נמל התעופה רמון
נמל תעופה בינלאומי בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל התעופה הבין-לאומי רמון – אילת[1][2] הוא נמל תעופה בין-לאומי בישראל על שם אילן ואסף רמון, הממוקם בערבה הדרומית, צפונית לבאר אורה. הנמל הוא השני בגודלו בישראל (אחרי נמל התעופה בן-גוריון) והוא משמש כנמל התעופה העיקרי בישראל לנחיתות חירום. הנמל החליף את נמל התעופה הישן של אילת וכן גם את נמל התעופה עובדה ששימש כנמל תעופה בין-לאומי. נמל התעופה נפתח ב-21 בינואר 2019.[3]
 | |||||||||||
 | |||||||||||
| נמל התעופה רמון, אוקטובר 2019 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
| תקופת הפעילות |
21 בינואר 2019 – הווה (5 שנים)  | ||||||||||
| על שם |
אילן רמון | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||
| קואורדינטות | 29°43′38.5″N 35°00′17.3″E | ||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת דרום הנגב רגילה)   ETM | |||||||||||
| מספר הנוסעים |
486,553 (נכון ל־2020) | ||||||||||
| קיבולת | |||||||||||
| טרמינלים | 1 (פנימי ובין-לאומי) | ||||||||||
  | |||||||||||
הנמל ממוקם 18 קילומטרים צפונית לאילת, סמוך לפארק תמנע על שטח של כ־14,000 דונם, ומשמש כנמל תעופה בין-לאומי נוסף של מדינת ישראל לטיסות פנים ולטיסות בין-לאומיות וכן שדה חירום חלופי במקום שדה התעופה עובדה. מסלולי ההמראה והנחיתה נסללו באורך של 3,600 מטר ורוחב של 60 מטר, ומאפשרים למטוסי סילון גדולים מסוג בואינג 777, איירבוס A380 ואיירבוס A350 להמריא מהנמל לטיסות פנים-ארציות וליעדים באירופה, ארצות הברית, מרכז אסיה, והמזרח הרחוק.
מטרתו של הנמל היא לספק חלופה לנמל התעופה אילת אשר אינו מסוגל לקלוט מטוסי סילון גדולים, ולנמל עובדה שאינו ערוך לטפל בנוסעים רבים. הנמל כולל מגדל פיקוח בגובה 47 מטר, בהתאם לסטנדרטים מתקדמים, אזורי תפעול, טרמינל נוסעים מרווח הכולל חנויות דיוטי פרי (מהן ייהנו גם הטסים בטיסות פנים בשל הפטור ממע"מ לאילת) בשטח של כ־34 אלף מטר רבוע, שייתן תחילה מענה לכ־1.8 מיליון נוסעים בשנה ויותר ברמת שירות גבוהה (ועד 4 מיליון נוסעים, אם יורחב), מערך כבישים חדש ומגרשי חניה. תחילה תוכננו בשדה שבע עמדות חנייה למטוסים רחבי גוף ובינוניים, תשע רחבות חנייה למטוסי טורבו־פרופ. אך לאור ההחלטה להשתמש בו גם כנמל תעופה לעיתות חירום, הוכשרו בו כ־60 עמדות חנייה למטוסים בגדלים שונים, שאמור לאפשר לכל צי המטוסים של חברות התעופה בישראל לחנות בו זמנית בשדה אם נתב"ג ייסגר.
עלות בניית השדה נאמדת ב־1.7 מיליארד שקל והיא מומנה בחלקים שווים על ידי רשות שדות התעופה, על בסיס מכירת הקרקע עליה שוכן נמל התעופה באילת וכן ממקורות חיצוניים.
פעילות
מספר חברות תעופה מפעילות קווי תעופה סדירים החל מרגע פתיחת נמל התעופה. תחילה השדה יועד להיפתח בפברואר 2019 רק לטיסות הפנים לאילת. השדה נפתח בפועל ב-19 במרץ 2019 לטיסות פנים ובהדרגה נפתח גם לפעילות בין-לאומית לקראת עונת התיירות של חג הפסח שחל בחודש אפריל 2019.
