Loading AI tools
גאולוג ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חגי רון (6 בספטמבר 1944 – 10 בספטמבר 2012) היה פרופסור במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, ונחשב לאב המייסד של מחקר הפליאומגנטי בישראל וחלוץ בתחום הקשר שבין פליאומגנטיות ורוטציה של בלוקים[1][2].
חגי רון במדבר המערבי, 2005. | |
לידה |
6 בספטמבר 1944 י"ח באלול ה'תש"ד בית הערבה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
10 בספטמבר 2012 (בגיל 68) כ"ג באלול ה'תשע"ב קיבוץ כברי, ישראל |
ענף מדעי | מדעי כדור הארץ |
מקום מגורים | קיבוץ כברי |
מקום קבורה | קיבוץ כברי |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
פרסים והוקרה | פרס הדיקן למחקר, האונ' העברית; פרס רפי פרוינד, החברה הגאולוגית; פרס אלן קוקס, אונ' סטנפורד |
בת זוג | חדוה רון (לבית לויט) |
צאצאים | רותם רון-אבולעפיה, שירלי רון-בר, שולמית רון-ביגר |
הערות | מרצה וחוקר, מנהל בקיבוץ, מייסד המחקר הפליאומגנטי בישראל |
חגי רון נולד בקיבוץ בית הערבה שבצפון ים המלח. בחודש מאי 1948, כשהיה בן שלוש וחצי, ועקב הלחץ של הצבא הירדני, התפנו כל חברי הקיבוץ וילדיהם לקיבוץ שפיים. לאחר זמן קצר, הקימו חלק מהמתפנים, ובהם הוריו, יוכבד ויוחנן רון, את קיבוץ כברי (חלק אחר הקים את קיבוץ גשר הזיו). חגי גדל ולמד בקיבוץ שהיווה את ביתו לאורך כל חייו. הוא התגייס לחטיבת הצנחנים בשנת 1962. אחרי השירות הצבאי, ב-1965 יצא לשנת שירות בחיפה, בתנועת מחנות העולים של הקיבוץ המאוחד, שם פגש את חדוה, אשתו. במלחמת ששת הימים השתתף עם יחידתו במילואים בקרב אום-כתף שבסיני. במלחמת יום הכיפורים נלחם עם יחידתו בגזרת תעלת סואץ; תחילה ממזרח לה, ולאחר הצליחה ממערב לה.
רון למד לכל תאריו באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיו לתואר ראשון היו בין השנים 1969–1972, לתואר שני בין 1976– 1978 ולתואר שלישי (בהדרכתם של הפרופסורים רפי פרוינד, עמוס נור, וצבי גרפונקל) בין השנים 1979–1984. חלק מלימודיו לתואר שלישי, בשנים 1980 ו-1984 עשה באוניברסיטת סטנפורד, שם גם שהה בפוסט-דוקטורט בשנים 1985–1986.
במקביל ללימודיו לתואר ראשון ושני, שימש פעמיים כמזכיר המשק של קיבוץ כברי.
בשיא עבודתו האקדמית, ולאחר שהעמיד תלמידים רבים שחלקם היו לחברי סגל אקדמי בכירים בעצמם, חלה רון במחלה קשה שממנה נפטר לאחר זמן קצר. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ כברי.
בנוסף, שימש כיועץ בכיר לפרויקט תג"ר (תחנה גרעינית) שיבטה (1987-9); כיו"ר הוועדה המדעית של המכון הגיאופיזי לישראל (1992-7); חבר בוועדה זו עד שנת 2000; עורך חבר בכתב העת Israel Journal of Earth Sciences בין השנים 1989 - 1992 וחבר הוועד המנהל של המכללה האקדמית גליל מערבי (2001-4). באוניברסיטה לימד במהלך עבודתו שם את הקורסים בפליאומגנטיזם, גאולוגיה סטרוקטורלית, מיפוי גאולוגי מתקדם, המבנה והטקטוניקה של צפון ישראל, הגאולוגיה של "הכרמל", הגאולוגיה של טרנספורם ים המלח בצפון ישראל, ומבוא לגאולוגיה לגאוגרפים.
