Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניהול מחלה והחלמה (באנגלית: IMR - The Illness Management and Recovery program) היא תוכנית שפותחה בין השנים 2000–2002 כחלק מפרויקט היישום של התערבות מבוססת ראיות (Evidence Based Practices - EBP)[1], במטרה לעזור למתמודדים עם מחלה להשיג את המידע והמיומנויות הדרושים להם כדי לצמצם עד כמה שניתן את השפעות המחלה על חייהם, להציב יעדים אישיים משמעותיים ולהתקדם לקראתם בחיי היום-יום שלהם [2].
ניהול מחלה הוא סט רחב של אסטרטגיות שעוצב על מנת לעזור לפרטים עם מחלות נפשיות חמורות בשיתוף עם אנשי מקצוע להפחית את הפגיעות למחלתם, ולהתמודד באופן יעיל עם התסמינים שלהם.
החלמה, על פי מודל ההחלמה, מתרחשת כאשר אנשים עם מחלות נפשיות מגלים או מגלים מחדש את הכוחות והיכולות שלהם, על מנת לשאוף למטרות אישיות ולפתח תחושת זהות שתאפשר להם לגדול מעבר למחלה הנפשית שלהם[3].
תוכנית ניהול מחלה והחלמה מאגדת בתוכה אסטרטגיות ספציפיות, בעלות תמיכה מדעית, המלמדות כיצד לנהל את המחלה באופן עצמאי. האסטרטגיות גובשו לכדי תוכנית טיפול משולבת על בסיס שני מודלים תאורטיים[1]:
תוכנית ניהול המחלה והחלמה מבוססת על מחקרים בנושא לימוד אסטרטגיות לניהול מחלה באופן עצמאי עבור מטופלים בעלי מחלה נפשית חמורה. במחקרים אלו נמצאו חמש אסטרטגיות בעלות תמיכה מדעית. התוכנית כוללת שילוב של אסטרטגיות אלו[1]:
התחומים השונים של תוכנית ניהול המחלה והחלמה נלמדים דרך שילוב של אסטרטגיות חינוכיות, מוטיבציוניות וקוגניטיביות-התנהגותיות. התוכנית הלימודית מאורגנת על פני תשעה נושאים[1]:
התוכנית מיועדת לאנשים שחוו תסמינים פסיכיאטריים; שלוש האבחנות הנפוצות הן סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, ודיכאון מאג'ורי.
התוכנית מורכבת מסדרה של מפגשים שבועיים בני 45-60 דקות. המפגשים יכולים להתנהל במתכונת של יחיד או קבוצה, ולרוב התוכנית אורכת בין ארבעה לעשרה חודשים. בתום כל פגישה ניתנות משימות לשיעורי בית המותאמות לצרכיו וליכולותיו של האדם. משך הזמן הדרוש ללימוד התוכנית תלוי במספר גורמים, הכוללים את הידע הקודם של האדם, האזורים הבעייתיים שהיה רוצה לעבוד עליהם, ונוכחות של קשיים קוגניטיביים או תסמינים חמורים שעלולים להאט את תהליך הלמידה.
מבנה כל פגישה כולל זיהוי לא פורמלי של בעיות עיקריות, חזרה על הפגישה הקודמת, מעבר על שיעורי הבית, מעקב אחר המטרות, קביעת אג'נדה למפגש הנוכחי, לימוד חומר חדש או מעבר על חומר שנלמד בפגישה הקודמת, הסכמה על משימות חדשות לשיעורי הבית וסיכום ההתקדמות שנעשתה במפגש הנוכחי.
הפגישות יכולות להתקיים כמעט בכל מקום שנוח לאדם.
ערכי הליבה של התוכנית הם[4]:
הסטנדרטיזציה של התוכנית, הגישה הנוחה ללא עלות אל התכנים שלה, והתפיסה שלה כתוכנית מבוססת ראיות, הובילו לאימוצה ויישומה במדינות רבות בארצות הברית כמו גם במדינות אחרות בעולם מאז הפצתה ב-2003[1]. ניתן להוריד באינטרנט קבצים הכוללים את התכנים של התוכנית (למעט סרטי הווידאו)[4][5].
