אריה שטרן

הרב אריה שטרן (נולד ב-27 בנובמבר 1944, י"א בכסלו ה'תש"ה) הוא רב ישראלי ציוני דתי, מרבני ישיבת מרכז הרב. ראש מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, כיהן כרב העיר ירושלים, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל^[1] וכראש ישיבת הדרום. שימש כר"מ בישיבות מרכז הרב, הכותל, אור עציון, קריית שמונה, אורות שאול ואש התורה.

הרב אריה שטרן

הרב שטרן במכון הלכה ברורה
לידה	27 בנובמבר 1944 (בן 80) כסלו ה'תש"ה תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטי
מדינה	ישראל ישראל
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה, חינוך, ארץ ישראל
השכלה	ישיבת היישוב החדש ישיבת חברון כנסת ישראל ישיבת מרכז הרב
חיבוריו	הלכה ברורה ובירור הלכה
השתייכות	ציונות דתית
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב יהודה קולודצקי, הרב אפרים בורודיאנסקי
הרב האשכנזי של ירושלים 22 באוקטובר 2014 – 27 בנובמבר 2019 (5 שנים וחודש) → הרב יצחק קוליץ
תפקידים נוספים
רב ראשי

ביוגרפיה

נולד בתל אביב לאשר (ישעיה) וחוה לאה, בבית ציוני-דתי וחסידי. סבו מצד אביו, רבי רפאל שטרן, היה ראש הקהל באונגוואר ומקורב לאדמו"רים רבים^[2]. למד בישיבת היישוב החדש, בישיבת חברון ומשנת ה'תשכ"ד בישיבת מרכז הרב^[3]. בשנת תשכ"ו (1966) זכה בפרס משרד הדתות לחיבורים תורניים.^[4] בחורף תשכ"ז התגייס לצה"ל ושירת במשך שלושה חודשים,^[5] וכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים במילואים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.

בשנים תשכ"ח-תשכ"ט, לאחר נישואיו, התגורר בתל אביב ולמד בכולל "שבט מיהודה" להכשרת דיינים בתל אביב בראשות הרב אפרים בורודיאנסקי.

בתשעה באב ה'תש"ל (1970), בעקבות בקשתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, הקים עם הרב יוחנן פריד, אביב רייך ואחרים, את מכון הלכה ברורה ובירור הלכה, בראשו הוא עומד מאז הקמתו.^[6] כראש המכון משמש הרב שטרן כעורך הראשי של סיכומי שיטות הראשונים והאחרונים על סדר סוגיות התלמוד הבבלי.^[7]

בשנת תשל"ט, לצד ידידיו הרב יגאל שפרן והרב יששכר גואלמן, ובברכת רבו הרצי"ה, היה שותף להקמת מכון מרחבים להכשרת מורים ומלמדים בקריית משה בירושלים, שבו היה חבר הנהלה. במוסד לימדו הרב שאול ישראלי והרב שלמה מן-ההר.^[8] שימש חבר הנהלה בבית הספר נעם בירושלים.

בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז, וכן תשנ"ט-תשס"ב, שימש כר"מ בישיבת מרכז הרב^[9], ובין השנים תשמ"ח-תשמ"ט כיהן כראש ישיבת הדרום ברחובות. כן לימד בישיבת אור עציון, בישיבת קריית שמונה בתקופת ייסודה, בשנים תשס"ג-תשס"ד לערך שימש כמגיד השיעור כללי בישיבת הכותל, וכן לימד בישיבת אורות שאול בפתח תקווה ובישיבת ההסדר אש התורה.

כן היה שותף עם הרב פריד ואביב רייך בפעילות לשיקומו של בית הרב בירושלים ולהפיכתו למרכז חינוכי להנחלת מורשתו של הרב קוק.

משמש מזה כמה עשורים כרב קהילת "הר חורב" בשכונת קטמון בירושלים.

