שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
הבחירות לכנסת העשרים וחמש
בחירות נובמבר 2022 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
הבחירות לכנסת העשרים וחמש התקיימו ב-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג, ותוצאותיהן קבעו את הרכב הכנסת העשרים וחמש.
הבחירות נערכו לאחר פירוק ממשלת לפיד-בנט ופיזור הכנסת הקודמת ב-20 ביוני 2022. הבחירות התקיימו בתקופת המשבר הפוליטי בישראל, שנמשך כשלוש שנים וחצי, מאז אי-ההצלחה להקים ממשלה לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019). במהלך המשבר התקיימו חמש מערכות בחירות. בבחירות נובמבר 2022 התמודדו 40 רשימות מטעם 49 מפלגות (מהן 13 מפלגות שכיהנו בכנסת היוצאת, ו-2 מפלגות של ח"כים בודדים שפרשו ממפלגותיהם).
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
המצב הפוליטי
ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)
מערכת הבחירות הייתה החמישית תוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן לא הצליחו להרכיב ממשלה מתפקדת לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו ראש הממשלה היה בנימין נתניהו ולאחר חקירות פליליות כנגדו שבסופן הוגש כתב אישום בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. מולו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו בהובלת בני גנץ ויאיר לפיד ומנעו ממנו הקמת ממשלה פעם נוספת, כאשר במקביל המפלגות שתמכו בנתניהו מנעו מהם להרכיב ממשלה חלופית.
לאחר מערכת הבחירות השלישית התפרצה מגפת הקורונה ונתניהו וגנץ החליטו על הקמת ממשלת אחדות במתכונת של ממשלת חילופים, אולם ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה וגררה את ישראל למערכת הבחירות הרביעית תוך שלוש שנים.
ב-13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, בראשותה עמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר בן שמונה סיעות - 2 סיעות מרכז, 3 סיעות ימין, 2 סיעות שמאל וסיעה ערבית.
במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה:
- ב-5 במאי 2021, עוד בטרם כוננה הממשלה, הודיע חבר הכנסת עמיחי שיקלי מסיעת ימינה שאין בכוונתו לתמוך בממשלה או לציית למשמעת הקואליציונית, ועקב כך נשענה הממשלה (שהושבעה ברוב של 60 בעד 59 נגד ונמנע 1) על רוב צר של 61 חברי הכנסת. ב-25 באפריל 2022 הוכרז שיקלי על-ידי ועדת הכנסת כפורש מסיעתו.[1]
- ב-6 באפריל 2022 הודיעה יושבת ראש הקואליציה חברת הכנסת עידית סילמן על פרישתה מהקואליציה בעקבות בקשתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ ממנהלי בתי החולים לקיים את פסיקת בג"ץ ולא לאכוף הכנסת חמץ בפסח. בכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת, ומספר חבריה ירד ל-60 ח"כים.[2]
- ב-30 ביוני אמורות היו לפוג תקנות שעת חירום לשיפוט על יהודה ושומרון. בחודש מאי אישרה ועדת החוץ והביטחון בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להארכת תוקפן של התקנות, אולם אישורה הסופי של הצעת החוק במליאת הכנסת נתקל בקשיים עקב התנגדותם של גורמים בקואליציה לתמוך בה, לצד התנגדות מפלגות האופוזיציה לסייע לממשלה באישור ההצעה. ב-13 בחודש הודיע שר המשפטים גדעון סער כי הצבעה נגד החוק משמעותה הצבעה נגד המשך קיומה של הממשלה.[3] ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה ב-6 ביוני, ונדחתה ברוב של 58 חברים נגד מול 52 בעד. בין המתנגדים היו חברי הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים, שניהם היו חברי הקואליציה.[4]
- ב-13 ביוני 2022, במלאת שנה לכינון הממשלה, הודיע יו"ר ועדת הכנסת ניר אורבך כי איננו חלק מהקואליציה, אולם לא הודיע כי יתמוך בפיזור הכנסת.[5]
מלכתחילה, לפי סעיפים 8 ו-9 לחוק יסוד: הכנסת, הבחירות לכנסת העשרים וחמש נועדו להתקיים ביום שלישי השלישי בחודש חשוון, במלאת 4 שנים לכינונה של הכנסת העשרים וארבע, בכ' בחשוון ה'תשפ"ו, 11 בנובמבר 2025. אולם ב-20 ביוני הודיעו ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי ושר החוץ יאיר לפיד כי מוצו הניסיונות לייצב את הקואליציה וכי בכוונתם לפעול לפיזור הכנסת. עוד הודיעו בנט ולפיד כי אם תפוזר הכנסת, הם מתכוונים לבצע ביניהם את החילוף הקבוע בהסכם ממשלת החילופים, כך שלפיד יהיה לראש הממשלה ובנט יהיה לראש הממשלה החלופי.[6] יומיים לאחר מכן, ב-22 ביוני, אושר החוק לפיזור הכנסת בקריאה טרומית ברוב של 110 חברי הכנסת וללא מתנגדים. ב-30 ביוני אושר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 92 חברי הכנסת וללא מתנגדים, ותאריך הבחירות נקבע ל-1 בנובמבר 2022, ז' בחשוון ה'תשפ"ג. כפי שנקבע בחוק, ראש הממשלה החלופי יאיר לפיד החל לכהן כראש הממשלה בחצות הלילה של 1 ביולי 2022.[7] מכוח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, תקנות החירום לשיפוט על איו"ש הוארכו אוטומטית לאור פיזור הכנסת.
