללמוד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת מוסקבה . את צעדיו הראשונים בעולם הספרות עשה כמתרגם של ספרות ושירה רוסית לעברית, בהם טולסטוי ודוסטויבסקי . התפרסם בעיקר בזכות חיבור מסות וכתיבה ביקורתית.
בשנת 1934 עלה קריב לארץ ישראל , ועסק ובעריכת עיתונים, בכתיבה ובתרגום בעיקר של הספרות הרוסית הקלאסית, אך גם מספרות היידיש . לאחר השואה חל מפנה בגישתו לספרות הכללית האירופית, והוא התמסר לכתיבת מסות על ספרות ישראל , חכמיה ושורשיה. אחת מעבודותיו החשובות היא עריכת כתבי מהר"ל מפראג , תקצורם ועיבודם.
קריב התפלמס רבות עם סופרי ההשכלה והציונות , על יחסם המתנכר למסורת דורות הגלות, ובשל כך הרב צבי יהודה הכהן קוק הגדירו כ"אברהם מנפץ אלילי הספרות העברית החדשה".[1]
שימש כעורך המדור הספרותי של העיתונים "דבר " ו"מאזנים ", וספרי הוצאת עם עובד .
בשנת 1961 זכה בפרס מילוא,[2] בשנת 1969 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ,[3] ובשנת 1973 זכה בפרס ביאליק , על קובצי כתביו בשני כרכים: "מיתרים ומערכות" ו-"משלשום ועד הנה".[4]
אברהם קריב נפטר בשנת 1976 , בו' באדר ב' תשל"ו , ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב .
על שמו "פרס אברהם קריב לביקורת הספרות " ורחוב בחיפה .[5]
שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים , מהדורה ראשונה, עם עובד - תשכ"ח, מהדורה שנייה - תנועת אורות[6]
קול ובת קול: שירות ושירים , הוצאת עם עובד, 1952
אדברה וירוח לי: (מסות על הספרות), 1951
אל שרשי יהדות , מוסד הרב קוק , ירושלים, 1978
מסוד חכמים: בנתיבי אגדות חז"ל , מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו,
ליטא מכורתי , הוצאת ידידים, תש"ך, 50 עמודים, חיפה
ליטא מכורתי , תורגם סימולטנית ליידיש על ידי אליעזר רובינשטיין בשם "מיין היימלאנד ליטע", הוצאת מנורה , תל אביב, 1962
כתבי מהר"ל מפראג , שני כרכים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד - 1960
נרתק את השלשלת: מאמרים והרצאות על העם והמדינה , הוצאת מחברות לספרות
משלשום ועד הנה , הוצאת מ. ניומן
נימים בשירת תהילים , הוצאת פינת הספר, חיפה, 1973
עטרה ליושנה: מאמרים על הספרות, על העם, על המדינה
מיתרים ומערכות , הוצאת מ. ניומן
כנסת (סדרה חדשה): קבצים לחקר הספרות העברית (עריכה), הוצאת מוסד ביאליק , ירושלים, 1960
שבת ומועד בדרוש ובחסידות (עריכה), הוצאת דביר , 1966
עיונים: מאמרי בקורת , הוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר[7]
מעשה השודדים: ספורים , קרל טשפק , 1934
המוקיונים הנודדים , אלכסנדר קופרין , 1935
פטר הראשון , אלכסיי טולסטוי , 1936, מרוסית
ילדות, נעורים, עלומים , לב טולסטוי , מרוסית, הוצאת עם עובד
נשמות בישראל , שמואל ליב הורביץ, 1944, מיידיש
העלמה ניטוצ’קה , פיודור דוסטויבסקי , 1947, מרוסית
פאבלוב: חייו ושיטתו , אלכסי קוזמיץ יוגוב, 1948
מרדכי עובדיהו, "בין ניצוץ לשלהבת: אברהם קריב, המבקר והמשורר", תל אביב: גלים, תשכ"ב 1961. (חוברת)
ר' רבינוביץ, 'עטרה ושלשלת', מאזנים לא (תש"ל), 47–54.
