מרכז רפואי מעיני הישועה
בית חולים בבני ברק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים, ומשרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט ובעיקר את האוכלוסייה החרדית.
  | |
| המרכז הרפואי ממערב | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים ציבורי-פרטי |
| מנכ"ל | שלמה רוטשילד |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד |
23 באוגוסט 1990  |
| שירותים | |
| מיטות | 316 |
|
www | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת |
הרב פוברסקי 17, בני ברק |
| מיקום |
 בני ברק, ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′06″N 34°50′39″E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מרכז רפואי מעיני הישועה  | |
  | |
בית החולים הוקם על ידי ד"ר משה רוטשילד במטרה להעמיד לרשות תושביה החרדים של בני ברק ושל גוש דן בית חולים המתנהל על פי ההלכה. בנוסף, לגישת מקימיו, בתי החולים הסמוכים לעיר, בילינסון ושיבא, היו רחוקים למדי, ולעיתים הייתה לכך משמעות מכרעת בהצלת חיים ובמתן עזרה רפואית דחופה. מסיבות אלו עודדו הרבנים יעקב ישראל קניבסקי, אלעזר מנחם שך וישראל אבוחצירא את ד"ר רוטשילד להקים את בית החולים.
ד"ר רוטשילד ייסד את "אגודת בית החולים" שפעלה למימוש הקמתו. תכנון הפרויקט וגיוס הכספים למענו ארכו לרוטשילד כ-14 שנה בהם גייס כ-20 מיליון דולר ברחבי העולם. רוטשילד רכש אדמת טרשים שיועדה בת.ב.ע. עבור בריכה עירונית, ולא נרתע על אף שמהנדס העיר שלח לו מכתב אזהרה שייתכן שהוא מבזבז כסף לריק.
ב-7 בדצמבר 1978 (כסלו ה'תשל"ט) התקיים מעמד הנחת אבן הפינה לבניין בית החולים. בניית הבניין, שתוכנן על ידי האדריכלים יוסף שנברגר וטוביה קץ, החלה מאוחר יותר וארכה חמש וחצי שנים.
במרץ 1990 (ה'תש"ן) נחנך בית החולים בהשתתפות אלפים, אישי ציבור, ובהם שמעון פרס. בית החולים החל לפעול ב-23 באוגוסט 1990 (אלול ה'תש"ן) עם פתיחת מחלקת יולדות. תחילה כלל בית החולים מחלקה זו בלבד, אך תוך שנים ספורות נפתחו מחלקות רבות נוספות.
בית החולים הופעל במשך שנה על ידי נציג משרד הבריאות, דוד שלזינגר, שהניח את יסודות הניהול וגייס את צוות העובדים.
במאי 1999 הוקמה מחלקת ילדים בבית החולים.
באפריל 2005 רכש בית החולים לראשונה מכשיר סי טי.
במאי 2016 נחנך מרכז רפואי לבריאות הנפש - חיב"ה, "מרבה דעת", בבניין סמוך לבית החולים[1].
ביולי 2017, בתום תהליך הכנה בן כשנתיים, קיבל בית החולים תו תקן בין-לאומי לאיכות ובטיחות מארגון "Joint Commission International" לאחר שעבר את מבדקי הארגון בציון 98%[2].
בדצמבר 2018 נחנך בניין חדש: "מרכז היידן לקרדיולוגיה" בצמוד לבניין המרכזי[3].
בדצמבר 2018 יצא המרכז הרפואי בפרויקט גיוס מימון המונים לצורך בניית מחלקת טיפול נמרץ לילדים ומחלקה לטיפול בהפרעות אכילה[4], במסגרת ההתרמה גויסו כ-14 מיליון שקלים[5].
בחודש אוגוסט 2023 הותקף בית החולים על ידי פצחנים, וחודש אחר כך פרסמו פרטים אישיים של מטופלים[6].[7]
בית החולים משרת כ-200,000 מטופלים מדי שנה. פועלים בו יותר מ-1,200 עובדים, ובהם כ-220 רופאים, וכ-450 אנשי סיעוד ואנשי צוות פרה-רפואיים[8].
בית החולים זכה שלוש פעמים ברציפות במקום הראשון בסקר שביעות הרצון שערך משרד הבריאות בקרב מטופלי כלל בתי החולים בישראל[9].
בעלי תפקידים
תחילה נוהל בית החולים על ידי ד"ר משה רוטשילד. לאחר פרישתו מונה ד"ר יורם ליוור כמנכ"ל בית החולים, ואחריו גרשון לידר (שניהל קודם לכן את בית חולים לניאדו בנתניה).
