ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הספרייה האקדמית של אוניברסיטת חיפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספרייה האקדמית של אוניברסיטת חיפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת הגדולה בישראל.
חלונות הספרייה מול מבנה האגף החדש. ברקע, הבניין הראשי של האוניברסיטה. | |
מיקום | אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל |
---|---|
סוג | ספרייה אקדמית |
תאריך ייסוד | 1963 |
מנהל | נעמי גרדינגר |
קואורדינטות | 32°45′44″N 35°01′08″E |
http://lib.haifa.ac.il/ | |
מאז הקמתה בשנת 1963, פועלת הספרייה על כל מחלקותיה תחת קורת גג אחת והנהלה מרכזית. הספרייה מציעה שירות אקדמי מידעני למציאת מקורות מידע במגוון סוגי החומר הנמצא בספרייה. פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע במגוון עשיר של תחומי דעת וסוגי מידע.
הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, תמונות היסטוריות של ארץ ישראל וכן ארכיוני תיאטרון ואמנות הבמה. אוספים אלה מהווים תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת. פרויקט ייחודי נוסף בספרייה הוא "המפתח למאמרים בעברית".
באוסף הספרייה יותר משני מיליון פריטים הכוללים: ספרים (מודפסים ואלקטרוניים), כתבי-עת (מודפסים ואלקטרוניים) מאגרי מידע מקוונים במגוון תחומי ידע, מפות וחומר קרטוגרפי, סרטים, תקליטורי שמע, חומר ארכיוני ותמונות לצפייה ברשת. כל פריטי הספרייה ניתנים לחיפוש ודלייה באמצעות "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה. בספרייה מספר אוספים מרכזיים:
מיקומה של הספרייה השתנה לאורך השנים. בשנת 1963 נפתחה הספרייה לראשונה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ בהדר הכרמל.
באמצע שנות השישים עברה הספרייה למשכן חדש במסגרת "המכון האוניברסיטאי של חיפה" בבית הספר תיכון עירוני ה' ברחוב הביכורים במרכז הכרמל. משנת 1969 ועד לקיץ 1973 הועברה הספרייה באופן זמני לקומה העליונה של הבניין הרב תכליתי, בתחילת שנות השבעים החלו לבנות את הספרייה במיקומה הנוכחי בתכנונו של אוסקר נימאייר במסגרת פרויקט הקמת האוניברסיטה. כחלק מהתפיסה של "אוניברסיטה תחת גג אחד" הוקמה גם הספרייה כספרייה מרכזית המשמשת את כל הפקולטות, ומהווה מרכז אקדמי שבו אנשים מתחומי ידע שונים נפגשים זה עם זה ומפרים זה את זה.
במשך חודשים ארוכים, שקד מנהל הספרייה, פרופ' שמואל סבר, על תכנון ספרייה מודרנית וגדולה שתשרת בעתיד, והאדריכל שלמה גלעד תרגם את מחשבותיו וחזונו לשרטוטים אדריכליים. אוסקר נימאייר תכנן את הבניין שבו נמצאת הספרייה בסגנון האדריכלות הברוטליסטית המאופיינת בבנייה בבטון חשוף בצורות פשוטות ומורכבות המאפשרות שטחים פתוחים רחבים שניתנים לחלוקה פנימית ולהרחבה עתידית. גישה זו הייתה נפוצה בין שנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים בהשפעתו של לה קורבוזיה.
עבודות התכנון והבנייה נמשכו שנים מספר, ורצה הגורל שסיומן התרחש דווקא כאשר פרצה, במפתיע, מלחמת יום הכיפורים. למרות האילוצים והמחסור בכוח אדם גברי לשם הקמת מדפים, תחזוקה וסבלות, ביקש פרופ' שמואל סבר שהספרייה תעבור למשכנה החדש כמתוכנן. ואכן, לאחר תכנונים מורכבים ועם הרכב מצומצם למדי של עובדים, הועברו ספרנים וספרים כאחד למשכן החדש. לרשות הקוראים עמד אולם קריאה גבוה ורחב, בעל מפתחים גדולים (שנאמר עליהם, בזמנו, שהם הגדולים ביותר במזרח התיכון), ואשר חזיתו המזרחית עשויה כולה חלונות, הפונים לנוף של מפרץ חיפה.