גצל קרסל , 'א. קריב', הפועל הצעיר מא, 31–32 (תש"ל), 24–26.
אברהם ברוידס , 'בעקבי אברהם קריב', מאזנים מה, 1 (תשל"ז), 37–40.
שלום קרמר , 'הלב והפה: לשונו של אברהם קריב בביקורת', שנתון ספרותי כרמלית , כא–כב (תשל"ז–תשל"ח), 65–78.
שלום קרמר, 'לשונם של סופרים: חכמת המיזוג של אברהם קריב', לשוננו לעם כט, א (תשל"ח), 14–24; ב, 44–49.
ישראל כהן , 'אברהם קריב', מאזנים מח, 2 (תשל"ט), 83–89.
פנחס לנדר , אברהם קריב בן ששים , ב"הארץ ", 11 מרץ 1960.
ש"י פנואלי , אברהם קריב ונגעי הזמן , ב"למרחב ", 25 אוקטובר 1963.
ש"י פנואלי, שירי אברהם קריב , ב"דבר ", 29 מאי 1952.
נפתלי טוקר, אברהם קריב: אספקלריה של אומה בספריה , ב"הצופה", 12 מאי 1967.
נעמי גוטקינד, אברהם קריב על מבקרים וביקורת , ב"הצופה ", 9 מאי 1969.
א. ב. יפה , אברהם קריב - המבקר המוכיח , ב"על המשמר ", 12 מרץ 1976.
דב סדן , 'בין לאו והן: על אברהם קריב', משא יד ניסן (תשל"ו), 21.
דב סדן, 'דברים לזכר אברהם קריב ז"ל', זיכרונות האקדמיה ללשון העברית כא–כד (תשמ"א), 209–215.
ישראל זמורה , 'אברהם קריב ז"ל: ראשי פרקים למסת הערכה', מאזנים מב (תשל"ו), 419–421.
'מאגרותיו של ישראל גרינברג לא. קריב עם דברי לוואי', העבר כב (תשל"ז), 203–212.
עליזה שנהר , "לבאר עמוקה מלאה מים", סיני פ, א–ב (תשל"ז), 78–92. (על אברהם קריב, "מסוד חכמים – בנתיבי אגדות חז"ל", תשל"ו)
באלה הימים: דברים בכינוס סופרי ישראל , חיים הזז , חיים גורי , אבא קובנר , אברהם קריב , משה שמיר , אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל , תל אביב, תשכ"ז, 1966.
אברהם קריב , דף שער בספרייה הלאומית
אברהם קריב , בלקסיקון הספרות העברית החדשה
דוד תדהר (עורך), "אברהם קריב (קריבורוצ'קה) ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך י (1959), עמ' 3541
רשימת הפרסומים של אברהם קריב , בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של אברהם קריב באתר רמב"י
הספרים של אברהם קריב , באתר "סימניה "
ישראל כהן , אברהם קריב , באתר "פרויקט בן יהודה "
ש. י. פנואלי, שירי אברהם קריב , דבר , 29 במאי 1952, המשך
רפאל בשן , חידוש בחקר התנ"ך: שיחה עם א. קריב על שיטתו – "המקרא מפורש" , מעריב , 9 בספטמבר 1955
פ. בן־יאיר, ספרא וסייפא: "עטרה ליושנה", או – קיטרוג נושן: מפגש עם אברהם קריב , מעריב , 14 בדצמבר 1956
שלמה גרודזנסקי , אברהם קריב ומכורתו , דבר , 20 במאי 1960
ש. שלום , לאברהם קריב – בן הששים , מעריב , 20 במאי 1960
א. ח. אלחנני , עם אברהם קריב , דבר , 20 בספטמבר 1968, המשך
אברהם קריב – בן שבעים: ש. שלום , "אינני מוותר עליך" , דבר , 26 באפריל 1970
ד"ר פינחס פלאי , המוכיח באהבה , דבר , 26 באפריל 1970
מפרי עטו:
הרב אברהם רמר , גדול שימושה , ירושלים תשנ"ד, עמ' קלג