הגנה מרחבית בגובה רב

מיזם הגנה מרחבית בגובה רב (באנגלית: Terminal High Altitude Area Defense, או בקיצור THAAD) היא מערכת מכ"ם וסוללות טילי יירוט טילים, פרויקט אמריקני המגלם מערכת ליירוט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, תוך שימוש בגישת פגע והשמד. טיל היירוט אינו נושא ראש קרב אלא מסתמך על ניצול האנרגיה הקינטית של מעופו בעת פגיעתו במטרה (כגון טיל או כלי טיס). THAAD תוכנן לפעול נגד טילי סקאד ודומיו, ואין ביכולתו ליירט טילים בין-יבשתיים.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "הגנה מרחבית", העוסק במערכת הגנה על מרחבי הספר של המדינה.

טיל מיירט של מערכת THAAD משוגר במהלך תרגיל של "הסוכנות להגנה מפני טילים", ספטמבר 2013

משגר טילים של THAAD

מערכת THAAD תוכננה ונבנתה על ידי לוקהיד מרטין. בין קבלני המשנה היו ריית'יאון וחברת בואינג. הפיתוח של המערכת תוקצב במעל 700 מיליון דולר בשנת 2004. פריסה מלאה של המערכת צפויה לעלות עשרות מיליארדי דולרים.

הפריסה של THAAD תוכננה במקור לשנת 2012, אך הוקדמה לשנת 2009.^[1]

מכ"ם המערכת מאפשר גילוי טילים ומטוסים מכל הסוגים ומעקב אחריהם במרחק העולה על 2,000 ק"מ, ומאפשר להתריע על איום 13 עד 15 דקות לפני פגיעה.^[2] מערכת המכ"ם יכולה לבצע "הרכשת מטרה"^[א] בטווח של עד 1,000 ק"מ ומאפשרת שיגור טיל מיירט למרחק של 200 ק"מ ובגובה של עד 150 ק"מ.^[3]

פיתוח

דיאגרמת טיל ה-THAAD

הרעיון של THAAD הוצג בשנת 1987. בשנת 1992, בחר צבא ארצות הברית בלוקהיד מרטין כקבלן ראשי לפיתוח THAAD. ניסוי התעופה הראשון של THAAD התבצע בשנת 1995. כל ניסויי התעופה בשלב ההדגמה והתיקוף התבצעו במטווח הטילים וייט סנדס. ששת ניסיונות היירוט הראשונים כשלו. רק בשנת 1999 התבצעו היירוטים המוצלחים הראשונים כנגד טילי הרה.

שלב ההדגמה ואישור להמשך פיתוח

תאריך	תוצאה	הערות
21 אפריל 1995	הצלחה	ניסוי טיסה ראשון לבדיקת מערכת ההנעה. אין מטרה בניסוי
31 יולי 1995	כישלון	בדיקת רכב ההשמדה. הניסוי בוטל. אין מטרה בניסוי
13 אוקטובר 1995	הצלחה	בדיקת מערכת רכישת המטרות. לא היה ניסיון לפגוע במטרה בעת הניסוי.
13 דצמבר 1995	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת הדמה בשל תקלות תוכנה במערכות הדלק של הטיל
22 מרץ 1996	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל בעיות מכניות במנגנון הניתוק של רכב ההשמדה
15 יולי 1996	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל תקלה במערכת רכישת המטרות.
6 מרץ 1997	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל זיהום במערכת החשמלית
12 מאי 1998	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל קצר חשמלי במערכת הבוסטר. הקונגרס האמריקני מחליט להפחית את המימון לפרויקט בשל כשלים חוזרים ונשנים
29 מרץ 1999	כישלון	כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל כשלים מרובים כולל כשל במערכת ההנחיה
10 יוני 1999	הצלחה	הצלחה בפגיעה במטרת דמה במתאר פשוט
2 אוגוסט 1999	הצלחה	הצלחה בפגיעה במטרת דמה מחוץ לאטמוספירה

שלב ההנדסה והייצור

ביוני 2000 זכתה לוקהיד בחוזה פיתוח וייצור של המערכת כמערכת אש טקטית ניידת עבור הצבא. הניסויים חודשו בשנת 2006 במטווח הטילים של וייט סאנדס ולאחר מכן עברו הניסויים למטווח הטילים באוקיינוס השקט.