בעבודת הדוקטוראט שלו, שהתפרסמה באמצע שנות ה-80, נכנס רון לעולם הצעיר אז של המחקר הפליאומגנטי. בעבודתו זו פיתח שיטות מחקר חדשניות, בהן מדידות מגנטיות של סלעים סדימנטריים אשר שימשו לשחזור רוטציות טקטוניות של בלוקים בין העתקי הגליל. שיטות אלה היוו פריצת דרך עולמית ביחסי הגומלין שבין עבודת שדה גאולוגית וגיאופיזיקה בתחום זה, ומהווים ציון דרך חשוב במחקר הפליאומגנטי בכלל, אפילו באמות המידה של היום[2]. הוא יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שליד סן-פרנסיסקו, קליפורניה, וחזר לארץ עם אמצעים להקמת המעבדה הפליאומגנטית הראשונה בארץ, ואשר הוקמה במכון הגיאופיזי לישראל. במעבדה זו הוצב אחד מהמגנטומטרים הקריוגנים[3] הראשונים בעולם, שהיוו את המילה האחרונה של המחקר הפליאומגנטי[2]. בשנת 2001 עבר חגי עם המעבדה למכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו העיקריים עסקו ב:
בשנת 2015 הקדיש כתב העת African Archaeology Review (אנ') גיליון מיוחד לזכרו של חגי. גיליון זה עסק בחקר מערת וונדרוורק (Wonderwerk Cave) בדרום אפריקה. לגיליון זה צורפה רשימת 35 מאמרים מפרי עטו הרלוונטיים לתחום[14].
במקביל לעבודתו העיקרית בתחום הפליאומגנטיזם, התעניין רון בכל הקשור לרעידות אדמה היסטוריות ופרהיסטוריות, ותמך באמצעות הדרכה שנתן בכתה ובשדה לארכאולוגים והיסטוריונים שהיו מוכנים להירתם למאמץ לשחזר רעידות אדמה אלה. הוא עקב אחרי חפירות באתרים ארכאולוגיים שידוע היה שנפגעו ברעידות אדמה בעבר (למשל בית שאן, סוסיתא, יריחו ועוד), ארגן סיור תלמידי מחקר מתקדמים מהמחלקה לגיאופיזיקה באוניברסיטת סטנפורד, בראשות פרופ' עמוס נור, באתרים ארכאולוגיים בישראל ובממלכת ירדן, בהם אותרו עדויות לרעידות אדמה שפגעו בהם[15], ופרסם איתו מספר מאמרים ותקצירי הרצאות לכנסים בתחום[16] . בנוסף, הוא הביא יחד עם פרופ' נור לכתיבת עבודת דוקטורט ששחזרה לראשונה בישראל באופן כולל, רעידת אדמה היסטורית (1927)[17].
בערוב ימיו, יזם חגי שני פרויקטים חדשים שלא יצאו לפועל בחייו בעקבות מחלתו: במסגרת הקידוח העמוק בים המלח חגי תכנן לבצע מחקר פליאומגנטי על משקעים מ-200 אלף השנים האחרונות, כהמשך ישיר לפרויקטים דומים שהוא הוביל במהלך שנות ה-90 וה-2000[18] [19]. בנוסף, הוא תכנן מחקר על קילוחי הלבה ברמת הגולן כאמצעי להבנה טובה יותר של התנהגות השדה הגאומגנטי. תלמידיו של חגי ועמיתיו, השלימו את המחקרים האלה לאחר מותו[20] [21] .
רון, ח., 1984. מחקר פליאומגנטי וניתוח מערכות השבירה בגליל. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים. 117 עמ'.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.