אח"י תרשיש (סער 4)

אח"י תרשיש הייתה ספינת טילים של חיל הים הישראלי, מסדרת סער 4. הספינה נבנתה במספנות ישראל, הושקה בשנת 1975 ושירתה רוב ימיה בבסיס חיפה.

אח"י תרשיש

אח"י תרשיש עוגנת בהדסון מול ניו יורק יולי 1976.
אח"י תרשיש עוגנת בהדסון מול ניו יורק יולי 1976.
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי
סדרה	סער 4
סדרה קודמת	סער 3
סדרה עוקבת	סער 4.5
אוניות בסדרה	אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י מולדת, אח"י קוממיות, אח"י עצמאות, אח"י ניצחון
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה	1967 במספנות ישראל ספינה חמישית מתוך 6 ספינות במסגרת פרויקט "תכלית"- סער 4.
הושקה	27 באוקטובר 1974
תקופת הפעילות	1975–2008 (כ־33 שנים)
אחריתה	נמכרה לצ'ילה בשנת 1997 ושירתה בשם LM PAPUDO
מידות
הֶדְחֶק	415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך	58 מטר
רוחב	7.8 מטר
שוקע	2.5 מטר
נתונים טכניים
מהירות	מרבית 35 קשר
גודל הצוות	50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט	4,800 מיל ימי ב-19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים	10 מטר
הנעה	4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה	4 מדחפים
כמות הדלק	60,000 ליטר
מתקני התפלה	שני מעבים
אמצעי לחימה
חימוש	6 × משגרים לטילי גבריאל נגד ספינות. 2 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ 2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם דגון תוצרת אלתא מכ"ם בקרת אש אוריון תוצרת חברת סילניה באיטליה.

הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

בספינות סער 4 ובמערכותיהן הוכנסו שיפורים רבים שנלמדו בספינות הטילים מהדגמים הקודמים. באח"י תרשיש הוכנסו שיפורים שנלמדו על ידי מספנות ישראל בעת בניית הספינות הקודמות בסדרה. צוות אח"י תרשיש למד את המערכות החדשות, את נוהלי התפעול ואת תרגולת הקרב עוד כאשר הספינה הייתה בבנייה.

הפלגות ומבצעים

ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

הפלגה לארצות הברית

ערך מורחב – מבצע פעמון החירות

זוג ספינות סער 4, "אח"י תרשיש" בפיקוד שאול חורב ו"אח"י יפו" בפיקוד בני אריאלי, הפליגו לניו יורק בקיץ 1976 וייצגו את ישראל בחגיגות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית. אל"ם אלי רהב שסיים תפקיד מפקד שייטת הסטי"לים פיקד על המבצע ומפקד חיל הים האלוף בנימין תלם הצטרף להפלגה.

בתום הביקור המוצלח בארצות הברית וביוזמת התעשייה הביטחונית המשיכו הספינות לביקור בנמל קרטחנה בקולומביה, בו נעשתה הצגת יכולות לחיל הים של קולומביה^[1]. הביקור שודר בטלוויזיה על ידי צוות שהגיע במיוחד מעיר הבירה בוגוטה. הספינות עשו רושם מצוין והאדמירל הקטור סלאזר, מפקד הצי האטלנטי של קולומביה, היה מלא התפעלות. עם זאת, החליטה קולומביה בסופו של דבר לרכוש כלי שיט מאיטליה.

ניסוי הנחתת מסוק

אח"י תרשיש הייתה הראשונה לבצע ניסוי הנחתת מסוקים. בשנת 1977 הותקן בירכתי הספינה מנחת במקום תותח 76 מ"מ. נעשו ניסויי הנחתה עם מסוק בל 205 ביום ובלילה.

פעילות נגד מחבלים

באותה תקופה נעשו פעולות רבות למניעת הברחות נשק מהים. אח"י תרשיש יחד עם ספינת דבור תקפו סירת מחבלים והשמידו אותה בדרכה לחופי ישראל.