תאריך	תוצאה	הערות
22 נובמבר 2005	הצלחה	טיסת ניסוי ראשונה בשלב הנדסה וייצור
11 מאי 2006	הצלחה(?)	טיסת ניסוי פיתוחית ראשונה לבדיקת כלל המערכת כולל המיירט, המשגר, המכ"ם ובקרת האש.
12 יולי 2006	הצלחה	ירוט טיל מטרה אמיתי
13 ספטמבר 2006	הופסק	טיל המטרה שוגר אך היה צורך לעצור את הניסוי עוד טרם שיגור הטיל המיירט
סתיו 2006	בוטל	דחייה
27 ינואר 2007	הצלחה	יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (לא פציל) גבוה באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.
6 אפריל 2007	הצלחה	יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (ללא ראש קרב פציל) בגובה בינוני באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.[4][5]
27 אוקטובר 2007	הצלחה	יירוט טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה. המערכת הצליחה לגלות, לעקוב וליירט את המטרה.[6][7]
27 יוני 2008	הצלחה	יירוט טיל ששוגר ממטוס בואינג C-17 גלובמאסטר III[8]

ייצור ופריסה

תמרון חוסך אנרגיה של THAAD לשריפת דלק עודף.

טיל THAAD משמיד טילים בהתנגשות תוך שימוש בטכנולוגיית פגע והשמד. הדבר דומה לטיל הפטריוט בגרסת ה-PAC-3. בניגוד לטיל הפטריוט, טיל ה-THAAD אינו כולל ראש קרב מתפוצץ. לטילי THAAD טווח מוערך של 200 קילומטרים וגובה מוערך של 150 קילומטרים. הטילים מיוצרים באלבמה במתקן של לוקהיד מרטין. במתקן מבוצעת אינטגרציה, הרכבה ובדיקה של הטילים.

מכ"ם ה-THAAD פועל בתחום תדר-X ונבנה על ידי חברת ריית'יאון. זהו מכ"ם ה-X-Band הקרקעי/נישא באוויר הגדול ביותר בעולם. ה-FBX-T הוא גרסה של המכ"ם שנועדה לאפשר הגנה מפני טילים בליסטיים בין־יבשתיים.

מערכת ראשונה בפורט בליס

במאי 2008 הפעיל צבא ארצות הברית את הסוללה המבצעית הראשונה כחלק מפיקוד ההגנה מפני טילים. לסוללה 24 מיירטים, 3 משגרי THAAD, מרכז בקרת אש ומכ"ם. פריסה מלאה החלה בשנת 2009.^[9][10]

לפי דיווח העדכני לאוקטובר 2018, ארצות הברית הצטיידה כבר בשבע סוללות, סופקו 300 מיירטים מהתעשייה לצבא ארצות הברית והמערכת פרוסה מבצעית באי גואם ובדרום קוריאה.^[11]

פריסה מבצעית בהוואי

החל מיוני 2009 נפרסה סוללה מבצעית בהוואי אל מול איום אפשרי על האיים.

פריסה אפשרית לגואם

באפריל 2013, ארצות הברית פרסמה שבכוונתה לפרוס סוללה באי גואם.

ישראל

בסוף שנת 2008, הוצב בבסיס נבטים בישראל, מכ"ם של THAAD מסוג FBX-T, המופעל בטכנולוגיית X-Band radar (אנ'). בתחילת 2010, הועברה מערכת המכ"ם לבסיס נפרד בסמוך להר קרן. הבסיס (המכונה "אתר 512") נמצא בשימוש ובפיקוח אמריקני והוא אסור לגישה לזרים.^{[12][13][14][15][16]}

במרץ 2019 נפרסה המערכת לראשונה בישראל,^[ב] בדרום המדינה, במסגרת תרגיל שבו השתתפו יותר מ-200 חיילים אמריקאים, רכזי ומש"קי בקרה אווירית, ובעלי תפקידים נוספים מצה"ל ומצבא ארצות הברית. התרגיל הובל על ידי פיקוד הכוחות האמריקאים באירופה (EUCOM).^[17] באפריל 2019 פורסם כי התרגיל עבר בהצלחה.

