הדף היומי

הַדַּף הַיוֹמִּי הוא מיזם לימוד של התלמוד בבלי בחלוקה של דף (לפי ש"ס וילנא) לכל יום, כך שמסיימים את כל התלמוד בבלי לאחר שבע וחצי שנים.

Thumb — הוגה הַדַּף הַיוֹמִּי הרב מאיר שפירא מלובלין

הרב מאיר שפירא מלובלין יזם את התכנית, והכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), במהלך הכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

רעיון הדף היומי הוכרז על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין, לאחר שנועץ בחפץ חיים, והאדמו"ר מגור (האמרי אמת).

ההכרזה הייתה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה, כינוס רבנים מרכזי של תנועת אגודת ישראל. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' בתשרי ה'תרפ"ד (11 בספטמבר 1923). לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" עד שהתקבלה דחיפה משמעותית ליוזמה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז בליל ראש השנה "אני הולך ללמוד דף יומי".^[1]

כבר בחודש אב תרפ"א פרסם רבה של דז'יאלושיצה הרב משה מנחם שפיבק בביטאון דגלנו רעיון זהה תחת הכותרת "הצעה נכבדה",^[2] אך הוא לא זכה לחשיפה ציבורית נרחבת עד להכרזתו של הרב שפירא בכנסייה הגדולה.^[3]^[4]^[5]

בשבעת המחזורים הראשונים היו רק 2,702 דפים, משום שנעשה אז שימוש בחלוקה לדפים של מסכת שקלים בדפוס סלאוויטא שבה ישנם 12 דפים. החל מהמחזור השמיני עברו לחלוקה של 21 דפים.^[6]^[7]

מאז ההכרזה נחגגו סיומים של 13 מחזורי לימוד הדף היומי. סיום המחזור השלושה-עשר היה ביום ז' בטבת ה'תש"ף. לימוד המחזור ה-14 החל למחרת, ביום ח' בטבת ה'תש"ף.

היוזמה הפכה נפוצה בקרב עשרות אלפי יהודים, ומתקיימים אלפי שיעורים יומיים על הדף היומי. עם השנים הוקמו ארגונים במטרה להפיץ את לימוד הדף היומי, בהם מאורות הדף היומי המפעיל מגידי שיעור לדף היומי; מערכות טלפוניות כמו קול הדף, המפיצות שיעורים מוקלטים, וכן האתר פורטל הדף היומי המרכז תוכני עזר ללומדים. בעקבות המפעל נוסדו יוזמות דומות של לימוד ספרי יהדות, כמו משנה יומית (כהשלמה לדף היומי על מסכתות שאין עליהן תלמוד בבלי, או בלי קשר אליו) והלכה יומית, אך הפופולריות שלהן פחותה.

מחזורי הלימוד של הדף היומי במהלך השנים

מידע נוסף סדר, מסכת ...

סדר המסכתות הנלמדות על־פי הדף היומי
סדר	מסכת	מספר דפים
זרעים	ברכות	63
מועד	שבת	156
עירובין	104
פסחים	120
שקלים (ירושלמי)	21 (בעבר 12)
יומא	87
סוכה	55
ביצה	39
ראש השנה	34
תענית	30
מגילה	31
מועד קטן	28
חגיגה	26
נשים	יבמות	121
כתובות	111
נדרים	90
נזיר	65
סוטה	48
גיטין	89
קידושין	81
נזיקין	בבא קמא	118
בבא מציעא	118
בבא בתרא	175
סנהדרין	112
מכות	23
שבועות	48
עבודה זרה	75
הוריות	13
קדשים	זבחים	119
מנחות	109
חולין	141
בכורות	60
ערכין	33
תמורה	33
כריתות	27
מעילה - קינים - תמיד - מידות	36
טהרות	נדה	72

‏ היום מסכת עבודה זרה, דף נ"ט (ריענון)

