פארק קנדה
פארק ממזרח לעמק איילון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארק קנדה (בשמו המלא פארק איילון-קנדה) הוא פארק השוכן ממזרח לעמק איילון, והמשתרע על-פני שטח של 12,000 דונם. פארק איילון-קנדה שוכן מצפון לכביש 1, בקטע שבין מחלף לטרון למחלף שער הגיא.[1]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
1973  |
| בעלות |
קרן קיימת לישראל |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 12,000 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
עמק איילון |
| קואורדינטות | 31°50′19″N 34°59′52″E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת השפלה רגילה)   פארק קנדה | |
  | |
ערך מורחב – אמאוס ניקופוליס
"חמת" היה יישוב קדום ברכס לטרון, בשוליו המזרחיים של עמק איילון. היוונים או השומרונים שיבשו את השם וקראו למקום אמאוס. המקום מוזכר לראשונה בקרב אמאוס, שהתחולל בשנת 165 לפנה"ס במסגרת מרד החשמונאים. לאחר מכן הפכה אמאוס לעיר יהודית. אמאוס נזכרת אצל יוסף בן מתתיהו שציין כי במאה ה-1 לפנה"ס הייתה עיר קטנה, שתושביה נמכרו על ידי גאיוס קסיוס לונגינוס לעבדים.
במאה הראשונה הוקמה במקום קולוניה רומית, שהפכה במאה ה-3 לעיר אמאוס ניקופוליס. אמאוס ניקופוליס נודעה בבית המרחץ הגדול שהוקם בה, ואמת מים הוליכה אליו ממעיינות השוכנים כיום בתחומי פארק קנדה. העיר חרבה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.
המקום ידוע גם בשל המסורת הנוצרית המזהה אותה כאחד המקומות האפשריים של אמאוס – המקום בו התגלה ישו לשניים מתלמידיו לאחר שקם לתחייה.
הפארק נמצא על שטח של שלושה כפרים ערביים שהתקיימו במקום עד 1967. הראשון דיר איוב (בחלקו המזרחי של הפארק בסמוך לשער הגיא) נהרס במלחמת העצמאות ובהסכם שביתת הנשק עם ירדן נותר בשטח הפקר ולא יושב מחדש, שני הכפרים הנוספים הם עמואס ויאלו, במלחמת ששת הימים גירש צה"ל את תושביהם והרס את הבתים[2]. יצחק רבין אמר שהוא נתן את הפקודה להרוס את הכפרים כדי שלא ישמשו מחסה לקומנדו מצרי.[3] עוזי נרקיס אמר שהכפרים נהרסו בשל השתתפותם במצור על ירושלים ובקרבות הקשים באזור במלחמת העצמאות.[4] הסבר אחר שניתן לפינוי הוא הרצון לבטל את מובלעת לטרון כדי לאפשר את יישור הכביש לירושלים ולמנוע דרישה עתידית במסגרת הסכם שלום, להשיב את השטח לממלכת ירדן.[5] תושבי הכפרים קבלו פיצויים אך לא ניתנה להם רשות לחזור לבתיהם.[דרוש מקור]
הקרן קיימת לישראל ייסדה את פארק קנדה ב-1973 כאתר פיקניק ונופש. שמו הראשון היה 'פארק קנדה', כאות הוקרה לקהילה היהודית בקנדה, שתרמה את הכסף הרב לפיתוחו.[6] במשך שנים המשיכה הקהילה לתרום בקביעות לאחזקת הפארק, אך בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 הוצג סרט תחקיר שהראה את עברו הערבי של הפארק, והעובדה כי הוא שוכן מעבר לקו הירוק וטען שאסור להעביר כספי תרומות פטורים ממס מקנדה לצורך פיתוח הפארק.[7] הקק"ל התנצלה על שימוש בכספים מקנדה להקמת הפארק ושם הפארק הוסב ל-'פארק איילון', אך כדי למנוע בלבול בינו ובין פארק איילון הסמוך לתל אביב, הוא נקרא 'פארק איילון-קנדה'.
עקב הקרבה לשטח אש 208 המשמש את חיל האיסוף הקרבי לקיום תרגילים מסכמים בסוף ההכשרה החילית שלו, מזה כ-13 שנה שהפארק משמש את החיל לקיום מסעות "סוף מסלול".
- ערך מורחב – חורבת עקד
הפארק עשיר ביער נטע אדם (אורנים וברושים), חורש ים תיכוני לא מפותח (אלון, אלה, חרוב) מסתתר בינות לאורנים ובמקומות רבים שרידי בוסתנים: שקד, תאנה, זית ועוד. בפארק מצויים פרחים רבים, בהם סתוונית היורה, כרכום חורפי, נרקיס מצוי ורקפת מצויה.
הפארק כולל מספר אתרים בעלי עניין: עמק המעיינות ובו שתי אמות מים, עינות איילון[8] ובאר איוב, תל איילון ובראשו המבצר הצלבני "קסטלום ארנולדי", מעיין התמרים, גבעת המצפור, חורבת עקד, בית מרחץ רומי שהוסב לקבר שייח עובייד, קבר שיח אבן ג'בל, אתר הנצחה וזיכרון לקרבות 1948 – משלט י"ד ועוד.[1]
בראשית שנות האלפיים נערך שיקום ופיתוח של אתרי טבע בגן בידי צעירים מקומיים על ידי חומרים טבעיים-מקומיים.[9] בנוסף, האזור נחשב אחד היעדים המוצלחים לסיורי אופניים.[10][11]
בשולי הפארק, בקרבת מבוא חורון, ישנו אתר היסטורי בשם בית הקשתות שכולל מעין, בריכה ומבנה אבן.[12]
- דברים שרואים מכאן עמק אילון ומורדות הרי יהודה בהוצאת בני משק מבוא חורון
אתר האינטרנט הרשמי של פארק קנדה- יום שדה "מתל עקד אל שביל המעיינות", מנהל חברה ונוער, אגף של"ח וידיעת הארץ.
- מסלול טיול בפארק קנדה-איילון, באתר e ירוק קק״ל.
- פארק קנדה – באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- הכפרים עמואס, יאלוּ ובית-נוּבא בלטרון שנהרסו עד היסוד (נכתב על ידי יוסף אלגזי להארץ 11.7.1997)
- תום שגב, מחפשים את השלט, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
- תמר ברגר, מה שותקות האבנים בפארק קנדה, באתר "העוקץ", 16 בספטמבר 2020
פארק איילון קנדה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
