טקסס
מדינה בארצות הברית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טֶקְסַס (באנגלית: ⓘⒾ) היא מדינה במרכז דרום ארצות הברית, השוכנת על חופו של מפרץ מקסיקו וגובלת בדרום ובדרום-מערב במקסיקו. טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית, הן באוכלוסייה (אחרי קליפורניה), והן בשטח (אחרי אלסקה). נכון לשנת 2020 חיים בה 29.1 מיליון תושבים בשטח המשתרע על פני כ-690,763 קמ"ר. אוסטין היא בירתה של טקסס, אולם יוסטון היא העיר הגדולה ביותר שלה, ודאלאס היא המטרופולין הגדולה ביותר.
| |||
 | |||
| כינוי | Lone Star State | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||
| מושל |
 גרג אבוט | ||
| רשות מחוקקת |
בית המחוקקים של טקסס  | ||
| בירת המדינה | אוסטין | ||
| העיר הגדולה | יוסטון | ||
| שפה רשמית | אין (בפועל אנגלית) | ||
| תאריך ייסוד | 29 בדצמבר 1845 | ||
| על שם |
חבר | ||
| סדר כניסה | 28 | ||
| שטח | 690,763 קמ"ר (דירוג: 2) | ||
| ‑ שטח ואחוז מים | 17,333 קמ"ר 2.5% | ||
| גובה | 520 מטרים | ||
| ‑ הנקודה הגבוהה | 2,667 | ||
| ‑ הנקודה הנמוכה | 0 | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במדינה | 29,145,505 (דירוג: 2, 1 באפריל 2020) | ||
| ‑ צפיפות | 43.1 נפש לקמ"ר (דירוג: 26, 2020) | ||
| קואורדינטות | 31°N 100°W | ||
| אזורי זמן מרובים | UTC -6, -7 | ||
| www.texas.gov | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  (למפת טקסס רגילה) | |||
  | |||
שמה של טקסס בא מהמילה "טכֿאס", שפירושו בשפת שבט הקאדו "חבר" או "בן ברית". בהגיעם לאזור חשבו הספרדים שזהו שמם של שבטי האינדיאנים שישבו בו. כינויה של טקסס, "מדינת הכוכב הבודד", מתבסס על הדגל של המדינה ומשקף את עברה כרפובליקה עצמאית. המילה טקסס חדרה אל השפה האנגלית כמילה נרדפת לדבר ענקי, בגלל גודלה.[דרוש מקור]
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
טקסס שוכנת בין שני תחומי תרבות עיקריים של צפון אמריקה הפרה-קולומביאנית: האזור הדרום-מערבי והמישורים. ארכאולוגים גילו ששלוש תרבויות ילידיות עיקריות חיו בטריטוריה זו, והגיעו לשיא ההתפתחות שלהן לפני המגע האירופי הראשון. אלה היו הפואבלואים הקדומים מאזור ריו גרנדה העליון, שבמרכזם ממערב לטקסס התרבות המיסיסיפית, הידועה גם בשם בוני תלים, שהשתרעה לאורך עמק נהר המיסיסיפי ממזרח לטקסס; והתרבויות של מסואמריקה, שבמרכזה דרומית לטקסס. השפעתו של Teotihuacan בצפון מקסיקו הגיעה לשיא בסביבות שנת 500 לספירה וירדה במהלך המאות ה-8 עד ה-10.
כשהאירופאים הגיעו לאזור טקסס, חיו בו כמה תרבויות שונות של עמים ילידים, מחולקים לשבטים קטנים יותר. הם היו Caddoan, Atakapan, Athabaskan, Coahuiltecan, ו-Uto-Aztecan. עמי הפואבלו האוטו-אזטקיים חיו ליד הריו גרנדה בחלק המערבי של המדינה, שבטי האפאצ'ים דוברי אתאבסקאן חיו ברחבי הפנים, הקאדואים שלטו בחלק גדול מאזור הנהר האדום והאטקאפאנים התרכזו ברובם לאורך חוף המפרץ. לפחות שבט אחד של קואהילטקנים, הארנאמה, חי בדרום טקסס. כל קבוצת התרבות הזו, שמרכזה בעיקר בצפון מזרח מקסיקו, נכחדה כעת. קשה לומר מי גר באזור הצפון-מערבי של המדינה במקור. עד שהאזור הגיע לחקר, הוא היה שייך לקומאנצ'י הידוע למדי, עם אחר אוטו-אזטקי שעבר לתרבות סוסים חזקה, אך מאמינים שהם הגיעו מאוחר יותר ולא חיו שם במהלך ה-16. מֵאָה. ייתכן שהוא נתבע על ידי כמה עמים שונים, כולל אוטו-אזטקים, אטבסקנים, או אפילו דגיהאן סיואנים.
שום תרבות לא הייתה דומיננטית באזור טקסס של היום, ועמים רבים אכלסו את האזור. שבטים ילידים אמריקאים שחיו בגבולות טקסס של ימינו כוללים את אלבמה, אפאצ'י, אטקאפאן, בידאי, קאדו, ארנאמה, קומנצ'ה, צ'וקטו, קושטה, חסיני, ג'ומאנו, קרנקווה, קיקאפו, קיווה, טונקווה וויצ'יטה.
טריטוריות שבטיות אינדיאניות מוקדמות
האזור נשלט בעיקר על ידי הספרדים במשך מאות השנים הראשונות של מגע, עד למהפכת טקסס. הם לא היו אדיבים במיוחד לאוכלוסיות הילידים שלהם – אפילו פחות כלפי הקאדואים, שלא נתנו להם אמון מכיוון שתרבותם הייתה מפוצלת בין הספרדים לצרפתים. כשהספרדים הצליחו לזמן קצר לכבוש את המושבה לואיזיאנה, הם החליטו להחליף טקטיקה ולנסות להיות ידידותיים במיוחד לאינדיאנים, דבר שהם המשיכו גם לאחר שהצרפתים כבשו בחזרה את המושבה. לאחר רכישת לואיזיאנה ב-1803, ירשה ארצות הברית את הנסיבות המוזרות הללו. הקאדואים העדיפו את חברתם של אמריקאים וכמעט כל אוכלוסייתם היגרה למדינות לואיזיאנה וארקנסו. הספרדים הרגישו נסערים לאחר שבילה כל כך הרבה זמן ומאמץ והתחילו לנסות לפתות את הקאדו בחזרה, אפילו הבטיחו להם עוד אדמה. לכאורה מבלי לדעת איך הם הגיעו לזה, ארצות הברית (שהחלה לשכנע שבטים להתנתק מהלבנים על ידי מכירת הכל ומעבר מערבה מאז שזכו ברכישת לואיזיאנה) התמודדה עם הצפה של עמים ילידים במיזורי ובארקנסו. הצליחו לנהל משא ומתן עם הקאדואים כדי לאפשר לכמה עמים עקורים להתיישב על אדמות שאינן מנוצלות במזרח טקסס. הם כללו בין היתר את המוסקוגי, Houma Choctaw, Lenape ו-Mingo Seneca, שכולם באו לראות את הקאדואים כמושיעים, מה שהפך את אותם עמים לבעלי השפעה רבה.