הרב הראשי האשכנזי של ירושלים

הרב אריה שטרן נושא דרשה

עם הנשיא ראובן רבלין במפגש זוכי פרס כץ

כותב חידושי תורה

ב-2009 הועלה שמו של הרב שטרן כמועמד מוסכם מטעם הציונות הדתית לכהן כרב הראשי האשכנזי של ירושלים^[10]. מתנגדיו החרדים ניסו לדחות את מועד הבחירות עד לאחר שימלאו לו 70 כדי למנוע את בחירתו.^[11]

לבסוף, ב-22 באוקטובר 2014, נבחר הרב שטרן לתפקיד, 11 שנים לאחר שנפטר הרב האשכנזי הקודם, הרב יצחק קוליץ.^[12][13] הוא נבחר ברוב של 27 קולות מתוך 48 חברים בגוף הבוחר. לצדו נבחר כרב ראשי ספרדי, הרב שלמה משה עמאר.^[14]

הרב שטרן זכה לתמיכת שר הדתות נפתלי בנט וראש עיריית ירושלים ניר ברקת. בין תומכיו הרבניים היו: הרב חיים דרוקמן, הרב אהרון ליכטנשטיין, רבי יוחנן סופר מערלוי,^[15] הרב זלמן נחמיה גולדברג, הרב שמואל אוירבך, הרב אליהו בקשי דורון ורבני צהר.^[16] הרב יעקב שפירא שהיה מועמד בעצמו הודיע שאם תתאפשר בחירת הרב שטרן - ימשוך את מועמדותו ויתמוך בו, כפי שאכן נעשה.

עם בחירתו הצהיר הרב: ”בכוונתי לשמש כרב של כל הירושלמים: חילונים, דתיים וחרדים. לעמוד בראש רבנות ירושלים זאת זכות גדולה, אך היא גם טומנת בחובה אחריות כבדה. אני אדאג שכל השירותים הדתיים יהיו נגישים וידידותיים ובכך ישמשו כמודל לשאר הרבנויות בישראל”.^[17]

בהגיעו לגיל 70 האריכה מועצת הרבנות הראשית את כהונתו בחמש שנים, בהתאם לסמכותה.^[18] כהונתו של הרב שטרן הסתיימה ב-27 בנובמבר 2019, וניסיונות להאריך את כהונתו לא צלחו.

עמדותיו

יצא נגד התבדלות של מגזרים בשכונות משלהם והביע תמיכה במגורים בשכונות מעורבות של דתיים וחילונים.^[19]

ביחס למערכת הכשרות אמר כי הוא מעוניין להחזיר רמת הכשרות בירושלים למצב של לפני כחמישים שנה, אז נתפסה לדבריו ככזאת שאין מהודרת ממנה.^[20] זו אכן הייתה פעילותו העיקרית בשנות כהונתו, ובמהלכה עלתה רמת הכשרות בעיר וגם חרדים רבים החלו לסמוך על כשרות המהדרין של רבנות ירושלים.

ביחס לשיתוף נשים בתפילה אמר: ”היום המצב השתנה, ואי אפשר להפטיר כדאשתקד שבדורות הקודמים זה לא היה כך... ברור שיש צורך לחדש דברים, מתוך עיון בהלכה”. לאור זאת תמך בהגדלת עזרת הנשים בכותל לגודל של עזרת הגברים^[21] והתיר הצבת ספר תורה בעזרת נשים בעת הקפות של שמחת תורה.^[22]

ביחס להומואים אמר שיקבלם לבית הכנסת שלו, כשם שהוא מקבל מחללי שבת, אך ישתדל שלא יהיו שליחי ציבור.^[24] הוא מתנגד למצעד הגאווה.^[25]

הרב שטרן קרא להוציא את מקצועות הגמרא והקודש מבחינות הבגרות בבתי הספר הממלכתיים דתיים.^[26]

הרב שטרן הביע רצון לקיים פעילות משותפת לדתיים וחילונים כדוגמת קיום קידושים משותפים בבתי הכנסת בירושלים אחרי תפילת מוסף.^[22] במסגרת כך, הקים בדצמבר 2014 בירושלים פורום להידברות בין חילונים ודתיים. כמו כן ייחד יום קבלת קהל שבועי.^[27]

לדעתו פרויקטים לאומיים ועירוניים צריכים להיבחן גם מנקודת מבט הלכתית.^[28]

