Loading AI tools
מתרגם, בלשן, ומשורר עברי, מהוגי הדעות של תנועת הכנענים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908 – י"ט באדר ב' ה'תשמ"א, 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר היילפרין). רטוש היה משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים, שהיוו חלק מרכזי ממי שכונו הכנענים.
יונתן רטוש בשנת 1952 | |
לידה |
18 בנובמבר 1908 ורשה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
25 במרץ 1981 (בגיל 72) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
שם עט | יוסף לוז, י' בן-עמי |
שפות היצירה | עברית |
צאצאים | שהרן שלח |
אוריאל היילפרין נולד בוורשה כבן בכור ליחיאל היילפרין, מחנך עברי ותומך של חיים ויצמן, ופנינה (לבית הוכברג), גננת עברייה שהשתייכה לפועלי ציון. שפת אימו הייתה עברית. גדל בוורשה, ובעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם משפחתו לאודסה.
ב-1919, בגיל 11, עלה לארץ ישראל עם אמו, אחיו ואחותו על האוניה "רוסלאן" שהפליגה מאודסה. בשנת 1920 הצטרף אליהם גם אביו. אוריאל למד בגימנסיה העברית בירושלים ובוגר "גימנסיה הרצליה", בשנת 1926. הוא למד שנה משפטים ולאחר מכן יצא לצרפת ללמוד בלשנות. באוקטובר 1926, בעידודו של יעקב פיכמן, פרסם את שירו הראשון בעיתון "הארץ". קובץ שיריו הראשון נדפס ב"טורים". היו אלה השירים "סרנדה", "יער", "אפיריון" ו"לחייך". ב-1939 התפרסמו שיריו "בצלם" ו"אבשלום".
רטוש קרא ליצירת עם חדש, עברי ולא יהודי, בארץ ישראל. בשיריו הרבה לשלב יסודות קדומים ואף פגאניים מקומיים והתייחסות לנוף הישראלי המדברי.
באביב 1934 הזמין אותו בן ציון נתניהו, מאנשי הרוח של התנועה הרוויזיוניסטית, לעבוד ב"הירדן", עיתונה היומי החדש של התנועה.
רטוש הצטרף לאצ"ל, ובין היתר סייע לאברהם שטרן ולדוד רזיאל בניסוח ספר ההדרכה "האקדח"[1]. לאחר הפילוג באצ"ל הצטרף רטוש ללח"י. הוא היה מעורכי מברק, העיתון שהוציא הלח"י בשנים 1947-1948[2].
ב-25 במרץ 1937 פרסם ב"הירדן" את השיר "תורה", עליו חתם לראשונה בשם "יונתן רטוש". אחת הסיבות לשימוש בשם עט היא הפחד שמא דעותיו הרוויזיוניסטיות יפגעו בו. למשמעותו של שם זה ניתנו ברבות הימים פירושים שונים[3]. על פי עדות אחיו, עוזי אורנן, הוא ביקש לבחור בשם של ניגודים: שילוב של יונתן העדין עם רטוש הקשוח (מהשורש רט"ש).
אפשרות סבירה יותר מציע יוסף עוזר, על פי: תלמוד בבא מציעא פרק ג' - המפקיד דף לח עמוד ב - "ואלו הן נכסי שבויין. דאמר אין מוציאין אותם מידו: שהנטושים כשבוין. ואין מוציאין מידו: נכסי נטושין. שהנכסים נטושין: נכסי רטושין. שהנכסים רטושים ולקמן מפרש להו רטושין משמע שעזבום בעלים מדעתם והלכו להם". ומשמעות גזירת השם רטוש מ"נכסי רטושין" היא נטישת העבר היהודי.
בשנת 1939 היה ממייסדי תנועת הכנענים, כאשר בין האישים הבולטים, שהשפיעו והפרו הדדית איש את רעהו, נמנה עדיה חורון, ההיסטוריון. חורון היה זה שסיפק לרטוש את הבסיס ההיסטורי והפילולוגי לעמדתו האידאולוגית[4].
בשנות השישים כתב על כך לבנימין תמוז: "ביסדנו ב-1939 – את מה שמכונה ברשימתך בשם 'הכנענים', הייתי אני האדם המבוגר היחידי בחבורה כבן שלושים. השאר, שמהם עתידים היו להתפתח סופרים, משוררים, עיתונאים ועוד, כדבריך, היו בעת ההיא נערים בני 19–20 כיוון שמראש לא פניתי אלא אל משכילים בני גיל זה, מתוך הנחה שמבוגרים מהם נשחתו בתוך הגופים הציוניים והאווירה הציבורית הציונית"[5][hebrew 1].
