מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הוא מכון מחקר הנמצא בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שבמדרשת בן-גוריון המתמקד בלימודי ישראל. המכון עוסק בלימוד, תיעוד וחקר ההיסטוריה, ההגות, הפוליטיקה, התרבות, החברה והמרחב הגאוגרפי של ישראל והתנועה הציונית מתוך מבט רב-תחומי, ומחויב לטיפוח חקר פועלו של דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל. בראש המכון עומד נכון לספטמבר 2024 פרופ' אריה ספוזניק. לצדו של המכון האקדמי פועל מרכז חינוכי – המכון למורשת בן-גוריון.
 | |
| בעלי תפקידים | |
|---|---|
| יו"ר |
אבי בראלי  |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 30°51′21″N 34°46′54″E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות | |
  | |
המכון הוקם מכוח חוק דוד בן-גוריון תשל"ז–1976 ועל יסוד אמנה שנחתמה בשנת 1982 בין המכון למורשת בן-גוריון לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המכון מטפח מחקר והוראה רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה ומתמקד בתהליכים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים וההגותיים שהוליכו לכינונה של מדינת ישראל ועיצבו את התפתחותה. במכון מתקיימות תוכניות לימוד אקדמיות לתואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל, ותוכנית בין-לאומית לתואר שני בלימודי ישראל. המכון משמש אכסניה לתלמידי מחקר מתקדמים לתואר שלישי ובתר-דוקטורנטים מהארץ ומהעולם. במכון פועלת הוצאה לאור אוניברסיטאית המוציאה לאור ספרי מחקר, כתבי עת וקובצי מקורות היסטוריים, ארכיון ומרכז מידע.
במכון חמישה עשר חברי סגל אקדמי החוקרים מגוון רחב של היבטים בתולדות ישראל, אשר יזמו והקימו שתי תוכניות לימוד אקדמיות:
- תואר ראשון, במסלול ללימודי מדינת ישראל בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בן-גוריון. המסלול נועד להקנות ידע והבנה במגוון רחב של נושאים הקשורים במדינת ישראל, חברתה ותרבותה, מתוך גישה רב תחומית. תוכנית הלימודים עוסקת בחקר ישראל מתקופת היישוב והמאבק להקמת המדינה דרך הצמתים המרכזיים בתולדות מדינת ישראל ועד לימינו. התוכנית כוללת נושאים כמו: המבנה החברתי של ישראל, בעיות חברה וכלכלה, מיעוטים בחברה הישראלית, ישראל והתפוצות, מדיניות החוץ והביטחון, ישראל והעולם הערבי, דמוגרפיה והתיישבות, הגות ציונית וישראלית, תרבות ואמנות.
- התוכנית הבין-לאומית ללימודי ישראל ע"ש וודמן-שלר לתואר שני (WSISIP). התוכנית מיועדת לסטודנטים המבקשים לרכוש הבנה מקיפה של המורכבות של ישראל ושל התפתחותה. התוכנית מאמנת את תלמידיה כמנהיגים בקהילות משלהם, המצוידים ברמה גבוהה של ידע והבנה של העבר וההווה של ישראל, ועומדים לקראת צורכי העתיד.
מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל"י) פועל במסגרת המכון ומאגד בתוכו חברי סגל אקדמי מהמכון ומשמש מסגרת לחדשנות מחקרית ואינטראקטיבית בין חברי סגל בכירים וחוקרים צעירים מדרגת דוקטורנטים ומעלה. מעל"י משמש גם אכסניה למומחים מוכרים בתחומם שאינם מכהנים כחברי סגל במוסדות להשכלה גבוהה (חוקרים נלווים), וכן משמש כמסגרת למדענים אורחים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מתחום לימודי ישראל. נכון לשנת 2022 בראש המכון עומדת פרופ' פולה קבלו.
במוקד העיסוק של מעל"י נמצאים "לימודי ישראל", שדה מחקר החותר להיכרות מעמיקה ורב-ממדית עם המציאות הישראלית כמרחב רעיוני, פוליטי, חברתי ותרבותי – בעבר ובהווה. ייחודו של מעל"י הוא בשיתוף פעולה מחקרי בין החברים בקבוצות המחקר ובחציית הגבולות הדיסציפלינריים המקובלים. מתקיים שיתוף פעולה בין חוקרים וחוקרות בדרגות אקדמיות שונות – החל מתלמידי מחקר לתואר שלישי (דוקטורנטים) המשך בעמיתי בתר-דוקטורט וחוקרים נלווים וכלה בחוקרים מנוסים וותיקים[1].
על יסוד חוק דוד בן-גוריון (תשל"ז–1976) פועלת במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות זה קרוב לארבעים שנה הוצאת ספרים אקדמית המוציאה לאור ספרי מחקר על אודות החברה בישראל, העם היהודי, מדינת ישראל והתהליכים שהוליכו לכינונה ומעצבים את דמותה.
להוצאת מכון בן-גוריון ספריות אחדות: מונוגרפיות מתפרסמות בספריית חקר (יו"ר המערכת פרופ' גדעון כ"ץ); אסופות של מאמרים וסדרת כתבי בן-גוריון מתפרסמים בספריית אסיף (יו"ר המערכת פרופ' קובי פלד); ואילו חיבורים שנמצאים על קו התפר שבין דיון מחקרי לדיון ציבורי על אודות מדינת ישראל והעם היהודי מתפרסמים בספריית נגב (יו"ר המערכת פרופ' קובי פלד). לכל אחת משלוש ספריות אלה מערכת אקדמית עצמאית משלה.
המכון מוציא לאור שני כתבי עת אקדמיים שפיטים:
- עיונים: כתב עת רב תחומי לחקר ישראל – כתב עת מדעי רב-תחומי הרואה אור מאז 1991, העוסק בישראל מנקודות מבט מחקריות שונות ובשלל תחומי דעת. עיונים רואה אור בשתי סדרות: סדרת המאסף וסדרת נושא. עורכי כתב העת הם פרופ' עופר שיף ופרופ' אבי בראלי, עורך משנה ד"ר אורן קלמן. חברי המערכת: פרופ' אבנר בן־עמוס, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' אבי בראלי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' דני גוטוויין, אוניברסיטת חיפה; פרופ' אמיר גולדשטיין, המכללה האקדמית תל חי; פרופ' מנחם הופנונג, האוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' נסים ליאון, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר סבטלנה נטקוביץ, אוניברסיטת חיפה; פרופ׳ קובי פלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' קימי קפלן, אוניברסיטת בר-אילן; פרופ' שלום רצבי, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' עופר שיף, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- Israel Studies – כתב עת אקדמי רב-תחומי שנוסד בשנת 1996 ועוסק בהיסטוריה, בחברה, בפוליטיקה ובתרבות של מדינת ישראל. כתב העת רואה אור בשיתוף מרכז שוסטרמן באוניברסיטת ברנדייס ובהפקת ההוצאה לאור של אוניברסיטת אינדיאנה. שיתוף הפעולה עם אינדיאנה בא לידי ביטוי גם בסדרת ספרים באנגלית המוקדשת גם היא לחקר ישראל – Israel Studies Books. עורך כתב העת הוא פרופ' אריה ספוזניק, רכזת כתב העת היא נועה רבינסקי רייכל.
פרופ' קובי פלד הוא יו"ר הנהלת הוצאת מכון בן-גוריון. סמדר רוטמן היא הממונה על ההוצאה לאור.
- ספריית המכון – במכון פועלת ספרייה אקדמית המרכזת עשרות אלפי ספרים בתחומי המחקר של המכון, ועיתונות של היישוב היהודי בארץ משנות העשרים של המאה העשרים. בספרייה אוסף של כל הספרים שנכתבו על ידי בן-גוריון ועליו, בעברית ובשפות אחרות. נמצא בה אוסף מצולם של מאמרים על ומאת בן-גוריון, שהופיעו בדפוס בעברית ובשפות אחרות, מתוך ספרים, עיתונים וכתבי עת[2].
- ארכיון בן-גוריון – הארכיון שואב את מעמדו החוקי והמשפטי מ"חוק בן-גוריון", שחוקק בכנסת בשנת תשל"ז (1976). בארכיון מכונסים אוספים ועיזבונות המכילים מאות אלפי פריטים. גרעין הארכיון מבוסס על ארכיונו האישי של דוד בן-גוריון שהופקד בו לאחר מותו. לצד גרעין חשוב זה, הוקם בארכיון אוסף של תיעוד היסטורי אשר צולם מארכיונים רבים וביניהם: ארכיון המדינה, הארכיון הציוני המרכזי, ארכיון מפלגת העבודה בבית ברל, ארכיון ז'בוטינסקי, ארכיון העבודה במכון לבון, ארכיון לוי אשכול ועוד[3].
אתר האינטרנט הרשמי של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות- אתר הוצאת הספרים – מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות
- אתר כתב העת עיונים
אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון בן גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן גוריון, דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