בשנת 2018 פסק הרב שטרן כי ניתן לקבור בבית קברות יהודי תושב מזרח ירושלים שנהרג בתאונה, משום שהאחראים על בתי הקברות המוסלמים בעיר סירבו לקוברו שם, בגין חשד למכירת נכסים ליהודים^[29]. התנגד בפומבי להקמת ממשלה שתישען על קולות המפלגות הערביות.^[30]

מספר פעמים דיבר בשבחם של נוער הגבעות, והיה, לצד הרב חיים דרוקמן, ממובילי הקריאה לשינוי היחס אליהם ו"מסע הרבנים" לגבעות השונות.^[31]

חיים אישיים

הרב שטרן נישא בשנת תשכ"ח למרים-יוכבד, ולהם שבעה ילדים, מהם:

• יקירה - אשת הרב אמוץ קורצטג, ר"מ בישיבת לנתיבות ישראל.
• שרה - אשת הרב יצחק סמואל, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.
• רחל - אשת אל"ם במיל' הרב ישי איתן, יושב ראש המועצה הדתית מטה בנימין.
• הרב יחזקאל - ר"מ בישיבה הגבוהה בכרמיאל.
• שירה - נהרגה בתאונת דרכים בשנת 2007, בגיל 21.

ממאמריו

• מאמרי הרב אריה שטרן, באתר ספריית אסיף
• 'בירורים בסוגיית "שטרא זייפא"', זכור זאת ליעקב, ירושלים תשל"א, עמ' רפא-רפו
• 'בעניין הקדש וקנין בדבר שאינו ברשותו', בשמן רענן ב, ירושלים תש"ן, עמ' תלט-תמא
• 'רוב או קבוע בפירות שנמכרו בשוק', התורה והארץ ב, מכון התורה והארץ שבט תשנ"א, עמ' 411–414
• 'שיטת הממשל והבחירות לאור דברי מרן הרב זצ"ל', ברורים בהלכות הראי"ה, ירושלים תשנ"ב, עמ' 183–189
• 'בנין התורה לדורות ב"בירור הלכה"', שם, עמ' 563–571
• 'בירורים בגדר של קדושת הארץ', משנת השמיטה ב, רמת מגשימים תשנ"ה, עמ' 573–581
• 'מעמד הנכרים במדינת ישראל', ניצני ארץ יב, מרכז הרב תשנ"ח, עמ' 317–322
• 'אמירת הלל בר"ח וביום העצמאות', נשמה של שבת, חברון תשנ"ט, עמ' 578–580
• 'קדושת ארץ ישראל בימים ההם בזמן הזה', אמונת עתיך 50, חשון-כסלו תשס"ג, עמ' 64–71
• 'תרומת הבנות בצניעותן לבנין החברה והעם', טל לישראל – פרקי חינוך לבת, אור עציון תשס"ה, עמ' 281–285
• 'להוראת הגמרא בישיבות התיכוניות', שמעתין 172–173, ניסן-אלול תשס"ח, עמ' 235–244
• 'התמודדות אל מול השחיתות הציבורית', שערי צדק טז, תשע"ה, עמ' 51–52
• 'תוקף מינוי מדינא דמלכותא', שערי ציון יז, תשע"ו, עמ' 50–52
• 'סמכות המדינה במשפט האזרחי והפלילי', שערי צדק יח, תשע"ז, עמ' 348–352

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה שטרן בוויקישיתוף

• אתר הלכה ברורה
• שיעורי הרב שטרן, באתר מכון מאיר
• רשימת תשובותיו של הרב אריה שטרן, באתר כיפה
• אריאל הורוביץ, הפתרון הוא רבנות חיובית, ריאיון עם הרב אריה שטרן במקור ראשון, 25 באוקטובר 2013
• חזקי עזרא, הרב שטרן: יש לי יכולת לאחד את הקצוות, באתר ערוץ 7, 30 באוגוסט 2009
• שלמה קוק, 'מורשת הרב קוק' בעיני הרב אריה שטרן, אתר בחדרי חרדים, נובמבר 2014
• הרב שטרן בכנס "בקדושה" תשע"ו, באתר יוטיוב
• כתבה על 'פורום תלמידי החכמים בירושלים' בראשות הרב אריה שטרן, באתר מוסף שבת
• אריה שטרן (1944-), דף שער בספרייה הלאומית
• הרב אריה שטרן - כל הכתבות והראיונות, באתר ערוץ 7