השאלה האם שבט אינדיאני מסוים הוא ידידותי או עוין הייתה קריטית לגורלם של מגלי ארצות ומתיישבים בארץ זו. שבטים ידידותיים לימדו את המתיישבים כיצד לגדל יבולים מקומיים, להכין מזון ולצוד חיות בר. שבטים עוינים הקשו וסכנו את חיי המתיישבים באמצעות התקפותיהם והתנגדותם למתיישבים.
במהלך מהפכת טקסס, ארצות הברית הפכה למעורבת מאוד. הסכמים קודמים עם הספרדים אסרו על כל צד להפעיל צבאיות של אוכלוסיית הילידים שלו בכל סכסוך אפשרי בין שתי המדינות. באותה תקופה החלו להתפשט כמה התפרצויות אלימות פתאומיות בין קאדואים לטקסנים. הקאדואים תמיד היו חסרי מושג כשנשאלו, הרשויות הטקסניות והאמריקניות באזור מעולם לא יכלו למצוא ראיות מוצקות הקושרות אותם אליו ולעיתים קרובות היא הייתה כל כך רחוקה מארצות קאדואן, שזה בקושי היה הגיוני. סביר להניח שאלו היו התקפות דגל כוזב שנועדו להתחיל אפקט מדורג כדי לאלץ את הילידים תחת השפעת קאדואן לסכסוך מזוין מבלי להפר כל אמנה – רצוי בצד של הספרדים. אף על פי שלא נמצאה הוכחה מיהו האשם, האחראים על טקסס באותה תקופה ניסו מספר פעמים להאשים ולהעניש את הקאדואים בפומבי על התקריות עם ממשלת ארצות הברית שניסתה לשמור עליהן.
כמושבה אירופית
ב-1519 מגלה הארצות אלונסו אלוורס דה פינדה היה האירופאי הראשון שתיעד את קיומה של טקסס, ותשע שנים מאוחר יותר ב-6 בנובמבר 1528 היה אלוור נונייס קבסה דה ואקה (Álvar Núñez Cabeza de Vaca) לאירופאי הראשון שביקר בה. מרגע זה טענה האימפריה הספרדית לחזקה על האזור כחלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה על אף שעדיין לא יישבה אותו. ב-1685 הקימה צרפת את המושבה האירופאית הראשונה בטקסס, במבצר סנט לואיס, אותה היא נאלצה לנטוש לאחר ארבע שנים בשל התנאים הקשים ובני המקום העוינים. הספרדים שפחדו שמא הצרפתים ינסו להשתלט על האזור בשנית, שלחו קבוצת של מתיישבים למזרח טקסס, אולם האזור נשאר בלתי מיושב עד לשנת 1718, השנה בה הוקמה העיר הספרדית הראשונה סן אנטוניו. עד מהרה הפכה העיר למטרה נוחה עבור השבטים האינדיאנים באזור, עובדה שהרחיקה מתיישבים רבים והפכה את טקסס לחלק הכי פחות מיושב בספרד החדשה.
בשנים 1749 ו-1785 חתמו הספרדים על הסכמי שלום עם שבט האפאצ'י ושבט הקומאנצ'י ואף נעזרו בהם במלחמתם בשאר השבטים. הודות לגלי הגירה גדולים בסוף המאה ה-18, הצליחו הספרדים לפתח קשרי ידידות גם עם שאר השבטים באזור, ועד תחילת המאה ה-19 כמעט ולא נשאר שבט אינדיאני אחד שלא התנצר. ב-1799 החליטה ספרד לוותר על שטחי לואיזיאנה, ששכנו ליד טקסס, ולהעבירם לידי הצרפתים, אולם לצרפתים היו תוכניות אחרות, והם מכרו את השטח לארצות הברית, ובכך גרמו לסכסוכי גבולות בין ספרד לארצות הברית לגבי גבולות לואיזיאנה.
ב-1821 הסתיימה מלחמת העצמאות של מקסיקו ומלכות המשנה של ספרד החדשה הפכה לאימפריה המקסיקנית הראשונה ובהמשך למקסיקו. במסגרת השלטון המקסיקני טקסס הספרדית הפכה לחלק מהמדינה הפדרטיבית קואווילה וטחאס. תחת חוקתה החדשה של מקסיקו, ניתן שוויון מלא לכל הגזעים, ובכך בוטל החוק שחייב את כל המהגרים להיות ממוצא ספרדי. עובדה זו, וכן מחירי האדמה הנמוכים ועידוד מצד ממשלת מקסיקו[1] דחפו אלפי מהגרים אמריקאים לטקסס ועד לשנת 1830 מספרם הגיע לכ-30,000.
כרפובליקה עצמאית
ערך מורחב – רפובליקת טקסס
בשנות ה-30 של המאה ה-19, חוקיה החדשים של ממשלת מקסיקו – שהחליטה לבלום את הנהירה האמריקנית לטקסס[1] – כגון הוספת מס על יבוא מארצות הברית וצעדים לכיוון ביטול העבדות הובילו לתרעומת בקרב תושבי טקסס. העבדות בוטלה במקסיקו עצמה עם הקמתה ב-1821, וב-1835 עלתה הצעה לאחד את כל מקסיקו, תחת חוקה אחת. הטקסנים גם התנגדו למדיניותה החדשה של הממשלה שכללה גירוש תושבים שהגיעו במקור מארצות הברית, ודיכוי בכוח של חלקים אחרים במקסיקו, שהתנגדו גם הם לחוקים החדשים. ב-2 באוקטובר 1835 החלה המהפכה הטקסנית וב-2 במרץ 1836 הכריזה טקסס על עצמאותה ממקסיקו באופן רשמי.
לאחר שורה של קרבות, בין המפורסמים שבהם קרב אלמו, הביסו ב-21 באפריל 1836 הכוחות הטקסנים בהנהגת סם יוסטון, את הכוחות המקסיקנים בקרב סן חסינטו ולכדו את מפקדם סנטה אנה. בשבי, חתם סנטה אנה על הסכמי וולסקו, שהכירו בטקסס כמדינה חופשית, בתמורה לחייו ושחרורו. מאוחר יותר, מקסיקו מחתה על ההסכמים אלו וסירבה להכיר בעצמאותה של טקסס אף שזכתה להכרתן של כל שאר המעצמות של אותה התקופה. מקסיקו התעקשה שטקסס היא אחד ממחוזותיה, דבר שהוביל את טקסס, בניסיון לזכות בהכרה מדינית, לוויתור על שטחים. עם הקמתה הכריזה טקסס על חוקה בה נכתב בפרוש שהעבדות היא חוקית.