בחודש מאי 1942, שלושה חודשים לאחר הירצחו של אברהם שטרן (יאיר), פרסם רטוש לזכרו את השיר "בארגמן". ספרו "חופה שחורה", אשר יצא לאור בתחילת 1941[6], יצר התנגדות רבה בקרב רבים מהמשוררים, ועבר זמן רב עד שזכה להכרה.
רטוש היה אחד מאבות ספרות המדע הבדיוני בארץ ישראל. בשנת 1952 פרסם, תחת שמו האמיתי, אוריאל שלח, תרגום לקובץ סיפורי מדע בדיוני קצרים שנקרא "היה היה בעתיד". רטוש התחבט בינו לבין עצמו כיצד לתרגם את המונח "Science Fiction", ולבסוף כתב "ההגדרה הטובה ביותר: 'סיור דמיוני של איזו עובדה או תאוריה שבתחום הדעת'. מיטב הכינויים היה אפס כל כינוי, אבל לשם ציון יצוינו כאן כל הסיפורים מסוג זה כספרות-מדע". הספר כלל סיפורים מאת גדולי הסופרים בתחום באותה תקופה כריי ברדבורי וא. א. ון ווגט, רובם בהשפעת המלחמה הקרה שהשפיעה על היוצרים באותה התקופה. תרגום הספר והוצאתו היו מעשה חלוצי, אך חלף עוד זמן רב עד שספרות "המדע הבדיוני" פרצה והפכה לתחום מוכר בהוצאות הספרים בישראל. כמו כן, תרגם ספרים בשם הבדוי יוסף לוז, ביניהם הספר כעלה נידף ועוד.
לאחר מלחמת ששת הימים ביקש רטוש להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטחים שנכבשו כדי לייסד בהם אומה חדשה, עברית, שתחליף את הלאום היהודי, ותכלול עברים ממוצא יהודי וממוצא ערבי (כלומר ערבים שיתאזרחו במדינה העברית ויחונכו לדבר עברית), שיזנחו את המסורות האסלאמיות והיהודיות ויבססו תרבות עברית מודרנית[7].
ב-1970 נענה משרד הפנים לבקשת רטוש ורשם "עברי" תחת סעיף הלאום בתעודת הזהות שלו[8].
רטוש היה לשונאי ויוצר פורה של תחדישים עבריים. הוא יצר אלפי חידושי לשון בעברית ומקצתם נקלטו, כגון: ממטר, הסלמה, טווח, ממסד, סוגה, חלופה, גהות, תברואה, חתיך ויוכלה. בשנת 2008 יצא לאור מילון בשם "מילים מתבקשות", ובו כ-4,000 מילים מתחדישיו של רטוש. המילון יצא לאור על ידי פרופ' מיכל אפרת, ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה, בת זוגו של פרופ' עוזי אורנן, אחיו של רטוש[9][10].
ב-2015 נקבעה לוחית זיכרון לזכרו בכניסה לביתו ברחוב אלכסנדר ינאי 2 בתל אביב.
אחדים משיריו של רטוש הולחנו, מהם מוכר בעיקר לחנו וביצועו של צביקה פיק לשיר "על חטא". שירו "מיליון" הוקלט הן על ידי עפרה חזה בלחן של אילן וירצברג והן על ידי אריק איינשטיין בלחן של שם טוב לוי. לוי הלחין ושר גם את שירו של רטוש "לו באת". שיר נוסף מוכר שכתב רטוש הוא "כמעט", שהלחין יגאל גורדון ושרה נורית גלרון.
ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב[11].
ב-1933 נשא רטוש את דבורה, בתם של שמואל ורודה כצנלסון ואחותו של העיתונאי הרוויזיוניסט קלמן כצנלסון. אחיו עוזי אורנן היה בלשן, חבר האקדמיה ללשון העברית ופעיל בנושאי דת ומדינה. אח נוסף היה הבלשן פרופ' צבי רין. שהרן שלח, בנו של יונתן רטוש, הוא מתמטיקאי. בנו האחר, חמן שלח, היה שופט, ונרצח באוקטובר 1985, עם אשתו אילנה ובתם צליל, בפיגוע בראס בורקה בידי חייל מצרי[12].
אשתו השנייה של רטוש, יוהנה (לפני נישואיה) או יוחנה (בימי נשואיה[13]) רטוש (מאוחר יותר כונתה גם יוענה[14]), מורה למוזיקה במקצועה, ילדה את בתו כנען. חלק מכתביו של רטוש יצאו לאור בהוצאת הדר כסדרה שכונתה על שמה "הוצאת יוחנה".
משיריו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.