Loading AI tools
פעילה פמיניסטית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות חדווה רזניק (נולדה ב-31 באוקטובר 1932) היא פעילת שמאל פמיניסטית ישראלית, סופרת, מתרגמת וכלת פרס ישראל על מפעל חיים עבור תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בשנת 1977 הייתה בין מקימות עמותת ל.א., שעיקר עיסוקה הוא ניהול מקלטים לנשים מוכות, ושימשה מנכ"לית בשכר וחברת ועד העמותה עד הגיעה לגבורות בשנת 2011[1], והמשיכה עבודתה כיו"ר ללא שכר לאחר מכן.
רות רזניק, יולי 2014 | |
לידה |
31 באוקטובר 1932 (בת 91) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום מגורים | הרצליה |
ידועה בשל | פעילות פמיניסטית |
מקצוע | מנהלת מעונות לנשים מוכות |
מפלגה | מרצ, רצ |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (2009) |
רות רזניק נולדה בירושלים ב-1932, בת לישראל מאיר לסק וליובה לבית פבזנר. היא גדלה לסירוגין בירושלים ובתל אביב. למדה בבית הספר אוולינה דה רוטשילד בירושלים ובהמשך בבית ספר לדוגמה בתל אביב ותיכון עירוני למסחר בתל אביב. בגיל 14 הצטרפה לאצ"ל והשתתפה באימונים, אך לא בלחימה[2]. בגיל 15.5 סיימה את שירותה עקב פירוק האצ"ל. בגיל 16 עזבה את הלימודים והצטרפה לגרעין בקיבוץ רוחמה. לאחר שירותה הצבאי בחיל האוויר, עבדה בשגרירות ישראל בלונדון. רזניק חזרה לישראל בשנת 1956 בעקבות מות אחיה, הנווט אמיתי לסק. עבדה בתפקידי ניהול במפעלים שונים[דרושה הבהרה] והקימה עם בעלה עסק עצמאי לשירותי משרד ולפרסום בו עבדה עד 1978[3].
ב-1972 נמנתה עם מייסדות התנועה הפמיניסטית הישראלית בתל אביב, ועמדה בראש התנועה באזור השרון[4]. השתתפה בהפגנות של התנועה, ואף הואשמה בהשתתפות בהפגנה לא חוקית ובתקיפת שוטר[5]. בשנת 1977 ייסדה יחד עם קבוצה של 19 נשים נוספות[3], ביניהן שושנה בר, את עמותת "לא לחימה באלימות נגד נשים" (אז אגודה עות'מאנית[6]) שמטרותיה הן[7] "איסוף והפצת מידע על ממדי ותופעות אלימות נגד נשים. והקמת בתי מקלט לנשים מוכות ולילדיהן"[8]. הייתה מקבלת השכר הגבוה בעמותה עד 2011, שנה שבה פרשה והמשיכה לעמוד בראש העמותה בהתנדבות.
ב-1978 הקימה העמותה את המקלט השני בארץ[9] לנשים מוכות. בשנת 1993 הקימה העמותה מקלט לנשים מוכות בחדרה, ובשנת 1996 הקימה העמותה מקלט לנשים בראשון-לציון. בשנת 2011 לא עמדו שניים מהמקלטים של העמותה בקריטריוני הסף של מכרז משרד הרווחה למימון מקלטים לנשים מוכות. צעד שעורר תרעומת מצד ארגוני הנשים[10]. כיום העמותה מפעילה שלושה מתוך 14 מעונות לנשים מוכות בארץ[11][3]. על פי דברי השופטים במתן פרס ישראל, העמותה הביאה לשינוי במודעות החברה הישראלית לתופעת האלימות בבית.[דרושה הבהרה]
בשנת 1986 הקימה העמותה קו-חירום עירוני לנשים במצוקה בעיר הרצליה ורזניק הדריכה את מתנדבות הקו[דרוש מקור]. העמותה גם הקימה קווי חירום לנשים בשלוש שפות, קו חירום לילדים, יחידה משפטית (מרכז עדנה[דרושה הבהרה]) הנותנת מענה טלפוני, ייעוץ וסעד משפטי לנשים שהן קרבנות לאלימות, ומארגנת[דרוש מקור] סדנאות וימי עיון בנושא אלימות במשפחה[דרושה הבהרה]
על רזניק נאמר: "במסגרת עבודתה החברתית, תמכה באלפי נשים וילדים הפונים למקלטים, הכירה אותם אישית, סעדה ועודדה נשים שהיו קרבנות לאלימות מבית: נשים יהודיות מכל עדות ישראל, נשים ערביות ודרוזיות, עולות חדשות מברית המועצות ומאתיופיה ואף עובדות זרות."[דרוש מקור].
בנובמבר 1999 הייתה רזניק ממקימות "פרלמנט נשים"[דרוש מקור], ולאחר מכן חברה בוועדה המייעצת שלו[12].
רזניק הרצתה בישראל ובחו"ל בתחום אלימות נגד נשים. במסגרת MEDURBS (Mediterranean Urban Securities)[דרושה הבהרה] של האיחוד האירופי, משתתפת רזניק כנציגת ישראל כמומחית בתחום אלימות נגד נשים וילדים.[דרושה הבהרה]
רזניק פעלה לשינוי עמדות המשטרה בתחום האלימות במשפחה, מרצה ומדריכה שוטרים וקצינים בתחום זה.[דרוש מקור]
רזניק הופיעה בפני ועדות הכנסת העוסקות בנושא אלימות נגד נשים בישראל: ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות והוועדה לקידום מעמד האישה. הקימה.[דרוש מקור] יחידה להכשרת אחיות ורופאים, להכשרתן של אחיות בחדרי מיון ועובדות סוציאליות בבתי חולים [דרושה הבהרה] של אחיות טיפת חלב בחשיבות תפקידן באיתור קרבנות אלימות מבית.
בן דודה היה המתמטיקאי מיכאל משלר. נישאה לדניאל, איש מח"ל, ולזוג נולדו שלושה ילדים. בפברואר 2014 התאלמנה.
ספרים:
תרגומים לאנגלית[דרוש מקור]:
תרגומים לעברית:
מכּתביה:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.