משפט נתניהו
- ערכים מורחבים – משפט נתניהו
ב-21 בנובמבר 2019 הוגש כתב אישום נגד בנימין נתניהו, בגין שלושה סעיפי אישום, הכוללים עבירה של שוחד ושלוש עברות של מרמה והפרת אמונים. האישומים עסקו בקשרי נתניהו עם בעלי הון שלכאורה כללו מעשים פליליים. המשפט נפתח ב-24 במאי 2020. נתניהו כפר בכל האישומים וטען שמדובר ברדיפה פוליטית.[8] כמה מפלגות פסלו ישיבה בממשלה בראשות נתניהו, בשל מצבו המשפטי ואחרות בשל סיבות נוספות. בשנת 2021, כשנשאל על השפעה על המשפט באמצעות חקיקה, אמר נתניהו שהוא לא עוסק בזה.[9]
במפלגתו היו שקראו לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, דבר שנתניהו הכחיש.[10][11]
Remove ads
לוח זמנים
- 1 בספטמבר – המועד האחרון בו ניתן היה להגיש בקשה לרישום מפלגה חדשה לרשם המפלגות לצורך התמודדות בבחירות אלו.[12]
- 11 בספטמבר – פרסום פנקס הבוחרים העדכני וכניסתו לתוקף.
- 14–15 בספטמבר – הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות ובקשת האותיות הרצויות.
- 22 בספטמבר – מועד אחרון להגשת עתירה בבקשה לפסילת רשימה או מועמד מהתמודדות.
- 18 באוקטובר – תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה וברדיו.
- 20 באוקטובר – פתיחת ההצבעה בנציגויות ישראל בעולם.
- 1 בנובמבר – מועד הבחירות.
- 9 בנובמבר – מועד אחרון לפרסום תוצאות הבחירות הסופיות.
Remove ads
ועדת הבחירות המרכזית
הבחירות בישראל מנוהלות על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, המורכבת מנציגי הסיעות המיוצגות בכנסת היוצאת בהתאם לגודלן היחסי, ובראשה עומד שופט בית המשפט העליון. בראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים וחמש יושב השופט יצחק עמית, ומנכ"לית ועדת הבחירות היא אורלי עדס.
היערכות המפלגות ויצירת הרשימות
סכם
פרספקטיבה
רשימות המיוצגות בכנסת היוצאת
בבחירות אלו, לראשונה מזה מספר שנים, קיים חלק ניכר מהמפלגות מהכנסת היוצאת בחירות מקדימות במתכונת כלשהי (הליכוד, מרצ, מפלגת העבודה, רע"מ, האיחוד הלאומי – תקומה - המתמודדת במסגרת הציונות הדתית, בל"ד, תע"ל, חד"ש)
הרשימות מסודרות לפי גודל הסיעות המורכבות ממפלגות הכנסת היוצאת.
הליכוד
| מחל | محل |
- מפלגה: הליכוד, תנועה לאומית ליברלית.
- כינוי הרשימה: הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה.
.jpg)
- ערך מורחב – הבחירות המקדימות בליכוד (2022)
על פי חוקת הליכוד מתקיימות בחירות מקדימות לראשות המפלגה ולרשימה לקראת בחירות לכנסת. בנימין נתניהו היה היחיד שהגיש את מועמדותו לראשות המפלגה ולכן נבחר באופן אוטומטי.[13]
הבחירות המקדימות לרשימת המפלגה נערכו ב-10 באוגוסט 2022. בית הדין של הליכוד פסק, בעקבות עתירה שהוגשה אליו, כי מאחר שחברי המרכז לא נבחרו מחדש למעלה מעשור, יבחרו מתפקדי הליכוד את נציגי המחוזות ברשימה.[14] נוסף על חברי הכנסת המכהנים, הודיעו גם מועמדים שאינם מכהנים בכנסת על התמודדתם בבחירות המקדימות לרשימת המפלגה, ביניהם: משה פייגלין,[15] ארז תדמור, איוב קרא, אבי שמחון, שולי מועלם-רפאלי, פנחס עידן, דני דנון,[16] מרדכי בניטה,[17] גרשון מסיקה,[18] בועז ביסמוט ועוד.[19] לעומתם, הודיע ח"כ יובל שטייניץ על פרישה מן החיים הפוליטיים.[20]
לצד הבחירות לרשימה נערך בקרב המתפקדים משאל לאישור הצעת היו"ר נתניהו לאפשר לו לשבץ מועמדים במקומות: 14, 16, 28, 37, 43, בכפוף לאישור השיבוצים במזכירות המפלגה. בעד ההצעה הצביעו 39,501 בוחרים, ונגדה הצביעו 12,305. ב-14 בספטמבר אישרה מזכירות הליכוד את הצעת היו"ר נתניהו לשריין את עמיחי שיקלי במקום ה-14, את עידית סילמן במקום ה-16, את משה סעדה במקום ה-28, את צגה מלקו במקום ה-37 ואת עורך הדין יוסי פוקס במקום ה-43.[21]
ב-15 ו-19 בספטמבר 2022 הוגשו שתי בקשות לפסול את מועמדותה של עידית סילמן, על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל וגבי לסקי עם מרצ. ב-21 בספטמבר 2022 הוגשה בקשה לפסול את מועמדותו של עמיחי שיקלי, על ידי גבי לסקי עם מרצ. ב-28 בספטמבר 2022 החליט יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, לדחות את שתי הבקשות נגד סילמן, ולפסול את מועמדותו של שיקלי. ב-3 באוקטובר 2022 ערערו הליכוד ושיקלי על הפסילה לבית המשפט העליון.[22] מרצ והתנועה לאיכות השלטון ערערו על הדחייה. בעקבות הערות השופטים, משכה מרצ את העתירה.[23] ב-9 באוקטובר קיבל בג"ץ את הערעור ואישר לשיקלי להתמודד.[24]
יש עתיד
| פה | فه |
- מפלגה: יש עתיד – בראשות יאיר לפיד.
