שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אל-בסה
היה כפר ערבי גדול בגליל המערבי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
אל-בַּסַּה[3] (בערבית: البصّة, תעתיק מדויק: אלבצה) היה כפר ערבי גדול בגליל המערבי כקילומטר וחצי דרומית לגבול הצפון (עם לבנון) וכ-4 קילומטרים דרומית מזרחית לראש הנקרה. בתקופת המנדט הבריטי היה שייך לנפת עכו במחוז הגליל. במלחמת העצמאות במסגרת מבצע בן עמי ב-14 במאי 1948 הכפר נכבש ותושביו ברחו או גורשו אל מעבר לגבול הלבנון. שרידיו נמצאים בשטח המוניציפלי של המועצה המקומית שלומי.
Remove ads
היסטוריה
סכם
פרספקטיבה
המקום בו היה מצוי הכפר היה מיושב עוד מימי הבית השני. בתלמוד מוזכר הכפר "בצת" שתושביו היהודיים היו חייבים במעשרות, על-אף שהיו בתחום צור. גם בספר "מלחמת היהודים" של יוסף בן מתתיהו מוזכר יישוב בשם "בקה" שעל גבול הגליל וארץ צור.[4] היישוב היה מוכר כ"לה בסה" בתקופת מסעות הצלב. במאה ה-16 מוזכר היישוב ברשומות כבעל אוכלוסייה של 550 נפשות.
בשנת 1863 ביקר בכפר הנרי בייקר טריסטראם, כומר וחוקר מקרא בריטי, כחלק ממסע מחקר בארץ ישראל, לפיו תושבי הכפר היו נוצרים ברובם וייצרו בעיקר עורות עזים, שמן זית, טבק ודבש. בשנת 1882 הקים השלטון העות'מאני בית ספר יסודי לבנים בכפר, כמו כן היו בו בית ספר יסודי לבנות ובית ספר תיכון פרטי. בסוף המאה ה-19 התגוררו בכפר 1,050 תושבים. בשנת 1922 הפך הכפר למועצה מקומית וב-1925 צורף לשטח המנדט הבריטי בעקבות קביעת הגבול בין הבריטים לצרפתים (הכפר נחשב קודם לכן לחלק מלבנון).
בשנת 1927 כלל היישוב אוכלוסייה מעורבת של נוצרים מעדות שונות, פרוטסטנטים, קתולים, יוונים אורתודוקסים, מוסלמים ומתואלים - מוסלמים שיעים. רוב אוכלוסיית היישוב הייתה נוצרית. היישוב התפרנס בעיקר מגידול זיתים והוקמה בו מכללה, ששימשה את תושבי הצפון.
בשנת 1938 שכן בסמוך לבסה מחנה מקימי גדר הצפון, פועלים ונוטרים יהודים. מסיבת הסיום של הקמת הגדר נערכה במחנה בסה ב-31 ביולי 1938. בסמוך לבסה הוקמה בתקופה זו מצודת טגארט, מדגם מצדית, המצויה כיום בכניסה למושב יערה, וזאת כחלק מהתפיסה הביטחונית שליוותה את הקמת הגדר, חלוקת השטח לתאים הנשלטים על ידי מצודות ופילבוקסים.
הכפר היה שייך לנפת עכו במחוז הגליל. על פי סקר הכפרים 1945 היו שטחי אדמותיו 25,357 דונם והתגוררו בו 2,950 נפשות. לפי תוכנית החלוקה, יועדו שטחי הכפר להיכלל בשטח המדינה הערבית.
במלחמת העצמאות
במלחמת העצמאות ב"מבצע בן עמי" ביום 14 במאי 1948 נשלחה יחידה אחת לכבוש את הכפר הסמוך א-זיב ויחידה שנייה נשלחה לעבר אל-בסה.
לפי ספרו של אפרים תלמי, א-זיב נכבשה לאחר קרב עקשני ותושביו החלו לצאת ממנו צפונה לעבר גבול הלבנון. לפי תלמי, במקביל הקרב באל-בסה (הסמוך יותר לגבול הלבנון) נמשך עד שהתנגדותם של התושבים נשברה, משהגיעו אליהם הפליטים הראשונים מהכפר א-זיב ורובם נמלטו צפונה מעבר לגבול הלבנון[5]. לפי בני מוריס, נמלטו תושבי א-זיב ברגע שהחלה הפצצת המרגמות. לגבי אל-בסה, כותב מוריס כי הנשים והטף פונו עוד קודם למבצע בן-עמי, ובתחילת המתקפה נותרו בו כמה מאות קשישים ולוחמי מיליציה חמושים, שנמלטו ברובם עם תחילת הקרב. חלק מהמשפחות שנותרו בכפר יצאו צפונה לפי הוראת הכוחות בשטח[6]. עוד הוא כותב כי כמאה אנשים נוספים, בעיקר נוצרים וזקנים, הועברו לכפר אל-מזרעה, הכפר היחיד באזור שלא פונה מכל תושביו[7].
בסוף יולי 1948 ביקר בכפר עיתונאי "מעריב" ודיווח שהכפר נטוש, אך כל בתיו עדיין עומדים, הוא כתב:” בהתקרבנו אל הכפר באסה, שנכבש כחודשיים קודם לכן ע"י כוחותינו, הננו משתאים על שפעת הירק והצמחיה המגוונת העוטפת כשלמה את הסביבה שנראית כגן-עדן עלי אדמות, אין זה כפר ערבי טיפוסי, אלא כפר נוצרי עשיר, הבנוי לפי המתכונת האירופית, ובו גם בניני בטון בני קומתיים”[8].
כ-5 אחוזים מתושבי הכפר נותרו בישראל אך נאלצו לעבור ליישובים אחרים. רוב בתי הכפר נהרסו לאחר כיבושו.
לאחר מלחמת העצמאות
כבר במהלך השנה הראשונה לאחר כיבוש הכפר, יושבו בו עולים חדשים.[9] בשטחו התגוררו מייסדי המושב בצת, ובשנת 1951 עברו המייסדים לאתר הקבע בסמוך. בשנת 1950 החלה הקמתה של עיירת הפיתוח שלומי דרומית לכפר, על שטחיו החקלאיים.
כיום הכפר חרב, פרט לשלוש הכנסיות (הפרוטסטנטית, הקתולית, והיוונית אורתודוקסית) ומסגד[10], המצויים מזרחית לאזור התעשייה של שלומי. מעטים מתושבי היישוב בעבר שומרים על החורבות, ועוסקים בשיפוצן.
Remove ads
מקורות
גלריית תמונות
שרידי הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית בבסה
חזית אחורית של הכנסייה באל-בסה
בית משפחת חורי
קבר שייח' באל-בסה
.jpg)
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת של שרידי אל-בסה, באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2016
- מידע על אתר אל-בסה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads