ישיבת קול תורה
ישיבה חרדית השוכנת בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים. הישיבה נוסדה בידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט. כיום עומדים בראשה בנו של הרב שלזינגר, הרב משה יהודה, ונכדו, הרב שלמה. הישיבה מורכבת מישיבה גדולה, ישיבה קטנה וכולל אברכים.
 | |
 | |
| הבניין הראשי של הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | ה'תרצ"ט (1939) – הווה |
| מייסדים | הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב ישראל ברלין |
| ראש הישיבה | הרב משה יהודה שלזינגר ובנו הרב שלמה שלזינגר |
| תלמידים | |
| כ-400 בישיבה הגדולה, כ-300 בישיבה הקטנה | |
| מיקום | |
| מיקום | ירושלים שכונת בית וגן |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′01″N 35°10′58″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת קול תורה | |
  | |
ישיבת "קול תורה" נוסדה בירושלים בשנת ה'תרצ"ט (1939) על ידי רבנים יוצאי גרמניה - הרב יחיאל מיכל שלזינגר, יליד המבורג (ששימש קודם לכן כמורה הוראה ור"מ בפרנקפורט) והרב ברוך קונשטט אב"ד וראש ישיבה בעיר פולדה עבור נוער שעלה ממערב אירופה[1]. הישיבה הוקמה בעקבות אירועי "ליל הבדולח", עבור יוצאי גרמניה שעלו לארץ ישראל. הישיבה הייתה מושפעת במידה מסוימת מהגותו של הרש"ר הירש ומאסכולת "תורה עם דרך ארץ", שאותה ייסד, וגם בסממנים מדרך הלימוד הליטאית. בשנותיה הראשונות, הורשו תלמידים ממשפחות יוצאי גרמניה ללמוד להשלמת בגרויות, במקביל ללימודיהם בישיבה, זאת במטרה למנוע מהם ללכת לתיכונים. הישיבה התייחדה בכך ששפת הלימוד הייתה עברית (ולא יידיש) ושחלק מסדרי הלימוד הקבועים בה היו שיעורי תנ"ך. שמה של הישיבה ניתן לה על ידי הרבנית מטל שלזינגר, רעייתו של ראש הישיבה, שאמרה כי "קול לימוד התורה של בעלה ערב לה יותר מכל התענוגות הגשמיים שהותירה אחריה בגרמניה".[2] יהודי ירושלים בני היישוב הישן, שלא הורגלו לסוג זה של ישיבות, נהגו לכנותה בעוקצנות: "קולטורה", שמשמעותה תרבות בלועזית.
חבר הרבנים של הישיבה כלל את: הרב יונה מרצבך רב העיר דרמשטאדט, הרב יוסף יהודה ריינר, יוצא סלובקיה, והרב חיים יוסף יעקבוביץ[3] ששימש כר"מ בישיבת פרנקפורט יחד עם הרב שלזינגר, ועלה ארצה בה'תרצ"ד[4]. בשנתה הראשונה למדו בישיבה 14 תלמידים, ובשנה שלאחריה כבר היו למעלה מ-50 תלמידים[5].
בין השנים ה'תש"ו-ה'תש"ח, קלטה הישיבה נערים ניצולי השואה, בעיקר יוצאי גרמניה, טרנסילבניה והונגריה, אך גם ממדינות אחרות במזרח אירופה, שהגיעו ארצה כמעפילים או במסגרת עליית הנוער.
בחלוף השנים השתנה הקו הלימודי בישיבה והיא הפכה לישיבה ליטאית לכל דבר, ובה לימודים במתכונת דומה לישיבת חברון וישיבת פוניבז'. למרות זאת נשמרו בה מסורות מסוימות האופייניות ליהודים יוצאי גרמניה. כמו כן, עד לסוף שנות ה-70 היו בישיבה הקטנה והגדולה יחד רק שש כיתות (ללא קיבוץ), ובהמשך פנו הבחורים לישיבות אחרות. התלמידים ממוצא ליטאי עברו בעיקר לפוניבז' ולחברון, והתלמידים ממוצא חסידי עברו לישיבת טשיבין.