- כינוי הרשימה: יש עתיד בראשות יאיר לפיד לראשות הממשלה.
_(cropped1).jpg)
בהתאם לתקנון המפלגה, ימשיך יאיר לפיד לכהן כיושב-ראש המפלגה עד לתום תקופת כהונתה של הכנסת העשרים וחמש, ולכן יעמוד בראשות הרשימה בבחירות אלו. לפי תקנון המפלגה, הרשימה לכנסת תורכב על-ידי הוועדה לבחירת הרשימה לכנסת, כאשר ליו"ר שמורה הסמכות לשבץ מועמדים נוספים, אך לא יותר משניים בכל עשירייה.
ב-1 ביולי נכנס יו"ר המפלגה יאיר לפיד, לתפקיד ראש ממשלת ישראל.
ב-10 בספטמבר הודיעו חברות הכנסת נירה שפק וענבר בזק על החלטתן שלא להתמודד בבחירות לכנסת ה-25.[25]
הציונות הדתית – עוצמה יהודית
| ט | ط |
- מפלגות:
- האיחוד הלאומי – תקומה (המוכרת בכינוי הציונות הדתית).
- חזית יהודית לאומית (המוכרת בכינוי עוצמה יהודית).
- לזוז (המוכרת בכינוי מפלגת נעם).
- עתיד אחד – עתיד טוב לישראל (מפלגת מדף השייכת לציונות הדתית).[26]
- ארץ ישראל שלנו – מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ (מפלגת מדף השייכת לעוצמה יהודית).
- כינוי הרשימה: הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר.
.jpg)
- ערך מורחב – הבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית (2022)
רשימת "הציונות הדתית" לכנסת העשרים וארבעה הייתה רשימה משולבת של האיחוד הלאומי – תקומה, עוצמה יהודית ומפלגת נעם. עם ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים וחמש, ניהלו כל חלקי הרשימה קמפיין בחירות עצמאי במאבק על מיקום ואופי הרשימה לכנסת ה-25.
בסיעת האיחוד הלאומי – תקומה נערכו בחירות מקדימות פתוחות. לאחר שלא הוצגו מעמדים נוספים, נבחר היושב ראש המכהן בצלאל סמוטריץ' לעמוד בראש המפלגה ללא בחירות.[27] בחירות מקדימות לראשות המפלגה נערכו לראשונה במקום הליך בחירות פנימי בידי גוף המונה כ-120 איש, שהיה נהוג עד אז.[28][29] הבחירות המקדימות נערכו ב-23 באוגוסט והתמודדו בהן 16 מועמדים, בהם גם חברי הכנסת המכהנים מטעם הרשימה: מיכל וולדיגר, אופיר סופר, אורית סטרוק ושמחה רוטמן.[30] ליושב ראש יש זכות לשריין שני מועמדים בעשירייה הראשונה.[31]
ב-15 באוגוסט הציע סמוטריץ' לבן גביר את המקומות 2, 5, 9, ו-10, בעוד מקום 7 ייקבע בהסכמה, ההצעה פורסמה בתקשורת בטרם נשלחה לבן גביר. בשל מחלוקת על המקום השביעי, דחה בן גביר את ההצעה.
ב-26 באוגוסט נחתם הסכם לריצה משותפת בין האיחוד הלאומי – תקומה לעוצמה יהודית, ללא צירוף מפלגת נעם ובתיווכו של בנימין נתניהו. הוסכם כי עוצמה יהודית תקבל את המקומות 2, 5, 7, 9 ו-10 ברשימה, והמקום ה-11 נשמר למפלגת נעם. עוד סוכם כי אם הרשימה תזכה ב־10 או 11 מנדטים תוסט יחידת מימון אחת למפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.[32] על אף ההסכם, ניהלו שתי המפלגות את קמפיין הבחירות בנפרד זו מזו.