פעילות אח"י תרשיש בין השנים 1977-1979

אח"י תרשיש, הסטיל החמישי דגם "תכלית" סער 4, מתוך 6 סטילים מדגם זה, נבנה במספנות ישראל והוכנס לשרות בשנת 1975 עד שנמכר לצ'ילה בשנת 1997. אח"י תרשיש, שהושקה בשנת 1975 הייתה ספינה שלישית בשם זה בשיירות חיל הים . הראשונה הייתה טרפדת ט-152 ששירתה בפלגת הסטר"ים בים סוף. השנייה הייתה נחתת טנקים בשירות חיל הים בים סוף, בין השנים 1970 ו-1974. רס"ן פטוקה ישעיהו קיבל את הפיקוד על הספינה מרס"ן ליאור מרגולין, היה זה לאחר שינוי משמעותי בגוף הספינה. מירכתי הספינה הורד תותח 76 מ"מ ובמקומו הותקן מנחת נחיתה למסוקים שהאריך מעט את הספינה . האמונים שעשינו ופתיחת מעטפת טיסה הייתה עם מסוקי "אנפה" בל 205 ,שנחתו על המנחת הן ביום והן בלילה. המנחת הראשון היה מוגבה מעל הסיפון ולאחר מכן שונה והותקן מנחת מסוקים מעט רחב יותר וארוך יותר בצמוד לסיפון ירכתיים ועליו נערכו הנחתות המסוקים. בתקופה שבין ספטמבר 1978 ועד הירידה בתעלת סואץ בדצמבר 1979 עסקה הספינה כשבחרטומה תותח 76 מ"מ, 2 תותחי 20 מ"מ בצידי הגשר ו-2 מקלעי 0.5 בצידי הדפנות, בסיורים במרחבי הים התיכון ועצרה כלי שיט רבים ששימשו להובלת אמל"ח וסמים מלבנון למצרים. הספינה הייתה שותפה במניעת הגעת מחבלים ב"סירונית" מלבנון לחופי צפון מדינת ישראל. יחד עם דבור שהטביע את אותה "סירונית", כשאחי "תרשיש" מהוה ספינת חפ"ק ולאחר ההטבעה, איסוף שברי אותה "סירונית" וגופתו של המחבל.

מעבר בתעלת סואץ

גולת הכותרת במהל שרותו של רס"ן ישעיהו פטוקה כמפקד אח"י תרשיש הייתה המעבר בתעלת סואץ, מבצע " בואך לשלום" בדצמבר 1979. סטי"ל ראשון של חיל הים הישראלי שחצה את תעלת סואץ לזירת ים סוף ולא עבר מסביב ליבשת אפריקה. הספינה עליה מפקד חיל הים האלוף זאב אלמוג, מפקד בסיס חיפה תת-אלוף אלי רהב, מפקד שייטת הסטיל"ים אל"ם אברהם בן שושן, אל"ם יצחק אלמוג (קורל) שהיה אמור להיות הנספח הצבאי הימי הראשון במצרים, מפקד הפלגה סא"ל יוסי לוי וצוות גדול של עיתונאים ושדרים מהטלוויזיה, מקול ישראל ומגלי צה"ל ,יצאנו מנמל חיפה בתאריך 15 דצמבר 1979 . למחרת בבוקר הגענו לפתח נמל פורט סעיד הכניסה לתעלת סואץ. על הסיפון עלה הנתב, שהיה בעברו מפקד סטי"ל מצרי וליווה את הספינה לכל אורך השייט בתעלת סואץ. במהלך אותו יום עגנה הספינה בנמל פורט סעיד ומפקד בסיס הצי המצרי ערך קבלת פנים בבסיסו לחיילי וקציני הספינה. בערב הדליק מפקד הספינה חנוכייה גדולה שהותקנה על גג גשר הפיקוד . תפילת ושירת ימאי הספינה נשמעה בכל המעגן . בשעה 0200 למחרת יצאה הספינה דרומה . הנתב שהיה צמוד למפקד הספינה נתן הוראה שאין לשוט בתעלה במהירות העולה על 7 קשרים. לאור זאתנתן מפקד הספינה הוראה לא להוריד את מד המהירות ע"מ שלא תהיה תצוגה בגשר של מהירות ההפלגה . לכל אורך ההפלגה הפליגה הספינה במהירות כפולה ובאגם המר הגדול ואגם המר הקטן אף במהירות גדולה יותר. עם הגעת הספינה לנמל "אופירה" בשארם א שיך, התקבלה בהתלהבות על ידי כלי השייט והצוותים שהיו אותו זמן בזירת ים סוף. הספינה החלה את אימוניה בזירת ים סוף ולאחר כחודש ימים החליף לתקופה קצרה רס"ן, עמירם רפאל (ז"ל) את ישעיהו פטוקה שעלה חזרה לזירת ים תיכון ואחריו קיבל את הפיקוד על הספינה רס"ן אלי רונן. לאחר תקופה של כחצי שנה הוחזרה אח"י תרשיש לים התיכון וכך בשנת 1982 השתתפה במערכת "שלום הגליל" ובלכידת כלי שיט עוינים.

