מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.
מרטין בובר
Martin Buber מרטין בובר |
|
לידה |
8 בפברואר 1878
האימפריה האוסטרו-הונגרית וינה, אוסטרו-הונגריה |
|---|
|
פטירה |
13 ביוני 1965 (בגיל 87)
ישראל ירושלים, ישראל |
|---|
|
מקום קבורה |
הר המנוחות  |
|---|
|
מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין, אוניברסיטת לייפציג |
|---|
|
מוסדות |
|
|---|
|
זרם |
פילוסופיה מערבית |
|---|
|
תחומי עניין |
ציונות רוחנית, סוציאליזם אוטופי, מטאפיזיקה, תאולוגיה, חסידות, מקרא, פילוסופיה יהודית, פוליטיקה, פילוסופיה של הדת, פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה דיאלוגית |
|---|
|
עיסוק |
פילוסוף, עורך ספרותי, מרצה באוניברסיטה, מתרגם תנ"ך, מחנך, סופר, מתרגם, איש חינוך, אקזיסטנציאליסט, ציוני |
|---|
|
הושפע מ |
שלמה בובר (סבו), קאנט, קירקגור, ניטשה, ג'ואנג דזה,[1] פרודון, אמרסון, פוירבך, הבעל שם טוב, רוזנצוויג, לנדאואר, גורדון, בולטמן, זימל, דילתיי, מורנו, הרצל, ויצמן |
|---|
|
השפיע על |
פרנץ רוזנצוויג, גרשם שלום, ליאו בק, א"ד גורדון, עמנואל לוינס, הילרי פטנאם, ראם-צ'נדרה גנדי, יעקב רז, שלמה גיורא שוהם, שולמית אלוני, אלי בן-גל |
|---|
|
מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, רפובליקת ויימאר, ישראל |
|---|
|
יצירות ידועות |
אני ואתה, ארץ לשני עמים, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
|---|
|
פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1958)
לוחית גתה של עיריית פרנקפורט (1958)
פרס ארסמוס (1963)
פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (27 בספטמבר 1953)
פרס ביאליק (1961)
אזרח כבוד של ירושלים |
|---|
|
בן או בת זוג |
פאולה בובר (1907–?) |
|---|
|
צאצאים |
רפאל בובר |
|---|
|
חתימה |
 |
|---|
|
buber.de |
  |
עיקר כתביו של בובר עסקו בתודעה דתית, ביחסים בין-אישיים ובענייני קהילה. מפעליו המרכזיים היו איסוף וסיפור מחדש של מעשיות חסידיות, תרגום התנ"ך לשפה הגרמנית ופיתוח "פילוסופיה דיאלוגית" הבא לידי ביטוי בעיקר ביצירתו אני ואתה. בובר השפיע ותרם רבות לעיסוק במדעי הרוח ומדעי החברה, ובעיקר למחקר בתחום הפסיכולוגיה החברתית, הפילוסופיה החברתית והאקזיסטנציאליזם הדתי.
בובר השתייך לציונות הרוחנית והיה פעיל מאוד בקהילות יהודיות וחינוכיות בגרמניה ובישראל. כמו כן, הוא היה תומך נלהב במדינה דו-לאומית ליהודים ולערבים בארץ ישראל, וחבר בתנועת ברית שלום. בובר ידוע מאוד גם במשנתו האנרכיסטית והסוציאליסטית.
המונח "בובר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בובר (פירושונים).