ב-28 באוגוסט הודיעה מפלגת נעם על כוונתה לרוץ באופן עצמאי, תוך שהיא דוחה את ההצעה לשיבוץ במקום ה-11 ברשימה,[33] אולם ב-14 בספטמבר ולאחר שנועד נתניהו עם מנהיגה הרוחני של המפלגה, הרב טאו, הוחלט במפלגה על קבלת ההצעה ועל הצטרפות לרשימת "הציונות הדתית".[34]
המחנה הממלכתי
| כן | كن |
- מפלגות:
- כינוי הרשימה: המחנה הממלכתי בהנהגת בני גנץ לראשות הממשלה.
.jpg)
ב-10 ביולי חתמו בני גנץ וגדעון סער על הסכם לריצה משותפת של המפלגות "חוסן לישראל" ו"תקווה חדשה".[35] לפי ההסכם, היחס בין נציגי שתי המפלגות ברשימה המשותפת יהיה 2:1. דהיינו, שני נציגי חוסן לישראל ולאחריהם נציג תקווה חדשה וחוזר חלילה. מפלגת "דרך ארץ" שהתמודדה בבחירות הקודמות יחד עם תקווה חדשה לא נכללה בהסכם. ב-28 ביולי הודיע ח"כ זאב בנימין בגין כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים.[36] ב-31 ביולי הודיעה ח"כ מיכל שיר כי היא פורשת מהמפלגה ומצטרפת למפלגת "יש עתיד", ובאותו היום הודיעה הילה שי-וזאן על פרישה מהחיים הפוליטיים ומהמפלגה.[37]
ב-14 באוגוסט הודיע הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט על כניסתו לפוליטיקה ועל הצטרפותו לרשימה המאוחדת. ניתן לו המקום השלישי לאחר גנץ וסער. בנוסף נקבע כי מקומות 9, 17 ו-18 יאויישו לפי בחירתו של איזנקוט, אשר בחר את מתן כהנא למקום התשיעי, את ענבר יחזקאלי למקום ה-17 ואת ענבר הרוש-גיטי למקום ה-18.
ב-22 באוגוסט הודיעה ח"כ שירלי פינטו מסיעת "ימינה" על הצטרפותה לרשימה המאוחדת ולמפלגת תקווה חדשה.[38] היא שובצה במקום ה-23 ברשימה.
ב-1 בספטמבר הודיע סגן השר, ח"כ מאיר יצחק-הלוי, על פרישתו מהחיים הפוליטיים ובהתאם לכך לא יתמודד במסגרת הרשימה בבחירות לכנסת.[39]
ש"ס
| שס | شس |
- מפלגה: ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה.
- כינוי הרשימה: התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
.jpg)
בראש הרשימה עומד אריה דרעי. בינואר 2022 הודה והורשע דרעי במסגרת הסדר טיעון בעבירות מרמה והפרת אמונים ועקב כך התפטר מן הכנסת. דרעי המשיך לעסוק בפוליטיקה והועסק באופן רשמי כיועץ פרלמנטרי. בבחירות אלו לא היו לדרעי מניעות להיבחר לכנסת, והוא אכן עמד בראש הרשימה.
הרשימה הורכבה על-ידי מועצת חכמי התורה של המפלגה, שקבעה כי עשרת המקומות הראשונים יהיו זהים לאלו שהיו בבחירות הקודמות, והסמיכה את דרעי לקבוע את שאר הרשימה.[40]
ב-20 בספטמבר 2022 הוגשה בקשה לפסול את מועמדותו של יו"ר הרשימה (וכן את האפשרות שיכהן כשר), על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל. בקשה זו נדחתה על הסף.[41]
יהדות התורה
| ג | ج |
- מפלגות:
- הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל.
- אגודת החרדים – דגל התורה.
- כינוי הרשימה: יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה.
רשימת "יהדות התורה" היא איחוד פוליטי של שתי מפלגות: "אגודת ישראל" החסידית, ו"דגל התורה" הליטאית. לכל אחת מן המפלגות יש מועצת גדולי תורה משל עצמה וזו אחראית על קביעת הרשימה של המפלגה לכנסת. מאז הבחירות לכנסת השלוש עשרה (1992) רצות שתי המפלגות ברשימה מאוחדת תחת השם "יהדות התורה", המורכבת מנציגי שתי המפלגות לסירוגין (נציג "אגודה" ולאחריו נציג "דגל" וחוזר חלילה).
ב-1 ביוני 2022 התפטר יעקב ליצמן (יו"ר "אגודת ישראל") מן הכנסת ופרש מן החיים הפוליטיים. ליצמן היה ראש הרשימה לכנסת והחבר המוביל בה מאז תחילת המאה ה-21. הוא כיהן כשר וכסגן שר מטעם המפלגה וניהל מטעמה מגעים פוליטיים לצד משה גפני. את מקומו של ליצמן תפס יצחק גולדקנופף.
מחלוקות בנוגע לזרם החינוך העצמאי של חסידות בעלז איימו על המשך הריצה המשותפת של שתי המפלגות, אולם ב-12 בספטמבר הוסכם על פתרון למשבר ועל ריצה משותפת.[42] בראש הרשימה יעמוד גולדקנופף, נציג "אגודת ישראל" ולאחריו משה גפני, נציג "דגל התורה".
ישראל ביתנו
| ל | ل |
- מפלגה: מפלגת ישראל ביתנו.
- כינוי הרשימה: ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.
בראשות ישראל ביתנו עומד אביגדור ליברמן. ועדה מסדרת קבעה את הרכב הרשימה לכנסת ב-12 בספטמבר. הקמפיין של מפלגת ישראל ביתנו התייחס ליוקר המחיה ולנושאים של דת ומדינה. לצורך הקמפיין גויסו אושיות רשת מהתחום הכלכלי כגון סניה ולדברג.
מפלגת העבודה
| אמת | أمت |
- מפלגה: מפלגת העבודה הישראלית.
- כינוי הרשימה: מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי.
.jpg)
- ערך מורחב – הבחירות המקדימות במפלגת העבודה (2022)
הבחירות המקדימות לראשות המפלגה נערכו ב-18 ביולי 2022 בין יושבת הראש המכהנת מרב מיכאלי למזכ"ל המפלגה ערן חרמוני.[43][44] מיכאלי נבחרה לכהונה שנייה ברוב של 82.5% מהקולות.[45]
הבחירות המקדימות לרשימת המפלגה התקיימו ב-9 באוגוסט.[46] במסגרת תיקון החוקה שהעבירה מיכאלי בוועידת המפלגה ב-2021, נקבע כי רשימת המפלגה לכנסת תבנה בשיטת "ריץ' רץ' מגדרי", כך שהרשימה תורכב מנשים וגברים לסירוגין באופן שוויוני, בהתאם למספר הקולות שיקבל כל מועמד. כלומר, ראשון ישובץ המועמד שיקבל את מספר הקולות הגבוה ביותר, ולאחריו מועמד בן המין השני אשר יזכה במספר הקולות הגבוה ביותר מבין המועמדים בני מינו.
מרצ
| מרצ | مرص |
- מפלגה: מפלגת מרצ.
- כינוי הרשימה: מרצ השמאל של ישראל בראשות זהבה גלאון.
.jpg)
- ערך מורחב – הבחירות המקדימות במרצ (2022)
הבחירות המקדימות לראשות המפלגה ולרשימתה לכנסת נערכו ב-23 באוגוסט 2022.[47] על ראשות המפלגה התמודדו ח"כ יאיר גולן וזהבה גלאון, שחזרה להתמודד על תפקיד במפלגה 5 שנים לאחר שהתפטרה מתפקיד היו"ר ופרשה מהתמודדות לכנסת.[48][49] השר ניצן הורוביץ, יו"ר המפלגה בכנסת היוצאת, הודיע כי לא יתמודד לראשות המפלגה בכנסת הנוכחית אבל יתמודד על מקום ברשימה.[50]
במהלך יולי הודיעו השרה תמר זנדברג, ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי והשר עיסאווי פריג' כי לא יתמודדו על מקום ברשימת המפלגה.[51][52]
בבחירות לתפקיד היו"ר זכתה גלאון. יאיר גולן, שהפסיד בהתמודדות על תפקיד היו"ר, התמודד במקביל לרשימה לכנסת ושובץ במקום החמישי.
חד"ש-תע"ל
| ום | وم |
- מפלגות:
- המפלגה הקומוניסטית הישראלית (המוכרת בשם חד"ש).
- התנועה ערבית להתחדשות.
- כינוי הרשימה: חד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי.
.png)
בין המפלגות שהרכיבו את הרשימה המשותפת בכנסת היוצאת, חד"ש ותע"ל, לבין בל"ד, נתגלתה מחלוקת לגבי שני נושאים: המלצה על מועמד לראשות הממשלה ורוטציה בין חברי כנסת מטעם המפלגות השונות במהלך כהונת הכנסת. בתחילה נראה כי השיחות בין שתי המפלגות מניבות פרי ואף פורסם כי סוכם על ריצה משותפת,[53] אך לקראת סגירת הרשימות החליטה בל"ד על ריצה עצמאית וכך פורקה הרשימה המשותפת.[54]
ב-13 באוגוסט 2022 בחרה ועידת מפלגת חד"ש את הרשימה לכנסת. איימן עודה נבחר לכהונה נוספת בתפקיד היו"ר,[55] והוא ימשיך לעמוד בראש הרשימה. אחריו נבחרו עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה.
ב-3 בספטמבר 2022 הודיע ח"כ אוסאמה סעדי כי לא יתמודד על מקום ברשימה של תע"ל וכי יפרוש מהחיים הפוליטיים.[56] בראשות המפלגה ממשיך לכהן ח"כ אחמד טיבי.
בליל 15 בספטמבר, לאחר שנכשלו המגעים בין חד"ש ותע"ל לבין בל"ד, הגישו חד"ש ותע"ל את רשימתן בנפרד.