כחלק מארצות הברית
בשל בעיותיה הצבאיות והכלכליות של רפובליקת טקסס, רוב אזרחיה תמכו בהצטרפות לארצות הברית. בארצות הברית, לעומת זאת, דעת הקהל הייתה חלוקה, שכן המדינות הצפוניות התנגדו לצירופה של מדינה דרומית נוספת שדוגלת בעבדות. בפעם הראשונה שהנושא עלה לדיון נדחתה בקשתה של טקסס להצטרף לאיחוד, אולם ב-1845, עם עלייתו לשלטון של הנשיא ג'יימס פולק, שתמך בהתרחבות, אושרה הבקשה, וב-29 בדצמבר סופחה טקסס רשמית לברית הפדרלית של ארצות הברית כמדינה ה-28. לאחר הצטרפותה של טקסס לאיחוד, שלח הנשיא פולק את כוחותיו להגן על הטריטוריה השנויה במחלוקת של טקסס, דבר שהוביל לקרבות עם המקסיקנים שעד מהרה הפכו למלחמת ארצות הברית–מקסיקו, מלחמה בה כבשה ארצות הברית שטחים מקסיקנים רבים. לאחר המלחמה התפתחה טקסס באופן מהיר הודות לתעשיית הכותנה הפורחת שלה.
מלחמת האזרחים האמריקנית
חודשיים לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית פרשה טקסס רשמית מהברית הפדרלית של ארצות הברית, בצעד שאושר על ידי הצבעה של אזרחיה. ב-1 במרץ 1861 הייתה טקסס למדינה השביעית שהצטרפה אל קונפדרציית המדינות של אמריקה וכחודש לאחר מכן, ב-12 באפריל 1861 פרצה המלחמה בין ארצות הברית לקונפדרציה. בגלל מרחקה מאזור הקרבות, תפקידה העיקרי של טקסס היה לספק חיילים, ובעיקר פרשים, לכוחות הקונפדרציה, וחיילים טקסנים השתתפו בכל אחד מהקרבות המשמעותיים במלחמה. הקרב האחרון של המלחמה כולה, התרחש בחוות פלמיטו שבטקסס ב-12 במאי 1865 כחודש לאחר כניעת הקונפדרציה.
בחודשיים שבין כניעת צבא הקונפדרציה ועד להשתלטות צבא האיחוד על הממשלה, הידרדרה טקסס לאנרכיה. כוחות הקונפדרציה התפרקו ורכוש ממשלתי עבר לידיים פרטיות דרך חלוקה או ביזה. ב-19 ביוני 1865, כשנתיים וחצי לאחר שניתנה לראשונה, נכנסה לתוקף בטקסס הצהרת השחרור של הנשיא אברהם לינקולן, ששחררה את כל העבדים. הוחלט לציין יום זה בטקסס פעם בשנה כחג ג'ונטינת'. ב-20 באוגוסט 1866, הכריז הנשיא אנדרו ג'ונסון שממשלת טקסס נשלטת שוב בידי אזרחיה.
ב-30 במרץ 1870 הצטרפה טקסס מחדש לארצות הברית, על אף שעדיין לא מילאה את כל דרישות השיקום שלה. המבנה החברתי של טקסס הלך ונעלם בשעה שהמדינה נאבקה במשברי חקלאות ועבודה אולם כמו במדינות הדרום האחרות, עד סוף שנות ה-70 של המאה ה-19 הצליחו הדמוקרטים להשליט סדר במדינה באמצעות כוח הזרוע.
טקסס מן המאה ה-20 ועד ימינו
מרבץ הנפט הראשון התגלה בטקסס ב-10 בינואר 1901 על גבעת ספינדלטופ שמדרום לעיר באיאמונט. מרבצי נפט נוספים התגלו זמן קצר לאחר מכן במזרח ובמערב טקסס, ובמפרץ מקסיקו. גילויים אלו הובילו לבהלת נפט ששינתה לחלוטין את כלכלתה של טקסס, שעד שנת 1972 כבר ייצרה שלושה מיליון חביות נפט ביום.
אף על פי שכלכלתה של טקסס התפתחה באופן יציב מאז סופה של מלחמת האזרחים, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 היא נפגעה קשות, בפעם הראשונה מהשפל הגדול ובפעם השנייה מאגן האבק, ומהגרים רבים נטשו את המדינה בשנים אלו.
בשנות ה-50 וה-60 עברה טקסס מהפכה בתחום החינוך. תחת הנהגתו של המושל ג'ון קונלי. המדינה יצרה תוכניות ארוכות טווח לחינוך גבוה, חילקה מחדש את משאביה באופן הוגן יותר, ויצרה מרכז לניהול כל מערכת החינוך במדינה. שינויים אלו עזרו לטקסס לזכות במענקים בתחום החינוך לאורך שנות ה-60 וה-70.
טקסס ממוקמת במרכז-דרום ארצות הברית, והיא נחשבת לאחת ממדינות הדרום, ואחת ממדינות דרום-המערב. מחוזותיה של טקסס משתרעים על פני שטח כולל של 695,621 קמ"ר והיא המדינה השנייה בגודלה בארצות הברית (אחרי אלסקה).
תושבי טקסס נוהגים לחלק את טקסס לחמישה אזורים: הצפון, הדרום, המרכז, המערב והמזרח. האלמנך של טקסס לעומת זאת מחלק אותה לארבעה אזורים: אזור המפרץ, אזור השפלה, הערבה הגדולה ופרובינציית אגן ורכס. חלק מהאזורים בטקסס דומים מאוד מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית לדרום ארצות הברית (אזורים כגון מזרח, מרכז וצפון טקסס) בעוד שאזורים אחרים (בעיקר מערב ודרום טקסס) דומים יותר לשאר החוף המזרחי. זאת בשילוב עם גודלה העצום של המדינה, וההבדלים התרבותיים והכלכלים בן האזורים מקשה מאוד לשייך אותה לקבוצת מדינות אחת, ורבים מתייחסים אל טקסס כאזור בפני עצמו.
גבולותיה של טקסס מורכבים משילוב של גבולות טבעיים וגבולות שרירותיים. בדרום, נהר ריו גראנדה יוצר את גבולה של טקסס עם מקסיקו, במזרח, נהר סבין יוצר את הגבול עם לואיזיאנה וארקנסו, ובצפון, הנהר האדום יוצר את הגבול בין טקסס לרוב אוקלהומה. במערב לעומת זאת, גבולה של טקסס עם ניו מקסיקו וחלק מגבולה עם אוקלהומה שרירותיים.
