Loading AI tools
רשות שנועדה לקדם את החדשנות בתעשייה הישראלית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות החדשנות היא רשות ממשלתית הפועלת לקדם יזמות וחדשנות טכנולוגית, בדגש על תעשיית ההייטק הישראלית, המהווה מנוע צמיחה עיקרי של כלכלת ישראל[1]. הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] (בקצרה "המדען הראשי") ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ.
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה |
סוכנות אם | משרד הכלכלה והתעשייה |
תאריך הקמה |
1965 (כלשכת המדען הראשי) 2016 (כרשות החדשנות) |
סוכנות קודמת | לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה |
חוק | חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה |
מנכ"ל | דרור בין |
יו"ר |
עמי אפלבום 2017–2024 אלון סטופל 2024– |
מטה מרכזי | ירושלים |
innovationisrael | |
מתוקף תפקידיה מפעילה רשות החדשנות תוכניות מגוונות לתמיכה בחדשנות טכנולוגית ולשימור היתרון היחסי של ישראל. בין היתר, משקיעה הרשות מאות מיליוני שקלים בכל שנה כמימון לא-מדלל בחברות הזנק בעלות עומק טכנולוגי, תוך השתתפות בסיכונים הכרוכים במחקר ופיתוח (מו"פ) בשלבי החברה המוקדמים[1] ותומכת בזכיינים שונים המקימים חברות חדשות ומסייעים לחברות בתחילת דרכן, כגון חממות טכנולוגיות, מרכזי חדשנות אזוריים ומועדוני אנג'לים. כמו כן תומכת הרשות בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים, מקימה תשתיות לאומיות הנדרשות בתחומים טכנולוגיים פורצים, פועלת ליצירת שיתופי פעולה בין-לאומיים, תומכת בפיילוטים משותפים שמטרתן אימוץ טכנולוגיות לשימוש בישראל, ומקדמת חדשנות טכנולוגית בתעשייה המסורתית[3]. בנוסף מפעילה הרשות תוכניות להתמודדות עם אתגרי הצמיחה של ענף ההייטק, כגון הכשרת הון אנושי לעיסוק בטכנולוגיות מתקדמות והגדלת חלקן של אוכלוסיות בתת-ייצוג[4]
הרשות אחראית גם לייעץ למשרדי הממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל, פועלת להסדרת רגולציה שנוגעת לחדשנות טכנולוגית ולתעשיית ההייטק, וכן סוגיות מיסוי, עוקבת ומנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל וממליצה על דרכי פעולה לשימור היתרון התחרותי של ישראל, תוך יצירת שיתופי פעולה עם רשויות אחרות וחברות בין-לאומיות ברחבי העולם[1].
משרדי רשות החדשנות ממוקמים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.
הרשות היא גוף עצמאי שמרכז את התמיכה של הממשלה בתעשייה עתירת ידע, באמצעות מענקים, הלוואות, פטורים, הנחות, הקלות וערבויות שלא לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, ועוד.
תמורת המימון שמעניקה הרשות, היא אינה לוקחת אחוזים מהמיזם ואינה מתערבת בניהול או בקבלת החלטות. ההחזר הכספי מתבצע, במידת הצלחה בלבד, על ידי החזר תמלוגים מהכנסות עתידיות של החברה מהידע הנתמך, עד, לכל היותר להחזרת המענק בתוספת ריבית. בהתאם לחוק המו"פ. הכספים שנגבים מוחזרים לתקציב הרשות ובכך מגדילים את תקציב המענקים לחברות נוספות.
התיקון בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (חוק המו"פ) איפשר לרשות לקבוע את תנאי המענקים, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה מאפשר גמישות רבה יותר בתנאי המענקים בהתאם לצורך, ביחס ליחידות ממשלתיות אחרות.
על בסיס גיבוש הצעה של הממשלה ה-33 להקמת רשות החדשנות, אושר בכנסת ב-29 ביולי 2015 תיקון מספר 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה[5] שיזמו שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון[6]. במסגרת תיקון החוק הוכרז על הקמת רשות סטטוטורית חדשה "רשות החדשנות".
הרשות הוקמה בשנת 2016, והחליפה את היחידה שנקראה קודם "לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה"[2] ואת העמותה הממשלתית מתימו"פ (מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח).
