שרפה
התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה. שרפה עלולה להיגרם מסיבות שונות:
במבנים רבים מותקנת מערכת גילוי וכיבוי אש, שתפקידה לזהות פריצת שרפה ולהפעיל אזעקה וציוד לכיבוי אש. דלת אש נועדה לסייע במניעת התפשטות שרפה במבנה ולאפשר לאנשים להיחלץ ממנו בקלות.
בדרך כלל מוזעקים מכבי אש במקרה שרפה, לשם כיבויה ומזעור הנזק שהיא גורמת.
נזקיה של שרפה עלולים להיות גדולים, ולכן מרכיב חשוב בביטוח אלמנטרי הוא ביטוח מפני נזקי שרפה.
במהלך ההיסטוריה אירעו שרפות ענק אחדות, כאלה שכילו ערים שלמות.
ערך מורחב – שרפת יערשרפות ענק בשטחים פתוחים (באנגלית: Wildfire) יכולות לאכל יערות, בתי מגורים המרוחקים ממקום יישוב ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשרפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו. כמו כן, מחקר משנת 2020 שהתפרסם בכתב העת של Trends in Ecology & Evolution מצא כי גורם לשרפות ענק בשטחים פתוחים נטוע גם בפעילות בעלי החיים עצמם המצויים בהם[4].
רשויות כיבוי האש מקיימות פעולות שונות במטרה להגביר את המוכנות שלהן לשרפות עתידיות.
פרקטיקה מקובלת היא קיום תרגילים משולבים של מספר גורמי בטיחות בו מתרגלים מראש תרחישים מורכבים, כדי להגביר את הסיכוי למענה אפקטיבי בעת משבר[5] ופריסה של ציוד כיבוי אש במרחב הציבורי[6]. פרקטיקות אחרות נוגעות לניסיון למנוע מראש את התפרצותן של שרפות או את התעצמותן של שרפות לכדי סכנה מורכבת. מומחים לבריאות הציבור מנסים להגביר את המודעות לטעויות או פעולות רשלניות שעלולות לגרום לשרפה[7][8].
מאמר שהתפרסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" במטרה לנתח את ההתמודדות עם שרפות בהרי יהודה, הגיעו החוקרים למסקנה שלאופן בו פזורה הצמחייה השפעה משמעותית על התפשטות האש, ולפיכך, שינוי בסוגי הצמחים הקיימים עשוי להפחית את עוצמתן ומהירות התפשטותן של שרפות. נוסף על כך, בחנו החוקרים את יעילותם של אזורי חיץ ללא צמחייה, במטרה לבלום את התפשטות האש. מסקנת החוקרים הייתה כי אזורי חיץ סביב יישובים – במיוחד כאלו המתוכננים מראש עם נתיבי הגעה ומילוי מים עבור לוחמי אש – היו יעילים במניעת התפשטות השרפה ליישובים, אולם אזורי חיץ בתוך היערות עצמם לא הראו יעילות ברורה[9].
נכון לשנת 2011, כל 12 דקות בממוצע פורצת שרפה בישראל,[10] כ-120 אירועים ביום, 40,000 בשנה. שרפות של חומרים מסוכנים מתרחשות בישראל לאורך השנים. בין השנים 2002 ל-2009 התרחשו בממוצע 61 שרפות כאלה בממוצע לשנה עם טווח שרפות של בין 31 ל-133 שרפות של חומרים מסוכנים בשנה .
שרפות יער בולטות:
שרפות מבנים בולטות:
לעיתים מציתים שרפה במכוון, מסיבות שונות :
הניו יורק טיימס, לפנטגון יש כלי להילחם בשריפות, אבל הוא לא ממהר לרתום אותו לשימוש אזרחי, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
