ישיבת המקובלים בית אל
ישיבה בעיר העתיקה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". המפורסם שבחכמיה היה הרב שלום שרעבי המכונה הרש"ש, שעמד בראשות הישיבה שנקראה בשם "בית אל". הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד תורת הסוד, למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. כך הגיעו ללמוד בה במיוחד אנשים רבים, ולפי המסופר גם רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב ותלמידו של הרש"ש.
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1737–הווה (כ־287 שנים)  |
| מייסדים |
גדליה חיון |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′30″N 35°13′54″E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   ישיבת המקובלים בית אל | |
  | |
.jpg)
אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה מבין העדות שבירושלים באותם ימים לשלוח בעצמם שד"רים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה.
לאחר מלחמת העצמאות נוסדה הישיבה מחדש על ידי הרב עובדיה הדאיה בשכונת יגיע כפיים שבירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים נפתח מחדש סניף עצמאי של הישיבה בעיר העתיקה על ידי הרב מאיר יהודה גץ. הישיבה שוכנת כיום ברחוב רש"י בירושלים.
לאחר מותו של רבי גדליה חיון, נתמנה לראש הישיבה רבי שלום שרעבי (הרש"ש), מעולי תימן הראשונים, אשר תחילה מצא את פרנסתו כשמש בישיבה. לאחר שעמדו על סגולותיו היה לראש הישיבה. אחריו שימש בראשות הישיבה תלמידו, ר' יום טוב אלגאזי וכן שניים מבניו.
בבית הכנסת מתפללים יחד הספרדים עם האשכנזים. הם מתפללים עם "כוונות" מהאר"י והרש"ש. ואחר התפלה יושבים מעוטפים בטלית ומוכתרים בתפילין ולומדים בחברותא את ספר הזוהר ושאר ספרי קבלה.
כתב התקשרות
תלמידי ישיבת המקובלים בית-אל חתמו על "כתב ההתקשרות" (כך הביטוי המקורי), עם הישיבה, בזאת הלשון: "...ברצות ה‘ בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו צעירי הצאן להיותנו כאיש אחד – חברים לשם יחוד קדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח ליוצרנו – ועל זה נכרות ברית בינותינו... נהיה כולנו אהודים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת גוף... שאם חלילה וחס יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד... עוד נתחייבנו שכל תקנה וסייג ומנהג שיסכימו רוב החברים לעשות, שכולם וכל אחד ואחד לבדו, יתנהג ויעשה הדבר ההוא... ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש..."
סיפורים על בית הכנסת
החוקר גרשום שלום, כתב על אנשי בית-אל ותפילתם בשנת 1941: "בית-אל... אפילו היום, עת אני כותב שורות אלה, אנשים לגמרי ‘מודרניים‘ במחשבתם יכולים להפיק השראה מהתבוננות בתפילה היהודית בצורתה הנשגבת ביותר...‘‘.
גם הסופר ש"י עגנון כתב על בית הכנסת, בסיפורו "לפנים מן החומה":
- "על בית תפילה אחד אשים דברי ועליו אספר משהו. לא גדולות ונפלאות ממני אספר, רק מה שהראוני שם אספר. בית אל שם בית הכנסת, של קהל חסידים עדת המכוונים הוא. בעשירי באב קודם חצות היום...באתי לשם בפעם הראשונה. בבית לא היה איש וכלי הבית מכוסים היו סדינים, שעמדו לסייד את הבית לכבוד שבת הנחמה, שכיון שיצא תשעה באב ולא בא הגואל חזרו והכינו עצמם לו וכן את מקדשם.
- ...
- שנה אחת ביום הכיפורים התפללתי שם מערב עד ערב. רואה אני אותך לאה, שמשתוממת את על אותו אדם שבא להתפלל עם חסידי אל קדושי עליון. אגיד לך ולא אכחד ממך, תמיהה זו תמהים היו אף שם למעלה, כששמעו תפילתו של האחרון שבישראל בתוך תפילת הצדיקים והחסידים והישרים והתמימים, קהילת הקודש בית אל."[1]
- הרב גדליה חיון - מייסד הישיבה. כיהן בתצ"ז (1737)-תק"י (1750).
- הרב שלום שרעבי - בשנים תקי"א (1751)-תקל"ו (1776).
- הרב יום טוב אלגאזי - בשנים תקל"ו (1776)-תקס"ב.
- הרב חזקיהו יצחק שרעבי - בנו של הרש"ש. בשנים תקס"ב (1802)-תקס"ח (1808).
- הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - נכדו של הרש"ש ובנו של ר' חזקיהו יצחק, בשנים תקס"ח (1808)-תקפ"ז (1827).
- הרב בנימין מרדכי נבון[2]
- הרב חיים אברהם גאגין ?-תר"ח (1848).[3]
- הרב ידידיה רפאל אבולעפיה - תר"ח (1848)-תרל"א (1871).