האולם עצמו הכיל עשרות רבות של שולחנות עבודה ולצדם כיסאות, שזווית המשענת שלהם נבחרה, מבין כמה דגמים, לאחר משאל קוראים. הספרים עצמם שוכנו בגלריות בארבעה מפלסים. מסדרונות רחבי ידיים, ממזרח הבניין למערבו, הבטיחו חדירה מרבית של אור לספרייה. שטיחים חומים חדשים הוסיפו חום לספרייה, ומדפים וקירות ספוני עץ ריככו את הקירות והמדפים האפורים.
הספרייה במבנה שתכנן נימאייר מילאה את תפקידה במשך למעלה משלושים שנה. בתחילת המאה ה-21 בעקבות גידול בהיקף האוספים, הספרייה הפכה קטנה וישנה מכדי להכיל את אוספיה המתפתחים ואת הטכנולוגיות והשירותים המתקדמים שהיא מספקת. הספרייה לא הייתה מותאמת לתת מענה לצורכי המחקר וההוראה המשתנים ולציפיות קהל הלקוחות לסביבה ידידותית ומזמינה.
פרופ' ברוך קיפניס, מנהל הספרייה בשנים 2000–2005, יזם את רעיון הרחבת הספרייה ואת שיפוצה על פי העקרונות התכנוניים שהציב ופרוגרמה שהכין יחד עם צוות מהספרייה. לאחר מסע שכנוע, הצליח קיפניס להביא להסכמת ההנהלה לתמוך ברעיון השיפוץ וההרחבה. בשנת 2002 התקיימה תחרות אדריכלית שהתבססה על העקרונות ועל הפרוגרמה שהתוותה. בתחרות נבחר האדריכל אסף לרמן לביצוע התכנון וללווי הבנייה. לרמן בחר בחומרים אופנתיים כגון בטון חשוף, זכוכית ועץ, ותכנן את האגף החדש ברוח נאו-מודרניסטית, תוך יצירת דיאלוג מוצלח עם האגף הישן ועם המודרניזם של נימאייר. בנייתו של האגף החדש הושלמה בשנת 2010[2]. על תכנון האגף החדש זכה האדריכל לרמן בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2016[3]. זאת לאחר שעוד חמש שנים קודם לכן, היה באחד מחמשת המועמדים הסופיים לקבלת הפרס על עבודה זאת[4].
סוראיה ויונס נזריאן[5], מראשי קהילת היהודים יוצאי איראן בלוס אנג'לס, תרמו בשנת 2007 לאוניברסיטה, למען שיפוץ והרחבת הספרייה והקמת מבנה האגף החדש, ואכן, תהליך ההקמה קיבל תאוצה לאחר קבלת התרומה הנדיבה.
שיפוץ הספרייה, שכלל ארגון מחדש של הכניסה לספרייה, חללי פנים, פינות לימוד, גלעין שירות מרכזי ודלפקי השאלה הסתיים באמצע 2012. אז, נערך טקס חגיגי נוסף במעמד התורמים, לציון סיום שיפוץ הספרייה ו"הקדשת הספרייה" בשמה החדש, "ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה"[6].
מאז נפתחה הספרייה לראשונה, בראשית שנות השישים, חלו בה התפתחויות במקביל לשינויים בסביבה הטכנולוגית. שינוי מרכזי היה מעבר ממיון הספרים בשיטת דיואי, שהייתה נהוגה בספריית פבזנר, לשיטת ספריית הקונגרס שלא הייתה מוכרת עד אז בישראל. מעבר זה נעשה בהובלת פרופ' אלחנן אדלר ואביבה שיחור. אבני דרך נוספות הן מהפכת המחשוב שעברה הספרייה בסוף שנות השבעים וכניסת רשת האינטרנט בראשית שנות התשעים.
