ישיבת המקובלים בית אל
ישיבה בעיר העתיקה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבה בעיר העתיקה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". המפורסם שבחכמיה היה הרב שלום שרעבי המכונה הרש"ש, שעמד בראשות הישיבה שנקראה בשם "בית אל". הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד תורת הסוד, למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. כך הגיעו ללמוד בה במיוחד אנשים רבים, ולפי המסופר גם רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב ותלמידו של הרש"ש.
ישיבה | |
---|---|
תקופת הפעילות | 1737–הווה (כ־287 שנים) |
מייסדים | גדליה חיון |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°46′30″N 35°13′54″E |
אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה מבין העדות שבירושלים באותם ימים לשלוח בעצמם שד"רים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה.
לאחר מלחמת העצמאות נוסדה הישיבה מחדש על ידי הרב עובדיה הדאיה בשכונת יגיע כפיים שבירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים נפתח מחדש סניף עצמאי של הישיבה בעיר העתיקה על ידי הרב מאיר יהודה גץ. הישיבה שוכנת כיום ברחוב רש"י בירושלים.
לאחר מותו של רבי גדליה חיון, נתמנה לראש הישיבה רבי שלום שרעבי (הרש"ש), מעולי תימן הראשונים, אשר תחילה מצא את פרנסתו כשמש בישיבה. לאחר שעמדו על סגולותיו היה לראש הישיבה. אחריו שימש בראשות הישיבה תלמידו, ר' יום טוב אלגאזי וכן שניים מבניו.
בבית הכנסת מתפללים יחד הספרדים עם האשכנזים. הם מתפללים עם "כוונות" מהאר"י והרש"ש. ואחר התפלה יושבים מעוטפים בטלית ומוכתרים בתפילין ולומדים בחברותא את ספר הזוהר ושאר ספרי קבלה.
תלמידי ישיבת המקובלים בית-אל חתמו על "כתב ההתקשרות" (כך הביטוי המקורי), עם הישיבה, בזאת הלשון: "...ברצות ה‘ בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו צעירי הצאן להיותנו כאיש אחד – חברים לשם יחוד קדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח ליוצרנו – ועל זה נכרות ברית בינותינו... נהיה כולנו אהודים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת גוף... שאם חלילה וחס יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד... עוד נתחייבנו שכל תקנה וסייג ומנהג שיסכימו רוב החברים לעשות, שכולם וכל אחד ואחד לבדו, יתנהג ויעשה הדבר ההוא... ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש..."
החוקר גרשום שלום, כתב על אנשי בית-אל ותפילתם בשנת 1941: "בית-אל... אפילו היום, עת אני כותב שורות אלה, אנשים לגמרי ‘מודרניים‘ במחשבתם יכולים להפיק השראה מהתבוננות בתפילה היהודית בצורתה הנשגבת ביותר...‘‘.
גם הסופר ש"י עגנון כתב על בית הכנסת, בסיפורו "לפנים מן החומה":
בעיר העתיקה:
החל מסוף המאה התשע עשרה נפתחו ישיבות נוספות ללימוד הנסתר בירושלים כמו ישיבת רחובות הנהר, ישיבת החיים והשלום, ישיבת נהר שלום, וישיבת שער השמים.
בשנת ה'תש"ה מונה הרב עובדיה הדאיה לראש ישיבת המקובלים בית אל כממלא מקומו של אביו הרב שלום הדאיה. במלחמת העצמאות הרסו הירדנים את מבנה הישיבה, והישיבה חדלה מלהתקיים.
בשנת תשי"ד שיקם הרב עובדיה הדאיה את ישיבת המקובלים בית אל, הוא אסף את תלמידיה והקים את הישיבה מחדש. בתחילה פעלה הישיבה כארבע שנים בבית כנסת "מדרש מטלון" הדמשקאי בשכונת רוחמה בירושלים[5] ובשנת תשי"ח העבירה למבנה חדש שהקים על גג ביתו שבמערב העיר בשכונת יגיע כפים, ובנוסף בנה לצידה ישיבה ללימוד נגלה - "שלום עבדו", על שם אביו כשלצידו מסייע בנו חכם שלום מרדכי חיים הדאיה. בסוף ימיו תכנן כנראה להעביר את הישיבה חזרה לעיר העתיקה.[6]
הישיבה הוותיקה שוכנת עד היום במבנה זה ובה כשבעים תלמידים הלומדים במשמרות לכל אורך היממה, בראשות נכדו הרב רפאל יהושוע יחיאל הדאיה.
לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים, שיקם הרב מאיר יהודה גץ את בנין הישיבה בעיר העתיקה בירושלים, הקים בה סניף חדש ועמד בראשה עד לפטירתו. היום עומד בראש ישיבת בית אל שבעיר העתיקה הרב ישראל אביחי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.