מחזור	תאריך התחלה	תאריך סיום
1	א' בתשרי ה'תרפ"ד	ט"ו בשבט ה'תרצ"א
2	ט"ז בשבט ה'תרצ"א	כ"ח בסיוון ה'תרצ"ח
3	כ"ט בסיוון ה'תרצ"ח	י"ד בכסלו ה'תש"ו
4	ט"ו בכסלו ה'תש"ו	כ"ח בניסן ה'תשי"ג
5	כ"ט בניסן ה'תשי"ג	י"ג באלול ה'תש"ך
6	י"ד באלול ה'תש"ך	כ"ח בטבת ה'תשכ"ח^[8]
7	כ"ט בטבת ה'תשכ"ח	י"ד בתמוז ה'תשל"ה
8	ט"ו בתמוז ה'תשל"ה	ח' בכסלו ה'תשמ"ג
9	ט' בכסלו ה'תשמ"ג	ב' באייר ה'תש"ן
10	ג' באייר ה'תש"ן	כ"ו באלול ה'תשנ"ז
11	כ"ז באלול ה'תשנ"ז	כ' באדר א' ה'תשס"ה
12	כ"א באדר א' ה'תשס"ה	י"ד באב ה'תשע"ב
13	ט"ו באב ה'תשע"ב	ז' בטבת ה'תש"ף
14 (הנוכחי)	ח' בטבת ה'תש"ף	ב' בסיוון ה'תשפ"ז
15	ג' בסיוון ה'תשפ"ז	כ"ו בחשוון ה'תשצ"ה
16	כ"ז בחשוון ה'תשצ"ה	כ"א בניסן ה'תת"ב

Remove ads

רחוב על שם דף היומי

ב-5 ערים בישראל: ירושלים, תל אביב-יפו, ביתר עלית, בני ברק וחיפה, קיים רחוב בשם רחוב הדף היומי או מעלות הדף היומי.

סיומי הש"ס

סכם

פרספקטיבה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

סיומי הש"ס נחגגים בטקסים גדולים, המלווים בתעמולה לחזק את לימוד הדף היומי ולהוסיף עוד שיעורים.

מאז הסיום שבסוף המחזור השני והלאה נהוג לערוך בסיום הטקס תפילת אל מלא רחמים לרבי מאיר שפירא, שנפטר ללא ילדים. מאז הסיום השלישי, נהגו לערוך גם תפילת אל מלא רחמים על נרצחי השואה.^[9]

הסיום הראשון

הסיום הראשון נערך בליל ט"ו בשבט תרצ"א בישיבת חכמי לובלין. רבי מאיר שפירא ערך את הסיום ואמר הדרן על הש"ס בדרך פלפול ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על המילים 'הדרן עלך כל הש"ס' והחוגגים רקדו עד אור הבוקר.

בירושלים נערך סיום הש"ס בישיבת מאה שערים בהשתתפות של כ-6,000 איש. הרב יוסף חיים זוננפלד סיים את הש"ס, והרב פנחס אפשטיין אמר הדרן.

הסיום השני

תאריך סיום היה ביום ב', כ"ח בסיוון תרצ"ח. קודם לכן היו ספיקות אם לערוך את הסיום עקב הפרעות ביהודי גרמניה, האנשלוס באוסטריה ורדיפת היהודים בפולין. לבסוף הוחלט לקיים שוב את החגיגות, על אף המצב הקשה, בישיבת חכמי לובלין. כבר בשבת הגיעו יהודים רבים אל לובלין, בהם האדמו"רים רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב והרב מנחם זמבה. הרבי מבויאן-קראקא סיים את הש"ס ואמר הדרן ורבי אריה צבי פרומר, ראש הישיבה, התחיל את המחזור החדש. נאומים ודברי ברכה הושמעו על ידי רבי אברהם יעקב פרידמן מבויאן למברג, רבי דב בריש וידנפלד מטשיבין ועוד. לאחר האירוע נערכה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת רבי מאיר שפירא. האדמו"ר ממודז'ץ כובד באמירת פסוקי "לדוד מזמור" ובסיום האמירה הלחין במקום מרש על פרק זה. להערכות העיתונים השתתפו בחגיגות כ-20,000 איש.

הסיום הרשמי בירושלים נערך בבית הכנסת המרכזי בשערי חסד. בפתיחתו נאמרה תפילה להצלת שלמה בן-יוסף. את ההדרן אמר הרב יוסף צבי דושינסקי. משה בלוי, מנהיג אגודת ישראל בירושלים, נשא נאום ובו העלה זכרונות מרבי מאיר שפירא. למחרת נערך באותו מקום טקס תחילת לימוד המחזור השלישי על ידי הרב זליג ראובן בנגיס. חגיגות הימים הבאים נערכו בצמצום עקב העוצר שהוכרז על ידי הבריטים מחשש למהומות עקב הוצאתו להורג של בן יוסף.

תגובות למיזם

יש שהתנגדו לשיטת לימוד זו. אחת הטענות שנשמעה, היא כי לימוד מעין זה גורם לכך שישנם שמסתפקים בשעת לימוד זו וזונחים את לימוד ההלכה המעשית. טענה נוספת, היא כי לימוד של שעה ביום ללא חזרה על הנלמד אינו מעמיק דיו ואינו מאפשר זכירה משמעותית של החומר הנלמד.^[^{דרוש מקור]}

רבנים בהונגריה וגליציה התנגדו ללימוד הדף היומי, גם מחמת זיקתו לאגודת ישראל. בהם: הרב חיים אלעזר שפירא, הרב ישכר דב רוקח (הזקן) והרב יואל טייטלבוים.

בחסידות תולדות אברהם יצחק הוחל בשנת ה'תש"ס, על פי קריאתו של האדמו"ר רבי שמואל יעקב קאהן, בלימוד "דף הקהילה", בקצב של דף ליום במשך חמישה ימים בשבוע, וימי שישי ושבת מיועדים לחזרה על הנלמד במהלך השבוע. כשנה וחצי לאחר מכן החל בחסידות תולדות אהרן לימוד של עמוד יומי (ולא דף). גם אחד משני אדמו"רי סאטמר, רבי אהרן טייטלבוים, הנהיג בקרב חסידיו לימוד במתכונת דומה ל"דף הקהילה".

Remove ads

"לימוד תורה יומי" בספרים אחרים

הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא קיבלו תהודה ציבורית כמו הדף היומי, אם כי הן מקובלות בחוגים מסוימים. בהן:

התלמוד הירושלמי: בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בחודש טבת ה'תש"ם, הכריז האדמו"ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר, על הדף היומי בתלמוד הירושלמי על פי אותו עיקרון של הדף היומי בתלמוד הבבלי. בניגוד לתלמוד בבלי שיש צורת הדף קבוע בכל מהדורות הש"ס מאז הוצאת במברג, בירושלמי אין צורת הדף הקבוע, ולכן נקבע דף היומי לפי הירושלמי שבהוצאת האלמנה והאחים ראם בווילנא. תפוצתו של לימוד זה נפלה בהרבה מזו של הדף היומי הבבלי. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"ם, וכל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע. המחזור האחד עשר של הדף היומי בתלמוד הירושלמי החל בכ' בחשוון תשפ"ג, ויסתיים בט' באדר א' תשפ"ז.^[10] בנוסף, בתחילת מחזור זה הושק דף יומי במתכונת צורת הדף של עוז והדר, ואורך המחזור לפי מתכונת זו כחמש וחצי שנים.^[11]
הרמב"ם היומי: יוזמה של רבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד.
חת"ת: יוזמה של אדמו"רי חב"ד (האדמו"ר הזקן והריי"צ).
מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, ביוזמת הרב יונה שטנצל.