- הרב אהרן עזריאל - תרל"א-תרמ"א.
- הרב שלום משה חי גאגין - תרמ"א-תרמ"ג.
- הרב ששון בכר משה פרסיאדו - תרמ"ג-תרס"ג. (מחבר "שמן ששון" על כרכי "עץ חיים ו"שמונה שערים" של הרב חיים ויטאל)[4]
- הרב מסעוד הכהן אלחדאד - תרס"ג-תרפ"ז.
- הרב שלום הדאיה - תרפ"ז-תש"ה.
- הרב עובדיה הדאיה - בן ר' שלום. בשנים תש"ה-תשכ"ט.
- הרב יחזקאל כהן - כיהן תקופה קצרה בשנת תשל"ד.
- הרב שלום מרדכי חיים הדאיה - תשכ"ט-תש"ע.
- הרב רפאל הדאיה - מכהן כיום כראש הישיבה.
בעיר העתיקה:
- הרב מאיר יהודה גץ - תשל"ג-תשנ"ה בישיבה שהקים בעיר העתיקה.
- הרב ישראל אביחי - מכהן כיום. בישיבה בעיר העתיקה.
החל מסוף המאה התשע עשרה נפתחו ישיבות נוספות ללימוד הנסתר בירושלים כמו ישיבת רחובות הנהר, ישיבת החיים והשלום, ישיבת נהר שלום, וישיבת שער השמים.
בשנת ה'תש"ה מונה הרב עובדיה הדאיה לראש ישיבת המקובלים בית אל כממלא מקומו של אביו הרב שלום הדאיה. במלחמת העצמאות הרסו הירדנים את מבנה הישיבה, והישיבה חדלה מלהתקיים.
בשנת תשי"ד שיקם הרב עובדיה הדאיה את ישיבת המקובלים בית אל, הוא אסף את תלמידיה והקים את הישיבה מחדש. בתחילה פעלה הישיבה כארבע שנים בבית כנסת "מדרש מטלון" הדמשקאי בשכונת רוחמה בירושלים[5] ובשנת תשי"ח העבירה למבנה חדש שהקים על גג ביתו שבמערב העיר בשכונת יגיע כפים, ובנוסף בנה לצידה ישיבה ללימוד נגלה - "שלום עבדו", על שם אביו כשלצידו מסייע בנו חכם שלום מרדכי חיים הדאיה. בסוף ימיו תכנן כנראה להעביר את הישיבה חזרה לעיר העתיקה.[6]
הישיבה הוותיקה שוכנת עד היום במבנה זה ובה כשבעים תלמידים הלומדים במשמרות לכל אורך היממה, בראשות נכדו הרב רפאל יהושוע יחיאל הדאיה.
לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים, שיקם הרב מאיר יהודה גץ את בנין הישיבה בעיר העתיקה בירושלים, הקים בה סניף חדש ועמד בראשה עד לפטירתו. היום עומד בראש ישיבת בית אל שבעיר העתיקה הרב ישראל אביחי.
- רבי אברהם גרשון מקיטוב
- רבי משה יוסף מרדכי מיוחס
- הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
- הרב אליעזר חזן (עמודי ארזים).
- הרב שלמה משה סוזין
- הרב יוסף חיים הכהן
- רבי וידאל קואינקה
- רבי חיים שאול הכהן דוויק, מחבר הספר, איפה שלימה
- רבי יעקב מונסא, מחבר הספר הי"ם הגדול
- הרב עזרא הררי רפול
- הרב אהרון עבוד
- הרב בכור אהרון אלנקווה שהיה אב בית דין בירושלים
- הרב יעקב חיים סופר (כף החיים)
- אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - מהדורה חדשה, הוצאת ספרים אריאל, 1979. (הספר בקטלוג ULI)
- זאב וילנאי, מדריך ירושלים, ירושלים: הוצאת תור, תש"ו, מהדורה חדשה, הוצאת אריאל תשל"ח-1978. (הספר בקטלוג ULI)
- לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד-1984. (הספר בקטלוג ULI)
- ניב המדרשייה תדפיס בשפה האנגלית על ידי הרב יעקב גולדמן Beth El and R Shalom Sharabee - spring-summer 1971
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשע"א. (הספר בקטלוג ULI)
- פנחס גילר, Shalom Shar'abi and the Kabbalists of Beit El, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2008. (הספר בקטלוג ULI)
- הרש"ש הקדוש וישיבת בית-אל : תולדות חייו ונפלאותיו, בתוספת מעשיות שטרם ראו אור, ונלוה אליו קונטרס חכמי תימן בבית-אל / מאת אבנר עפג'ין. [ראש העין?] : [מוציא לאור לא ידוע], [תשמ"ח]. (הספר בקטלוג ULI)
- , סרטו של שמואל קלדרון https://www.youtube.com/watch?v=Q9lem2WscYQ.
- אתר האינטרנט של בית הרב גץ
ישיבת בית אל (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