רע"מ
| עם | عم |
- מפלגה: רשימת האיחוד הערבי.
- כינוי הרשימה: הרשימה הערבית המאוחדת.
ועידת המפלגה, המורכבת מ-600 צירים, הרכיבה את רשימת המפלגה לכנסת בבחירות מקדימות שנערכו ב-6 באוגוסט 2022.[57]
הבית היהודי
| ב | ب |
- מפלגות:
- צל"ש – ציונות ליברליות ושוויון (המוכרת בכינוי הימין החדש).
- הבית היהודי, מיסודה של המפד"ל – המפלגה הדתית לאומית המזרחי הפועל המזרחי בארץ ישראל.
- דתי לאומי ישראלי למען כלל ישראל (מפלגת מדף השייכת לבית היהודי).
- כינוי הרשימה: הבית היהודי בראשות איילת שקד
_(cropped1).JPG)
ב-29 ביוני 2022, בטרם נתקבל החוק לפיזור הכנסת, הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט (חבר סיעת "ימינה") על כוונתו שלא להתמודד בבחירות המתקרבות.[58] את ראשות המפלגה מסר לאיילת שקד. ב-27 ביולי הודיעו שקד ויועז הנדל על החלטתם לרוץ ברשימה משותפת בשם "הרוח הציונית". ב-3 באוגוסט הודיעה ח"כ שירלי פינטו על פרישה מן הרשימה ועל הצטרפות לרשימת "המחנה הממלכתי".[59] ב-21 באוגוסט הודיע ח"כ אביר קארה גם הוא כי לא ירוץ במסגרת "הרוח הציונית",[60] וב-4 בספטמבר הכריז על הקמת מפלגת "חופש כלכלי".[61]
ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל על פירוק השותפות ביניהם. עוד באותו הערב הודיע יוסי ברודני, יו"ר מפלגת הבית היהודי, כי הוא ושקד הגיעו להסכמות על התמודדות משותפת של "ימינה" ושל מפלגתו שלו.[62] שקד וברודני הגיעו לסיכום על חלוקת השיבוצים בין מפלגותיהם וחתמו על הסכם התמודדות משותפת ב-13 בחודש.[63] ב-14 בספטמבר הודיעה עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר ארגון "שורת הדין", על הצטרפותה לרשימה, ושובצה במקום הרביעי.[64]
בל"ד
| ד | ض |
- מפלגה: אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי.
- כינוי הרשימה: בל"ד - אלתג'מוע אלווטני אלדמוקרטי בראשות סמי אבו שחאדה.
.png)
לאור המחלוקות בין המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת, אמר ח"כ סאמי אבו שחאדה (יו"ר בל"ד) כי הוא לא שולל את האפשרות שהמשותפת תבחן התמודדות בבחירות במסגרת גוש פוליטי חדש או במסגרת רשימות נפרדות, והדבר יוכרע לאחר שהנושא יידון בשיחות בין מרכיבי הרשימה המשותפת.[65]
מפלגת בל"ד ערכה בחירות מקדימות ב-6 באוגוסט 2022. ח"כ אבו שחאדה נותר בראש הרשימה, ואחריו מטאנס שחאדה ודועאא חוש-טאטור, בסדר זה.[66]
כאמור, בליל 15 בספטמבר, לקראת סיום המועד להגשת הרשימות, הוחלט בבל"ד לרוץ באופן עצמאי לאחר שלא הגיעו להסכמות עם חד"ש ותע"ל.
רשימות נוספות
- הרוח הציונית - רשימה שפרשה טרם הגשת הרשימות.
בהסכם הריצה המשותפת בין "תקווה חדשה" לבין "חוסן לישראל", לא נכללה מפלגת "דרך ארץ" של יועז הנדל וצבי האוזר. ב-27 ביולי חתמה "דרך ארץ" על הסכם ריצה משותפת עם מפלגת "הימין החדש" בראשותה של איילת שקד ברשימה חדשה בשם "הרוח הציונית". לרשימה המשותפת צורף אמיתי פורת, בנו של חנן פורת.[84][85] בעקבות עזיבת פעילים וחוסר ההצלחה בסקרים, וכן מחלוקת לגבי צירוף מפלגות חדשות לרשימה והצטרפות לממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, התפרקה השותפות ב-11 בספטמבר 2022, כשישה שבועות בלבד לאחר שהוכרז עליה.[86][87] ב-13 בספטמבר הודיעו הנדל והאוזר כי לא יתמודדו בבחירות הקרובות.[88][89]
Remove ads
הסכמי עודפים
חוק הבחירות לכנסת מאפשר חתימה על הסכם עודפים בין שתי רשימות, עד ה-21 באוקטובר. הסכמי עודפים נחתמו בין:[90]
- רשימת "יש עתיד" ורשימת "המחנה הממלכתי".[91]
- רשימת "העבודה" ורשימת מרצ.[92][ב]
- רשימת ש"ס ורשימת "יהדות התורה".[93]
- רשימת "הליכוד" ורשימת "הציונות הדתית".[94]
- רשימת "יש כיוון" ורשימת "הפיראטים".[ג]
מערכת הבחירות
סכם
פרספקטיבה
הכנסת העשרים וארבע אישרה חקיקה שנועדה למנוע פרסום פוליטי אנונימי בזמן מערכת בחירות, לרבות ברשת האינטרנט. בחוק נקבע כי פרסום או תגובה (כמו תגובית) ברשת, אשר מקורה במפלגה פוליטית, צריכה להזדהות ככזו. חובה זו נקבעה גם עבור חומר מודפס.[95][96][97]
ב-29 ביוני, יום לפני אישורו הסופי של החוק לפיזור הכנסת, הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט יו"ר סיעת "ימינה" על כוונתו שלא להתמודד בבחירות המתקרבות.[58] את ראשות המפלגה מסר לאיילת שקד. כחודש לאחר מכן, ב-27 ביולי, חברה שקד עם יועז הנדל, לרשימה חדשה בשם "הרוח הציונית". ב-11 בספטמבר הודיעו שקד והנדל על פירוק השותפות ביניהם, ושקד חברה ליוסי ברודני ולמפלגתו הבית היהודי.
