ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
הספרייה האקדמית של אוניברסיטת חיפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת הגדולה בישראל.
 | |
 | |
| חלונות הספרייה מול מבנה האגף החדש. ברקע, הבניין הראשי של האוניברסיטה. | |
| מיקום | אוניברסיטת חיפה, חיפה, ישראל |
|---|---|
| סוג | ספרייה אקדמית |
| תאריך ייסוד | 1963 |
| מנהל | נעמי גרדינגר |
| קואורדינטות | 32°45′44″N 35°01′08″E |
| http://lib.haifa.ac.il/ | |
|
(למפת חיפה רגילה)   ספריית יונס וסוראיה נזריאן | |
  | |
מאז הקמתה בשנת 1963, פועלת הספרייה על כל מחלקותיה תחת קורת גג אחת והנהלה מרכזית. הספרייה מציעה שירות אקדמי מידעני למציאת מקורות מידע במגוון סוגי החומר הנמצא בספרייה. פעילות הספרייה בעשייה האקדמית באוניברסיטה מבוססת על התמחויות מקצועיות המאפשרות הצעת שירותי-מידע במגוון עשיר של תחומי דעת וסוגי מידע.
הספרייה מקדישה משאבים לפיתוח, שימור ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים כגון מאגר עבודות גמר, פרסומי חוקרים, תמונות היסטוריות של ארץ ישראל וכן ארכיוני תיאטרון ואמנות הבמה. אוספים אלה מהווים תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת. פרויקט ייחודי נוסף בספרייה הוא "המפתח למאמרים בעברית".
באוסף הספרייה יותר משני מיליון פריטים הכוללים: ספרים (מודפסים ואלקטרוניים), כתבי-עת (מודפסים ואלקטרוניים) מאגרי מידע מקוונים במגוון תחומי ידע, מפות וחומר קרטוגרפי, סרטים, תקליטורי שמע, חומר ארכיוני ותמונות לצפייה ברשת. כל פריטי הספרייה ניתנים לחיפוש ודלייה באמצעות "חיפוש אחד" - תיבת חיפוש אחודה באתר הספרייה. בספרייה מספר אוספים מרכזיים:
- אוסף כללי - רוב הספרים נמצאים באוסף זה וניתנים להשאלה לשבועיים.
- אוסף שמורים - אוסף להשאלה קצרת טווח הכולל יותר מ-15,000 פריטים, בהם ספרי לימוד שהועברו לאוסף השמור על פי בקשת מרצים, אוסף איבחונים פסיכולוגיים וספרים פרטיים של מורים לשימוש תלמידיהם. מרבית הפריטים באוסף זה ניתנים להשאלה לשלושה ימים, חלקם ללילה בלבד ומיעוטם אינם להשאלה כלל.
- אוסף כתבי עת - מחולק לכתבי עת לועזיים, כתבי עת בעברית ואוסף זיעורים. כתבי-העת ניתנים להשאלה לשבוע לאנשי סגל ולתלמידי תואר שלישי בלבד. נכון לשנת 2011 לספרייה אוסף של יותר מכ-45,000 כותרי כתבי-עת מהם יותר מ-20,000 כתבי-עת אלקטרוניים.
- אוסף המדיה - כאן מצויים חומרי ספרייה אור-קוליים כגון: וידאו, אודיו, תווים, תקליטורים, מפות, תצלומי לוויין, תצלומי אוויר, אטלסים וגלובוסים וכן מפות שמורות. לצד אלה מצויים אמצעי שימוש בחומר הלא-ספרי (מערכות סטריאו, מכשירי וידאו, מכשירי DVD).
- אוסף המשפטים - באוסף המשפטי חומר מודפס ואלקטרוני, הכולל ספרות משפטית מהארץ ומהעולם - ספרים, כתבי-עת ואנציקלופדיות משפטיות. נכללים בו גם ספרים "שמורים" - חומר חובה לקורסים השונים בפקולטה למשפטים על פי בקשת המרצים, חקיקה ופסיקה ישראלית וזרה ומאגרי מידע משפטיים.
- אוסף כלי אבחון - כולל שאלונים וערכות איבחון בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, פזיותרפיה וליקויי למידה. לצורכי פיתוח האוסף הספרייה נמצאת בקשר שוטף עם החוגים השונים הנעזרים בו. בנוסף כל שאלון הנמצא בעבודות הגמר: מקורי, מתורגם או מעובד, מקוטלג בקטלוג הספרייה.
- אוסף מילונים - כולל מילונים בשפות רבות; ניתנים להשאלה למבחן בלבד. האוסף נמצא בקומה השנייה בספרייה.
- אוסף ספרי ילדים - נוסד בשנת 1982 ביוזמת פרופ' אירן סבר. באוסף כ-22,000 ספרי קריאה וספרי מידע לילדים, מתוכם כ-20,000 בעברית וכ-2,000 בערבית. הספרים אינם ניתנים להשאלה. באוסף ספרי הילדים נערכות פעילויות שונות בתחום אוריינות מידע ועידוד קריאה לתלמידי בתי-ספר יסודיים ולתלמידים בחינוך המיוחד. "המפתח הנושאי לספרות ילדים ונוער", בפיתוחה של הספרייה, מאפשר חיפוש לפי נושא של ספרי הילדים שבאוסף.
- אוסף הספרים הנדירים - מונה יותר מ-3,000 ספרים, בהם ספרים מיוחדים שבשנות האלפיים כבר לא ניתן להשיגם, ספרים שיצאו לאור במהדורה מצומצמת וספרים להם חשיבות מבחינת הכריכה. בין הספרים באוסף הנדירים ניתן למצוא ספרים בתחום היודאיקה, דפים בודדים מגניזת קהיר וספרו של שפינוזה: מאמר תאולוגי מדיני מלווה בהערות בכתב-ידו.
- אוסף ספרים בשפה הטורקית עות'מאנית - כ-1,700 ספרים המהווים מקור חשוב בחקר תולדותיה של האימפריה העות'מאנית[1].
- הארכיון ע"ש אבא חושי - הארכיון כולל מסמכים רבים, הרצאות, פרוטוקולים, תמונות ומקצת מחפציו האישים של אבא חושי מן השנים 1919–1969 אשר הצטברו בתקופת פעילותו של אבא חושי בארץ כאיש ציבורי וכפעיל מפלגתי, כמזכיר מועצת פועלי חיפה וכראש עיריית חיפה בין השנים 1951–1969.
- נוסף על כך, קיימים אוספים מיוחדים הכוללים ספרים בתחום האמנות, צילום, גאוגרפיה, לימודי סביבה, מוזיקה, ארכאולוגיה וקרטוגרפיה וחומר ספרי רלוונטי נלווה לאוספים הלא-ספריים.
מיקומה של הספרייה השתנה לאורך השנים. בשנת 1963 נפתחה הספרייה לראשונה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין ברחוב י. ל. פרץ בהדר הכרמל.
באמצע שנות השישים עברה הספרייה למשכן חדש במסגרת "המכון האוניברסיטאי של חיפה" בבית הספר תיכון עירוני ה' ברחוב הביכורים במרכז הכרמל. משנת 1969 ועד לקיץ 1973 הועברה הספרייה באופן זמני לקומה העליונה של הבניין הרב תכליתי, בתחילת שנות השבעים החלו לבנות את הספרייה במיקומה הנוכחי בתכנונו של אוסקר נימאייר במסגרת פרויקט הקמת האוניברסיטה. כחלק מהתפיסה של "אוניברסיטה תחת גג אחד" הוקמה גם הספרייה כספרייה מרכזית המשמשת את כל הפקולטות, ומהווה מרכז אקדמי שבו אנשים מתחומי ידע שונים נפגשים זה עם זה ומפרים זה את זה.