במאי 2005, הופקדה תוכנית המתאר המקומית של השדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, על ידי האגף לתכנון והנדסה של רשות שדות התעופה.[4] התוכנית כללה מסלול באורך של 3,600 מטר, וטרמינל נוסעים לתנועה שנתית של 500 אלף נוסעים בין-לאומיים ו־1.75 מיליון נוסעים בתעופה הפנים-ארצית. רשות שדות התעופה הודיע שהיציאה למכרז תכנון וביצוע, בעלות של 200 מיליון דולר, תיעשה בתחילת 2006, אך הפרויקט לא החל כמתוכנן.[5] בפברואר 2009, אישרה הממשלה הצעת החלטה של שר התחבורה, שאול מופז, לקדם את הקמת שדה התעופה ולתאם עם מערכת הביטחון מגבלות ביטחוניות הקשורות להקמת השדה.[6]
ביולי 2010 אישרה הממשלה את הקמתו של שדה התעופה ואת קריאת שמו על שם אילן ואסף רמון.[7] תהליך התכנון המפורט של השדה אמור היה להימשך כשנה, ובניית שדה התעופה הייתה אמורה להימשך כשלוש שנים עד סוף 2014.[8] אך רק ב־2 ביולי 2012 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז לבחירת חברת תכנון, הקמה וניהול של הנמל.[9] הזוכה במכרז הייתה שותפות של משרדי האדריכלים "אמיר מן־עמי שנער אדריכלים" ו"משה צור אדריכלים". לראש צוות התכנון מונה אדריכל אמיר מן, שריכז יותר מ־30 חברות ויועצים בתחומי תכנון שונים.
כחלק מתוכניות הפיתוח הוחלט לתכנן את השדה עם תפיסות ירוקות. כך למשל הוחלט להכשיר במתחם שדה סולארי, 80 דונם בהם יותקנו תאים פוטו־וולטאים שיספקו חלק מהחשמל לתפעול הטרמינל, חלונות עם בידוד כפול, "בריכה ביולוגית" לצורכי נוי בלב הטרמינל במעין פטיו, מערכות קירור שיאפשרו צבירת מים שיתעבו מהאוויר המקורר ופיתוח הנוף הסביבתי יתבסס על צמחייה מדברית מקומית שאינה דורשת השקיה מרובה.
באפריל 2013 נבחרו במכרז פומבי, יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ וברן הקמת פרויקטים בע"מ לנהל, לתאם ולפקח על התכנון והביצוע של פרויקט שדה התעופה החדש. ב־9 במאי 2013 התקיים טקס הנחת אבן פינה במעמד שר התחבורה, ישראל כץ, ראש עיריית אילת, מאיר יצחק־הלוי, ראש מועצה אזורית חבל אילות, אהוד עמיאל גת, מנהלי רשות שדות התעופה ורונה רמון, ועבודות העפר החלו בסוף מאי 2013.
בספטמבר 2014 כלקחי מבצע צוק איתן הוחלט להאריך את מסלולי הנחיתה וההמראה ולהפוך את שדה התעופה רמון לשדה בין-לאומי, כך שבעיתות חירום סגירת נתב"ג לא תנתק את ישראל מהעולם.[10]
באוקטובר 2013 הודיעו בכירים ירדנים לרבות שרת התחבורה לינה שביב כי הם מתנגדים להקמת שדה התעופה בתמנע בטענה שהשדה נבנה קרוב מדי לשדה התעופה המלך חוסיין שבעקבה, זאת אף על פי שהשדה החדש רחוק יותר מנמל התעופה באילת.[11] וביולי 2015 הגישה ירדן תלונה רשמית לארגון הבין-לאומי לתעופה אזרחית בגין בניית נמל התעופה.[12]
במהלך ינואר 2014 פרסמה רשות שדות התעופה מכרז פומבי לעבודות הסלילה והנחת התשתיות לשדה. לפי התוכנית, נדחתה הפעלת שדה התעופה לסוף 2017[13] ואחר כך לתחילת 2018.[14] לאחר דחיות נוספות, נמסרה הודעה כי פתיחתו צפויה להתבצע לקראת סוף המחצית הראשונה של 2018.[15] לבסוף פורסם כי השדה ייפתח בהדרגה לטיסות הפנים החל מ-22 בינואר 2019 ולטיסות החוץ מספר חודשים מאוחר יותר.