התערבות זו אינה כלולה בסל השיקום ואינה מיושמת באופן שיטתי במסגרת השיקום בישראל. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נעשה ניסיון ראשון ליישם התערבות זו ב-14 מסגרות שיקומיות. בהתאם לגישה של התערבות המבוססת על ראיות, ניסיון זה לווה במעקב מחקרי שבדק באיזו מידה יישום ההתערבות נאמן לשיטת ההתערבות וכן בדק את היעילות של ההתערבות[2].
הלקחים מניסיון זה היו שהתוכנית דורשת כישורים להעברה יעילה של תוכנית הלימוד המקיפה, ועל מנת להבטיח כי ההתערבות תהיה מותאמת באופן אישי לקצב ולמידת המעורבות של המתמודד. השגת שתי מטרות אלו, בזמן שמנהלים מצב קליני מורכב ודינמיקה קבוצתית, יכולה להיות משימה קשה. לכן השילוב של כישורים חדשים שיכולים להירכש עם כישורים קיימים הנשענים על השכלה, הדרכה וניסיון קליני, יכול לשפר ולהעשיר את יישום התוכנית. אורך הקורס והאינטנסיביות המאפיינת אותו משקפים את ההנחה כי יישום התערבות זו בתרבות הישראלית הוא מאתגר ודורש תהליך של הכנה ועבודה. ביטחון גובר ביכולת ליישם את ההתערבות ואת ערכיה בתנאי המציאות ישפיעו על האופן בו יתקיים הלימוד והאימון בהמשך עבור אנשי מקצוע נוספים[2].
במחקר מבוקר שבחן את מידת היעילות של תוכנית ניהול המחלה והחלמה בישראל[6], נמצא כי מטופלים עם מחלות נפשיות חמורות אשר לקחו חלק בתוכנית, ביטאו שיפור משמעותי בידע לגבי מחלתם וכן התקדמות לעבר השגת מטרותיהם האישיות, בהשוואה למטופלים שקיבלו את הטיפול הרגיל המוצע.
על אף שתוכנית ניהול המחלה וההחלמה מאגדת בתוכה אסטרטגיות בעלות תמיכה מדעית, שימת הדגש בתוכנית על פיתוח והשגה של מטרות החלמה אישיות הוא ייחודי. בשל כך, ישנו צורך במחקר שיקבע אם התוכנית אכן משפרת את יכולת הניהול של מחלות נפשיות חמורות ואת התפקודים השונים בטווח הארוך, כגון הסתגלות חברתית ואיכות היחסים הבינאישיים. במחקר ראשוני שבוצע בקרב מטופלים מארצות הברית ומאוסטרליה עם מחלות נפשיות חמורות (42% - סכיזופרניה, 46% - הפרעה סכיזואפקטיבית, 8% - הפרעה ביפולרית, 4% - הפרעת דלוזיה), נבחנה ההשפעה של טיפול יחידני וטיפול קבוצתי לאורך תשעת חודשי התוכנית ושלושה חודשי מעקב. מתוך ממצאי המחקר עולה שמשתתפי התוכנית הביעו שביעות רצון גבוהה ממנה. כמו כן, המטופלים דיווחו על שיפור ביכולת ההתמודדות עם התסמינים. בנוסף, מדיווחי הקלינאים עולה שנמצאה עלייה בתפקוד, כמו גם שיפור במודעות למחלה, שיפור המודעות ללחץ הנלווה אל התסמינים, שיפור במדד התקווה ושיפור במכוונות לעבר המטרה[1].
מאמר שסקר 40 מחקרים שבדקו מרכיבים יעילים בתוכניות ניהול מחלה והחלמה, מצא כי תוכניות פסיכו-חינוכיות משפרות את הידע של משתתפי התוכנית אודות מחלות נפשיות, התערבות התנהגותית מסייעת לנטילת התרופות, תוכניות מניעת הישנות מפחיתות הישנות של תסמינים ואשפוזים חוזרים, ואימון בכישורי התמודדות באמצעות טכניקות התנהגותיות-קוגניטיביות מפחית את חומרתם ומצוקתם של התסמינים[3].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.