אריך מנדלסון

אריך מנדלסון (באנגלית: Erich Mendelsohn;‏ 21 במרץ 1887 – 15 בספטמבר 1953)^[1] היה אדריכל יהודי-גרמני בעל שם עולמי, אשר הושפע בעבודתו בעיקר מן האסכולות האקספרסיוניסטית והפונקציונליסטית באדריכלות. חותמו של מנדלסון באדריכלות הארץ ישראלית בא לידי ביטוי בשורת מבנים עירוניים בעלי ערך שתכנן בתקופת היישוב העברי.^[2]

אריך מנדלסון
Erich Mendelsohn

אריך מנדלסון
אריך מנדלסון
לידה	21 במרץ 1887 הקיסרות הגרמנית אלנשטיין, ממלכת פרוסיה
פטירה	15 בספטמבר 1953 (בגיל 66) ארצות הברית סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	הממלכה המאוחדת
יצירות ידועות	מגדל איינשטיין
תחום יצירה	אדריכלות
זרם באמנות	האובייקטיביות החדשה
השכלה	אוניברסיטת מינכן אוניברסיטת ורוצלב האוניברסיטה הטכנית של מינכן האוניברסיטה הטכנית של ברלין
תקופת פעילות	1912–1953 (כ־41 שנים)
בן או בת זוג
ילדים	Esther Mendelsohn
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1943)

ביוגרפיה

אריך מנדלסון נולד בשנת 1887 בעיר אלנשטיין בפרוסיה המזרחית שבגרמניה (כיום אולשטין בפולין).

עם עליית היטלר לשלטון בגרמניה - מנדלסון היגר לאנגליה וכן גם עלה לארץ ישראל, ובהן התגורר ופעל במקביל.

מנדלסון, שהיה ארכיטקט בעל שם עולמי, לא הסתגל לתנאי החיים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, ולכן ירד בשנת 1941 לארצות הברית, שבה נפטר בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, בשנת 1953.

בית חיים ויצמן במכון ויצמן למדע ברחובות.

עבודתו

מנדלסון תכנן בגרמניה מפעלי תעשייה, את מגדל איינשטיין בפוטסדאם ואת "כלבו שוקן", רשת בתי המסחר של זלמן שוקן.

בארץ ישראל פתח מנדלסון משרד אדריכלים שפעל במחצית השנייה של שנות ה-30. בין עובדי משרדו היה האדריכל גד אשר שלימים הפך לאדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות. מנדלסון תכנן את ביתו של חיים ויצמן ברחובות, אשר כונה "הארמון". הבית, שנבנה בשנת 1936, התפרס על שטח של 796 מ"ר. עם היבחרו של ויצמן לנשיאות מדינת ישראל, הפך הבית למעונו הרשמי של הנשיא. בשנת 1966, עם פטירתה של ורה ויצמן, הפך הבית למוזיאון, ובשנת 1999 שופץ המקום ושוקם על ידי האדריכל הלל שוקן ונפתח מחדש לציבור. הבית כולל עשרה חדרי מגורים ועוד כ-40 חדרי שירות, ושטחי הגנים המקיפים את הבית משתרעים על פני 44 דונם. בסמוך ל"בית ויצמן" תכנן מנדלסון מספר מבנים ב"מכון זיו" (שהפך לאחר מכן למכון ויצמן למדע).

בתל אביב תכנן את המבנה הראשון של מכללת מקס פיין, שהוקם בשנת 1931 בגבול מתחם הנפט ושכונת הרכבת (שכונת העגלונים).

זלמן שוקן, לקוחו של מנדלסון מתקופת עבודתו בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1934, הזמין את מנדלסון לתכנן עבורו את מעונו (בית זלמן שוקן) ואת ספריית שוקן בשכונת רחביה בירושלים.

בנוסף לאלה תכנן מנדלסון את בניין בנק אנגלו-פלשתינה בירושלים (לשעבר בניין בנק לאומי ברחוב יפו מול כיכר ספרא וכיום סניף של לשכת התעסוקה), את בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ואת בית החולים רמב"ם בחיפה. בניין בית החולים בחיפה היה מיזם ממשלתי ונהוג היה שיתוכנן על ידי ארכיטקט אנגלי, אולם המושל הבריטי ארתור ווקופ התערב אישית וביקש לתת את תכנון הבניין למנדלסון^[3].

מנדלסון היה מבין התומכים במיזם אטלנטרופה.^[4]

הנצחה

זכרו של מנדלסון הונצח בבול דאר ישראלי, במסגרת סדרה (מס' 9) שהוקדשה לאדריכלות הישראלית . ב-9 באפריל 1991, הנפיק השירות הבולאי בול דאר לזכרו של מנדלסון שעליו מופיע ציור של חלק של בית חיים ויצמן ברחובות שמנדלסון תכנן אותו בשנת 1934. על השובל מופיע צילום של הבניין. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול.^[5]

לקריאה נוספת

• זיוה שטרנהל, "אריך מנדלסון – מברלין לירושלים", אלפיים 32, 2008.

• David Palterer (a cura di) "Erich Mendelsohn. Nuove riflessioni New riflections Tre Lune Edizioni Mantova 2004
• David Palterer, "Tracce di Mendelsohn", in Domus, 646, 1984, pp. 4–9

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריך מנדלסון

• בית ויצמן, באתר של מכון ויצמן למדע
• נועם דביר, לגלות את מנדלסון מחדש, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
• מיכאל יעקובסון: חזיונות בלתי פוסקים: סרט חדש על אריך מנדלסון(הקישור אינו פעיל), 1.12.11, Xnet.
• דוקי דרור, חסר בית: דוקי דרור על האדריכל אריך מנדלסון, באתר ynet, 18 בדצמבר 2011
• קשת רוזנבלום, אריך מנדלסון, האדריכל שחלם על אחוות העמים השמיים, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2012
• מיכאל יעקובסון, וילה ויצמן, יצירת המופת האדריכלית של אריך מנדלסון, נפתחת מחדש לציבור, באתר Xnet‏, 5 ביולי 2017
• מיכאל יעקובסון, הכי קרובה למעון רה"מ בירושלים: פנינה אדריכלית נפתחת באופן נדיר, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2018
• אריך מנדלסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אריך מנדלסון (1887-1953), דף שער בספרייה הלאומית