ב-5 בספטמבר 2017 נחת בשדה מטוס של חברת ארקיע, במסגרת טיסת בדיקת המסלול ותהליך קבלת אישורי התעופה למסלול. זוהי הנחיתה הראשונה של מטוס אזרחי בשדה.[16]
ב־17 בינואר 2018 הודיע שר התחבורה ישראל כץ, כי נמל התעופה צפוי להיפתח ולהפעיל טיסות פנים בספטמבר 2018, וטיסות בין-לאומיות יחלו כעבור חודש (באיחור של 4 שנים לעומת התוכנית המקורית מ־2010).[17]
ב-16 ביולי 2018 נערך במקום, טקס בהשתתפות שר התחבורה ובני משפחת רמון, במהלכו הוסר הלוט מעל שלט ועליו שמו הרשמי של נמל התעופה. מיד לאחר הטקס נחת במקום המטוס הראשון שביצע זאת באמצעות המערכות המבצעיות של נמל התעופה.[18]
ב-21 בינואר 2019 החל שדה התעופה לפעול.[19] נחיתה מסחרית ראשונה ברמון התקיימה ב-4 בפברואר 2019 כשמטוס ATR-72 של חברת ישראייר, המריא משדה דב כשעליו 72 נוסעים. נחיתה בין-לאומית ראשונה התקיימה ב-4 במרץ 2019 במטוס בואינג 737-800 של חברת ריינאייר בטיסה מפוזנן.
נתוני תנועה
נכון לנובמבר 2019, עברו 1,386,479 נוסעים בנמל התעופה רמון, כ-10% פחות מכמות הנוסעים שעברו בנמל התעופה עובדה ובנמל התעופה אילת במצטבר בשנת 2018. כמות הנוסעים בטיסות פנימיות הייתה 1,095,578 לעומת 1,294,910 נוסעים ב-2018, ירידה של כ-15 אחוז. אולם, בטיסות בין-לאומיות עברו בנמל 290,901 נוסעים לעומת 250,438 נוסעים ב-2018, עליה של כ-16 אחוז.
תנועת הנוסעים בטיסות פנימיות נותרת יציבה למשך כל השנה בטווח של בין 95 ל-134 אלף נוסעים לחודש. בטיסות הבין-לאומיות כמעט כל הפעילות היא בין נובמבר לאפריל.
חמשת היעדים הבין-לאומיים עם תנועת הנוסעים הכי גבוהה ביותר בשנת 2019 היו מוסקבה (27,868 נוסעים), בודפשט (25,380 נוסעים), ורשה (18,046 נוסעים), וינה (11,528 נוסעים) וקרקוב (11,292 נוסעים).[20]
סגירת שדה דב לפעילות בקיץ 2019, בנוסף לכך שרמון ממוקם כ-20 קילומטרים מאילת בניגוד לנמל התעופה הישן, גרם לכך שכמות הנוסעים והטיסות לאילת ירדה מאוד. הפסקת הפעלת הקו מאילת לחיפה ב-2020 גרמה לכך שמאז הטיסות הן לנתב"ג בלבד. כך הקו מאילת לנתב"ג הסיע 857 אלף נוסעים בתקופה שבין אוקטובר 2022 לספטמבר 2023[21]. זאת לעומת כ-1.4 מיליון נוסעים שעברו בנמל התעופה הישן של אילת מדי שנה (ירידה של 39%). גם כאשר מדובר בטיסות בינלאומיות בעונת החורף של 2022/23 נחתו ברמון 16 טיסות בינלאומיות שבועיות בלבד[22], זאת לעומת 48 טיסות שבועיות שהיו בנמל התעופה בעונת החורף של 2019/20[23]. לכן יש הטוענים שהנמל הוא פיל לבן[24].
יעדים
| חברת תעופה | יעדים |
|---|---|
| ארקיע | תל אביב - בן-גוריון |
| אייר חיפה | חיפה-לרנקה-איי יוון |
| ישראייר | תל אביב - בן-גוריון |
הגישה לכלי רכב מאילת אל נמל התעופה מתאפשרת באמצעות כביש 90 (כביש הערבה), בנסיעה שאורכת כרבע שעה.
בשל קרבת נמל התעופה לגבול ישראל–ירדן, הוחלט להקים "חומה" של יותר מארבעה קילומטר בינו לגבול שתסתיר את הפעילות בו למשקיפים מעבר לגבול. בנוסף אושרה הקמת גדר המתוכננת בגבול ישראל ירדן בדומה לגדר החכמה שהוקמה בגבול ישראל מצרים שתגן על אילת, שדה התעופה והיישובים הקרובים להם. הגדר המתוכננת בגבול עם ירדן תהיה בשלב ראשון באורך של כ־34 קילומטר ובגובה של כ־6 מטרים שמתחילה ממפרץ אילת ותגיע עד לאזור חולות סמר מצפון לשדה התעופה. בנוסף המתחם כולו יוקף גדרות ביטחון באורך של כ־14 קילומטר. כמו כן הוקמה מצידו של השדה הפונה לגבול ירדן רשת פלדה המיועדת להגנה מחדירת טילים שגובהה 26 מטרים ואורכה 4.5 ק"מ, ואילו הגדר הנמוכה יותר חופתה גם בלוחות פלדה להגנה מפצצות מרגמה, בנוסף לאמצעי בטיחות נוספים. כמו כן הוקמו 3 תרני תקשורת בגובה 64 מטרים שיכללו מערך מכ"מים ומצלמות הסורקות את הגבול. בין העבודות להקמת גדרות הביטחון נכללו פינוי מוקשים מרצועת שטח שאורכה כ־17.5 ק"מ, והתקנת מעברי מים בתחתית הגדרות כדי למנוע הצפה בשיטפונות בעונת החורף. עלות הקמת גדרות הביטחון לאבטחת נמל התעופה הגיעה ל־288 מיליון שקלים.
בבניין הטרמינל עצמו הוחלט להימנע מההפרדה המקובלת לרוב בין הנוסעים בטיסות הפנים לנוסעים בטיסות הבין-לאומיות והם חולקים חללי המתנה משותפים, בין השאר גם בשל העובדה שאף הטסים בטיסות הפנים זכאים לפטור ממכס כמו באילת וכן בשל החמרת בידוק הנוסעים וחפציהם גם בטיסות הפנים.
נמל התעופה מופיע בשמו בסרט המלחמה האמריקאי "ג'ארהד: חוק השבות" (Jarhead: Law Of Return) שיצא לאקרנים בשנת 2019.
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה רמון- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה רמון
- ספיר פרץ, רש"ת פרסמה את המכרזים להקמת שדה התעופה בתמנע, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2012
נעמה ריבה, קשה לבנות נמל תעופה באמצע המדבר, באתר הארץ, 8 במאי 2016- מירב מורן, נחיתה: חצי שנה לפתיחת שדה התעופה החדש ליד אילת, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2016
- רינה רוזנברג קנדל, אחרי חמש שנים של עבודות ו–1.7 מיליארד שקל — שדה התעופה בתמנע לא ממריא, באתר TheMarker, 20 בנובמבר 2017
- איתי בלומנטל, רגע לפני הפתיחה: הצצה לנמל התעופה רמון, באתר ynet, 17 בינואר 2019
- נעמה ריבה, נמל התעופה החדש בתמנע: ישראל מצטרפת למאה ה-21, באתר הארץ, 19 בינואר 2019
- רינה רוזנברג קנדל, סיור בשדה התעופה הבינלאומי החדש של ישראל: ככה זה יעבוד, באתר TheMarker, 20 בינואר 2019
- גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג, רינה רוזנברג קנדל, "סופרים ציפורים": שדה התעופה רמון לא ממריא, באתר TheMarker, 21 ביולי 2019
- ענת ג'ורג'י, למה שדה רמון לא מתרומם?, באתר TheMarker, 4 במאי 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