בטקסס יש 3,700 נחלים בעלי שם ו-15 נהרות ראשיים, שבהם הריו גרנדה הוא הגדול ביותר. נהרות חשובים נוספים הם הפקוס, הקולורדו של טקסס, הנהר האדום, הבראזוס והפלאקסי, יובל של הבראזוס שבערוצו נמצאו עקבות דינוזאורים בשנות ה-30 של המאה ה-20. יש מעט אגמים טבעיים בטקסס, ומעל ל-100 מאגרי מים מלאכותיים גדולים.
מזג אוויר
בגלל גודלה, מזג האוויר בטקסס איננו אחיד לכל אורכה. טקסס היא נקודת המפגש של שלושה אזורי מזג אוויר שונים – החצי המזרחי של טקסס מתאפיין באקלים סובטרופי גשום, החלק הצפון מערבי הוא אזור ממוזג ומעט צחיח והחלק הדרום-מערבי הוא סובטרופי צחיח וקרוב למדברי.
כמות המשקעים השנתיים בטקסס שונה מאוד מאזור לאזור: באל פאסו שבמערב, יורדים בממוצע 200 מ"מ של גשם בשנה, בעוד שביוסטון שבמזרח כמות הגשם הממוצע היא 1,400 מ"מ. שלג יורד בחורף בדרך כלל רק בצפון טקסס, ובקיץ נעה הטמפרטורה בן 26 מעלות צלזיוס בממוצע באזור ההרים ל-38 מעלות באזור עמק ריו גראנדה. סופות ברקים הן אירוע נפוץ בטקסס, במיוחד בחלק המזרחי והצפוני, ומספר סופות הטורנדו במדינה הוא הגדול ביותר בארצות הברית עם 139 סופות בממוצע לשנה כאשר בחלק מן המקרים ספגו אזורים מסוימים נזק ניכר. האחרון שבהם אירע ב-2017 כשהוריקן הארווי השתוללה במשך תקופה ארוכה והורידה כמויות גשם חסרות תקדים. סופה זו התבררה כסופה היקרה ביותר בתולדות ארצות הברית עם נזק מוערך של כ־198.6 מיליארד דולר.
כמות גזי החממה שפולטת טקסס, היא הגבוהה ביותר בארצות הברית – כמעט 680,000 מיליארד ק"ג של פחמן דו-חמצני לשנה. הכמות כל כך גבוהה שאם טקסס הייתה מדינה עצמאית, ולא חלק מארצות הברית, היא הייתה המדינה השביעית בגודלה בעולם בכמות גזי החממה. חלק גדול מהגזים שיוצרת טקסס מגיעים ממפעלי הזיקוק והייצור שלה, שמפיקים חלק נכבד מהנפט ומהפלסטיק של ארצות הברית.
החוקה של טקסס, שנכתבה ב-1876, היא החוקה השנייה הישנה ביותר בארצות הברית שעדיין נמצאת בשימוש, אחרי חוקתה של מסצ'וסטס. כמו חוקות אחרות, היא מגדירה בפירוש את הפרדת הסמכויות בטקסס וכוללת בתוכה את מגילת הזכויות כסעיף מספר 1. מגילת הזכויות, כפי שהיא מופיעה בחוקה של טקסס, ארוכה ומפורטת יותר מהמגילה הרשמית של ארצות הברית, והיא כוללת חוקים ייחודיים לטקסס.
מערכת פוליטית
הרשות המבצעת בטקסס מונה את מושל טקסס, סגן המושל, גזבר המדינה, פרקליט המדינה, מזכיר המדינה, שר החקלאות, שר החינוך, השר שאחראי על חלוקת האדמות, ושלושת חברי הוועידה האחראית על הרכבות (שבניגוד לשמם אחראים לא רק על הרכבות, אלה גם על תעשיות הנפט, הגז, הפחם והאורניום במדינה). כל האנשים הללו נבחרים על ידי אזרחי טקסס (חוץ ממזכיר המדינה שנבחר על ידי המושל), וזאת כדי להגביל את כוחו של המושל. המושל אחראי על הצבא של טקסס, על מינויים של מספר אנשים בוועדות הרשות המבצעת, ועל החלפת שופטים שפרשו באמצע כהונתם. למושל יש גם זכות וטו (ביטול) על החלטות הקונגרס והסנאט, וזכות לקרוא לפגישות מיוחדות של בתי המחוקקים.
הרשות המחוקקת בטקסס מורכבת משני בתי מחוקקים, בית הנבחרים המונה 150 חברים, והסנאט המונה 31 חברים. נכון ל-2021 ראש בית הנבחרים הוא דייד פלן, וראש הסנאט הוא סגן המושל, דן פטריק. בתי המחוקקים נפגשים באופן קבוע רק פעם בשנתיים כאשר המושל יכול להכריז על פגישה מיוחדת בכל עת.
בתי משפט
מערכת המשפט בטקסס היא אחת ממערכות המשפט המסובכות בארצות הברית, ואפילו בעולם כולו, והיא כוללת חמש רמות של בתי משפט, מספר אזורי חפיפה בסמכויות השיפוט של בתי משפט לעניינים שונים, ושני בתי משפט של מוצא אחרון: בית המשפט העליון, עבור משפט אזרחי, ובית משפט לעתירות פליליות, עבור משפט פלילי. חוץ מאשר בבתי משפט עירוניים מסוימים, כל השופטים בטקסס, בכל הרמות של בית המשפט, נבחרים בבחירות מפלגתיות. אם נוצרת עמדה פנויה, מתפקידו של מושל טקסס למנות מחליף עד לבחירות הבאות.
מערכת המשפט בטקסס נחשבת נוקשה מאוד ובטקסס הוצאו להורג יותר אנשים מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית (בין השנים 1982–2007 הוצאו להורג בטקסס 400 אנשים).
פלילי
לטקסס מוניטין של ענישה קשה בגין עבירות פליליות. זו אחת מבין 32 המדינות המטילות גזר דין מוות. מאז שבית המשפט העליון בארצות הברית התיר לחדש את עונש המוות ב-1976, 40% מעונשי המוות בכלל ארצות הברית התרחשו בטקסס. נכון לשנת 2008 בטקסס קיים שיעור כליאה הגבוה הרביעי בארצות הברית. בטקסס יש גם חוקים להגנה עצמית חזקה המאפשרים לאזרחים להשתמש בכוח קטלני על מנת להגן על בריאותם, רכושם ומשפחתם, מה שיוצר מצב שאחוזים גבוהים במדינה מחזיקים ברשותם נשק חם מה שגורם לא מעט פעמים לאירועי ירי והרג מיותרים.
