אריה דבורצקי

אריה דְבוֹרֶצְקי (Dvoretzky;‏ 3 במאי 1916 – 8 במאי 2008) היה פרופסור ישראלי למתמטיקה, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בה כיהן גם כנשיא, סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאו השביעי של מכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת תשל"ג (1973).

אריה דבורצקי

לידה	3 במאי 1916 חורול, האימפריה הרוסית
פטירה	8 במאי 2008 (בגיל 92) ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	רוסיה רוסיה, ישראל ישראל
השכלה	בית הספר הריאלי העברי בחיפה (1933) האוניברסיטה העברית בירושלים (1941)
תארים	דוקטור לפילוסופיה
בן או בת זוג	שרה דבורצקי
ילדים	גדעון דבורצקי
פרסים והוקרה	פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1952 פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת תשל"ג (1973)
נשיא מכון ויצמן למדע ה־7 1985–1988 (כ־3 שנים) → מיכאל סלע חיים הררי ←
באקדמיה ענף מדעי מתמטיקה מנחה לדוקטורט מיכאל פקטה תפקיד יושב ראש (1974–1980) יושב ראש (1985–1988) תלמידי דוקטורט יורם לינדנשטראוס, פאול כץ, Naftali A. Langberg, אלדו לזר, מרדכי ציפין, ברנקו גרונבאום, שמואל גל, דן עמיר, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו הערות ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היה המדען הראשי של משרד הביטחון תרומות עיקריות נמנה עם מוכיחי אי-שוויון דבורצקי-קיפר-וולפוביץ, הוכיח את משפט דבורצקי

תולדות חייו ופועלו

אריה דבורצקי נולד בשנת 1916 בעיירה חוֹרוֹל (Хорол) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), ובגיל 6 עלה לארץ ישראל עם הוריו. הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ובהמשך למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור, בנושא "מחקרים בתורת טורי דיריכלה כלליים", בהנחייתו של פרופ' מיכאל פקטה, הגיש בשנת 1941.

דבורצקי היה הבוגר הראשון של האוניברסיטה העברית שמונה לפרופסור מן המניין בה. בשנת 1956 נמנה עם מוכיחי אי-שוויון דבורצקי-קיפר-וולפוביץ, בתורת ההסתברות. בתחילת שנות השישים הוכיח את משפט דבורצקי, בתורה של מרחבי בנך, הקרוי על שמו. דבורצקי הנחה תלמידים רבים, וביניהם ברנקו גרונבאום, יורם לינדנשטראוס ומרדכי ציפין. דבורצקי היה הראשון שעסק בתורת המשחקים בישראל,^[1] ועמד מאחורי היוזמה להזמין את ישראל אומן לאוניברסיטה העברית^[2].

בין השנים 1955–1957 היה דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית. בשנים 1959–1961 היה סגן נשיא האוניברסיטה העברית^[3]. עם התפטרותו של בנימין מזר מנשיאות האוניברסיטה, עלה שמו של דבורצקי כמועמד לרשת אותו כרקטור וכנשיא, אולם הסגל הצעיר בסנאט האוניברסיטה ביקש להפריד בין תפקידי הרקטור והנשיא, ולמנות לתפקיד הרקטור את פרופ' יואל רקח^[4]. לאחר שהצעת ההפרדה נתקבלה בסנאט, הסיר דבורצקי את מועמדותו לתפקיד^[5]. לאחר מלחמת ששת הימים ועד 1972 כיהן כמדען הראשי של מערכת הביטחון. ב-1972 מונה לחבר בוועדה לאנרגיה אטומית. בשנת 1975, ייסד את המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית והיה מנהלו הראשון, ובשנת 1985 נבחר לנשיא מכון ויצמן למדע^[6]. בשנים 2006–2008 היה חבר תת-הוועדה לבחירת מדענים עולים מצטיינים של הות"ת^[7][8].

דבורצקי היה ממניחי היסוד של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר בולט בה מאז היווסדה. בסוף שנת 1958 נקרא להיות חבר בוועדה המכינה של האקדמיה. הוא היה יושב ראש החטיבה למדעי הטבע בשנים 1963–1968, סגן נשיא בשנים 1968–1974^[9] ונשיא בשנים 1974‏-1980^[10][11][12].

דבורצקי הוא חתן פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים לשנת 1952, פרס קפלון לשנת 1969^[13] ופרס ישראל במדעים מדויקים לשנת ה'תשל"ג (1973), הוא נבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 1985. בשנת 1998 זכה בפרס בובליק מטעם האוניברסיטה העברית. זכה בתואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב בשנת 1996.

נישא לשרה לבית שניאורסון, שהייתה מתרגמת ספרות קלאסית מלטינית לעברית (בשם שרה דבורצקי), ולזוג נולדו שני ילדים. בנם, גדעון דבורצקי, לחם במלחמת יום הכיפורים וקיבל את עיטור העוז עבור פינוי תחת אש של נפגעי החווה הסינית. מספר ימים לאחר קרב זה נהרג בפאיד.

אריה דבורצקי נפטר ב-8 במאי 2008 והובא לקבורה בהר המנוחות.^[14]

עמדותיו

כסגן נשיא האוניברסיטה העברית השתייך לקבוצה המובילה באוניברסיטה העברית שבקשה לשמר את המונופול שלה על ההשכלה הגבוהה בישראל, ובין השאר לדאוג להכפפת אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה העברית^[15]. משה ליסק ואורי כהן מונים את דבורצקי בין קבוצת המכונה על ידם "אסטרטגים מדעיים", שהייתה בעלת קשרים הדוקים עם ראשי המדינה וייעצה להם בתחומים רבים^[16].

דבורצקי נבחר לכהן בוועדת השופטים הראשונה לפרס בטחון ישראל, אולם כאשר נדרש על ידי דוד בן-גוריון לעברת את שמו כתנאי להשתתפותו בוועדה הוא סירב לכך. כתוצאה מכך נדחתה חלוקת הפרס הראשונה בשנה.^[17]

ספרים שכתב

• הרחבות בחשבון אינפיניטסימלי, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1970
• מבוא לתורת ההסתברות, הוצאת אקדמון, ירושלים, תשי"ח

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה דבורצקי בוויקישיתוף

• אריה דבורצקי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אריה דבורצקי, באתר MacTutor (באנגלית)
• אריה דבורצקי באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• דוד תדהר (עורך), "פרופ' אריה דבורצקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3111
• אורי דרומי, תמיד בחזית המדע, באתר הארץ, 18 במאי 2008
• פרופ' דבורצקי מתעמת עם דוד בן-גוריון ושמעון פרס בסוגיית החובה לעברת שמות משפחה, בבלוג של ארכיון צה"ל
• Joseph A. Yahav, Obituary: Aryeh Dvoretzky 1916–2008, IMS Bulletin, August/September 2008
• אריה דבורצקי (1916-2008), דף שער בספרייה הלאומית

מידע על דבורצקי, אריה, 1916-2008 בקטלוג הספרייה הלאומית