ההתפתחות הטכנולוגית השפיעה על אופן אחסון המידע, על קטלוג הספרייה ועל מאגרי המידע מחד גיסא ועל דליית המידע ואחזורו מאידך גיסא. תמורות רבות חלו בעבודתו המקצועית של הספרן והמידען ובדרכי השימוש בספרייה ובמשאביה. התפתחה גישה מרחוק לקטלוג ולמאגרים ביבליוגרפיים, לכתבי עת ולספרים אלקטרוניים, והתפתחו שירותי יעץ מרחוק בטלפון, בדוא"ל ובשיחוח (צ'אט).
השפעת הקידמה הטכנולוגית ניכרת בכל תחום ותחום בספרייה. הכרטסת המסורתית של קטלוג הספרייה הוחלפה בשנות השמונים בקטלוג ממוחשב, שהתפתח אף הוא עם השנים והפך לנגיש באמצעות רשת האינטרנט. הגישה למאגרים רבים עברה מרשת התקליטורים למאגרים מקוונים. כתבי העת הפכו ברובם לאלקטרוניים ונגישים מכל מקום ובכל עת. אוסף השקופיות, תמונות ותוצרי המחקר של האוניברסיטה נסרקו ושולבו במאגר האוספים הדיגיטליים של הספרייה. הספרים האלקטרוניים מקבלים עם הזמן נפח משמעותי יותר באוסף הספרייה.
פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"). זהו כלי רב-תחומי המציע למשתמשים חומרים אקדמיים לצד מאמרים עסקיים ופופולריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים בתחומים רבים: יהדות, ספרות, חינוך, היסטוריה וארכאולוגיה, אמנויות ואדריכלות, רפואה, משפטים, חקלאות, טבע, מדע, טכנולוגיה, חברה ומדינה. מפעל מפתוח זה עבר ברבות השנים ממהדורה מודפסת לממוחשבת, ובהמשך שולב אף הוא במערכות הספרייה הנגישות באמצעות האינטרנט.
עם פתיחת שנת הלימודים תש"ע, אוחדו כל שירותי הספרייה המקוונים תחת פורטל חיפוש אחד המהווה שער כניסה לכל משאבי הספרייה. הספרייה היא הספרייה הראשונה בארץ שהטמיעה ופיתחה ממשק עברי (עיצוב וטקסטים) לפורטל וזאת בהמשך לציפיות ולבקשות המשתמשים.
החל משנת 2007 מבצעת הספרייה באופן שוטף פעולות הערכה ומדידה לבחינת איכות שירותיה בעיני המשתמשים. לצורך זה בוצעו ומבוצעות פעולות שונות הכוללות סקרים, מבדקים וקבוצות מיקוד. אלה בחנו היבטים שונים של שירותי הספרייה: הסביבה הפיזית, זיהוי צורכי המשתמשים, בחינת האוספים, בחינת ממשקי הגישה לתכנים והשירותים הניתנים על ידי הספרייה מתוך הספרייה ומרחוק.
אחת לשלוש שנים מתקיים בספרייה "סקר LibQUAL ."LibQUAL הוכן ומנוהל על ידי הארגון לספריות מחקר בארצות הברית (ARL) והוא חלק מסקר בינלאומי שנערך עד כה ביותר מ-1,000 ספריות אקדמיות בעולם. ספריית אוניברסיטת חיפה היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר כזה, והייתה שותפה לפיתוח הגרסה העברית שלו.
לספרייה אתר ייעודי בו מתפרסמות כל פעולות הערכה והמדידה, תוצאות הסקרים והפעולות שעורכת הספרייה בהמשך לתוצאות.
בעשור השני של המאה ה-21, עומדים לרשות מבקרי הספרייה כ-200 עמדות מחשב לחיפוש ודליית מידע. משאבי הספרייה זמינים לקהיליית האוניברסיטה גם מרחוק.
בספרייה כמה דלפקי שירות: השאלה והשאלה והשאלה בין-ספרייתית, ספרי יעץ ודלפק שמורים-מדיה וכתבי-עת. דלפקי השירות מרוכזים בקומת הכניסה.
המשתמשים יכולים להיעזר גם בשירות "יעץ מרחוק" הכולל מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט). בספרייה ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.
הכניסה לספרייה חופשית למבקרים מכיתה י' ומעלה. הגישה למרבית אוספי הספרייה חופשית. איתור חומרי ספרייה באמצעות הספרנים כרוך בתשלום.
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.