חלוקה לאזורים
טקסס מחולקת ל-38 מחוזות קונגרס, יותר מכל מדינה בארצות הברית חוץ מקליפורניה, המחולקת ל-51 מחוזות קונגרס. טקסס מחולקת גם ל-254 מחוזות, המכילים כל אחד ארבעה נבחרי ציבור הנבחרים על ידי המחוז עצמו, ושופט מחוזי, הנבחר על ידי כלל אזרחי המדינה. ביחד מהווים חמשת הנבחרים מועצה שמושלת במחוז ומחליטה החלטות באמצעות הצבעה כאשר לכל חמשת החברים קול שווה.
בניגוד למדינות אחרות, בטקסס ערים ומחוזות לא יכולים להקים מועצה משותפת, אולם מותר להם לחלוק משאבים ושירותים. למחוזות בטקסס אין אפשרות לקבוע חוקים לעצמם, וכוחם מוגדר באופן מדויק בחוקת טקסס. בטקסס אין עיירות ובפני כל יישוב עומדת בחירה: הוא יכול להסתמך על המחוז שלו בנושאי אכיפת החוק ותחזוקת הכבישים, או להצטרף לעיר סמוכה ולהסתמך עליה, או אם יש בו יותר מ-5,000 תושבים, והאזרחים מסכימים, לוותר על עזרת המחוז ולדאוג לתחזוקה ואכיפת החוק בעצמו.
מפלגות פוליטיות
המפלגה הדמוקרטית זכתה בטקסס שוב ושוב מאז הצטרפותה לאיחוד ועד סוף המאה ה-20. כמו מדינות דרום אחרות, טקסס נטרה טינה למפלגה הרפובליקנית עקב מלחמת האזרחים האמריקנית והתנגדה לשינויים החברתיים שנכפו עליה לאחר המלחמה. ב-1960 החלו דמוקרטים שמרניים רבים לתמוך במועמדים רפובליקנים לנשיאות בעקבות השינוי הליברלי במפלגתם, וב-1964 צוטט הנשיא הדמוקרטי, לינדון ג'ונסון, המגיע בעצמו מטקסס, באומרו "איבדנו את הדרום". ב-1973 בחרה טקסס את המושל הרפובליקני הראשון שלה מאז המלחמה, ובשנת 2003 זכו הרפובליקנים בפעם הראשונה ברוב בקונגרס. כיום רפובליקנים שולטים בסנאט ובבית הנבחרים של טקסס, ושני הסנטורים הטקסנים בנוסף ל-19 מתוך 32 חברי הקונגרס הם רפובליקנים. בנוסף מאז שנת 1994 טקסס לא בחרה בדמוקרטי אחד לממשלה. המועמד הדמוקרטי האחרון שזכה בבחירות לנשיאות בטקסס הוא ג'ימי קרטר ב-1976.
נכון לשנת 2016, האקלים הפוליטי בטקסס נוטה יותר לכיוון שמרנות כלכלית וחברתית, והחל משנת 1980 רוב אזרחי טקסס תמכו במועמדים הרפובליקנים לנשיאות. ב-2000, וב-2004 הנשיא בוש זכה בטקסס פעמים עם 60% מהקולות. בוש רץ לנשיאות כ"בן אהוב" בטקסס לאחר כהונתו כמושל במשך 5 שנים.
אוסטין נחשבת לעיר הליברלית ביותר של טקסס, בעוד שיוסטון היא אחד מאזורי המטרופולין היחידים בארצות הברית שמצביע באופן קבוע לרפובליקנים, אולם העיר עצמה די ליברלית, ובחרה ראשת עיר לסבית מוצהרת בפעם הראשונה. דאלאס מתחלקת שווה בשווה בן המפלגות, ואל פאסו בדרום נוטה להצביע לדמוקרטים. מומחים פוליטיים רבים מעריכים שבעתיד הדמוקרטים בטקסס יתחזקו בעקבות עלייה במספר ההיספאנים בטקסס, שבדרך כלל מצביעים למפלגה הדמוקרטית.
למדינה 38 אלקטורים בבחירות לנשיאות. הסנאטורים המייצגים את המדינה הם טד קרוז וג'ון קורנין הרפובליקנים.
ברבעון האחרון של 2006 היה התמ"ג של טקסס 1,090 מיליארד דולר, בעוד שהתוצר הגולמי לנפש היה 43 אלף דולר. גודל האוכלוסייה של טקסס, בשילוב עם מיקומה הגאוגרפי, הוביל להתפתחותה באזור של הכלכלה השנייה בגודלה בארצות הברית, אחרי קליפורניה. בטקסס ממוקמות כיום 6 מבין 50 החברות הגדולות בארצות הברית, ו-56 מבין ה-500 הגדולות. עם השנים גדלו מאוד האזורים העירוניים בטקסס, ומאז ועד שנת 2010 הם אחראיים להעסקתם של כשני שלישים מהאוכלוסייה.
את כלכלתה החזקה של טקסס ניתן ליחס למספר הרב של העבודות הפנויות באזור, מחירם הנמוך של הבתים, המיסים הנמוכים, חוסר הפיקוח היחסי על העסקים מצד הממשלה, איכות החינוך במדינה, מזג האוויר הנוח ומספרם הרב של המחצבים הטבעיים.
חקלאות ומחצבים
טקסס היא אחת מהמדינות החקלאיות ביותר, ויש בה יותר חוות, גם במספר, וגם באזור אדמה, מאשר בכל מדינה אחרת בארצות הברית. הגידול הרווחי ביותר של טקסס הוא בקר, והבשר של טקסס נמכר במחיר גבוה יותר מזה של כל מדינה אחרת. טקסס מגדלת גם יותר כבשים ועזים משאר המדינות. הגידול השני בריווחיותו בטקסס הוא כותנה, וגם כאן טקסס מייצרת יותר מכל מדינה אחרת. טקסס מובילה גם בייצור דגנים, אבטיחים, ענבים ומלונים, ויש בה תעשיית דיג גדולה. מבחינת מחצבים, טקסס מובילה בייצור בטון, חצץ, סיד, מלח וחול.
אנרגיה
טקסס צורכת יותר אנרגיה מכל מדינה אחרת בארצות הברית, גם מבחינת אנרגיה לאדם, וגם מבחינת צריכה כוללת. לאחרונה הפריטה טקסס את חברת החשמל של המדינה, החלטה שאת תוצאותיה עדיין מוקדם מכדי לראות. טקסס מובילה בארצות הברית גם באנרגיה חלופית וגם בגז טבעי, והמדינה מייצרת הכי הרבה אנרגיית רוח וכרבע מהגז הטבעי בארצות הברית. למרות זאת הייצור החשוב ביותר של טקסס מבחינת אנרגיה הוא עדיין נפט.
