מכון לבון
ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון לבון או בשמו המלא המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון, הוא ארכיון ומכון מחקר לתולדות תנועת העבודה היהודית בארץ ישראל ובפזורה היהודית. הארכיון הוקם על ידי דוד קלעי בשנת 1932 ועד הקמת בניין מכון לבון נקרא "ארכיון העבודה".
מבט על הכניסה לחדר העיון במכון לבון (במקור שימש האולם חלק מסדנאות עבודה של התיכון המקצועי ע"ש ליידי דייוויס) | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | ארכיון |
על שם | פנחס לבון |
כתובת | רחוב קהילת קייב 17 |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
מייסדים | דוד קלעי |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1932 |
תאריך פתיחה רשמי | 1932 |
קואורדינטות | 32°06′59″N 34°49′10″E |
דף הבית | |
ארכיון העבודה הוקם בנובמבר 1932 ביוזמתו של ברל כצנלסון וש. איזנשטדט[1]. הארכיון עסק באופן פעיל באיסוף חומר ארכיוני ממגוון גופים הקשורים לתנועת העבודה, וכן בשליחת שאלונים למילוי על ידי חברי התנועה[2][3][4]. בראשית 1936 עבר הארכיון לבית האדום[5][6][7]. בסוף 1941 הוחרם הבית האדום על ידי הצבא הבריטי, והארכיון נסגר. הוא חידש את פעולתו בסתיו 1942 ברחוב מקוה ישראל 17[8][9]. בפברואר 1947 הוחרם המבנה ברחוב מקוה ישראל על ידי השלטונות הבריטים והארכיון הועבר חזרה אל הבית האדום[10][11][12]. בשנת 1952 עבדו בארכיון, שהיה כפוף ישירות לוועד הפועל של ההסתדרות, שמונה עובדים[13]. בשנת 1953 עבר הארכיון לבית ליסין.
מנהלו הראשון של הארכיון היה ד"ר ש. אייזנשטדט. אחריו ניהל את הארכיון, עד מותו, דוד קלעי[14]. לאחר מכן ניהלו את הארכיון יעקב זרובבל ובנימין יצחק מיכלי[15].
בשנת 1921 הוחל בהקמת ספרייה של ההסתדרות הכללית על בסיס ספריית ועדת התרבות של אחדות העבודה, שאיחדה בתוכה את ספרית פועלי הגליל וספריית פועלי יהודה. מטה הספרייה שכן בבית בין שכונות נוה צדק ונווה שלום וממנה הופצו ספרים לכ-60 ספריות מקומיות בריכוזי פועלים ברחבי ארץ ישראל[16]. לספרייה היו שני ספרנים שאחד מהם היה נודד בין הספריות המקומיות להביא את הספרים אל הקוראים[17]. בשנת 1925 כבר היו לספריה מעל 100 סניפים[18]. בשנת 1928 היו לספריה 60,000 כרכים[19][20]. בשנת 1930 חדלה הספרייה להתקיים ובמשך מספר שנים הספרים שכבו בלא שימוש והעלו אבק[21].
בראשית 1936 הוקמו בבית האדום חדרי העיון על שם נחמן סירקין[22] שבו הונגשו לקהל הרחב חלק מהספרים שנותרו מהספרייה המרכזית. חדרי העיון כללו בעיקר ספרי עיון במגוון תחומי הדעת, בדגש על ארבעת המדורים ידיעת הארץ, ידיעת הלשון, ידיעת עמנו ומדעי החברה[23], אך גם ספרי שירה וספרות עברית. המדורים הפופולריים ביותר היו של "ספרות העבודה" ומילונים ואנציקלופדיות[24]. בעקבות החרמת הבית האדום על ידי הצבא הבריטי בסוף 1941 עברו חדרי העיון לרחוב מקוה ישראל 4[25]. חדרי העיון שבו לבית האדום אולם פונו מהם בתחילת 1948 ונדדו למקום צר בבית הספר לפעילי ההסתדרות. בעקבות זאת, נמסרו חלק מהספרים למרכז התרבות של ההסתדרות ואלו מצאו את דרכם לסוחרי נייר משומש[26][27].
בשנת 1953 עברו חדרי העיון לבית ליסין, עם פתיחתו. לצד חדרי העיון נפתח גם ספרייה כלכלית על שם בננסון[28][29]. לצדם של חדרי העיון קמו עם השנים ספרית הוועד הפועל, ספריה פדגוגית וספריה מוניציפלית על שם הגלר[30]. בשנת 1961 הוחלט על איחודם לספריה מרכזית אחת[31] שתתרכז במדעי החברה והרוח, תפעיל חדרי עיון ותשאיל ספרים רק דרך הספריות המקומיות של מועצות הפועלים. ספרי מדעי הטבע, ספרות ילדים וספרות יפה הוצאו מהספרייה[32]. במהלך התארגנות הספרייה המאוחדת הוקם בה מדור בתחום מדע המדינה ויחסים בינלאומיים, על שם שמואל אלישיב, במימון משותף של משרד החוץ, ההסתדרות הכללית ומשפחתו[33].
בנובמבר 1976 הוחלט על ידי המועצה להנצחת פנחס לבון להקים את מכון לבון, בניין בסמוך לבית הספר לפעילי ההסתדרות, אליו יועברו ארכיון העבודה והספרייה המרכזית של ההסתדרות, מבית ליסין[34]. בנובמבר 1980 הונחה אבן הפינה לבניין של המכון ברחוב נהרדעא 5 בתל אביב. ההסתדרות הכללית תרמה את המגרש והבנייה מומנה על ידי ממשלת גרמניה המערבית[35]. המכון נפתח לשימוש הקהל הרחב בשנת 1985.
יושב הראש הראשון של המכון היה מזכיר ההסתדרות, ירוחם משל[36]. הוא נאלץ להתפטר ממשרה זו באוקטובר 1993, בעקבות תחקיר של ידיעות אחרונות, על בזבוזים של מיליוני שקלים בתקופת כהונתו[37]. בשנות ה-90 מכרה ההסתדרות את בניין המכון, והוא הועבר למתחם בית הספר התיכון המקצועי עמל ע"ש ליידי דייוויס, במבנה שבעבר שימש לסדנאות עבודה.
בארכיון הגדול של המכון רוכזו תעודות, מסמכים, כתבי יד, דברי דפוס וכרזות, צילומים וסרטים, שנאגרו בארכיוני ההסתדרות הכללית וחבריה. בין השאר כולל האוסף כמחצית מעיזבון התמונות של הצלם אברהם סוסקין.
בשל גודלו של הארכיון וערכם של אוצרותיו, נעזרים בו חוקרים של תנועת העבודה, תולדות התנועה הקיבוצית ותולדות היישוב העברי בארץ ישראל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.