ביוני 2014 מונה דירקטוריון חדש לבית החולים. ד"ר רוטשילד מונה לשמש כנשיא המרכז הרפואי ובנו שלמה רוטשילד מונה כממלא מקומו[10]. במאי 2015 מונה שלמה רוטשילד למנכ"ל בית החולים.
בין השנים 2004-2020 כיהן פרופ' מוטי רביד כמנהל רפואי.
לאחר התפטרותו של רביד, מונתה ד"ר דורית טקס-מנובה למנהלת רפואית[11]. ד"ר מנחם חיים ברייר הוא סגן המנהל הרפואי. החל מאוקטובר 2021 מונתה גם ד"ר דבורה פיקל לסגנית המנהלת הרפואית.
המרכז הרפואי עומד תחת הכוונתו של "ועד ההלכה" המורכב מרבנים פוסקי הלכה. במהלך השנים שימשו כחברים בוועד ההלכה: הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב נסים קרליץ והרב יצחק זילברשטיין. בשנת 2014 צורף ל"ועד ההלכה" הרב חיים קניבסקי.
רבני המרכז הרפואי הם הרב יוסף ברוך הופנר והרב משה שאול קליין.
מקור השם של בית החולים
המרכז הרפואי נקרא על שמו של הנדבן יהושע פרישווסר מלונדון, שתרם סכום ראשוני לבנייתו ("פריש וואסער" בעברית: מים רעננים; מעיין. ו"ישועה" רומז על שמו יהושע), והצירוף נלקח מהפסוק "וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה" (ישעיהו י"ב ג). לבקשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון - שתמך במיזם, ושאליו הגיע רוטשילד במסגרת מסעותיו לגיוס כספים - נקרא המרכז "בית רפואה" ולא בית חולים[12], וכך נכתב בחזית הבניין.
מאפייניו הייחודיים של בית החולים נגזרים מעובדת היותו מנוהל בקפדנות על פי כל כללי ההלכה. בכל פעולה רפואית שיש בה ספק הלכתי, מערב הצוות הרפואי את הצוות ההלכתי, בראשות רב בית החולים, ורק לאחר הכרעת ההלכה מתבצעת הפעילות הרפואית.
הפעילות הרפואית בשבתות ובחגים מתבצעת לפי כללי ההלכה. כל הפעילויות שאין בעשייתן משום פיקוח נפש, נעשות על ידי גויים בלבד. עם אלו נמנות הכתיבה, השימוש במחשבים, הדבקת מדבקות ועוד.
על פי הוראת ועד הרבנים של בית החולים, לא הותקנו בו מעליות שבת לשימוש המבקרים. כאשר ישנו צורך של הסגל הרפואי והסיעודי, להתנייד בין הקומות, הם משתמשים במעליות הרגילות.
בשל פיקוח הכשרות, הנהלת בית החולים לא מאפשרת להכניס לתחומו מזון מבושל. הוראה זו נאכפת בכניסה למתחם בית החולים.
בבית החולים מונהגות הקפדות מיוחדות כדי למנוע טומאת כהנים: הנפטרים מפונים מהמחלקות, תוך זמן קצר מאוד (כעשרים דקות, כאשר הנוהל המקובל ברוב בתי החולים הוא שעה וחצי - שעתיים) דרך מעליות מיוחדות המותקנות בכל קומה (בכך נמנע איסור טומאה מדרבנן - סוף טומאה לצאת, לפיו גם מקום שאין בו מת נטמא, אם המת אמור לצאת דרכו). בנוסף, חדר המתים ממוקם בביתן נפרד לחלוטין מבית החולים.
כמו כן, בבניין בית החולים פועל כולל אברכים בראשות הרב אקרמן, הכולל נוסד על ידי ד"ר רוטשילד וממומן על ידי בית החולים[13].
בקומה 2 נמצא בית הכנסת של "קהילת עדת ישראל" שהוקם על ידי הרב יוסף הופנר (רב בית החולים) והרב בנימין שלמה המבורגר. רב הקהילה הוא הרב אליעזר דינר. בית הכנסת הוא הראשון מסוגו במדינה מכיוון שהתפילות בו מתקיימות על פי מנהג פרנקפורט הישן ולא על פי המנהגים הייקיים הרגילים שנהגו קהילות אחרות בארץ כדוגמת "אהבת תורה" ו"מקור חיים".
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי מעיני הישועה
מרכז רפואי מעיני הישועה, ברשת החברתית פייסבוק
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