במשך חודשים ארוכים, שקד מנהל הספרייה, פרופ' שמואל סבר, על תכנון ספרייה מודרנית וגדולה שתשרת בעתיד, והאדריכל שלמה גלעד תרגם את מחשבותיו וחזונו לשרטוטים אדריכליים. אוסקר נימאייר תכנן את הבניין שבו נמצאת הספרייה בסגנון האדריכלות הברוטליסטית המאופיינת בבנייה בבטון חשוף בצורות פשוטות ומורכבות המאפשרות שטחים פתוחים רחבים שניתנים לחלוקה פנימית ולהרחבה עתידית. גישה זו הייתה נפוצה בין שנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים בהשפעתו של לה קורבוזיה.
עבודות התכנון והבנייה נמשכו שנים מספר, ורצה הגורל שסיומן התרחש דווקא כאשר פרצה, במפתיע, מלחמת יום הכיפורים. למרות האילוצים והמחסור בכוח אדם גברי לשם הקמת מדפים, תחזוקה וסבלות, ביקש פרופ' שמואל סבר שהספרייה תעבור למשכנה החדש כמתוכנן. ואכן, לאחר תכנונים מורכבים ועם הרכב מצומצם למדי של עובדים, הועברו ספרנים וספרים כאחד למשכן החדש. לרשות הקוראים עמד אולם קריאה גבוה ורחב, בעל מפתחים גדולים (שנאמר עליהם, בזמנו, שהם הגדולים ביותר במזרח התיכון), ואשר חזיתו המזרחית עשויה כולה חלונות, הפונים לנוף של מפרץ חיפה.
האולם עצמו הכיל עשרות רבות של שולחנות עבודה ולצדם כיסאות, שזווית המשענת שלהם נבחרה, מבין כמה דגמים, לאחר משאל קוראים. הספרים עצמם שוכנו בגלריות בארבעה מפלסים. מסדרונות רחבי ידיים, ממזרח הבניין למערבו, הבטיחו חדירה מרבית של אור לספרייה. שטיחים חומים חדשים הוסיפו חום לספרייה, ומדפים וקירות ספוני עץ ריככו את הקירות והמדפים האפורים.
הספרייה במבנה שתכנן נימאייר מילאה את תפקידה במשך למעלה משלושים שנה. בתחילת המאה ה-21 בעקבות גידול בהיקף האוספים, הספרייה הפכה קטנה וישנה מכדי להכיל את אוספיה המתפתחים ואת הטכנולוגיות והשירותים המתקדמים שהיא מספקת. הספרייה לא הייתה מותאמת לתת מענה לצורכי המחקר וההוראה המשתנים ולציפיות קהל הלקוחות לסביבה ידידותית ומזמינה.
בראשית המאה ה-21
פרופ' ברוך קיפניס, מנהל הספרייה בשנים 2000–2005, יזם את רעיון הרחבת הספרייה ואת שיפוצה על פי העקרונות התכנוניים שהציב ופרוגרמה שהכין יחד עם צוות מהספרייה. לאחר מסע שכנוע, הצליח קיפניס להביא להסכמת ההנהלה לתמוך ברעיון השיפוץ וההרחבה. בשנת 2002 התקיימה תחרות אדריכלית שהתבססה על העקרונות ועל הפרוגרמה שהתוותה. בתחרות נבחר האדריכל אסף לרמן לביצוע התכנון וללווי הבנייה. לרמן בחר בחומרים אופנתיים כגון בטון חשוף, זכוכית ועץ, ותכנן את האגף החדש ברוח נאו-מודרניסטית, תוך יצירת דיאלוג מוצלח עם האגף הישן ועם המודרניזם של נימאייר. בנייתו של האגף החדש הושלמה בשנת 2010[2]. על תכנון האגף החדש זכה האדריכל לרמן בפרס רכטר לאדריכלות לשנת 2016[3]. זאת לאחר שעוד חמש שנים קודם לכן, היה באחד מחמשת המועמדים הסופיים לקבלת הפרס על עבודה זאת[4].
סוראיה ויונס נזריאן[5], מראשי קהילת היהודים יוצאי איראן בלוס אנג'לס, תרמו בשנת 2007 לאוניברסיטה, למען שיפוץ והרחבת הספרייה והקמת מבנה האגף החדש, ואכן, תהליך ההקמה קיבל תאוצה לאחר קבלת התרומה הנדיבה.
