מערת רקפת

מערת רקפת היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי בהר הכרמל. זו מערה גדולה בה התגלו שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה, ובעיקר מסוף התקופה האפיפלאוליתית (התרבות הנאטופית). תוצאות החפירות האחרונות באתר מעידות כי המקום שימש כבית קברות ייחודי לציידים-לקטים נאטופיים, לפני כ-13,000 שנים. כשלושים בני אדם נקברו כאן, בסמיכות למספר גדול מאוד של מכתשי סלע. במערה השתמרו עדויות ארכאולוגיות, מהקדומות בעולם, לקיומן של סעודות קבורה, לייצור בירה ולקבורת חלק מהאנשים על מצע ריחני של פרחים^[1].

מערת רקפת

הכניסה למערת רקפת
הכניסה למערת רקפת
מידות
גובה מעל פני הים	כ־200 מטר
היסטוריה
תרבויות	התרבות האוריניאקית, התרבות הכבארית, התרבות הנאטופית
תקופות	התקופה הפלאוליתית העליונה והתקופה האפיפלאוליתית
אתר ארכאולוגי
התגלה	1956
חפירות	1970–1972, 2004–2011
ארכאולוגים	תמר נוי, דני נדל
גישה לציבור	לא
מיקום
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	דרום-מזרח הכרמל
קואורדינטות	32°39′15″N 35°04′39″E
(למפת הכרמל מוגדלת)   מערת רקפת (למפת הכרמל רגילה)   מערת רקפת (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת רקפת (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מערת רקפת

האתר וסביבתו

נוף ממערת רקפת

מערת רקפת נמצאת בדרום-מזרח הכרמל, בראש המדרון המזרחי של נחל רקפת, יובלו של נחל יקנעם, ברום של כ-200 מ' מעל פני הים וכ-50 מ' מעל קרקעית הנחל. המדרון המשתפל מהכניסה למערה הוא תלול ומסולע. אורך המערה כ-50 מ' והיא מורכבת מחמישה 'חדרים' טבעיים שנוצרו בתהליכי קרסט. בשני החדרים הקרובים לכניסה התגלו שכבות ארכאולוגיות עשירות. לפני המערה יש טרסת סלע טבעית צרה, עליה לא השתמרו שכבות ארכאולוגיות אך חצובים בה עשרות מכתשים.

סביבת המערה כיום היא חורש ים-תיכוני האופייני לאזור הכרמל. במהלך זמן קיומה של התרבות הנאטופית באתר שררו באזור תנאי סביבה ואקלים דומים להיום, בעיקר מרכיבים של חורש ים-תיכוני, לפי שרידי היונקים הקטנים (מכרסמים ואוכלי חרקים), הדו-חיים והזוחלים שנמצאו בשכבה הארכאולוגית ומייצגים את תנאי הסביבה^[2]. עם זאת, מדידת היחס האיזוטופי של פחמן בשרידי עצי השקד המפוחמים שנמצאו במערה מצביעה על תקופה גשומה יחסית בזמן קיומה של התרבות הנאטופית (14―13 אלפי שנים לפני זמננו), מעבר לערכים של ההווה. בתקופת יישוב התרבות האוריניאקית במערה (בסביבות 35 אלפי שנים לפני זמננו) שרר יובש יחסי^[3].

תולדות המחקר

המערה נבדקה לראשונה על ידי יעקב עולמי ב-1956. שתי משלחות חפרו באתר באופן שיטתי: תמר נוי ממוזיאון ישראל ואריק היגס מאוניברסיטת קיימברידג' חפרו במערה במשך שלוש עונות (1970–1972) וחשפו רצף סטרטיגרפי ארוך בשני החדרים הקדמיים של המערה. נוי והיגס גילו לראשונה את בית הקברות הנאטופי וחפרו חלק ממנו. בשנים 2004–2011 חודשו החפירות במערה על ידי משלחת של המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה בראשות דני נדל. משלחת אוניברסיטת חיפה התמקדה בעיקר בחפירת בית הקברות הנאטופי בקדמת המערה ובסקר מקיף של הטרסה^[4].