עד להקמת הרשות, המענקים למחקר ופיתוח הוענקו על ידי המדען הראשי במשרד הכלכלה, כאשר תנאי המענקים, כגון חובת תשלום תמלוגים, שיעורם, המגבלות על העברת הידע או העברת הייצור לחו"ל וכדומה, נקבעו בחוק או בתקנות. כפועל יוצא, כל שינוי בתנאי המענקים חייב תיקוני חקיקה. כך, למשל, כאשר המדען הראשי רצה לאפשר הוצאת ידע לחו"ל בתמורה לידע חליפי שיועבר לישראל, חייב הדבר תיקון לחוק שנעשה בשנת 2005. הניסיון מלמד כי חברות רבות נרתעו בעבר מקבלת תמיכת המדען והעדיפו חלופות אחרות, בשל מנגנון מסורבל שהיה כרוך בניהול המענקים, היעדר גמישות בתנאי המענקים ועוד. מדינת ישראל הכירה בקשיים ומגבלות אלה וניסתה לפתור אותן באמצעות הקמת הרשות לחדשנות. אחד היעדים המרכזיים מאחורי התיקון לחוק הוא העברת הסמכות לקביעת תנאי המענקים למועצת הרשות, באמצעות יצירת מסלולי הטבות שונים וקביעת תנאיהם. שינוי זה נועד לאפשר לרשות לפעול בגמישות רבה יותר ולבצע שינויים והתאמות בתנאי המענקים בהתאם לצורך.
ביוני 2016 מונתה מועצת המנהלים של הרשות לחדשנות, המורכבת מתשעה חברים, כאשר המדען הראשי, משמש כיו"ר הרשות. שינוי משמעותי הוא שילובם של שלושה נציגים מהתעשייה כנציגי ציבור במועצה[2]. בדצמבר 2016 מונה המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות, אהרון אהרון (מנכ"ל אפל ישראל לשעבר)[7]. מאז 2021 מכהן בתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין[8][9]. בספטמבר 2017 מונה ד"ר עמי אפלבום ליו"ר רשות החדשנות, והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה[10]. בשנת 2024 החליף אותו בתפקיד אלון סטופל, שכיהן קודם לכן כסמנכ"ל וכמדען הראשי של אלביט[11].
ביולי 2021, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, עברה רשות החדשנות ממשרד הכלכלה לפיקוחו של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה[12].
הרשות עובדת במתכונת של חטיבות שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים ובשלבים שונים בפיתוח ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו באמצעות מסלולים שונים[1]. בנוסף לחטיבות מוטות הלקוח, ברשות חטיבות רוחביות נוספות, כגון חטיבת תפעול, אסטרטגיה, חטיבה טכנולוגית (המפעילה כ-200 בודקים מקצועיים האחראים על בחינת הבקשות המוגשות לרשות והגשת המלצה לוועדות ההשקעה של הרשות), חטיבת שיווק ולקוחות, חטיבת פיתוח ארגוני, חטיבת כספים, וחטיבה משפטית.
חטיבת הזנק מציעה כלים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של חברות הזנק (סטרטאפים) וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב הרעיון ושלב המו"פ הראשוני (Pre-Seed ו-Seed), להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית (גיוס הון). כמו כן פועלת החטיבה לקידום הגיוון התמטי, הדמוגרפי והגאוגרפי של ההון האנושי בתעשיית ההייטק והיזמות בישראל. מנהל החטיבה, נכון ל-2024 הוא חנן ברנד[13]. בין המסלולים העיקריים בחטיבת הזנק:
חטיבה זו מפעילה מגוון מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות הזנק בשלבים מוקדמים, שלבי הצמיחה המוקדמת וחברות בוגרות. המסלולים בחטיבת צמיחה מותאמים לחברות היי-טק בשלבים מוקדמים אך גם לחברות היי-טק בוגרות הפונות לאפיקי צמיחה מוטת חדשנות טכנולוגית או מבקשות השתתפות במימון מחקר ופיתוח חדשניים.
בנוסף מפעילה החטיבה מסלולי ייצור מתקדם המתמקדים ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית, במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשיות טכנולוגיות, וטכנולוגיות-מסורתיות. מטרת המסלולים להזניק קדימה את התעשיות מוטות הייצור ולעודד את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים.
מנהלת החטיבה, נכון ל-2024 היא כרם נבו[24]. בין המסלולים בחטיבת צמיחה:
חטיבה זו מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה, במטרה שיניבו טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בחטיבה זו מקדמים שיתופי פעולה וניסיון ופיתוח על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים בזירה זו – מסלול מחקר יישומי בתעשייה, מסלול מחקר יישומי באקדמיה, מסלול מאגדי מגנ"ט, מסלול מסחור ידע, מסלול תשתיות מו"פ לתעשייה ומסלול מימ"ד. מנהל החטיבה, נכון ל-2024, הוא ד"ר אביב זאבי[32].
לדוגמה, בשנת 2020 הודיעה החטיבה כי אושרו שלושה מאגדי מחקר ופיתוח בתחומי התחבורה בערים חכמות – רכבים אוטונומיים, תקשורת קוונטית ועיבוד של חומרים בלייזר. המאגדים ימומנו בסכום של 150 מיליון שקלים[33].עבודה מקיפה בנושא, אודות מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל, בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ), נערכה על ידי פרופסור דן פלד, פרופסור בנימין בנטל ודוקטור צמרת רובין ממוסד שמואל נאמן שבה קראו החוקרים להבטחת משאבים לטווח ארוך עבור אוניברסיטאות המחקר בישראל, הן דרך תקציבי המדען הראשי והן דרך תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה, כדי לאפשר לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח[34].
בנוסף פועלת החטיבה להקמת תשתיות לאומיות בתחומים טכנולוגיים פורצים. בין היתר מרכז המחשוב הקוואנטי הישראלי[35], תשתית מחקר וייצור ניסויי לחברות פודטק בתחום הפרמנטציה – אחת מהטכנולוגיות המובילות ליצירת חלבון אלטרנטיבי[36], חברת התשתית הראשונה לביולוגיה סינתטית, ועוד[37].
החטיבה הבין-לאומית אמונה על יצירת גשרים לשווקים בין-לאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת תאגידים רב-לאומיים ומשקיעי הון סיכון לשיתוף פעולה עם ישראל, תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות עם מגוון מדינות ברחבי העולם. בנוסף מפעילה החטיבה את הפעילות הישראלית של תוכנית הורייזן של האיחוד האירופי, המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בין-לאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים.
קהלי היעד משאר חטיבות הרשות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התוכניות והקשרים הבין-לאומיים שהמערך הבין-לאומי יוצר ומתחזק עבור תעשיית ההייטק. מנהל החטיבה הבין-לאומית, נכון ל-2024, הוא שלומי קופמן[38].
בשנת 2008 בוצע מחקר לבחינת השפעת פעילות המדען הראשי על הצמיחה במשק הישראלי. זאת לאור השקעות של 13 מיליארד ש"ח בתמיכה ועידוד המחקר והפיתוח האזרחי בסקטור הפרטי, שבוצעו בין השנים 1991 ל-2007.[39] המחקר מצא כי התמיכה הממשלתית יצרה מו"פ חדש שלא היה מתבצע במשק בלי התמיכה הממשלתית, בהיקף של בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי. מעבר לכך, השקעות הרשות אינן באות במקום השקעות של כסף פרטי, אלא מממנות מו"פ שלא היה זוכה למימון דרך השקעה פרטית ובכך מגדילה ומעודדת את כלל המו"פ במשק. כך לדוגמה, השקעה ממשלתית של 1 מיליון ש"ח במו"פ יוצרת תוספת של השקעה פרטית במו"פ בגובה 1.28 מיליון ש"ח ובסך הכול השקעה של 2.28 מיליון ש"ח תוספת השקעה במו"פ למשק.
תוצאות המחקר הראו כי ההשקעה הממשלתית מתורגמת לתוצר במכפיל מינימלי של פי 5–6 פעמים מגובה ההשקעה הממשלתית עבור מענק בגובה 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 50–300 מיליון ש"ח ומכפיל מינימלי פי 1.5 עד 2 עבור מענק של 5 מיליון ש"ח לפירמה במחזור מכירות של 300 מיליון ש"ח ומעלה.[39]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.