שיפוץ הספרייה, שכלל ארגון מחדש של הכניסה לספרייה, חללי פנים, פינות לימוד, גלעין שירות מרכזי ודלפקי השאלה הסתיים באמצע 2012. אז, נערך טקס חגיגי נוסף במעמד התורמים, לציון סיום שיפוץ הספרייה ו"הקדשת הספרייה" בשמה החדש, "ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה"[6].
ההתפתחות הטכנולוגית בספרייה – מהכרטסת ועד ל"מערכת חיפוש אחד"
מאז נפתחה הספרייה לראשונה, בראשית שנות השישים, חלו בה התפתחויות במקביל לשינויים בסביבה הטכנולוגית. שינוי מרכזי היה מעבר ממיון הספרים בשיטת דיואי, שהייתה נהוגה בספריית פבזנר, לשיטת ספריית הקונגרס שלא הייתה מוכרת עד אז בישראל. מעבר זה נעשה בהובלת פרופ' אלחנן אדלר ואביבה שיחור. אבני דרך נוספות הן מהפכת המחשוב שעברה הספרייה בסוף שנות השבעים וכניסת רשת האינטרנט בראשית שנות התשעים.
ההתפתחות הטכנולוגית השפיעה על אופן אחסון המידע, על קטלוג הספרייה ועל מאגרי המידע מחד גיסא ועל דליית המידע ואחזורו מאידך גיסא. תמורות רבות חלו בעבודתו המקצועית של הספרן והמידען ובדרכי השימוש בספרייה ובמשאביה. התפתחה גישה מרחוק לקטלוג ולמאגרים ביבליוגרפיים, לכתבי עת ולספרים אלקטרוניים, והתפתחו שירותי יעץ מרחוק בטלפון, בדוא"ל ובשיחוח (צ'אט).
השפעת הקידמה הטכנולוגית ניכרת בכל תחום ותחום בספרייה. הכרטסת המסורתית של קטלוג הספרייה הוחלפה בשנות השמונים בקטלוג ממוחשב, שהתפתח אף הוא עם השנים והפך לנגיש באמצעות רשת האינטרנט. הגישה למאגרים רבים עברה מרשת התקליטורים למאגרים מקוונים. כתבי העת הפכו ברובם לאלקטרוניים ונגישים מכל מקום ובכל עת. אוסף השקופיות, תמונות ותוצרי המחקר של האוניברסיטה נסרקו ושולבו במאגר האוספים הדיגיטליים של הספרייה. הספרים האלקטרוניים מקבלים עם הזמן נפח משמעותי יותר באוסף הספרייה.
פרויקט ייחודי של הספרייה הוא המפתח למאמרים בעברית (הקרוי גם "מפתח חיפה"). זהו כלי רב-תחומי המציע למשתמשים חומרים אקדמיים לצד מאמרים עסקיים ופופולריים. המפתח מכיל הפניות למאות אלפי מאמרים מתוך כתבי עת נבחרים, קבצים, ועיתונים יומיים בתחומים רבים: יהדות, ספרות, חינוך, היסטוריה וארכאולוגיה, אמנויות ואדריכלות, רפואה, משפטים, חקלאות, טבע, מדע, טכנולוגיה, חברה ומדינה. מפעל מפתוח זה עבר ברבות השנים ממהדורה מודפסת לממוחשבת, ובהמשך שולב אף הוא במערכות הספרייה הנגישות באמצעות האינטרנט.
עם פתיחת שנת הלימודים תש"ע, אוחדו כל שירותי הספרייה המקוונים תחת פורטל חיפוש אחד המהווה שער כניסה לכל משאבי הספרייה. הספרייה היא הספרייה הראשונה בארץ שהטמיעה ופיתחה ממשק עברי (עיצוב וטקסטים) לפורטל וזאת בהמשך לציפיות ולבקשות המשתמשים.
פעולות הערכה ומדידה
החל משנת 2007 מבצעת הספרייה באופן שוטף פעולות הערכה ומדידה לבחינת איכות שירותיה בעיני המשתמשים. לצורך זה בוצעו ומבוצעות פעולות שונות הכוללות סקרים, מבדקים וקבוצות מיקוד. אלה בחנו היבטים שונים של שירותי הספרייה: הסביבה הפיזית, זיהוי צורכי המשתמשים, בחינת האוספים, בחינת ממשקי הגישה לתכנים והשירותים הניתנים על ידי הספרייה מתוך הספרייה ומרחוק.
אחת לשלוש שנים מתקיים בספרייה "סקר LibQUAL ."LibQUAL הוכן ומנוהל על ידי הארגון לספריות מחקר בארצות הברית (ARL) והוא חלק מסקר בינלאומי שנערך עד כה ביותר מ-1,000 ספריות אקדמיות בעולם. ספריית אוניברסיטת חיפה היא הספרייה הישראלית הראשונה המשתתפת בסקר כזה, והייתה שותפה לפיתוח הגרסה העברית שלו.
לספרייה אתר ייעודי בו מתפרסמות כל פעולות הערכה והמדידה, תוצאות הסקרים והפעולות שעורכת הספרייה בהמשך לתוצאות.
מנהלי הספרייה לאורך השנים
- משה יוגנשטיין - 1969-1963
- פרופ' שמואל סבר - 2000-1969
- פרופ' ברוך קיפניס - 2005-2000
- אורן וינברג - ינואר 2011-2005 ; ראש אקדמי: פרופ' חיה בר-יצחק, פרופ' יעקב ברנאי, פרופ' יואב גלבר
- פנינה ארז - פברואר 2011-ספטמבר 2017 ; ראש אקדמי: פרופ' יוסי ציגלר
- נעמי גרידינגר - החל מספטמבר 2017 ; ראש אקדמי: פרופ' דפנה ארדינסט-וולקן, פרופ' דפנה רבן
בעשור השני של המאה ה-21, עומדים לרשות מבקרי הספרייה כ-200 עמדות מחשב לחיפוש ודליית מידע. משאבי הספרייה זמינים לקהיליית האוניברסיטה גם מרחוק.
בספרייה כמה דלפקי שירות: השאלה והשאלה והשאלה בין-ספרייתית, ספרי יעץ ודלפק שמורים-מדיה וכתבי-עת. דלפקי השירות מרוכזים בקומת הכניסה.
המשתמשים יכולים להיעזר גם בשירות "יעץ מרחוק" הכולל מתן מענה בדואר האלקטרוני, בטלפון ובשיחוח (צ'אט). בספרייה ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה בצבע, צריבה וכריכה. במבנה הספרייה מופעל שירות גלישה אלחוטית.
הכניסה לספרייה חופשית למבקרים מכיתה י' ומעלה. הגישה למרבית אוספי הספרייה חופשית. איתור חומרי ספרייה באמצעות הספרנים כרוך בתשלום.
|
- שמואל סבר, הקמתה וניהולה של ספריית אוניברסיטת חיפה, תשכ"ט-תש"ס: סיכום אישי, חיפה: חמו"ל, 2000
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר ולימוד הקיבוץ והרעיון השיתופי, דף שער בספרייה הלאומית- "מידע במידה", בלוג הספרייה
- מפתח חיפה למאמרים בעברית - IHP, דף הכניסה למיזם הייחודי של הספרייה
- האוספים הדיגיטליים בספרייה, דף הגישה לאוספים השונים הנשמרים בשרתי הספרייה
- מידע על ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה בקטלוג הספרייה הלאומית
- אוניברסיטת חיפה תעלה לרשת עבודות דוקטורט לשימוש חופשי, באתר קבוצת "אנשים ומחשבים", 24 ביוני 2009
- נועם דביר, בניין אוניברסיטת חיפה - הדור הבא, באתר הארץ, 7 בינואר 2011
- יעל ברנובסקי, כשלדוד בן־גוריון עוד היה שיער, באתר ישראל היום, 29 באוגוסט 2012, כתבה על מאגר התמונות ההיסטוריות של ארץ ישראל בספרייה
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