ב-10 ביולי חתמו בני גנץ וגדעון סער על הסכם ריצה משותפת של המפלגות "חוסן לישראל" ו"תקווה חדשה".[35] ב-14 באוגוסט הצטרף הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לרשימה המאוחדת, ושמה הוחלף לשם המחנה הממלכתי.
ב-20 בספטמבר, הוגשה בקשה לפסול 12 רשימות על ידי ועדת החקירה האזרחית – ועדת העם. בקשה זו נדחתה על הסף.
ב-28 בספטמבר פסל יו"ר ועדת הבחירות השופט עמית את ח"כ עמיחי שיקלי שפרש מימינה מלרוץ לכנסת.[98] ב-9 באוקטובר הפך בג"ץ את ההחלטה במעמד מורחב של תשעה שופטים והכשיר את שיקלי. בג"ץ גם דחה עתירות לפסילת חברת הכנסת עידית סילמן ומפלגת בל"ד.[99]
במהלך מערכת הבחירות התקיים מבצע עלות השחר נגד הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לאחר מספר ימים של מתיחות. ראש הממשלה באותה העת היה יאיר לפיד ושר הביטחון היה בני גנץ.
יש עתיד קידמה את יאיר לפיד כמועמד לראשות הממשלה תוך הצגתו כמי שיתמודד עם משימות שהוזנחו במשך השנים.[100][101] יש עתיד (כמו גם הליכוד, ש"ס ומרצ) יזמו קמפיין במגזר הערבי.[102]
הליכוד קידמה את בנימין נתניהו כמועמד לראשות הממשלה. שוחזר קמפיין "אבו יאיר" לערביי ישראל מהבחירות הקודמות.[103] בנוסף ניסה הליכוד לקדם קמפיין ממוקד לדילול כוחם של איילת שקד ורשימת הבית היהודי.[104] לקראת הבחירות הרבתה שקד לדבר על ריצה אסטרטגית.[105] לאחר הבחירות טען יואב קיש מהליכוד כי הריצה של שקד עד הסוף הייתה מתואמת עם הליכוד במטרה להשאיר מפלגות אחרות מתחת לאחוז החסימה.[106]
מפלגת המחנה הממלכתי קידמה את בני גנץ כמועמד לראשות הממשלה בטענה שהוא יכול להקים ממשלה המורכבת הן מתומכי נתניהו והן מתנגדיו, בניגוד לשני המועמדים האחרים.[107][108]
במהלך מערכת הבחירות הבשיל לכדי הסכם המשא ומתן בין ישראל ללבנון על הגבול הימי ומאגרי הגז הטבעי.[109] ההסכם נחתם בסוף אוקטובר 2022 למרות שלא הובא לאישור הכנסת. את הסיבה לאי הבאת ההסכם לאישור הכנסת, תירץ ראש הממשלה יאיר לפיד ב"התנהגותה המופקרת של האופוזיציה".[110][111]
במוקד קמפיין הבחירות עמדו אירועי טרור ואלימות שכללו יומיים של מהומות אלימות במזרח ירושלים במהלכם נהרגו 2 חיילים בחג הסוכות. מפלגות הימין (הליכוד, הבית היהודי והציונות הדתית) הבטיחו לנקוט יד קשה נגד המחבלים והמתפרעים.[112] הממשלה המשיכה להיאבק במחבלים והמתפרעים ונמשך מבצע שובר גלים.[113][114][115]
מערכת הבחירות אופיינה ברובה בקמפיינים שליליים מאופקים יותר ממערכות הבחירות הקודמות, מתוך הבנה שהמשבר הפוליטי המתמשך הביא לתחושת מיאוס בציבור.[116] בנוסף, אם בעבר המפלגות היו משקיעות בפרסומות ובסרטונים, בבחירות הנוכחיות דובר בעיקר במסרים קצרים ומחודדים.[117]
בחודשים הראשונים של מערכת הבחירות המעיטו יחסית המפלגות בקמפיינים כדי לשמור את מרב המשאבים לישורת האחרונה, לאחר חגי תשרי, שבועיים לפני הבחירות.[118]
לאחר הבחירות, בין ה-9 ל-11 בנובמבר, הוזמנו נציגי הרשימות לבית הנשיא הרצוג להציג את המלצותיהם. 64 מחברי הכנסת המליצו על בנימין נתניהו לראשות הממשלה (סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם), 28 המליצו על יאיר לפיד לראש הממשלה (סיעות יש עתיד והעבודה), ו-28 בחרו שלא להמליץ על אף חבר כנסת (סיעות המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, רע"מ וחד"ש-תע"ל). ב-13 בנובמבר הזמין הרצוג את נתניהו לבית הנשיא והעניק לו את המנדט להרכבת הממשלה.[119]
Remove ads
גלריה
|
.jpg)
.jpeg)
.jpg)
סקרים
סכם
פרספקטיבה
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חסרים מקורות בהרבה סקרים (בפרט בטבלה השניה).Remove ads
תוצאות
- ערך מורחב – הכנסת העשרים וחמש
- מס' בעלי זכות בחירה: 6,788,804[120]
- מס' מצביעים: 4,794,593 (המהווים אחוז הצבעה של 70.63%)[120]
- מס' הקולות הכשרים: 4,764,742
- מס' הקולות הפסולים: 29,851