תקופות ותרבויות

מכתשים וספלולים חצובים בסלע במערת רקפת, התרבות הנאטופית

מערת רקפת הייתה מיושבת לסירוגין במשך עשרות אלפי שנים. השכבות שזוהו בחפירות הן^[5]:

• שלב מאוחר של התקופה הפלאוליתית התיכונה או שלב המעבר בין תקופה זו לתקופה הפלאוליתית העליונה
• התקופה הפלאוליתית העליונה: שלב קדום
• התקופה הפלאוליתית העליונה: התרבות האוריניאקית: שכבות יישוב עשירות שגילן, לפי תיארוך פחמן-14, מוערך בלמעלה מ-30,000 שנה לפני זמננו^[6].
• התקופה הפלאוליתית העליונה: שלב מאוחר
• התקופה האפיפלאוליתית הקדומה: התרבות הכבארית
• התקופה האפיפלאוליתית התיכונה: התרבות הכבארית הגאומטרית
• התקופה האפיפלאוליתית המאוחרת: התרבות הנאטופית, שלב מאוחר: נחשפו כשלושים קבורות אדם בתנוחות שונות, כמאה מכתשים וספלולים בגדלים שונים חצובים בסלע האם, וכן כלי צור, כלי אבן (בזלת וגיר), כלי עצם, חרוזים ושרידים מאובנים רבים של בעלי חיים. מגוון וכמות המכתשים במערת רקפת הם מהגדולים באתרי התקופה והשימושים שנעשו בהם אינן ברורים. לא נחשפו מבני מגורים, הידועים מכמה אתרים נאטופיים אחרים (באזור הכרמל, מערת הנחל ונחל אורן). גיל בית הקברות, על פי תיארוך פחמן-14, מוערך בכ-13,700–11,700 שנים לפני זמננו.
• התקופה הנאוליתית ותקופות היסטוריות שונות: ממצאים פזורים, מעט שרידי מתקנים.

בית הקברות הנאטופי

קבורת אדם במערת רקפת, התרבות הנאטופית

הקבורות הנאטופיות מרוכזות, רובן ככולן, בקרבת רצפת הסלע של המערה בצפון החדר הראשון, בשטח של כעשרים מ"ר. כשלושים שלדים התגלו כאן, דחוסים בשקע צר ועמוק ברצפת המערה ומפוזרים בקרבתו. ככל הנראה, אזור זה במערה שימש לקבורה חוזרת ונשנית במשך כ-2,000 שנה, על פי תאריכי פחמן 14 והעובדה שבמספר מקרים קברים חדשים פגעו בקברים קדומים יותר (כולם נאטופיים). ברוב המקרים נקבר רק אדם אחד בשקע שנכרה באדמה. עם זאת, קיימים מספר מקרים של קבורה זוגית. המחקר האנתרופולוגי מעיד כי גברים, נשים, ילדים ותינוקות נקברו במערה, בתנוחות שונות ומגוונות, ומעליהם ובקרבתם הוצבו אבנים וכלי אבן, לעיתים קרובות על הממד הצר - כמו מצבות.

סעודות קבורה

האדמה בבית הקברות מכילה שרידים רבים של כלים מאבן ועצם, ושל עצמות בעלי חיים שעליהן סימני שחיטה. הנאטופים במערת רקפת צדו, הביאו למערה ואכלו צבי מצוי, יחמור פרסי, חזיר בר, עז הבר, ארנבת, שועל, דלק, חתול בר, גירית מצויה ונמייה, וכן חוגלת סלעים ומספר מינים של עופות דורסים, צבים, נחשים ולטאות. מגוון זה דומה למגוון באתרים נאטופיים אחרים באזור, אך העצמות פחות שבורות ושרופות יחסית לפסולת המאכל המצטברת במשך הזמן באתרי המגורים הנאטופיים. ייתכן, לפיכך, כי שיירי הסעודות הושלכו בכוונה לתוך בור הקבורה (וכך נשמרו טוב יחסית), מה שעשוי להעיד שאלה שרידי סעודות קבורה טקסיות ולא ארוחות רגילות^[7].

יצור בירה

בשלושה מכתשים הסמוכים לקברים התגלו סימנים לייצור בירה על ידי הנאטופים. העפר בתוך המכתשים הכיל שרידים מיקרוסקופיים של עמילן דגנים (חיטה, שעורה ושיבולת-שועל) וצמחים אחרים עם סימני כתישה ותסיסה, ודפנות המכתשים מראים סימני בליה שנגרמה מכתישה ומשימוש בסלים^[8].

קבורת פרחים

תגלית יוצאת דופן בבית הקברות הנאטופי כוללת עשרות דפוסי צמחים שנמצאו בתוך ארבעה קברים, מתחת לשלדים האנושיים ולצידם. דפוסים אלה הם בעיקר של מינים עם גבעול בעל חתך מרובע. כמו כן נמצאו בקברים ריכוזים גבוהים של פיטוליתים (שרידי צמחים מיקרוסקופיים) וגם הם מעידים כי היה שימוש נרחב בצמחים בתוך הקברים. נראה כי הרצפה והדפנות של חלק מהקברים היו מצופים בשכבת בוץ לח, אולי טיח פשוט, שכוסה בענפי מרוות יהודה נושאי פרחים וצמחים אחרים. הצמחים עצמם, שהפיצו ריח חזק ונעים, נרקבו עם הזמן, אך הדפוסים שהשאירו הצמחים השתמרו, בצורתם האופיינית, בבוץ שהתקשה והשתמר. זוהי העדות הקדומה ביותר בעולם שהשתמרה לקבורה על מצע פרחים^[9].