בטקסס נמצאו עד היום מאגרי נפט בסך של 1,300 מיליארד מטר מעוקב, כשליש מכלל הנפט בארצות הברית, וכיום מפעלי הנפט בטקסס יכולים לזקק עד 730 אלף מטר מעוקב ביום אחד. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] החלה תעשיית הנפט לנוע מערבה, שכן הנפט במזרח טקסס אזל כמעט לחלוטין. עיקר הנהירה של ציוד ועובדים היא לאזור אגן פרמיאן במערב טקסס, ובו תעשיית נפט ענפה ומתפתחת המתבססת על מאגרי נפט אדירים שנמצאים מתחת לפני הקרקע. בשנת 2016 הוערך כי ניתן להפיק באגן פרמיאן 20 מיליארד חביות נפט ו-16 TCF גז טבעי, ובשנת 2018 הערכות מחודשות קבעו כי הכמויות גדולות בהרבה: 46.3 מיליארד חביות נפט ו-281 TCF גז טבעי.[2]
המטה של מספר חברות נפט עולמיות ממוקם בטקסס: חברות כגון הליברטון, אקסון מוביל וקונקופיליפס.
הוועידה האחראית על הרכבות בטקסס היא הגוף שמפקח על תעשיית הנפט, הגז הפחם והאורניום בטקסס והיא גם אחראית על צינורות הגז במדינה ועל הבטיחות במפעלי הנפט, הגז ובצינורות הגז. עד שנות השבעים, היה בידי הוועידה כוח עצום בקביעת מחירי הנפט שכן היא הייתה יכולה לפקח על מאגרי הנפט העצומים של טקסס.
טכנולוגיה
אחד מכינוייה של העיר אוסטין הוא גבעת הסיליקון, בעוד שאזור דאלאס-פורת' וורת' ידוע כאזור ערבות הסיליקון. זאת בשל מספר תעשיות ההיי טק הרבות שהתפתחו בטקסס במהלך השנים, הודות למספר האוניברסיטאות הגדול בה, וליוזמות לעידודן מצד הממשלה. בין השאר ממוקמות בטקסס מרכזיהן של חברת דל, יצרנית המחשבים העולמית, טקסס אינסטרומנטס, יצרנית האלקטרוניקה ואלקטרוניק דאטה סיסטמס, ספקית שרותי מערכות המידע. גם טכנולוגיות חדשות מוצאות את מקומן בטקס וב-2008 דורגה המדינה כאחת מחמש המדינות המובילות בארצות הברית בביוטכנולוגיה.
אחד ממרכזי הטכנולוגיה החשובים ביותר בטקסס הוא מרכז החלל ג'ונסון, בסיסה של נאס"א בדרום-מזרח יוסטון. הבסיס שימש כמרכז הבקרה של משימות מעבורות החלל של סוכנות החלל של ארצות הברית, וכמרכז אימונים לאסטרונאוטים מארצות הברית ומהעולם כולו. עוד מרכז טכנולוגיה חשוב הוא מחלקת האווירונאוטיקה של לוקהיד מרטין, שנמצאת בפורת' וורת', והפכה למרכז ייצור למטוסי ה־F-16, ויועדה להפוך למרכז ייצור גם עבור מטוסי ה־F-35. באותה עיר ממוקמת גם חברת בל הליקופטרים, חברת בת של חברת טקסטרון, שנחשבת לאחת מיצרניות ההליקופטרים המובילות בעולם.
מסחר
עוצמתה הכלכלית של טקסס הובילה להקמתן של כמה מחברות הקמעונאות, הסיטונאות הבנקים וחברות הביטוח הגדולות בעולם במדינה. חברות כגון AT&T, ספקית הטלפון המובילה בארצות הברית, בלוקבסטר, החברה הגדולה בעולם להשכרת סרטים, ו-Men's Warehouse, חברת הביגוד לגברים הגדולה בארצות הברית, כולן מבוססות בטקסס. בטקסס ממוקם הקניון השני שאי פעם נבנה בארצות הברית, ובאזור מטרופולין דאלאס, יש יותר חניות לאנשים מאשר בכל אזור אחר.
ב-2006, בשנה החמישית ברציפות, טקסס הובילה את ארצות הברית ביצוא. באותה שנה יצאה טקסס מוצרים בערך של 150,800 מיליארד דולר, 22,100 מיליארד יותר מב-2005. הקונה הגדולה ביותר של טקסס היא מקסיקו שאחראית לשליש מהיצוא שלה.
רוב אזרחי צפון, מרכז ומזרח טקסס, הם לבנים שארצות המוצא שלהם הן אנגליה, סקוטלנד ואירלנד. אזרחי דרום-מזרח טקסס ומרכז טקסס הם לבנים ממוצא גרמני. אפרו-אמריקאים חיים בעיקר באזורים בהם היו בעבר שדות כותנה ובאזורי המטרופולין. היספאנים חיים בעיקר באזורי הדרום והמערב, ואסייתים חיים בעיקר בערים הגדולות.
שפה
המבטא או הניב השכיחים ביותר המדוברים על ידי ילידים ברחבי טקסס מכונה לפעמים אנגלית טקסנית, שהיא בעצמה תת-זן של קטגוריה רחבה יותר של אנגלית אמריקאית המכונה אנגלית דרום אמריקאית. השפה הקריאולית מדוברת בחלקים מסוימים של מזרח טקסס. באזורים מסוימים של המדינה – במיוחד בערים הגדולות – אנגלית מערבית אמריקאית ואנגלית אמריקאית כללית, נפוצה יותר ויותר. אנגלית צ'יקנו – בשל אוכלוסייה היספאנית גדלה – נפוצה בדרום טקסס, בעוד שאנגלית אפרו-אמריקאית בולטת במיוחד באזורי מיעוטים היסטוריים של טקסס העירונית.
לפי ההערכות של סקר הקהילה האמריקאית לשנת 2019, 64.4% מהאוכלוסייה דיברו רק אנגלית, ו-35.6% דיברו בשפה שאינה אנגלית. בערך 30% מכלל האוכלוסייה דיברו ספרדית. כ-50,742 טקסנים דיברו צרפתית או שפה צרפתית-קריאולית. גרמנית ושפות מערב גרמניות אחרות דיברו על ידי 47,098 תושבים; רוסית, פולנית ושפות סלאביות אחרות עד 27,956; קוריאנית ב-31,581; סינית 22,616; וייטנאמית 81,022 טאגאלוג 43,360; וערבית על ידי 26,281 טקסנים.
במפקד האוכלוסין של 2010, 65.8% (14,740,304) מתושבי טקסס בני 5 ומעלה דיברו רק אנגלית בבית, בעוד ש-29.2% (6,543,702) דיברו ספרדית, 0.75% (168,886) וייטנאמית וסינית (שכוללת קנטונזית ומנדרית) הייתה מדוברת על ידי 0.56% (122,921) מהאוכלוסייה מעל חמש.[249] שפות אחרות המדוברות כוללות גרמנית (כולל גרמנית טקסס) ב-0.33% (73,137), טאגלוג עם 0.29% (64,272) דוברי, וצרפתית (כולל צרפתית קייג'ון) דוברה על ידי 0.25% (55,773) מהטקסנים. לפי הדיווחים, צ'רוקי היא הכי השפה האינדיאנית המדוברת בטקסס.