בנובמבר 2023 דיווח האתר "אינטליג'נס אונליין" (צר') כי בעקבות מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, נפרסה המערכת בבסיס הר קרן שבנגב.^[ג][16]

ב-12 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי ארצות הברית תשלח אל ישראל סוללות טילי THAAD לפריסה מבצעית באופן מיידי, אותן יפעילו חיילים אמריקאים, כהכנה לתגובה איראנית שצפויה להתרחש לאחר התקיפה הישראלית באיראן, כתגובה למתקפה האיראנית השנייה על ישראל.^[18][19][20]

ב-16 באוקטובר 2024, פורסם שחלקי המערכת הגיעו לישראל,^[21] וב-21 באוקטובר, פורסם שהמערכת נפרסה.^[22]

ב-26 בדצמבר 2024 וב-27 במרץ 2025, סוללת THAAD יירטה טילים ששיגרו החות'ים לעבר ישראל.^[23][24]

איחוד האמירויות הערביות

איחוד האמירויות חתמה על חוזה לרכישת מערכת הטילים ב-25 בדצמבר 2011.^[25]

ב-17 בינואר 2022 ביצעה מערכת ה-THAAD את היירוט המבצעי הראשון שלה כאשר יירטה טיל בליסטי ששיגרו מורדים חות'ים לעבר איחוד האמירויות.^[26]

טורקיה

לפי פרסומים אמריקאיים, גם בטורקיה מוצב מכ"ם THAAD.^[27]

קונים פוטנציאליים ברחבי העולם

לפי דיווחים שונים, עומאן חתמה על חוזה הצטיידות במערכת במאי 2013.^[28] ב-2018 פורסם כי סעודיה חתמה על הסכם לרכישת 44 מערכות שנועדו להגן עליה מפני התקפה איראנית, כאשר התשלום שסעודיה תשלם עבור המערכות הוא 15 מיליארד דולר.^[29]

ראו גם

• קלע דוד – טיל נגד טילים בליסטיים לטווח קצר שפותח בישראל
• חץ 2 ו-3 – טילים נגד טילים בליסטיים לטווח ארוך שפותחו בישראל

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הגנה מרחבית בגובה רב

מדיה וקבצים בנושא הגנה מרחבית בגובה רב בוויקישיתוף

• THAAD – Combat-Proven Integrated Air and Missile Defense – עמוד המוצר, באתר לוקהיד מרטין (באנגלית)
• THAAD Theatre High Altitude Area Defense – Missile System – דף הפרויקט, באתר Army Technology,‏ 27 ביולי 2020 (באנגלית)
• MDA THAAD page, באתר "הסוכנות להגנה מפני טילים". מאורכב בארכיון האינטרנט (באנגלית)
• Lockheed Martin THAAD – היסטוריה של הפרויקט, באתר Designation-Systems (באנגלית)
• רון בן ישי, המכ"ם הגנתי - המסר מרתיע, באתר ynet, 28 בספטמבר 2008
• מכ"ם לאיתור טילים אירניים הגיע לישראל, באתר וואלה, 28 בספטמבר 2008
• יואב זיתון, ארה"ב פרסה את מערכת ההגנה THAAD בישראל: "קשה לדעת איך תתקוף באיראן", באתר ynet, 21 באוקטובר 2024

ביאורים

1. נעילה על מטרה ומעקב אחריה לצורך יירוט.
2. המערכת המלאה כוללת את מערכת המכ"ם וסוללות טילי יירוט. לאחר סיום התרגיל, הוחזרו סוללות הטילים לארצות הברית.
3. מערכת המכ"ם פרוסה בארץ החל משנת 2008, כפי שצוין לעיל. ראו מקורות בהערות השוליים.