Loading AI tools
פוליטיקאית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עאידה תומא סלימאן (בערבית: عايدة توما سليمان; נולדה ב-16 ביולי 1964) היא פוליטיקאית ערבייה-ישראלית, המכהנת כחברת הכנסת מטעם מפלגת חד"ש. תומא סלימאן כיהנה בעבר כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת. בנוסף לכך, היא פעילה פמיניסטית ואשת ציבור במגזר הערבי, כיהנה כעורכת ראשית של היומון הערבי "אל-איתיחאד"[1] בטרם בחירתה לכנסת.
עאידה תומא סלימאן, 2021 | |||||||||
לידה |
16 ביולי 1964 (בת 60) נצרת, ישראל | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||
השכלה | אוניברסיטת חיפה | ||||||||
מפלגה | חד"ש, מק"י | ||||||||
סיעה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
אף על פי שנולדה למשפחה נוצרית-ערבית, היא אתאיסטית בהשקפתה.[2]
נולדה בנצרת למשפחה נוצרית-ערבית, כבת שישית מבין שבע בנות לסאמי תומא, פועל בניין, ולאלכסנדרה לבית עאזר, עקרת בית. את לימודיה התיכוניים השלימה בבית הספר התיכון סנט ג'וזף שבעיר הולדתה, שם החלה בפעילות פוליטית במסגרת חד"ש.
בריאיון למגזין את מ-2017, ציינה תומא סלימאן ”חיינו בדוחק. כשהייתי בכיתה ד' אבא שלי נפל מפיגום בקומה שלישית. שלוש שנים לא הייתה לנו הכנסה, עד שהביטוח הלאומי החליט שזו הייתה תאונת עבודה. עד אז אמא שלי עבדה בתפירה, ואנחנו היינו עובדות איתה אחרי בית ספר. אני עדיין מתקנת לבנות שלי בגדים”.
בתקופת לימודיה האקדמאיים כיהנה כחברת ועד הסטודנטים הערבים ומזכירת התאחדות הסטודנטים הערבים בישראל.
ב-1991 הצטרפה לוועד המרכזי של חד"ש, והייתה אחראית על מחלקת קשרי החוץ של המפלגה. כמו כן הייתה פעילה בתנד"י.
ב-1992 ייסדה תומא-סלימאן עם קבוצת נשים את העמותה הפמיניסטית "נשים נגד אלימות", הנאבקת באלימות נגד נשים, וכיהנה כמנכ"לית של העמותה בין 1994–2015. במקביל לכך המשיכה להיות פעילת חד"ש, ובאותה השנה הוצבה לראשונה במקום ה-47 הסמלי ברשימתה לבחירות לכנסת השלוש עשרה. לאחר מכן הוצבה במקום ה-36 ברשימתה לבחירות לכנסת הארבעה עשר ובמקום ה-28 בבחירות לכנסת החמש עשרה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת חד"ש, אך המפלגה קיבלה ארבעה מנדטים והיא נותרה מחוץ לכנסת. בבחירות שלאחר מכן, ניסתה להתמודד על המקום השני ברשימה מול חבר הכנסת המכהן חנא סוויד והפסידה, ובעקבות כך הוצבה במקום ה-98 הסמלי. בין השנים 2011 ל-2014 שימשה כעורכת הראשית של אל-איתיחאד, יומון המפלגה בשפה הערבית.
תומא-סלימאן היא האישה הראשונה המכהנת בוועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל[3]. ממיסדות נציבות הנשים הבינלאומית לשלום צודק ישראל-פלסטין; חברת הנהלה בעמותת סיכוי. הייתה ממנסחי מסמך "החזון העתידי" של הערבים-הפלסטינים בישראל, והיא חברה בוועד הבינלאומי של הפורום החברתי הים תיכוני.
מאז 2007, תומא סלימאן היא חברת הלשכה המדינית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית וכמו כן היא מכהנת מאז 2009 כחברת מזכירות במועצת השלום העולמית.
תומא סלימאן היא מהפעילות הפמיניסטיות הבולטות בחברה הפלסטינית והישראלית[דרושה הבהרה], בשנת 2007 הייתה מועמדת בקבוצה של נשים לקבלת לפרס נובל לשלום מטעם הארגון "אלף נשים"[4].
תומא-סלימאן קידמה חקיקה של שלושה חוקים בטרם נבחרה לכנסת: חוק בנושא בתי המשפט לענייני משפחה, חוק להעלאת גיל הנישואים מ-17 ל-18[5] וחוק המעודד ייצוג נשים במועצות המקומיות ובעיריות.[דרוש מקור]
היא ממובילות המאבק נגד אלימות כלפי נשים בחברה הערבית, נגד תופעת רצח הנשים ולמען הגדלת הקשב המשטרתי לנושא.[דרוש מקור]
תומא סלימאן יסדה את המקלטים הראשונים בישראל לנשים ערביות מוכות ולנערות ערביות במצוקה. כמו כן יסדה מרכז סיוע לנפגעות אלימות פיזית ומינית, הובילה את המאבק לתעסוקת נשים ערביות ולייצוגן בגופים ציבוריים, הכשירה והדריכה נשים בעולם הערבי להקמת מקלטים לנשים מוכות.[דרוש מקור]
במהלך הקריירה שלה עסקה במספר תפקידים בולטים ופעלה נמרצות למען ציבור הנשים, הן דרך ארגונים בינלאומיים והן דרך פעילות יזומה שהיא התוותה למען הנשים בישראל, ובמיוחד הנשים המוחלשות. בין השנים 1992–1996 איישה תפקיד של סגנית מזכ"ל בארגון הנשים של המזרח התיכון.[דרוש מקור]
בבחירות לכנסת ה-20 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ונכנסה לכנסת. תומא סלימאן שימשה כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ופעלה להקמת וועדת חקירה ממלכתית בנושא אלימות נגד נשים ורצח נשים. לאחר הבחירות לכנסת ה-21 נבחרה שוב לכנסת, הפעם ברשימת חד"ש-תע"ל.
בבחירות לכנסת ה-22 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ונכנסה שוב לכנסת.
ביוני 2020, חברת הטחינה אל ארז הודיעה שתממן קו סיוע לקהילת הלהט"ב בחברה הערבית. תומא סלימאן והקרן החדשה לישראל תמכו בתרומתה ומנכ"לית החברה, ג'וליה זהר, תרמה לקו הסיוע. החברה ספגה על כך ביקורת וקריאות לחרם צרכנים מצד גורמים שמרניים בחברה הערבית. בפועל, הקריאות להחרים את המותג הביאו לתוצאה ההפוכה, עם זינוק במכירות בשיעור של כ-28%[6][7].
בבחירות לכנסת ה-23 נבחרה למקום השני ברשימת חד"ש, והוצבה במקום החמישי של "הרשימה המשותפת" ושוב נבחרה לכנסת. תומא סלימאן השתתפה כנציגה במשא ומתן הקוליאציוני בין סיעת הרשימה המשותפת לבין סיעת כחול לבן, שהניב את המלצת הרשימה המשותפת על בני גנץ כמועמד לראשות הממשלה בפני נשיא המדינה. בהמשך, עם הקמת הוועדה המסדרת של הכנסת ה-23 נבחרה לחברה בה מטעם הרשימה המשותפת, ומונתה ליו"ר הוועדה המיוחדת לרווחה ולעבודה שתפעל טרם הקמת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות הקבועה. כיו"ר הוועדה ליוותה את מאבק מטפלות משפחתונים לקבלת פיצויים, בעקבות סגירתם בתקופת הקורונה[8].
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוצבה תומא-סלימן במקום הרביעי ברשימת הרשימה המשותפת[9].
בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצבה במקום השלישי ברשימת חד"ש-תע"ל.
באוקטובר 2022 עוררה סערה כאשר העלתה פוסט ברשתות החברתיות, לאחר הלווייתם של מספר חברי חוליית הטרור "גוב האריות" שנהרגו בפעילות כוחות הביטחון בשכם, בו כתבה כי ”שכם נפרדת היום מהשהידים שלנו, העם הפלסטיני שלנו נפרד מהשהידים שלו. ככל שהכיבוש מגביר את פשעיו, ההתנגדות עולה. שיעור חשוב בהיסטוריה של אנשים.”[10][11][12][13]
בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פרסמה בחשבון ה-X (טוויטר) פוסט הכלל פייק ניוז בו האשימה את צה"ל בהפצצת חדרי ניתוח, הריגת רופאים וירי על מסדרונות הומניטריים. בעקבות הפוסט קבעה ועדת האתיקה של הכנסת שתומא סלימאן תורחק מהכנסת לחודשיים ושכרה ישלל לשבועיים.[14][15]
ב-1987 נישאה לג'רייס סלימאן, הנדסאי עצמאי, ועברה להתגורר עמו בעכו. לזוג נולדו שתי בנות. ג'רייס סלימאן נפטר בשנת 2011 ממחלת הסרטן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.