דת
רוב אוכלוסיית טקסס הייתה ונשארה נוצרית ברובה,[3] ומרביתה נמצאת באזור המכונה "חגורת התנ"ך" המזוהה עם זיקה לנצרות ולמסורת, בהשפעת הקולוניאליזם הקתולי והפרוטסטנטי הספרדי והאנגלי, וכן עבודה מיסיונרית[דרוש מקור] (77% נכון לשנת 2014).[3] הקבוצות הגדולות פרט לנוצרים כוללות את הלא-דתיים (18%), יהודים (1%), מוסלמים (1%), בודהיסטים (1%) ואנשים המזהים עצמם עם דתות אחרות ששיעורם באוכלוסייה הוא פחות מאחוז אחד לכל דת.[3]
הענף התאולוגי הגדול ביותר נכון לשנת 2014 כולל יחד מספר זרמים של אוונגליסטים פרוטסטנטים (31%), בעוד זרמים פרוטסטנטים משמעותיים נוספים כוללים את הפרוטסטנטים של הקו הראשי (אנ') (13%) וכנסיות פרוטסטנטיות אפרו-אמריקאיות (6%). מבין כלל הזרמים הפרוטסטנים יחד, הזרמים הבפטיסטים תופסים נפח נכבד של כ־20% המתחלקים בין האוונגליסטים, אנשי הקו הראשי והכנסיות האפרו־אמריקאיות. מבין כלל הזרמים הפרוטסטנטים, כ־10% נחשבים כזרמים "בלתי משויכים" (אנ'). מעבר לפרוטסטנטים, הקתולים מתרכזים ל־23% מהאוכלוסייה, ומורמונים ועדי יהוה כוללים כל אחד כ־1% מהאוכלוסייה.[3]
בשנת 1990, האוכלוסייה האסלאמית מנתה כ-140,000, כאשר נתונים עדכניים יותר מעמידים את מספר המוסלמים הנוכחי בין 350,000 ל-400,000 נכון לשנת 2012. האוכלוסייה היהודית הייתה בסביבות 128,000 בשנת 2008. בשנת 2020 גדלה האוכלוסייה היהודית ליותר מ-176,000. נכון לשנת 2004, בטקסס חיו כ-146,000 חסידי דתות כמו הינדואיזם וסיקהיזם. טקסס היא המדינה החמישית בגודלה בארצות הברית בכמות האוכלוסייה המוסלמית.
יהדות טקסס
- ערך מורחב – יהדות טקסס
יהודים הופיעו בטקסס עם הגעתם של האירופים הראשונים לאזור במאה ה-16 וקיים תיעוד של יהודים שהתגוררו באזור כבר ב-1816. יהודים לקחו חלק במהפכה הטקסנית ב-1835, ולפחות ארבעה מהם נהרגו בקרבות. בית הקברות היהודי הראשון נבנה באזור גלווסטון ב-1852, באותו אזור בו הוקם ב-1868 בית הכנסת בני ישראל, בית הכנסת הרפורמי הראשון. בית הכנסת האורתודוקסי הראשון הוקם עוד ב-1859 ביוסטון, אולם ב-1874 גם הוא הפך לרפורמי. ב-1874 הוקם גם בית הכנסת הראשון בסן אנטוניו, ושנה מאוחר יותר הוקם בית הכנסת הראשון בדאלאס.
מאות מיהודי אירופה הוברחו לטקסס במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת מבצע טקסס.[4] ב-1990 הוערך מספרם של היהודים בטקסס כ-108,000, ונכון לשנת 2010 המספר קרוב יותר ל-128,000. היהודים הראשונים בטקסס היו ממוצא ספרדי, אולם נכון לשנת 2010, רוב היהודים באזור הם ממוצא אשכנזי.
עד היום נבחרו שני יהודים לייצג את טקסס בבית הנבחרים של ארצות הברית, אחד בין השנים 1846–1851 ואחד בין 1979–2005. בנוסף ראש עיריית דאלאס בין השנים 2002–2007 הייתה יהודייה.
|
|
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערים הגדולות
נכון לשנת 2000, קיימות בטקסס שש ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-500,000 אנשים, ומתוכן שתיים הן ערי עולם – דאלאס ויוסטון. בטקסס יש בסך הכול 25 אזורי מטרופולין – בשניים מהם האוכלוסייה מונה מעל 5 מיליון תושבים ובארבעה אזורים נוספים האוכלוסייה מונה מעל מיליון אנשים. בטקסס יש שלוש ערים עם אוכלוסייה של מעל מיליון תושבים – יוסטון, סן אנטוניו ודאלאס, וכל השלוש הן בין עשר הערים הגדולות בארצות הברית. הערים אוסטין ופורט וורת', גם הן בטקסס, הן בן 20 הערים הגדולות בארצות הברית. סן אנטוניו היא העיר הוותיקה בטקסס, בעוד שאוסטין היא בירתה.
|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
במהלך השנים הפכה טקסס לכור היתוך של התרבות המקסיקנית, התרבות הצפון אמריקנית והתרבות הספרדית. הודות להיותה מרכז תעשיית הבקר של ארצות הברית, דימוי נפוץ של טקסס ברחבי העולם משייך אותה לדמותו של הקאובוי. הרודאו הוא חלק חשוב בתרבות הייחודית של טקסס והרודאו השנתי של יוסטון הוא הגדול בעולם. אוסטין, ידועה בתור בירת המוזיקה החיה של העולם והיא מתאפיינת במגוון גדול של פסטיבלי מוזיקה, מועדונים והופעות. סן אנטוניו מפורסמת במוזיקת הקאנטרי שלה, ודאלאס מארחת כל שנה את היריד השנתי של טקסס, היריד הגדול ביותר בארצות הברית.
הספורט הפופולרי ביותר בטקסס הוא פוטבול ברמות התיכונים הקולג'ים והמקצוענים, לטקסס שתי קבוצות ב-NFL ליגת הפוטבול המקצועית יוסטון טקסאנס ודאלאס קאובויס בנוסף יש בטקסס שתי קבוצות במייג'ור ליג בייסבול, שלוש קבוצות בליגת ה-NBA, סן אנטוניו ספרס, יוסטון רוקטס ודאלאס מאבריקס, שתי קבוצות בליגת ה-WNBA, ליגת הכדורסל לנשים, וקבוצה אחת ב-NHL, ליגת ההוקי קרח. לטקסס יש גם קבוצות מקצועיות ב-AFL פוטבול באולמות סגורים, וה-MLS ליגת הכדורגל, על אף שהן פחות פופולריות. עוד ענפי ספורט נפוצים בטקסס הם מרוצי מכוניות ומרוצי סוסים, לקרוס, גולף ודיג.