- אחוז החסימה (3.25% מכלל הקולות הכשרים): 154,855 קולות
- קולות לרשימות שעברו את אחוז החסימה: 4,347,342 (91.24% מהקולות הכשרים)
- קולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה: 417,400 (8.76% מהקולות הכשרים - האחוז הגבוה ביותר בישראל אי פעם לקולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה)
- מודד למנדט: 36,227 קולות
מפה שמציגה אזורים סטטיסטיים עם תמיכה דומיננטית בנטייה פוליטית מסוימת ובמפלגות מובילות.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת יש עתיד בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית בקואליציה של מפלגות הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת המחנה הממלכתי בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת ש"ס בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת יהדות התורה בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת ישראל ביתנו בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת רע"ם בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית ברשימה המשותפת חד"ש-תע"ל בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת העבודה בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת מרצ בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת בל"ד בבחירות לכנסת ה-25.[121]
תמיכה אלקטורלית במפלגת הבית היהודי בבחירות לכנסת ה-25.[121]
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
_electoral_support_in_the_elections_to_the_25th_Knesset.jpg){kind=small}
Remove ads
לקריאה נוספת
- נעם גדרון, גדעון רהט, מיכל שמיר (ע), הבחירות בישראל 2022, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2025, הבחירות בישראל
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת הבחירות המרכזית- רשימות המועמדים לכנסת, באתר ועדת הבחירות המרכזית
- תוצאות אמת באתר ועדת הבחירות המרכזית
- מערכת וואלה! חדשות, בתום ספירת הקולות: גוש נתניהו זוכה ל-64 מנדטים, מרצ מחוץ לכנסת, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2022 - תוצאות האמת על גבי מפה
- הזירה הפוליטית - תוצאות בחירות 2022 - עושים סדר במספרים, באתר N12
- פירוט של חישוב תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, באתר מחשבון מנדטים
אחדות בימין - פילוג בשמאל: הקולות ביום שאחרי תוצאות הבחירות, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:54)- כישלון השמאל בבחירות | מרצ ובל"ד לא עוברות את אחוז החסימה, גוש השינוי עולה למתקפה ומאשים את לפיד, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:11)
- "אסון למדינה, אסון אישי שלי": ספירת הקולות הסתיימה - מרצ לראשונה מחוץ לכנסת, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:32)
- כך הצליח אריה דרעי להחזיר את ש"ס למספר דו-ספרתי, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:57)
- אילן לוקאץ', "יכול לקרוא לזה יהירות, שיגעון גדלות": מה עומד מאחורי ההימור של מיכאלי - שעדיין לא מודה בטעות, באתר מאקו, 4 בנובמבר 2022
- קיץ ברבנר, ליבוי יצרים, פייק ניוז ברשת ובן גביר: כיצד השפיעה התקשורת על בחירות 2022?, באתר מעריב אונליין, 4 בנובמבר 2022
- יוגב כרמל, "בחרנו בדרך של הפחדה": האנשים מאחורי הקמפיינים בימין שהצליחו, באתר מאקו, 3 בנובמבר 2022
- עומר ירדני, המכונה האנושית שהניעה מצביעים: מסע בין מעוזי המפלגות הגדולות, באתר חדשות 13, 4 בנובמבר 2022
- תני גולדשטיין, לא הצבעתם? הייתה לכך השפעה מכרעת, באתר זמן ישראל, 27 בנובמבר 2022
- יובל בגנו, מחקר חדש מראה: כך קרס השמאל במגזר הערבי בבחירות האחרונות, באתר מעריב אונליין, 5 בדצמבר 2022
Remove ads
ביאורים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads