אגמון חולה

אֲגַמּוֹן חוּלָה^[1] הוא אגם מלאכותי במרכז עמק החולה, וסביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו, בעיקר עופות מים. המקום משמש תחנה עצירה במסעות של העופות הנודדים מאירופה לאפריקה ובחזרה ומדי חורף מתמקמים באגמון אלפי עגורים^[2]. באתר ניתן לסייר באמצעות אופניים, רכב חשמלי, או עגלת מסתור.

עובדות מהירות מידע כללי, סוג ...

אגמון חולה

מידע כללי
סוג	אגם
מידות
שטח	1 קמ"ר
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	ישראל ישראל
קואורדינטות	33°06′21″N 35°36′13″E
(למפת אצבע הגליל מוגדלת) אגמון חולה (למפת אצבע הגליל רגילה) אגמון חולה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אגמון חולה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אגמון חולה

Remove ads

היסטוריה

ייבוש החולה

ערך מורחב – ייבוש החולה

בשנות ה-50 של המאה ה-20, יובשו אגם החולה והביצות סביבו על ידי קק"ל, בשטח של כ-62,000 דונם, לצורך הגדלת שטח הקרקע הזמין לעיבוד חקלאי.

לאחר הייבוש

ארבעה עשורים לאחר ייבוש החולה, החליטה קק"ל להציף באופן מבוקר קרקעות שנחשפו בעת ייבוש החולה, לאחר שהסתבר שאינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד במטרה למנוע זיהום של ימת הכנרת. בפרויקט הושקעו 80 מיליון שקל, והוא הושלם לאחר שנתיים של הצפות מבוקרות.

בפברואר 2009 נבחר האגם על ידי כתב העת הבריטי "BBC Wildlife" כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם^[3].

עשרות אלפי עגורים השוהים בחורף באגמון החולה, מואכלים במאורגן על ידי בני אדם. בסוף שנת 2021 התפרצה שם שפעת העופות, שהתפשטה ללולים ברחבי צפון ישראל. לטענת זואולוגים, צפיפות העגורים האיצה מאוד את ההדבקה^[4]. בעקבות כך, נשמעה קריאה לבחון את המשך האכלת העגורים^[5].

ב-2023 נסגר האתר עקב אירועי מלחמת חרבות ברזל ונפתח בשנית בדצמבר 2024^[6].

Remove ads

החי והצומח באגמון

החי

בין מיני העופות שנצפו באגמון ובסביבתו נמצאים: עיט צפרדעים, עיט שמש, עיט ערבות, עיט חורש, עיט גמדי, עיט זהוב, עוזנייה שחורה, זרון סוף, זרון תכול, זרון שדות, עקב עיטי, עקב חורף, דאה שחורת-כתף, בז נודד, בז גמדי, ברווז אפור, ברווז צהוב-מצח, אווז לבן-מצח, סייפן עקוד, לימוזה מצויה, רלית המים, חרטומית ביצות, חרטומית גמדית, זמירון, רמית, כחול-החזה, גיבתון סוף, דוחל מזרחי, חנקן ערבות, חופזי זהוב, חרמשון גדול, שחף אפרורי, קיווית מצויצת ועוד.

כאמור, אחד העופות הבולטים באגמון ובסביבתו הוא העגור האפור המגיע באלפיו מדי שנה לאגמון. על מנת למנוע מאותם עגורים לפשוט על השדות החקלאיים שבאזור, הוקם פרויקט העגורים באגמון החולה על ידי מספר גורמים.

הצומח

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

Remove ads

מרכז הצפרות החולה

מרכז צפרות החולה הוא מרכז צפרות שהוקם בשנת 2001 על ידי החברה להגנת הטבע, על מנת לקדם פעילות צפרות ושמירת טבע באזור. במסגרת המרכז, פועלת תחנת טיבוע עופות בשיתוף קק"ל, נערכים סקרי עופות וכן מתקיימים סיורים לקהל הרחב.^[7]

בשנת 2019, לאחר עשר שנות בנייה, הוקם מרכז המבקרים החולה על שם סטיבן הארפר בהשקעה של כ-130 מיליון ש"ח. המרכז מציע פעילויות שונות הסוקרות את חיי העופות ונדידת עופות, ההיסטוריה של קק"ל, וכן כולל אודיטוריום בעל 200 מקומות.^[8]

מרכז האקלום לחיות בר

סכם

פרספקטיבה

מרכז אקלום לחיות בר אגמון החולה הוא מרכז רפואי ומרכז אקלום לחיות בר פצועות מאזור הגליל ורמת הגולן שהוקם בשנת 2020 על ידי קק"ל והמכללה האקדמית תל חי, ובהובלת ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, ורונה נדלר ולנסי, וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום. המרכז כולל מרפאה, כלובי גוזלים וכלובי אקלום, כשמטרתו היא לתת מענה ראשוני לחיות הבר הפצועות לפני העברתן לבית החולים לחיות בר שברמת גן, וכן לאפשר אקלום הדרגתי והשבה בחזרה לטבע של חיות בר פצועות.^[9]^[10]

במהלך השנים בהן פועל המרכז, טופלו בו אלפי בעלי חיים ממינים שונים, כגון: שקנאי מצוי, עגור אפור^[11], עקב עיטי^[12], חיוויאי הנחשים^[13], נמנמן העצים^[14], דלק הסלעים^[15], תנשמת לבנה^[16], לילית מצויה^[17], חסידה לבנה^[18], כוס החרבות^[19], אוח מצוי^[20], עיט חורש^[21], נץ מצוי, ירגזי מצוי^[22], חולד ארץ ישראלי^[23], איית צרעים, דיה מצויה, סלמנדרה כתומה, פרוש הרים, חוגת עצים, שעיר מצוי, שועל מצוי, תן זהוב, נמיה מצויה, דורבן מצוי, גירית קווקזית ועוד.^[24]^[25]

היסטוריה

במסגרת מלחמת חרבות ברזל, והפגיעה הסביבתית הנלווית אליה, פרצו שריפות במוקדים רבים ברחבי הצפון. שריפות אלו גרמו לפגיעה רחבת היקף בבעלי החיים באזור. בשל כך, מרכז האקלום קלט בעלי חיים פגועים, טיפל בהם, ובמקרה הצורך אף העביר אותם אל בית החולים לחיות בר.^[26]

כמו כן, מדי שנה בעת נדידת הסתיו, כאשר מגיעים העופות לישראל בדרכם דרומה, מגיעים חלק מעופות אלה עם פצעי ירי מלבנון ומסוריה. רוב העופות שנפצעים מהירי ומהציד לא מצליחים לשרוד את הדרך ולהגיע אל ישראל, וחלקם שכן מצליחים מגיעים לשטח ישראל כשהם תשושים, פצועים ואף גוססים. בזכות מיקומו הצפוני של מרכז האקלום, הוא מסוגל לתת מענה מהיר לעופות אלה, ובמידת הצורך להעביר אותם לבית החולים לחיות בר. בין העופות שנמצאו עם פצעי ירי ונלקחו למרכז נמצאים: איית צרעים, דיה שחורה, חיוואי נחשים, עיט חורש ושקנאי מצוי.

Remove ads