בשנת ה'תש"ט נפטר ראש הישיבה הרב שלזינגר. את ראשות הישיבה קיבל הרב שלמה זלמן אוירבך, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה (לצידם של הרב ברוך קונשטט ובהמשך בנו הרב אלחנן משה קונשטט). תפקיד זה כלל את מסירת השיעור לשתי הכיתות הגבוהות (ה'1 וה'2) ובחינה חודשית לכל כיתה. עם פטירתו של הרב אוירבך בשנת ה'תשנ"ה (1995), עברה ראשות הישיבה לבנו של ראש הישיבה הראשון, הרב משה יהודה שלזינגר. בשנת ה'תשע"ז (2017) מונה בנו, הרב שלמה שלזינגר לכהן לצדו בראשות הישיבה[6].
בתפקיד משגיח בישיבה הגדולה שימש הרב גדליה אייזמן החל משנת ה'תש"ד (חמש שנים לאחר קום הישיבה). בשנות השמונים הפסיק הרב אייזמן את שיחותיו, ואת מקומו ממלא הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב אוירבך, המוסר שתי שיחות בשבוע ו"ועדים". לצד הרב אייזמן כיהן הרב גבריאל לרר. במשך 20 שנה היה הרב שלמה וולבה מוסר שיחה שבועית בישיבה, במוצאי שבת. בישיבה מכהנים אנשי צוות ספרדים.
הנהלת הישיבה אינה נוטה בדרך כלל להתערב בסדר יומם של התלמידים, ובכך נחשבת הישיבה לנטולת פיקוח באופן יחסי. אף על פי כן, נוקטים כיום רבני הישיבה בעמדה מחמירה כלפי טלפונים סלולריים שאינם כשרים. ועל פלאפונים כשרים מסוימים הקלים לפריצה, (כגון שיאומי ו- C2) בנוסף חל איסור על תלמידים ללמוד נהיגה.[7]
מנהל הישיבה בין השנים ה'תשמ"ט-ה'תשע"א היה בנימין ליבסקינד. כיום משמש בתפקיד ישראל ברלין בנו של הרב מנחם צבי ברלין.
בתחילה השתכנה הישיבה בבית הכנסת שבשכונת משכנות הסמוכה לשכונת מחנה יהודה. אחר כך עברה הישיבה לשכונת שערי חסד כשהפנימייה וחדר האוכל שוכנו במבנה המכונה "בית סבא" ברחוב המלך ג'ורג' 47. עם ההכרזה על הקמת אזור ביטחון ב' בפברואר 1947 פונה בית סבא, ובהשתדלות הרב הרצוג אצל הבישוף האנגליקני של ירושלים השתכנה הפנימייה באופן זמני באגף של ירושלים קולג' לבנות ברחוב אוסישקין[8], שבהמשך היה למשכנו של בית הספר אוולינה דה רוטשילד. הישיבה המשיכה בלימודים סדירים במהלך מלחמת העצמאות ולמדו בה באותה עת כ-120 תלמידים[9].
בשנת ה'תשי"ז עברה הישיבה למשכן קבע בשכונת בית וגן[10], מבנה שתוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר. בעקבות הגידול במספר התלמידים הפך לאחר כחמש שנים המבנה הראשון לשמש כפנימייה לתלמידים, ובצמוד לו נבנו שני בתי מדרש לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה.
בשנים 2000–2003 (תש"ס-תשס"ג) בנתה הישיבה אגף לימוד חדש וביצעה שינויים במבנים הקיימים[11], בשנת 2020 נבנתה קומה נוספת בישיבה.
בישיבה הגדולה לומדים כארבע מאות תלמידים[12]. לצדה פועלים גם ישיבה קטנה שבה כשלוש מאות תלמידים, מחלקה לתלמידים מחו"ל וכולל אברכים.
