שלמה צמח

שלמה צֶמַח (2 ביוני 1886 – 6 בנובמבר 1974) היה חלוץ, מבקר ספרות, סופר, ומחנך עברי. חברו מנוער של דוד בן-גוריון, מראשוני העלייה השנייה, ממייסדי "הפועל הצעיר", בית הספר החקלאי כדורי וכתב-העת הספרותי "מאזנים". חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1960) ופרס ישראל לספרות יפה (תשכ"ה-1965).

שלמה צֶמַח

שלמה צמח
לידה	2 ביוני 1886 פלונסק, האימפריה הרוסית
פטירה	6 בנובמבר 1974 (בגיל 88) ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
ילדים	עדה צמח
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1965) פרס ביאליק (1944) פרס ברנר (1955)

נחשב לאחד מטובי מבקרי הספרות בתקופתו. ביקורתו החריפה התאפיינה בבקיאות בשבילי המחשבות והדעות של עם ישראל ובשבילי ספרות העולם, בתפיסה פדגוגית היאך לקרוא שיר, ובהטפה לוחמנית לאיכות^[1].

ביוגרפיה

צמח נולד בעיר פלונסק שבפולין הרוסית בשנת תרמ"ו (1886), נצר לר' אברהם אבלי הלוי גומבינר (בעל ה"מגן אברהם") וצאצאו ר' צבי הירש הלוי מפלונצק (בעל "צמח לאברהם"; מכאן שם משפחתו). הוא בן גילו וחברו של בן-גוריון. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובבית המדרש. בהיותם בני 14 ייסדו בן-גוריון וצמח בפלונסק אגודת נוער ציונית בשם "אגודת עזרא", שחבריה החליטו לדבר עברית בלבד.

צמח עלה לארץ ישראל בשנת 1904, בראשית ימי העלייה השנייה. חמש שנים היה פועל חקלאי במושבות העבריות. בספרו "שנה ראשונה" שפורסם בשנת 1952, הביא תיאור של שיחותיו עם האיכרים על בעיות התקופה. צמח היה ממייסדי "הפועל הצעיר" בשנת 1905 וממייסדי "החורש" עם אליעזר שוחט ב-1907.

בשנים 1909–1914 למד צמח חקלאות, ספרות ופילוסופיה בצרפת. בשנת 1914 הוסמך כמהנדס חקלאי, ויצא לבקר את בית הוריו בפלונסק, ועקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתקע בפולין. עסק בפעילות ספרותית בוורשה ולאחר מכן באודסה. בשנת 1921 חזר לארץ ישראל. שימש כמורה במקווה ישראל, ואחר כך ניהל את המחלקה להדרכה בתחנת הניסיון החקלאית של ההנהלה הציונית.^[2] בשנת 1933 היה ממייסדי בית הספר החקלאי כדורי ומנהלו הראשון.

צמח כתב ספרי עיון וספרי עזר חקלאיים והיה מבקר ספרותי. ערך את כתב העת בחינות בבקורת הספרות בהוצאת מוסד ביאליק, מהקמתו בשנת 1952 ועד שנת 1956, כאשר התפטר^[3]. בעקבות כך הפסיקה, ב-1957, הופעת כתב העת.

היה חבר המערכת והרוח החיה של כתב העת הספרותי "מאזנים"^[4]. זכה בפרס ברנר ב-1955,^[5] והיה חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת ה'תשכ"ה (1965).

שלמה צמח נפטר בשנת 1974. על שמו נקרא רחוב בירושלים בשכונת יפה נוף.

בתו הייתה חוקרת ומתרגמת הספרות עדה צמח ובן-דודו דוד צמח היה מתרגם ופובליציסט באירופה.

בשנת 2006 פרסמה חוקרת הספרות נורית גוברין מאמר בעיתון "הארץ", שבו תיארה את יחסי החברות-יריבות ששררו בין בן-גוריון וצמח מאז ילדותם המשותפת בפלונסק ולכל אורך ימי חייהם. החוקרת ניתחה סיפור של צמח בשם "רזלה ועטרה" שפורסם בשנת 1930, המספר ספורן של שתי פרדות ומצאה בו אלגוריה על פרשת יחסיהם של הסופר ובן-גוריון.

בשנת 2010 יצא לאור ספרו של אריה (בודה) בודנהיימר "בזכות החבר מפלונסק", המגולל את סיפורו של שלמה צמח, ובתוכו גם סיפור הידידות והמחלוקת עם דוד בן-גוריון.

כתב עליו תלמידו יגאל אלון: "משכמו ומעלה, בלי לפגוע כהוא־זה בשאר מוריי, היה שלמה צמח, הסופר והמבקר, אשר הפליאני בהרצאותיו ובשיחותיו על בוטניקה מזה, ועל ספרות עברית וכללית – מזה. כולם פתחו לפני עולמות, אשר ידיעותיי בהם היו מוגבלות עד אז ובמיוחד שלמה צמח, אשר כאמור, קרע לפני צוהר לערכי חברה ואדם"^[6].

ספריו

• אליהו מרגלית (רומן), ורשה: הוצאת יהודיה, 1921. פרקים מתוך הרומן פורסמו כבר בשנת 1918 ב"הצפירה".
• סיפורים מחיי הארץ, הוצאת ראובן מס, 1939.
• שנה ראשונה, הוצאת עם עובד, 1952.
• מסה וביקורת, הוצאת דביר, 1954.
• דפי פנקס, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ב.^[7]
• מסות ורשימות, הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל, רמת גן 1968
• סיפור חיי, כפי שנרשם בידי עדה צמח, הוצאת דביר, 1983, מסת"ב 965-01-0121-7

לקריאה נוספת

• בנימין יצחק מיכלי, שלמה צמח - נקודות בביקורת, ב"דבר", 22 ביוני 1956.
• גדעון קצנלסון, דרך ביקורתו של שלמה צמח, ב"הארץ", 14 באוגוסט 1959.
• גדעון קצנלסון, שלמה צמח כמבקר ספרותי, ב"הארץ", 15 ביוני 1956.
• הלל ברזל, שלמה צמח ומסותיו, ב"הבוקר", 11 בדצמבר 1964;
• נורית גוברין, "שלוות האפס" - פריז ברומן של שלמה צמח: 'אליהו מרגלית', בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.
• נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ו', הוצאת המרכז לתרבות ולחינוך תל אביב וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, 1974, עמודים 214-231

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה צמח בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של שלמה צמח, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי שלמה צמח בפרויקט בן-יהודה
• ישראל כהן, שלמה צמח, בפרויקט בן-יהודה
• דב סדן, חומרת הקו - על שלמה צמח, בפרויקט בן-יהודה
• ש"י פנואלי, שלמה צמח, ב"למרחב", 25 באוגוסט 1961.
• אדיר כהן, עיונים בביקורתו של שלמה צמח, ב"דבר", 9 באפריל 1965.
• יוסי אורן, סיפורי שלמה צמח, ב"למרחב", 14 בינואר 1966.
• מרדכי אבישי, שלמה צמח המבקר-המספר, ב"על המשמר", 15 בנובמבר 1974.
• יחיעם ויץ, "בזכות החבר מפלונסק: מסעותי עם שלמה צמח ודוד בן-גוריון" מאת אריה (בודה) בודנהיימר, שונאים, סיפור אהבה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2010
• נורית גוברין, שתי פרדות - דוד בן-גוריון ושלמה צמח, באתר הארץ, 1 ביוני 2006, תרבות וספרות. כונס בספרה: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח / 2008.
• שלמה צמח, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"

• שלמה צמח, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• שלמה צמח, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"