הנעה

הֲנָעָה (בלועזית: מוטיבציה; באיות האקדמיה ללשון העברית: הֲנִיעָה[1]) היא מבנה רב-פנים בעל מרכיבים שונים. מוטיבציה מוגדרת כמערך של אמונות ורגשות המשפיעים ומכוונים התנהגות[2][3]. במהלך השנים פותחו ובוססו אמפירית מודלים שונים של מוטיבציה שהציעו מגוון מבנים מוטיבציוניים המקדמים או מעכבים הישגים ולמידה, בהם: מסוגלות עצמית, ייחוסים, מוטיבציה פנימית ומטרות הישג[4].

ערך זה עוסק בתהליך המעורר התנהגות אנושית לעבר מטרה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הנעה (פירושונים).

מוטיבציה פנימית מתייחסת להשקעת מאמץ וזמן בפעילות לשמה בהיעדר תגמול או לחץ חיצוני, בעוד מוטיבציה חיצונית מתייחסת לעיסוק בפעילות מסוימת כאמצעי להשיג מטרה אחרת[5]. חקר ההנעה חשוב במיוחד במחקרים במדעי החברה, בניהול (הנעה לעבודה), בחקר תהליך הלמידה ובפסיכולוגיה של הספורט.