בשנותיה הראשונות של הישיבה, התבטא אופיה ה"יקי" גם במנהגי הישיבה. למשל, נאמרו בישיבה הפיוטים בתפילה בשבתות ובחגים. בנוסף, נהגו להוסיף מזמור תהלים בט"ז בחשוון, לזכר ליל הבדולח.[13] מאוחר יותר, עם השינוי באופי הישיבה השתנו גם מנהגים אלה, אך למרות היות הישיבה כיום ישיבה ליטאית מובהקת, היא ממשיכה לשמר כמה מנהגים וניגונים "יקיים" שהנהיגו מקימיה ואינם מקובלים בישיבות ליטאיות אחרות. מנהגים אלה כוללים למשל:
- שירת הפיוט "יגדל" בימים טובים ובימים נוראים בסוף התפילות בניגון בנוסח פרנקפורט.
- לא פותחים את ארון הקודש באמירת אבינו מלכנו
- החנוכייה מוצבת במרכז קדמת בית המדרש (ולא כדעת המשנה ברורה, שיש להעמידה סמוך לכותל).
- הרב בן ציון בורודיאנסקי - בנו של הרב אפרים בורודיאנסקי, אחיו של המשגיח הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי וחתנו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר
- הרב רפאל צבי וולפין - חתנו של ראש הישיבה הרב משה יהודה שלזינגר
- הרב אליעזר יחיאל קונשטט, בנו של הרב אלחנן, ראש הישיבה לשעבר.
- הרב אברהם מאיר שטיינפלד
- הרב יצחק דב שכטר
- הרב מיכאל וינקלר
- הרב יהודה אורלנסקי[14]
ר"מים בעבר
|
אנשי צוות נוספים
- הרב יעקב שטיינהוז האחראי על תלמידי חו"ל
- הרב יהושע שרבאני האחראי על סדר ב'
- הרב מנחם רוטנברג משגיח קטן בעבר וכיום משמש כיועץ לבחורי הישיבה
- "כח צביקה" - בין הארגונים הבולטים בישיבה, נקרא על שם בחור בשם צביקה פליגלמן הסובל משיתוק, חברי הכח דואגים לכל תפקודיו הרגילים, הארגון נוסד לפני שלושים שנה וחברים בו כארבעים בחורים, הכוח מארגן "ועדים" - שיחות מוסר לקבוצות קטנות, אשר בו מתארחים רבנים ומשגיחים מפורסמים,[16] הכח מוציא מעת לעת קונטרסים מאת פליגלמן ודברים שנאמרו בוועדים.[17] הכח נסגר עם פטירתו בז' אב תשפ"ד.[18]
- "תומכי תורה - זכר דוד" ארגון המסייע לבחורים קשיי יכולת בטפולים רפואיים, סיוע כספי, ביגוד ועוד, הת"ת הוקם על ידי בני פישר יו"ר ארגון מגן לחולה, והיה הת"ת הראשון בעולם הישיבות, הארגון מחזיק אתר.[19]
- "המכון לכתיבת חדושי תורה" מחשבים חסומים (ללא אינטרנט) לתועלת הבחורים.
- "קולות" גיליון שבועי בו מפרסמים הבחורים בכל שבוע שאלות ותשובות מאת הבחורים והרבנים.
- "יחי ראובן" בימי שישי רוב הבחורים לא היו לומדים בישיבה אלא היו הולכים ללמוד במסגרות אחרות. לשם כך הקים הרב יהושע שרבני (מרבני הישיבה) ארגון לזכר אביו, אשר הביא לכך שמחצית מבני הישיבה משתתפים בארגון, הארגון מקיים שבת במקום נופש, סעודות מלווה מלכה ועוד.
ערך מורחב – ישיבת קול תורה לצעירים
הישיבה קטנה, הכוללות פנימיה, היא מהישיבות הגדולות בירושלים, הישיבה שולחת בכל שנה רבים מתלמידיה המסיימים את הישיבה, לישיבות גדולות מובחרות.
המשגיח בישיבה הוא הרב אביעזר שפירא, רב בית המדרש של חסידות דרוהוביץ'.
בעבר לימדו בישיבה רבנים שונים, ביניהם: הרב יוסף יהודה ריינר מרבני הונגריה, הרב משה קופשיץ, הרב ישראל גנס, הרב יעקב רבינוביץ תאומים והרב שלמה ברויאר. הרב יחזקאל קורן היה מראשי הישיבה[20] והרב דוב זאב שטיינהוז היה המשגיח בישיבה.
לקול תורה אלפי בוגרים בישראל ובקהילות היהודיות בעולם. במהלך השנים הוקמו בבני ברק ובמודיעין עילית, בתי כנסת המיועדים לבוגרי הישיבה, שבהם מתקיימים מנהגי וניגוני התפילות כמנהג הישיבה. מעת לעת מגיעים אליהם רבני הישיבה למסור שיעורים ושיחות מוסר.
בוגרים ידועים
- הרב יצחק הקר ראש ישיבת גרודנא באר יעקב חבר מועצת גדולי התורה
- הרב גבריאל יוסף לוי, ראש ישיבת באר התורה
- הרב דן סגל, משגיח מפורסם
- הרב אברהם יפה שלזינגר, רב קהילת "מחזיקי הדת" בז'נבה
- הרב יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב
- הרב דוד אברהם ראש ישיבת בניין אב
- הרב יהושע נויבירט, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה"
- הרב יצחק רצאבי
- הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל ורבה של תל אביב יפו לשעבר
- פרופ' מאיר בניהו
- הרב יעקב יוסף הרב אברהם יוסף הרב משה יוסף בניו של הרב עובדיה יוסף
- הרב מאיר קסלר, רבה של מודיעין עילית
- הרב מרדכי גרוס, גאב"ד חניכי הישיבות
- הרב משה מאיה, חבר מועצת חכמי התורה
- הרב יצחק שלמה זילברמן, מייסד שיטת זילברמן
- הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
- הרב שמואל ריינר, ראש ישיבת מעלה גלבוע, ואחיו רמי ואלחנן
- אורי מקלב, חבר הכנסת
- קובי אריאלי, איש תקשורת
- נפתלי קמפה - זמר ישראלי
- אלי קליין ואיצי ברי - מעבדים מוזיקליים ישראלים
- נורמן לברכט - סופר ומוזיקאי בריטי
- יגאל גואטה - חבר כנסת בעבר
הישיבה יוזמת מעת לעת את הוצאתם לאור של חידושי התורה שנכתבו על תלמידי ורבני הישיבה:
- קול התורה - מכות - חידושי תורה על מסכת מכות שנתחדשו על ידי תלמידי ישיבת קול תורה (מיכאל בוכניק עורך ראשי, ה'תשנ"ג)[21]
- קול התורה ב"ק - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשנ"ו)
- קול התורה - מאמרים, חידושים, ביאורים מרבני ישיבת קול תורה (מיכאל בוחניק עורך ראשי, ה'תשס"ג)
- שערי גיטין חידושי תורה על מסכת גיטין מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ו)[22]
- שערי כתובות חידושי תורה על מסכת כתובות, מתלמידי הישיבה (חיים שפירא עורך ראשי, ה'תשס"ז)[23]
- תורה מהיכל - קידושין מערכות תורניות על מסכת קידושין שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה ונמסרו מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה[24] (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תשס"ט)[25]
- תורה מהיכל - בבא קמא מערכות תורניות על מסכת בבא קמא שנתחדשו על ידי תלמידי הישיבה מפיהם בבית המדרש בפני כל בני הישיבה (אליעזר שופט עורך ראשי, ה'תש"ע)[26]
- קול התורה - גיטין - חידושי תורה של התלמידים, התשע"ט
מגלות לגאולה סרט תדמית על "קול תורה" תחילת שנות האלפיים, סרטון בערוץ "ועד הידידים", באתר יוטיוב (אורך: 8:14)- ישיבת "קול תורה" בירושלים, הצופה, 27 ביוני 1947
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בישיבת קול תורה בשכונת בית וגן, באתר 'חלון אחורי', 30 בינואר 2019
- הכנסת ספר תורה - ישיבת קול תורה - ר"ח אדר ב' תשע"ט, סרטון בערוץ "shiezoli", באתר יוטיוב (אורך: 15:14)
- שיחות ושיעורים מרבני הישיבה בקול הלשון
ישיבת קול תורה (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית- שלוש שנים ישיבת קול תורה, הצופה, 17 ביולי 1942
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