המטבח הטקסני מפורסם בתרבות הברביקיו ועישון הבשר, כמו גם במטבח הפיוז'ן טקס-מקס המשלב בין המטבח המקסיקני למטבח האמריקאי. המנה המזוהה ביותר עם המטבח הטקסני היא חזה בקר מעושן בסגנון טקסס, מנה שתהליך בישולה עורך לילה שלם.
מערכת הכבישים המהירים של טקסס, התחבורה הציבורית והתחבורה האווירית, כולן נמצאות תחת השגחתה של מחלקת התחבורה של טקסס, סוכנות ממשלתית הידועה בכינוי טקס-דוט. נכון לשנת 2005, יש בטקסס 127,999 קילומטר של כביש מהיר, לעומת 71,000 קילומטר ב-1984. בטקסס יש שני כבישים מהירים עם מהירות מקסימלית של 130 קילומטר לשעה, המהירות הגבוהה ביותר בארצות הברית.
שדה התעופה הגדול ביותר בטקסס ממוקם בדאלאס, והוא נחשב לשדה התעופה השלישי בגודלו בארצות הברית והרביעי בעולם כולו, וטסים ממנו מטוסים ל-135 יעדים בתוך ארצות הברית ו-40 במדינות אחרות. ביוסטון נמצא שדה התעופה התשיעי בגודלו בארצות הברית, והתשע עשרה בעולם, והוא מהווה את בסיסה של חברת יונייטד איירליינס. טקסס מהווה גם את בסיסה של חברת התעופה סאות'ווסט איירליינס, החברה הגדולה בארצות הברית לפי מספר נוסעים בשנה.
נכון לשנת 2008, בטקסס יותר מ-1,000 נמלים ויותר מ-1,600 קילומטר של תעלות. בנמלי טקסס מועסקים כ-1,000,000 אנשים ועוברים דרכם 317 מיליון טון של סחורות. הנמל הגדול בטקסס נמצא ביוסטון, והוא נחשב לנמל השני בגודלו בארצות הברית וה-10 בעולם. הנמל נבנה כדי להחליף את הנמל בגלבסטון שנהרס בסופת טורנדו ב-1900.
מסילת הרכבת הראשונה נבנתה בטקסס ב-1872, והחל משנת 1911, בטקסס יש יותר מסילות ברזל מכל מדינה אחרת בארצות הברית. נכון לשנת 2005, יש בטקסס 22,540 ק"מ של מסילות ברזל, ירידה מאז שנת 1932, בה היו באזור 27,484 ק"מ. בטקסס קימות גם מסילות ברזל קלות, אחת באזור דאלאס שאורכה 70 ק"מ, ואחת באזור יוסטון שאורכה 12 ק"מ. שתי רכבות קלות אלו הן בין 12 הרכבות הקלות הכי עמוסות בארצות הברית וביחד, נוסעים בהן מעל 100,000 אנשים ביום.
מערכת הבריאות של טקסס נחשבת לאחת ממערכות הבריאות הגרועות בארצות הברית, ובהערכה מתחילת המילניום היא דורגה כשלישית מהסוף. טקסס מדורגת בן המדינות האחרונות, לא רק באיכות הטיפול, אלא גם בכמות האנשים שמקבלים טיפול רפואי, כמות הכסף שבתי החולים מבזבזים והטיפול היחסי בבני מיעוטים. לפי סקר משנת 2006, לכ-25% מהאוכלוסייה בטקסס אין ביטוח רפואי, יותר מכל מדינה אחרת בארצות הברית. טקסס מדורגת במקום ה-12 במספר האנשים שסובלים מהשמנת יתר, וב-2008 דורגו 4 מהערים בטקסס בין 25 "הערים השמנות ביותר" בארצות הברית. עם זאת אותו סקר, דירג את אוסטין כאחת מ-"25 הערים הרזות ביותר".
בטקסס נמצאים חלק מבתי החולים הגדולים בעולם. בסך הכול נמצאים בטקסס 8 בתי ספר ללימודי רפואה, שלושה בתי ספר לרפואת שיניים ובית ספר אחד לאופטומטריה. המרכז הרפואי של יוסטון הוא המרכז הרפואי הגדול בעולם והוא מכיל את הריכוז הגבוה ביותר של מעבדות מחקר רפואי ובתי חולים. בדאלאס ממוקם האיגוד האמריקאי לרפואת לב, והיא מכילה את בית הספר לרפואה בו מועסקים הכי הרבה זוכי פרס נובל. באוסטין ובגלבסטון ממוקמות 2 מבין 8 המעבדות היחידות בעלות רמת בטיחות ביולוגית 4 בארצות הברית.
סוכנות החינוך של טקסס (Texas Education Agency) היא הרשות האחראית על החינוך הציבורי בטקסס. ניהול בתי הספר מבוזר ומתבסס על מועצות חינוך. למעלה מ-1,000 מועצות חינוך מנהלות את בתי הספר בטקסס, ולמעט אחת, הן כולן עצמאיות ואינן פועלות במסגרת העירייה (האזורים עליהן הן אחראיות אינם חופפים לערים). המועצות ממסות את התושבים ואף יש להן זכות להפקיע קרקעות הדרושות לחינוך. בטקסס אין כמעט הגבלות על חינוך ביתי והתלמידים לא מתבקשים ללמוד מספר מסוים של שעות או לעבור מבחנים כדי להוכיח התקדמות.
נכון ל-2007, דורגה טקסס במקום 26 בחינוך מבין 50 המדינות בארצות הברית. הציונים הממוצעים בטקסס גבוהים יותר מהממוצע הארצי במתמטיקה, ונמוכים יותר ביכולות קריאה. מספר התלמידים למורה נמוך בטקסס מהממוצע הארצי, עם 15 תלמידים למורה אחד. גם כמות הכסף שהממשלה מוציאה על כל תלמיד נמוכה מהמוצע הארצי וכמוה גם המשכורת הממוצעת של המורים.
בטקסס נמצאים 181 מכללות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר. אוניברסיטת יוסטון, אוניברסיטת צפון טקסס, אוניברסיטת טקסס באוסטין ואוניברסיטת טקסס A&M הן ארבע האוניברסיטאות הגדולות ביותר באזור וביחד נרשמים אליהן 145,000 תלמידים בשנה. אוניברסיטת רייס ביוסטון נחשבת למכללה ה-17 הטובה ביותר בארצות הברית.
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של טקסס (באנגלית)- אורי קציר, חמש פעמים טקסס
- שבע סיבות לבקר בטקסס: הכל בגדול, באתר וואלה, 5 באוגוסט 2013
- טקסס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