שירות במלחמת לבנון הראשונה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

שירות נוסף

הספינה סיימה את תפקידיה בחיל הים בשנת 1995. היא נמכרה לצ'ילה בשנת 1997, ושירתה בשם LM PAPUDO, על שם קרב ימי שנערך בשנת 1865 בין צ'ילה לאימפריה הספרדית^[2]. בשנת 2008 נגרטה.

מפקדי הספינה

מפקדי אח"י תרשיש
דרגה ושם	תקופת הפיקוד	הערות	תמונה
רס"ן אפרים אשד	אוקטובר 1974 - אוגוסט 1975	השקה והכנסה לשירות
רס"ן שאול חורב	אוגוסט 1975 - אוקטובר 1976	מבצע פעמון החירות
רס"ן יוסי לוי	אוקטובר 1976 - 1977		[א]
רס"ן ליאור מרגולין	1977 עד ספטמבר 1978	ניסויי הנחתת מסוקים
רס"ן ישעיהו פטוקה	ספטמבר 1978 - 31 דצמבר 1979	ספינת הפיקוד במשט ההצדעה לביקורו של הנשיא המצרי אנואר סאדאת על היכטה המלכותית אל חורייה בספטמבר 1979. [ב]
רס"ן אלי רונן	ינואר 1980 - 1981	מבצעים ואימונים בזירת ים סוף ובהמשך בים התיכון.
רס"ן רון גינזבורג	1981	העברת הספינה צפונה מזירת ים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ.[ג]
רס"ן עוזי טישל	1981 - 1982	מלחמת לבנון
רס"ן גיורא בוקסר	ינואר 1982 עד אפריל 1983
רס"ן יצחק וינרב
רס"ן יצחק קרמונה	1985 - 1986
רס"ן אילן בן גיגי	1986 - 1987
רס"ן כוכבי אזרן	1987 - 1988
רס"ן לוי שאפט	1988 -1989
רס"ן עמית לבני	1989 - 1990	העברת הספינה לבסיס חיפה עם מעבר פלגה 31 לב"ח
רס"ן מאיר בן צוק	אוקטובר 1992- מרץ 1994
רס"ן עדי גרוסבך	מרץ 1994 - נובמבר 1994
רס"ן רם רוטברג	1994 - 1995

גלריה

• 
  צוות אח"י תרשיש (סער 4) בעת עגינת הספינות בפילדלפיה במסגרת מבצע פעמון החירות, יולי 1976.
• 
  הצוות הראשון של הספינה בפיקודו של רס"ן אפרים אשד, 1975.
• 
  ניסוי הנחתת מסוק על אח"י תרשיש (סער 4) עם מנחת גבוה, בפיקדו של רס"ן ליאור מרגולין .
• 
  אח"י תרשיש (סער 4) ספינת הפיקוד , בפיקדו של רס"ן ישעיהו פטוקה ^[ד] מלווה את נשיא מצרים אנואר סאדאת ביאכטה הנשיאותית אל חוריה, בביקורו בחיפה, ספטמבר 1979.
• 
  ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בפיקדו של רס"ן ישעיהו פטוקה בפתחה של תעלת סואץ דצמבר 1979.
• 
  מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4)בפיקדו של רס"ן ישעיהו פטוקה בתעלת סואץ, דצמבר 1979.
• 
  רון גינזבורג מתמרן את אח"י תרשיש ברוח דרומית חזקה ליציאה מרציף מספנת אילת 1981.
• 
  רס"ן כוכבי אזרן המפקד בגשר אח"י תרשיש (סער 4) 1987.