אבי ויגדרזון

אָבִי (אביחי) וִיגְדֶרְזוֹן (נולד ב-9 בספטמבר 1956) הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, העוסק בסיבוכיות חישובית. פרופסור במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי. זוכה פרס אבל לשנת 2021 (עם לסלו לובאס ההונגרי) ופרס טיורינג לשנת 2023.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

אבי ויגדרזון
ויגדרזון, 2012
ויגדרזון, 2012
לידה	9 בספטמבר 1956 (בן 68) ישראל
מדינה	ישראל ישראל ארצות הברית ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי המחשב
השכלה	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת פרינסטון בית הספר הריאלי העברי בחיפה
מנחה לדוקטורט	ריצ'רד ליפטון
תלמידי דוקטורט	דורית אהרונוב, יוסי גיל, אביעד כהן, מאוריסיו קרצ'מר, יורי רבינוביץ', אילן נוימן, רונן שאלתיאל, אלי בן ששון, מוטי רייף, רן רז, רועי ארמוני, רפי היימן, אמיר שפילקה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	פרס גדל (2009) פרס אבל (2021) פרס דייקסטרה (2023) פרס טיורינג (2023) פרס קנות' (2019) פרס ג'וסיה וילארד גיבס (2008) עמית ACM (2018) מדליית אבקוס של האיחוד המתמטי הבין-לאומי (1994) היכל התהילה של ניו ג'רזי (2024)
www.math.ias.edu/avi/
תרומות עיקריות
מחקרים בסיבוכיות חישובית

Remove ads

ביוגרפיה

ויגדרזון נולד וגדל בחיפה. סיים את בית הספר הריאלי בחיפה ב-1974. ב-1980 השלים תואר ראשון במדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון בהצטיינות יתרה. ב-1983 סיים דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי. עבודת המחקר שלו עסקה בסיבוכיות קומבינטורית בהדרכת ריצ'רד ג'. ליפטון. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמרכז המחקר של IBM בסן חוזה שבקליפורניה, בהדרכת ריצ'רד קארפ.

ב-1986 התקבל כחבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, ובגיל 30 קיבל דרגת פרופסור. בין 1993–1995 כיהן כראש המכון למדעי המחשב באוניברסיטה, וב-1994 זכה במדליית אבקוס של האיחוד המתמטי הבין-לאומי על תרומת מחקריו בסיבוכיות חישובית לתחום תורת האינפורמציה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן גם כמרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון ובמכון למחקר מתקדם שם. הוא התקבל למשרה קבועה במכון למחקר מתקדם ב-1999 וב-2003 הפסיק עבודתו באוניברסיטה העברית.

ב-2009 זכה ביחד עם עומר ריינגולד וסליל ודהן בפרס גדל על פיתוח "מכפלת הזיג-זג" של גרפים.

במרץ 2021 הוכרז ויגדרזון כחתן פרס אבל (הוא חולק את הפרס עם לסלו לובאס מהונגריה).^[1]

באפריל 2024 זכה בפרס טיורינג על תרומתו להבנת האקראיות בחישוביות ובמתמטיקה.^[2]

Remove ads

תחומי מחקר עיקריים

הישגים אקדמיים

במהלך הקריירה האקדמית שלו פרסם אבי ויגדרזון כ-250 מאמרים, בנוסף ל-204 מאמרים שכתבו סטודנטים שלו או דוקטורנטים במעבדתו.^[3]

רוב מחקריו פורצי הדרך היו בתחום סיבוכיות חישובית. נושא זה עוסק בכמות המשאבים (דוגמת זמן, מספר ליבות) שנדרשים לפתרון בעיה מסוימת ובייעול האלגוריתמים. נושא זה נבדל מתחום החישוביות שעוסק בשאלה האם בעיה נתונה אפשרית לפתרון.

ויגדרזון הוא עורך או עוזר עריכה של חמישה כתבי עת מדעיים.^[4]

פרסים והוקרה

ויגדרזון קיבל פרסים רבים:^[5]

1986–1989 – מלגת אלון.
1989 – מענק מחקר על שם נומי מ. ברגמן.
1994 – מדליית אבקוס של האיחוד המתמטי הבין-לאומי.
1994 – פרס נשיא האוניברסיטה העברית ע"ש פרופ' יורם בן-פורת לחוקר צעיר מצטיין.
2008 – פרס קוננט למאמרים יוצאי דופן על שם לוי ל. קוננט.
2008 - פרס ג'וסיה וילארד גיבס
2009 – פרס גדל למאמרים יוצאי דופן בתחום מדעי המחשב התאורטיים על שם קורט גדל.^[6]
2019 – פרס קנות'.^[7]
2021 – פרס אבֶּל על תרומתו לתורת הסיבוכיות. הוא חולק פרס זה עם עמיתו ההונגרי לסלו לובאס.^[8]
2023 - פרס דוקטור לשם כבוד על תרומתו בתחומי התאוריה של מדעי המחשב ובמתמטיקה נדירה^[9]
2023 - פרס דייקסטרה על מאמר שכתב יחד עם מיכאל בן-אור ושפי גולדווסר, שבו פיתחו חישוב רב-משתתפים בטוח עם בטיחות מבוססת תורת האינפורמציה^[10]
2023 - פרס טיורינג למדעי המחשב על תרומתו לתאוריית המחשוב, ולהבנת תפקיד האקראיות בחישוב^[11]