דנ"א עתיק

מחקר דנ"א עתיק שהוצא מעצם ה-petrous (שבגולגולת, מאחורי האוזן הפנימית) של שישה פרטים שנקברו במערה הצביע כי אנשים אלה היו אבות החקלאים הראשונים בתקופה הנאוליתית באזור ארץ ישראל. נכון ל-2016, אלה שלדי האדם הקדומים ביותר במזרח התיכון מהם הופק בהצלחה דנ"א עתיק^[10].

ראו גם

• מערת חילזון תחתית
• מערת הנחל

לקריאה נוספת

• דני נדל, בית הקברות הנטופי במערת רקפת. קדמוניות 158 (2019), עמ' 77–82.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מערת רקפת בוויקישיתוף

• גם לנטופים היו טקסי לוויה: התגלו מצעי פרחים בקברים בני 13,700 שנה במערה בכרמל
• כתבה על הממצאים (באנגלית), עם תמונת של טביעות הפרחים על דפנות הקבר ושחזור הקבורה
• איתי בלומנטל, ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים, באתר ynet, 25 ביולי 2016
• מערת רקפת, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
• מתברר שזו הבירה הקדומה בעולם - כתבה באתר מכון דוידסון
• מערת רקפת (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. Nadel D., Danin A., Power R.C., Rosen A.M., Bocquentin F., Tsatskin A., Rosenberg D., Yeshurun R., Weissbrod L., Rebollo N., Barzilai O., Boaretto E. 2013. Earliest floral grave lining from 13,700–11,700-y-old Natufian burials at Raqefet Cave, Mt. Carmel, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences USA 110 (29), 11774-11778.
2. Lev, M., Nadel, D., Weinstein-Evron, M. and Yeshurun, R., 2021. Squamates and amphibians from the Natufian cemetery of Raqefet Cave, Israel: taphonomy, paleoenvironments and paleoclimate. Historical Biology, DOI: 10.1080/08912963.2021.2017918.
3. Belli, C., Caracuta, V., Weinstein-Evron, M., Yeshurun, R., Boaretto, E. and Nadel, D., 2021. A Late Pleistocene high-resolution paleoclimate reconstruction: insights from the archaeobotanical assemblage and the carbon isotope analysis of wild almond (Amygdalus sp.) from Raqefet Cave, Mount Carmel, Israel. Quaternary Science Reviews, 268, 107138.
4. Nadel D., Lambert A., Bosset G., Bocquentin F., Rosenberg D., Yeshurun R., Weissbrod L., Tsatskin A., Bachrach N., Bar-Matthews M., Ayalon A., Zaidner Y., Beeri R., Grinberg H. 2012. The 2010 and 2011 seasons of excavation at Raqefet Cave. Journal of the Israel Prehistoric Society 42: 35-73.
5. Lengyel, G. 2007. Upper Palaeolithic and Epipalaeolithic Lithic Technologies at Raqefet Cave, Mount Carmel East, Israel. BAR International Series
6. Lengyel, G., Boaretto, E., Fabre, L., Ronen, A., 2006. New AMS 14C dates from the early Upper Paleolithic sequence of Raqefet Cave, Mount Carmel, Israel. Radiocarbon 48, 253–258.
7. Yeshurun R., Bar-Oz G., Nadel D. 2013 The social role of food in the Natufian cemetery of Raqefet Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Anthropological Archaeology 32: 511-526.
8. Liu, L., Wang, J., Rosenberg, D., Zhao, H., Lengyel, G. and Nadel, D., 2018. Fermented beverage and food storage in 13,000 y-old stone mortars at Raqefet Cave, Israel: Investigating Natufian ritual feasting. Journal of Archaeological Science: Reports, 21, pp.783-793.
9. Nadel D., Danin A., Power R.C., Rosen A.M., Bocquentin F., Tsatskin A., Rosenberg D., Yeshurun R., Weissbrod L., Rebollo N., Barzilai O., Boaretto E. 2013. Earliest floral grave lining from 13,700–11,700-y-old Natufian burials at Raqefet Cave, Mt. Carmel, Israel. Proceedings of the National Academy of Sciences USA 110 (29), 11774-11778.
10. Lazaridis, I.,et al., 2016. Genomic insights into the origin of farming in the ancient Near East. Nature 536, 419–424.